פורום אוצר החכמה

פורסם: **ב' מרץ 06, 2017 11:47 pm**

אם אין זכרוני מטעני. גם בספרו אבני חפץ מדבר על זה. וגם בספר בית דוד לייטער.

פורסם: **ג' מרץ 07, 2017 6:24 pm**

דורש מבקש כתב:אם אין זכרוני מטעני. גם בספרו אבני חפץ מדבר על זה. וגם בספר בית דוד לייטער.

באבני חפץ (סי' מ"ט) הוא דן בענין דומה, בענין 'הרבה' ו'כמה' האם הוא דוקא משלשה ולמעלה או גם על שנים

פורסם: **ה' מרץ 09, 2017 1:45 am**

ב"ב מה. אמימר אמר אפילו ליכא כל הני
רשב"ם אפילו ליכא כל הני 1)אינו מכיר שהיא בת חמורו 2)ולא אניס לאוכפא כו'

פורסם: **ה' מרץ 16, 2017 1:38 am**

ב"ב נב. וכולן שאמרו
וברשב"ם אפי' קטן
אולם עיין קובץ שיעורים ודו"ק

פורסם: **ה' מרץ 16, 2017 7:11 pm**

ב"ב נב: אטו כל הני דאמרינן לאו בני חזקה כו'
ובפשטות הכוונה לנותן מתנה, ואחין שחלקו, והמחזיק בנכסי הגר
אולם צ"ע דעיין ברשב"ם שם ובתוספות נג. שהשמיטו גר.
ועיין נמוק"י שכתב אחין שחלקו, והנותן וכו' ודו"ק
וע"ע בחברותא

פורסם: **ג' מאי 09, 2017 9:24 pm**

: רבינו אברהם אב"ד בבא בתרא קו; Screenshot_20170509-141929.png (236.16 KiB) נצפה 14654 פעמים

פורסם: **ד' מאי 10, 2017 1:11 am**

ע"ע רש"ש יומא ד ע"א, וציין שם לדבריו בב"ר ע"ה,ה.

פורסם: **ד' מאי 10, 2017 2:59 am**

בבא בתרא קז. הלכתא בכל הני שמעתתא מקמצין
ועיין רשב"ם שם ודו"ק היטב
וע"ע בראשונים שם
שו"ר בבית אהרן חלק יא עמוד רצב עיין שם בכ"ד

פורסם: **ד' מאי 17, 2017 12:31 am**

מכות ח: הכל לאיתויי עבד וכותי...

פורסם: **ג' מאי 23, 2017 2:01 am**

רשב"ם ב"ב קכ: לומר שהפרת נדרים בשלשה הדיוטות - דכתיב לא יחל דברו הוא אינו מיחל אבל אחרים מתירין לו כגון שלשה דהוו בית דין כדאמרינן בסנהדרין (דף ג.) ואפי' לשמואל דאמר התם שנים שדנו דיניהן דין אלא שנקראו ב"ד חצוף כו'
ועיין רש"ש שם ובמלבים פרשת אחרי אות פז

פורסם: **ג' מאי 23, 2017 5:05 am**

ראה כאן מטר מקורות

פורסם: **ג' מאי 23, 2017 8:30 am**

אבא יודן כתב:ראה כאן מטר מקורות

המלבי"ם בפרשת אחרי ציין למש"כ בפרשת ויקרא

פורסם: **ג' מאי 23, 2017 1:11 pm**

לא פרשת ויקרא, אבל אל האילת השחר אשר לפני פרשת ויקרא.

פורסם: **ג' מאי 23, 2017 4:48 pm**

: מלבי"ם פרשת אחרי; Screenshot_20170523-094713~2.png (50.08 KiB) נצפה 14605 פעמים

אבא יודן כתב:
שמואל דוד כתב:
אבא יודן כתב:ראה כאן מטר מקורות

המלבי"ם בפרשת אחרי ציין למש"כ בפרשת ויקרא

לא פרשת ויקרא, אבל אל האילת השחר אשר לפני פרשת ויקרא.

פורסם: **ד' מאי 24, 2017 4:35 pm**

אמנם כן.

פורסם: **ו' מאי 26, 2017 1:34 am**

ע"ע חזו"ע שבת ח"ו עמ' לג שהאריך מאוד בדברי הראשונים הסוברים כהאו"ז שכתב עכו"ם לא אסור מדאורייתא (ודלא כהביה"ל סי' שו סי"א ד"ה שבכתב, שכתב שאין לאו"ז שום מקור ושום מוצא מהש"ס ושאר הפוסקים, ודבריו נכפלו גם בחזו"ע שבת ח"ה עמ' קפה ואילך, גם במאור ישראל שבת קג. במשנה, וגם ביבי"א ח"ג סי' כג) ובין היתר תירץ קושייה על האו"ז מהא דתנן (שבת קג.) בכל לשון חייב דלהאו"ז (ומקורו מהירושלמי) הוי רק אשורי ויווני, ואגב זה דן בתוספות כתובות ח. גבי הלשון כל שיש יוצאי דופן ואף בשניים שפיר מקרי כל

פורסם: **ג' מאי 30, 2017 12:17 am**

ב"ב דף קכו: ומר סבר בכולהו
עיין רשב"ם ותוספות וע"ע ברש"ש

פורסם: **ג' מאי 30, 2017 1:54 am**

הגרי"ש מקיטוב ז"ל בהספידו על הג"ר יצחק פייגנבוים מציין שכ"ה ברמב"ן מכות ובספורנו פ' תולדות ובכ"מ ספ"ו מה' יסוה"ת דלשון כל לא יאמר על פחות משלשה ומציין שזהו כונת התוס' כתובות ח. סד"ה שהכל ותוס' ב"ק ו. ד"הלאתויי במ"ש דהא דאמרינן שור ואדם שדחפו לבור 'כולן' חייבין דמשמע אפילו בעל הבור ורש"י תמורה טו: שהכל בו תורה ויראת חטא וגמ"ח
וכ' שבילדותו א' בזה לפ' כונת התוס' ע"ז הסד"ה אלא שכ' ופטיה דקרא בפרעה דכתיב וימת מלך מצרים ודבריהם תמוהים אבל כונתם דכתיב כי מתו 'כל' האנשים המבקשים את נפשך ואמרי' שם מאן נינהו דתן ואבירם וקשה דהריח לא יוצדק לשון כל על פחות מג' ולזה כ' התוס' דפשטיה דקרא מוסב על פרעה וכו' יעע"ש

פורסם: **ד' יוני 14, 2017 2:01 am**

ב"ב קמב:
והלכתא ככל הני לישני כו' ובר"י מיגאש כהני "תלתא" לישני
ועיין רמב"ן ויד רמה ודו"ק

פורסם: **ג' יוני 20, 2017 6:15 am**

מכות יא במיתת כולן וברמב"ן שם
ועיין יד מלאכי וע"ע יעיר אזן לחיד"א ז"ל ובחקרי לב חו"מ קכא

פורסם: **ג' יוני 20, 2017 8:49 am**

זכורני שבספר תולדות אדם הביא ראיה מקרא "עני ורש נפגשו עושה כולם ה'".

פורסם: **ג' יוני 20, 2017 6:32 pm**

תבונה1 כתב:זכורני שבספר תולדות אדם הביא ראיה מקרא "עני ורש נפגשו עושה כולם ה'".

זוכר.PDF: (504.51 KiB) הורד 349 פעמים

פורסם: **ה' יוני 22, 2017 9:05 am**

עיין תוספות ב"ב קנ. וברש"ש שם
ועיין תועפות ראם על היראים עמוד כ ובשו"ת בנין שלמה (כהן) ח"ב ענינים שונים סימן טו עמוד תקיח

פורסם: **ג' יוני 27, 2017 4:33 pm**

שו"ע חו"מ קע"ה סל"ו

מָכַר כָּל נְכָסָיו לְאֶחָד, אֵין בַּעַל הַמֶּצֶר שֶׁל שָׂדֶה אַחַת מְסַלֵּק אֶת הַלּוֹקֵחַ מֵאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה, שֶׁהֲרֵי הִיא וְהָאַחֶרֶת קָנָה כְּאֶחָד;

ועיין ט"ז שם, סמ"ע ס"ק כ"ב וש"ך ס"ק י"ב.

פורסם: **ג' יוני 27, 2017 5:51 pm**

ייש"כ גדול

פורסם: **ד' יוני 28, 2017 3:43 pm**

עי' ב"מ לט. וכולם שמין להם כאריס ובהגהות המהרצ"ח שם דהעיר מדברי מרן הכ"מ בכללתו דאין כל פחות מג'

פורסם: **א' אוגוסט 06, 2017 10:54 am**

אמרי אמת (גור) ליקוטים, ברכות נד.

בכל לבבך בשני יצריך, יש מקשים עמש"כ הרא"ש דכל איננו פחות משלשה, מדכ' בכל לבבך ודרשינן בשני יצריך, אך י"ל דהא יש הרבה יצרים יצרא דע"ז, יצרא דעריות, עוד י"ל דהא יש גם הפי' הפשוט בפסוק, בכל הלב ממש בלי היצרים, עוד מק' על הרא"ש מדכ' עשיר ורש נפגשו עשה כלם ה', אמנם עפ"י דדרשינן במד' על פסוק זה מי שעשה זה עני וזה עשיר יכול לעשות זה עשיר וכו' מיושב קושיא זו, דאיירו בד' עניינים שמקודם עשה זה עשיר וזה עני הרי ב' דברים, אח"כ עושה להיפך, א"כ הם ד' עניינים ושפיר שייך לשון כולם, וגם יש להקשות עוד מדכ' כי מתו כל אנשים וגו' ודרשו חכז"ל על דתן ואבירם.

האם אכן הובא כן ברא"ש?
כמדומני שלא הובא כן בשמו בכל האשכול למעלה, מישהו יודע במה מדובר?

פורסם: **ב' ינואר 01, 2018 1:33 am**

שבועות ל: אותבינהו לכולהו.
ועיין ריטב"א ואילת השחר

פורסם: **ב' ינואר 01, 2018 5:25 am**

שבועות כט: רד"ה כמוציא - לכל דבר כו'
ולא חשיב אלא ב' דברים. אולם עיין משמר הלוי דה"ה שבועות שוא ודו"ק וע"ע באמת ליעקב

פורסם: **ב' ינואר 01, 2018 8:46 am**

מנצפך כתב:אמרי אמת (גור) ליקוטים, ברכות נד.
האם אכן הובא כן ברא"ש?
כמדומני שלא הובא כן בשמו בכל האשכול למעלה, מישהו יודע במה מדובר?

הרב שמואל דוד צירף לעיל קובץ [עין] זוכר (לחיד"א) ד"ה וראיתי בשם לשון חכמים

פורסם: **א' ינואר 07, 2018 2:12 am**

שבועות לה.
בכולן נאמר ונעלם כו' ביטוי מקדש וקדשיו.
(פרדס יוסף פרשת יתרו. וע"ע חיד"א בשער יוסף הוריות ח: ד"ה הנשיא)
viewtopic.php?f=29&t=38213&p=428037#p428037

פורסם: **א' ינואר 07, 2018 5:56 am**

שבועות לה:
כל מלכיא האמורים בדניאל כו'
ועיין כס"מ פ"ו יסוה"ת ה"ט דלא יצדק לומר כל על שנים בלבד
ועיין ספר המפתח הרבה מ"מ בזה

פורסם: **ה' פברואר 08, 2018 7:14 am**

סנהדרין קח.
כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ א"ר יוחנן מלמד שהרביעו בהמה על חיה וחיה על בהמה והכל על אדם ואדם על הכל א"ר אבא בר כהנא וכולם חזרו חוץ מתושלמי

בתחילת הגמרא משמע שבהמה בא על חיה וחיה על בהמה וא"כ לשון כל צ"ע. אולם לבסוף מסיק הגמרא חוץ מתושלמי ועיין רש"י דהיינו עוף וא"כ מיושב ודו"ק

ועיין בראשית רבה פרשת נח.

פורסם: **א' אפריל 08, 2018 4:39 am**

הוריות ו. פר ושעיר כו׳ ימותו כולן.
לכאורה מבואר ששייך לשון כל על שנים. וכ״כ בספר אהל ישרים באות כ׳ ע״ש.
אולם עיין בספר דרכה של תורה ערך כל מש״כ בזה ודו״ק

פורסם: **א' אפריל 15, 2018 7:06 pm**

הוריות ח:
מתני׳
ר״ע אומר הנשיא חייב בכולן כו׳
א)ביטוי שפתיים ב)טומאת מקדש ג)טומאת קדשיו ודו״ק
שוב ראיתי בשער יוסף מש״כ בזה. ע״ש

פורסם: **א' אפריל 15, 2018 9:43 pm**

אבןטובה כתב:כי מתו כל האנשים המקשים את נפשיך וברש"י ובע"ז ה. ומאן נינהו דתן ואבירם

וזה מה שמצאתי בכתבי:

שאלה;
כוונת הכתוב 'האנשים' הם דתן ואבירם. והרי בתוס' (כתובות ח. ד"ה שהכל) משמע שאין 'כל' פחות משלשה.
תשובה;
באזנים לתורה כתב שמתו גם קרובי וגואלי הדם של הנוגש שהרג את משה. ולפי זה מיושב. ומה שרש"י כתב רק דתן ואבירם משום שהיו חיים והוצרך לבאר שירדו מנכסיהם. משא"כ הקרובים הנ"ל מתו ממש ולא הוצרך לפרש.
(וראה באילת השחר שכתב 'משמע שעל שני אנשים אפשר לומר 'כל' האנשים'.)

פורסם: **ב' מאי 14, 2018 11:57 pm**

זבחים כח.
כולהו כשמואל לא אמרי כו׳
והכוונה לרב הונא ורב חסדא ודו״ק
(ועיין בשיעורי רב משולם דוד שליט״א)

פורסם: **ה' יוני 21, 2018 1:01 am**

זבחים סז: ת״ש חטאת לזו ועולה לזו עשה שתיהן למעלה כו׳
ועיין קינים פ״ג מ״ג חטאת לזו ועולה לזו עשה כלן למעלן כו׳

ועיין רע״ב ותוספות יו״ט ובנימוקי הגרי״ב. ומבואר מדבריהם ששייך לשון כל על שנים. וצע״ק.
אולם אחר העיון מצאתי בע״ה בספר בית הלוי עמ״ס קינים שכתב דיש לומר דמש״כ ״חטאת לזו ועולה לזו״ ר״ל חטאות ועולות רבים ע״ש. ולפי דבריו מיושב שפיר ודו״ק
וע״ע ביעיר קנו (לקח טוב) ד״ה שתיהן.

פורסם: **ו' יוני 29, 2018 1:12 am**

זבחים עד:

כולהו כרבי ינאי כו׳

פורסם: **א' יולי 08, 2018 7:47 pm**

זבחים פא:

רש״י ד״ה והני תנאי כו׳ והנך ״תלתא״ תנאי כו׳ בשלמא ״כולהו״ כו׳ ״תרי״ תנאי כו׳

עיין שם

פורום אוצר החכמה

לשון 'כל' ולשון 'הרבה' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'

Re: 'כל' על פחות מג'