פורום אוצר החכמה

זה לא נפק"מ, כי אין עונים לשואל כזה דבר כך שמעתי מגדולי הפוסקים.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:זה לא נפק"מ, כי אין עונים לשואל כזה דבר כך שמעתי מגדולי הפוסקים.

ממתי אנו לומדים תורה רק בכדי לענות מה שישאלו רשעי ישראל? ודאי דאית ביה נפקא מינה, תורה היא וללמוד אנו צריכים.

לעמל יולד כתב:נראה מדברי הרמב"ן במלחמות ה' סוף פ"ח דסנהדרין להדיא דערוה גריעי טפי מנכרית, ולפום ריהטא אף הנדה בכל ערוה לעניין זה.

השאלה לא הייתה איזו ביאה חמורה יותר, אלא עם מי עדיף שיתחתן, ועל זה אמר ר' יעקב קמינצקי שעדיף לשאת יהודיה.

משום מה נזכרתי בסיפור על חבדניק שעמד והניח תפילין, ומישהו שאל אותו מה עם נטילת ידים, אז הוא ענה לו שהוא יעמוד לידו ויטול ידים לפני שהאנשים מניחים. אחרי כל הפלפולים בנוגע לאיזה עוון חמור יותר, המציאות מראה שבד"כ אותם אנשים שעוסקים במניעת נישואי תערובת, הם גם אותם אנשים שפועלים בחיזוק הטהרה. ולפני ששואלים שאלות צריך לחשוב טוב אם השאלה שלנו תגרום לתוספת בשמירת הטהרה או שח"ו תחליש את ההתעסקות במניעת התבוללות.

מענין לענין דומה במכתב הרבי מליובאוויטש, ועד"ז בכמה פוסקים

עושה חדשות כתב:מה שהובא לעיל מד' רס"ג מתוך מה שהשיג עליו ר' מבשר, יתכן שזה ל"ש לנידון הגרי"ק הנ"ל.

כי הנה הראב"ע בפירושו על שמות מביא ג"כ את דברי רס"ג,

ז"ל - אמר רב סעדיה הגאון, כי הזנות על מעלות רבות, ואשר הוא במעלה הקלה משכב הבתולה והאלמנה, ואשר למעלה ממנה משכב האיש עם אשתו כשהיא נדה, כי לאחר ימים מעטים תהיה מותרת לו. ולמעלה מזאת אשת איש, כי יתכן שימות בעלה ותהיה מותרת לו. ולמעלה ממנה כנענית, שאיננה על תורת ישראל, אם לא נתן לה זרע, כי יתכן שתתגייר וישאנה לאשה, רק אם נתן לה זרע עובד הוא ע"ג בעצמה. ולמעלה ממנה משכב זכור, שאין לו זמן היתר לעולם. ולמעלה ממנה מה שהוא חוץ מהמין, כמו אם ישכב האדם עם הבהמה. והגאון ידע איך החלוק. כי על כל העריות כרת בפרשת אחרי מות, והניח מזה החלוק האם והאחות והבת.

ומתוך הדברים לא משמע שכוונת רס"ג היתה לדרג את החומר ממש, אבל עצ"ע בלשונו, ואולי מישהו יאות להעלות דברי רס"ג כאן.

ראה גם במצו"ב ליד הערה 78