ונתנו ידידים כתב:איש גלילי כתב:הרב מטערנעווא היה חסיד מופלג של האהב"י מויז'ניץ, שאלו אותו פעם: האם לרבך יש גילוי אליהו? ענה: אינני יודע וזה גם לא מענין אותי, מספיק לי שהוא יותר עובד ה' ממני, ואני מרגיש שהוא יכול לקדם אותי יותר גבוה!
ובקשר לסיפורים המוזרים (שעליהם דן האשכול בעיקר), שזה לא ממש קשור לגודל מדרגת הצדיקים (קשה לי להאמין שהרר"ז מאניפולי ביקש לקבל במתנה דרגא שהוא לא השיג על ידי עבודה עצמית שלו), אני חושב שהרבה סיפורים חסידיים מסוג זה - סופרו במקור כמליצה להבעת רעיון, כמו למשל הסיפור המדובר - הוא מעין משל להביע את גודל יראת ה' הניכרת מתוך ספרי הרמב"ם, לא אתפלא אם הרר"ז בעצמו יצר את הסיפור, ולא אתפלא אם אמר את זה כשבת שחוק על פניו, כשזה בסך הכל מליצה יפה להביע רעיון גדול.
וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם
פתחת כמי שמצדיק את החסידים וסיימת ....
איני יודע מהיכן הרעיון המוזר הגיע וכי אין להם לאדמורים דרך אחרת ללמד בני אדם דעת חוץ מלהמציא סיפורים של הבל, עי' במיטב ספריהם ותראה איך למדו דעת את העם ואפי' בסיפוריהם הי' בכל א'' כונות גדולות ובודאי שאין צריך להמציא על עצמו סיפור כזה, וכמעט שאפשר לומר ע"ז עפרא לפומיך
וכבר אמרתי שהסיפור מקובל אצל החסידים הרבה דורות ואין כאן כל קושי בסיפור שהתנפלתם עליו וודאי שכל צדיק שואף למדריגות של יראה עד אין שיעור (ולגבי תמיהתך הרי יתכן שרצה לראות עד היכן אפשר להגיע), וכבר אמרתי שיש להסיפור המשך עם המגיד.
ושוב עם אינך מאמין נא לא להכנס להאשכול ולהביע דעה בענין שאינו שייך אליך.
א. אין כאן ענין להצדיק את החסידים או להרשיעם (על אף שאכן אני נמנה על עדת החסידים), יש כאן ענין להסתכל על דברים בעינים ישרות (כל אחד לפי מה שהוא קורא לו ישר, בשביל זה יש פורום כזה שנוכל לשמוע אחד את השני ולא להשתמש בתקיפות זולות).
ב. לא כ"כ איכפת לי שיהיה עפר בפי, אם אשב בענין זה יחד עם הרמב"ם, רש"י, הראב"ע ועוד רבים מן הראשונים שכתבו דברים כאלו על אגדות חז"ל כגון מעשי רבה בר בר חנה (שבפירוש אמר "לדידי חזי לי"), והלא דברים ק"ו.
ג. ההסבר שלך בסיפור אכן יפה מאד, לא חשבתי על זה.
ד. ולסיום, מעשה קטן ששמעתי בשם אחד מגדולי החסידות (כמדומני הרה"ק בעל הד"ח מצאנז זצללה"ה), שבא לפניו גנרל גוי אחד ושאלו על מאמר חז"ל על ביעתא דבר יוכני (היום כבר נמצאו כאלה שהחליטו לפרש את זה בכיוון החיזרים...). השיב לו הרה"ק הנ"ל: אביא לך דוגמא, אם יכתוב היום סופר אחד שבארץ רוסיא יש מלך גדול ששמו ניקולאי, ולו נוצה גדולה כ"כ שמטיפה אחת ממנה יטביע שלש מאות ערים, ודאי תהנה ממליצתו ותבין שכונתו לומר שע"י חתימתו יאבד שלש מאות ערים. אך אם יבוא איש אחד שלא שמע על ארץ רוסיא ומלכה, ודאי יתמה על דבריך ויאמר: היתכן נוצה גדולה כזאת??? ואיה האוז שממנו תלשו את הנוצה?!
וכן הדבר אצל אגדות חז"ל הקדושים, כי הם בחכמתם נתכונו לדברים רמים ונשגבים, ומי שאינו מבין בעומק דבריהם מקשה קושיות מטופשות כגון אלו.
ה. אשמח לראות תגובתך, ואם יש לך הנאה מיוחדת מתקיפה אישית - עשה זאת בהנאה, רק אל תשכח גם לענות על הטיעונים עצמם.
