שלא עשאני עבד בזמן הזה-קושיית הגר"ח קניבסקי

[מלבב]

האם שייך להודות שלא עשני פומה או שלא פגשתי טיגריס שיטרוף אותי? ואם כן למה אתה לא עושה את זה?

אגב אצלנו נהוג להודות על זה שאנחנו לא עבדים למצרים אע"פ שכבר אלפי שנים עברו מאז. כמעט כמו מימי הדינזאורים.

זה שונה, כי אילו לא הוציא וכו

ואילו לא ביטל הקב"ה את העבדות בעולם היה שכנך עבד כנעני מהודר.

אתה לא מבין את ההבדל? שייך להודות על מה שסבא שלי היה וניצל ולכן זה נקרא שכאילו אני ניצלתי כיון שאילו לא וכו', ושייך להודות על דבר שכיח שהיה יכול לקרוא ולא קרא, אבל להודות על דבר שלא אני ולא סבא שלי היו שם, ולא שכיח כלל בימינו רק אילו לא ביטל הקב"ה את הדבר לפני אלף שנה אולי זה היה קורה לי זה כבר משהו אחר לגמרי.

[אוצר החכמה]

אתה לא מבין את ההבדל. שההודאה על שלא עשני עבד היא בכלל לא על זה שכמעט היית עבד אבל בסוף לא?
אני אגלה לך סוד כל מי שנולד יהודי לא היה לו שום סיכוי להיות עבד בדיוק באותה מידה שלא היה לו סיכוי להיות דינוזאור. לפני שהוא נולד הוא לא היה כאן וזה לא משנה בכלל מה היה בעולם וברגע שהוא נולד הוא נולד יהודי.
ידוע הטיעון של דייל קרנגי שלהצטער על שגיאה שעשית לפני דקה היא בדיוק כמו להצטער על משהו שקרה בתקופת הדינוזאורים. (אגב לא באמת היו דינוזאורים).

[מלבב]

אתה לא מבין את ההבדל. שההודאה על שלא עשני עבד היא בכלל לא על זה שכמעט היית עבד אבל בסוף לא?
אני אגלה לך סוד כל מי שנולד יהודי לא היה לו שום סיכוי להיות עבד בדיוק באותה מידה שלא היה לו סיכוי להיות דינוזאור. לפני שהוא נולד הוא לא היה כאן וזה לא משנה בכלל מה היה בעולם וברגע שהוא נולד הוא נולד יהודי.
ידוע הטיעון של דייל קרנגי שלהצטער על שגיאה שעשית לפני דקה היא בדיוק כמו להצטער על משהו שקרה בתקופת הדינוזאורים. (אגב לא באמת היו דינוזאורים).

הקב"ה מביא אנשים לעולם בכל דור, חלקם גויים חלקם עבדים וחלקם יהודים כשרים, אז כל זמן שזה היה המצב היה שייך להודות שבראני כיהודי כשר ולא עבד, אבל כיון שאין כבר בכלל מציאות של עבד לא שייך להודות על דבר כזה, שאם כן אין לדבר סוף,ונצטרך להודות על כל דבר שבתאוריה היה יכול לקרוא.

[אוצר החכמה]

אסביר עוד פעם אחת.
אנחנו לא מודים על כל דבר. הן שהיה יכול לקרות במציאות והן שהיה יכול לקרות בתיאוריה.
ונתתי לך דוגמאות מעין הדוגמאות שאתה נתת.
אנחנו מודים לקב"ה אך ורק על הדברים שרז"ל ברוחב דעתם חשבו שראוי להודות עליהם. לפעמים הברכה היא על נס שנעשה לאדם. לפעמים על סכנה שנכנס אליה וניצול (לא על סכנה שהיתה יכולה לקרות. חולה שנתרפא מברך מי שלא חלה לא יברך אפילו אם השכן שלו חלה) ועוד הרבה דברים אחרים. אחד הדברים הוא על שלמות האדם בחיובי המצוות. ויש בזה שלוש דרגות. שלא עשני גוי שלא עשני עבד ושלא עשני אשה. אלה שלוש הדרגות שיש באיש היהודי בן החורין והגבר. אין לזה קשר בכלל לשאלה האם בית המשפט העליון מרשה לקנות עבדים כנעניים.


אני לא חושב שהגרח"ק העלה אפילו בדעתו את הדרך הזאת שאתה מציג כסיבה לקושייתו. אני מבין שהוא סבר שצריך שיהיה משהו שתחול עליו הברכה ורק אם אדם רואה או יכול לראות עבד יש מה שתחול עליו הברכה. על זה ציינתי שאיני מבין את זה כי מה שחלה עליו הברכה הוא לא מה שאין בי (כלומר עבד) אלא מה שיש בי (כלומר בן חורין).

[עקביה]

מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכות השחר ושאר ברכות סימן מו סעיף ד (ס"ק י)
ולפי מ"ש המקובלים שהברכות הללו מברכין על יציאת נשמתו בלילה שלא נדבק בה נשמת עכו"ם או עבד א"כ גם גר יכול לברך כן:

לפי דברים אלה מיושבת קושית הגרח"ק.

אבל לא הבנתי, מהיכן יודע האדם הקם בבוקר שאכן לא נדבקה בנשמתו נשמת גוי או עבד?

[אליעזר ג]

בספר רץ כצבי עניני אבן העזר החדש, מהר"ר צבי רייזמן שליט"א- מביא: ידידי רבי דוד מנדלבוים, שוחח עם הגר"ח קנייבסקי, על דברי המג"א והמשנ"ב (לגבי שביתת עבדו בזה"ז) שאין עבדים ושפחות בזמן הזה, והגר"ח הקשה על דבריהם ממה שמברכים בברכות השחר "שלא עשני עבד", וביאר המג"א עצמו שהכוונה לעבד כנעני. ואם לא שייך בזמנינו עבד כנעני "מחמת דינא דמלכותא", לכאורה לא נוכל לברך ברכה זו, כשם שאין מברכים "שעשה לי כל צרכי" בתשעה באב, מכיון שלא לובשים אז נעליים. ואם כן ממה שמברכים בזמנינו "שלא עשני עבד" מוכח איפוא, שגם בזמנינו יש מציאות של עבדים ושפחות, ודברי המג"א והמשנ"ב צ"ע.

אבל בשורה התחתונה עדיין יש עבדות בפועל באפריקה ואולי בעוד מקומות , לא כעבד כנעני ליהודי אבל יותר גרוע ומסתמא זה גזל ולא כדין. אבל עדיין המציאות בפועל קיימת ולכאורה יש מקום לברך.

[עושה חדשות]

זה מזכיר את הדיון התמוה בעיני אם אשה צריכה לומר שלא עשני שפחה. בגלל שהיא אשה לא היתה יכולה להיות עבד? על זה היא מברכת שעשה אותה הבורא אשה יהודיה ולא גבר עבד כנעני.

היכן הדיון? האם יש שפסקו לאשה לומר "שלא עשני שפחה" במקום "עבד"?

[עזריאל ברגר]

זה מזכיר את הדיון התמוה בעיני אם אשה צריכה לומר שלא עשני שפחה. בגלל שהיא אשה לא היתה יכולה להיות עבד? על זה היא מברכת שעשה אותה הבורא אשה יהודיה ולא גבר עבד כנעני.

היכן הדיון? האם יש שפסקו לאשה לומר "שלא עשני שפחה" במקום "עבד"?

איני יודע בפוסקים, אבל בסידורים - ראיתי את הנוסח הזה בסידורים שונים.

[לבי במערב]

היכן הדיון? האם יש שפסקו לאשה לומר "שלא עשני שפחה" במקום "עבד"?

חיפוש־פשוט באוצה"ח ('שלא_עש[א]ני_שפחה') מעלה כ-200 תוצאות, דוק ותשכח. כדוגמא בעלמא, יעויין הנסמן בכה"ח סי' מו ס"ק מב.

[פולסברג]

היכן הדיון? האם יש שפסקו לאשה לומר "שלא עשני שפחה" במקום "עבד"?

חיפוש־פשוט באוצה"ח ('שלא_עש[א]ני_שפחה') מעלה כ-200 תוצאות, דוק ותשכח. כדוגמא בעלמא, יעויין הנסמן בכה"ח סי' מו ס"ק מב.

כך נהגה הרבנית קנייבסקי בפני בעלה רבינו זצללה''ה, בוידאו המתוק הזה:
https://www.theyeshivaworld.com/news/he ... achar.html