פורום אוצר החכמה

הא לחמא עניא כתב:

עובדיה חן כתב:לוח עט מגנט הקסם-האם הוא מותר לילד לשחק בשבת,למי שלא יודע המשחק הוא למשוך כדורי מתכת לחורים שבלוח ע"י מגנט ולקבעו שם וליצור צורה וכדומה,השאלה היא מאחר וזה יכול לעמוד ימים רבים יהיה אסור או שזה כמו כל מבנה לגו וכדומה.

שאלה יפה ועדכנית שלא חשבתי על כך.
ובאמת נשמח לדעת דעת מורי ההוראה על כך.

לכאורה כותב

למה לא בונה???

נהר שלום כתב:לכאורה כותב

איני יודע מאיזה טעם, אך מוכר משחקים יר"ש אמר לי כשרכשתי את המשחק, שהוא אסור לשימוש בשבת.

מה הסברא להתיר (אם אני מבין נכון באיזה משחק מדובר)? הלכה פסוקה היא בסי' שמ שאין לכתוב במשקין או באפר.

לע"נ הכותב זצ"ל, יהיו שפתיו דובבות.

מה דין משחק זה?
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7 ... 7%90%D7%9F

סגי נהור כתב:

פרנקל תאומים כתב:פאזלים (אסור! האם יש מי שמתיר בזה? לצערי ראיתי שישנם שותו"מ שנוהגים בזה היתר גמור),

מה המקור לאיסור הגורף? בשש"כ מתיר (אם אין מסגרת סביב), וכן הרבה מפוסקי זמננו, ע"פ השיטות שאין חשש כותב בחיבור חלקי אותיות וציורים זה לזה.

לא! בשש"כ אוסר.
וז"ל: "מותר לשחק במשחקי אותיות וציורים, שבהם מניחים אותיות או חלקי אותיות או חלקי אותיות ותמונה זה ליד זה ומצרפים אותם למילה שלימה או לתמונה, והוא שלא יקבע את המילה או את התמונה במסגרת וגם אין החלקים השונים מתחברים ומתהדקים זה בזה." (שש"כ ח"א, ט"ז, כ"ג. מהדורת תשל"ט).

ובהערות למטה מבאר בשם מרנא הגרש"ז נבג"מ דכשהחלקים מתהדקים זה בזה הרי זה כעין מסגרת. (הוי אומר: פאזלים רגילים אסור לעשות בשבת).
כל מה שהשש"כ מתיר הוא כאשר החלקים מונחים אחד ליד השני בלי חיבור.

וכ"כ באג"מ שכשיש חיבור, אסור (או"ח ח"א סי' קל"ה).

אדרבה, אודה לך אם תחבוש לכאבי ותמציאני מי מגדולי ההוראה בדורינו שהתיר.

אני הבנתי שהפאזלים המצויים אינם "מתהדקים". כעת ראיתי שכך כתב בבאר משה (ח"ו סי' כו).

מה כתב ב"באר משה"? שאסור או שמותר?

וכי פאזלים רגילים אינם "מתחברים ומתהדקים"?
הלא זה אותו עיקרון של מסגרת: החלקים לא רק מונחים כ"א מתחברים לחתיכה אחת, האין זאת?

כתב שמותר ומצו"ב.
אינני רואה את הדמיון בין הרכבת פאזל מצוי להנחת חלקים במסגרת. הפאזלים המצויים לא ניתן אפילו להרימם מהרצפה מבלי שיתפרקו.

כנראה כשבשמירת שבת כהלכתה כותב על מסגרת, מתכוון לא למסגרת לבדה אלא ללוח שעליו מניחים את החלקים וגם יש לו מסגרת שאז החיבור מחזיק הרבה יותר, והוא נפוץ בפאזל של ילדים.

פאזל למבוגרים במיוחד כשהוא ממאות חלקים ומעלה, מצוי מאוד שהוא מיועד לתלותו על הקיר ועכ"פ משאירים אותו זמן רב להנות מהתוצאה

השש"כ פוסק בשם מרנא הגרש"ז נ"ע שמותר להניח חלקי ציור זה לצד זה, אבל רק באופן שאין מסגרת המאגדת אותם ושאין החלקים "מתחברים ומתהדקים" זה לזה.
לענ"ד פשוט וברור שכוונתו לכל פאזל נורמלי, שהרי הפאזל במהותו בנוי בצורה שהחלקים מתחברים ומתהדקים זה לזה.
נכון שאם תרים את הפאזל אזי בדר"כ הוא יתפרק. אבל הרי גם לגבי 'מסגרת', השש"כ לא סייג דווקא במסגרת עם משטח מתחת לחלקים וזכוכית מעל החלקים כך שאם תרים את הכל שום דבר לא יתפרק. כ"א השש"כ כתב בעלמא שכל מסגרת אסור, דהיינו גם מסגרת חיצונית בלבד מסביב לשולי התמונה וללא משטח מתחתיה. והסברא היא היות שבמצב שהתמונה מונחת על הרצפה, אזי ע"י המסגרת החלקים צמודים ומהודקים אחד לשני, ואע"פ שאם תנסה להרים אזי הכל יתפרק.
והשש"כ כתב שה"ה בלי מסגרת, אלא שהחלקים בנויים בצורה שהם נאחזים זה בזה (פאזל) נמי אסור, מאותה הסברא, היות שבמצב שהתמונה מונחת על הרצפה, אזי החלקים מהודקים ומחוברים, ואע"פ שאם תרים אזי הכל יתפרק.


שו"ר שגם בספר "אורחות שבת" הבינו כן בפשטות בדברי השש"כ. וז"ל:
"משחק ילדים העשוי מחלקים רבים אשר בקירובם זה לזה נוצר ציור, פאזל בלעז, גם זה דומה לנידון בסעיף י"ב גבי דף קרוע, ויש מפוסקי זמננו שהורו שאם החלקים נאחזים זה בזה אין להתיר , וכן אם הם נתונים בתוך מסגרת" (או"ש ח"א, ט"ו, י"ד). ובהערה על כך (כ"ג) שם למטה: "עיין בדברי הגרשז"א זצ"ל המובאים בספר שש"כ פט"ז סכ"ג שכתב לאסור אם החלקים נאחזים זה בזה..."

באופן כללי מבארים שם (בהמשך של הערה כ"ג. עיי"ש), שהגרשז"א והאג"מ לכאו' נקטו להלכה כהפוסקים שחלקו על הרמ"א והט"ז ואסרו קירוב של חלקי אות זה לזה, אלא דס"ל דהאיסור הוא דווקא כאשר החלקים מתחברים זה לזה, משא"כ כאשר אין החלקים מחוברים כלל אין איסור.



בכ"א, יש"כ ידידינו הרב סגי נהור על הבאת דברי ה'באר משה'. אם ידוע לך או לכל דכוותך על מקורות נוספים מלבד ה'באר משה' שמתירים למעשה להרכיב פאזלי משחק, תודתי נתונה מראש אם תעלו אותם.

על משחק המגנטים הוזכר לעיל לחוש לעשיית אוהל.
מה יש לומר בזה?

מאמר על משחק המגנטים בשב"ק פורסם בקובץ בית אהרן וישראל גיליון המאתיים.

דרומי כתב:הערות פרקטיות יתקבלו בברכה

3. גולות – הגר"ע יוסף התיר, וכמו שכתב מרן בשלחן ערוך (סימן שלז סעיף ב') לענין כיבוד הבית, ואפילו להרמ"א בהג"ה שאסר לכבד הבית אפילו במרוצף, משום דגזרינן מרוצף אטו אינו מרוצף, מכל מקום בזמנינו שרוב ככל הבתים מרוצפים, לא גזרינן (ילקוט יוסף שבת ב' עמוד ו', ושבת כרך ה' עמוד שעח. ילקו"י דיני חינוך קטן עמוד קצב).

5. הרכבה – נראה שתלוי בצעצוע, אם עומד לימים רבים או לא. מהניסיון עם ילדיי, שום דבר אינו עומד לימים רבים, לכל היותר יומיים. ומאי נפק"מ בין לגו (שהותר) לזה. גם מה שכתבת "דייקנות" וכי בלגו אין דייקנות בפרטים?

9. כדור – הגר"ע יוסף מתיר לפני גיל חינוך (חזון עובדיה על הלכות שבת חלק ג' עמודים צט-קא) אבל אח"כ אוסר.

12. נדנדה – בשש"כ (ט"ז, י"ז) התיר אם הנדנדה אינה קשורה לאילן עצמו אלא במוט או בורג הקבוע בו, והאילן אינו מתנועע.

18. רעשן – מותר לתת לתינוק אע"פ שישמיע בזה קול, שאינו משמיע קול שיר. שמירת שבת כהלכתה פרק טז סעיף ג, אור לציון ח"ב פרק כו, חזון עובדיה ח"ה עמוד רנט.

19. שחמט – הייתי מצביע על איסור בורר דוקא כאשר מוציא כלי מהמשחק ואינו מעוניין בו, והרי זה פסולת מתוך אוכל. אבל אין בורר בכלים, ואין בורר כאשר כל פרט מבורר לעצמו אלא כאשר מעורבים, ולכן מותר.

באסיפת הכלים לאחר המשחק (כמו גם סידור סכו"ם אחר הייבוש) יש עוד סניף להקל שאין כאן אוכל ופסולת אלא הכל שווה (ראה זה בחזו"ע שבת ד עמ' רד תשובה ארוכה בהערות).

20.. תלת-אופן - במהדורא קמא של שש"כ (פרק ט"ז סעיף י"ז) התיר להשתמש בתלת אופן "כיוון שניכר שצעצוע הילד הוא" וללא חילוק אם גומי מוצק או לא.

גימפעל כתב:מאמר על משחק המגנטים בשב"ק פורסם בקובץ בית אהרן וישראל גיליון המאתיים.

מאמר זה נכתב ע"י אברך חשוב מעין תגובה למה שנכתב בקובץ בית אהרן וישראל להתיר בעניין עט מגנט

.

על פוזלים ולעגאו, בזכרוני שיש ע"ז תשובה ארוכה ונפלאה בשו"ת 'מחזה אליהו' חלק א', דן שם מטעם בונה ומטעם כותב

מה הדין להכין סביבון מקליקס ולעשות צורה של אותיות מקליקס (דוגמא הכל בצבע אדום ומצד אחד של הסביבון אתה עושה אות ג' אות נ' וכו')? וכן האם מותר ליצור אותיות מהקליקס?

לכאורה העושה שתי אותיות מקליקס חייב משום כותב.

לכאורה הוא כתב שאינו מתקיים. אם הוא יכול להתקיים לזמן ארוך אז יש מקום לדון בכתב שיכול להתקיים אך לא נכתב לקיום ומן הסתם גם לא יתקיים בפועל

כדכד כתב:לכאורה הוא כתב שאינו מתקיים. אם הוא יכול להתקיים לזמן ארוך אז יש מקום לדון בכתב שיכול להתקיים אך לא נכתב לקיום ומן הסתם גם לא יתקיים בפועל

ומי גרע מהכותב על בשרו שחייב אע"פ שעתיד להימחק מעצמו?!

צ"ע

לא מובן לי מה הנידון לאסור משחקים שיש בהם הידוק, (קליקס מקליקונים וכד'),
לכאו' זה ממש כיסויי הכלים שנועדו להרכבה ופירוק שמותרים גם בהידוק בחוזק,
(ובין לביאור הגר"ז שזה 'עראי' ובין לביאור החזו"א שזה לא 'מתאחד' בבניה, לכאו' ה"ה במשחקים אלו)
וזאת בנוסף לקולא של החזו"א להדק דבר שאין דרכו כלל בתקיעה.

ראיתי פעם סברא שזה משום שפעמים הילדים עושים ממשחקים הנ"ל מעין אהל ארעי לאחסן שם משחקים שלהם וכדו' ויש בזה איסור דרבנו.

עושה חדשות כתב:לא מובן לי מה הנידון לאסור משחקים שיש בהם הידוק, (קליקס מקליקונים וכד'),
לכאו' זה ממש כיסויי הכלים שנועדו להרכבה ופירוק שמותרים גם בהידוק בחוזק,
(ובין לביאור הגר"ז שזה 'עראי' ובין לביאור החזו"א שזה לא 'מתאחד' בבניה, לכאו' ה"ה במשחקים אלו)
וזאת בנוסף לקולא של החזו"א להדק דבר שאין דרכו כלל בתקיעה.

בשש"כ מביא סברא זו (במהדורא הישנה - הערה נה) וגם שוברה (שם הערה נג), שתיהן בשם הגרש"ז.

ישנו משחק לזוגות בשם 'רגעי קסם' כמדומני
האם מותר לשחק בו בשבת?

ילד שמשחק במד מטר האם מותר לו לשחק בזה בשבת, או שנגיד לו יש לך משחקים אחרים?

ברוך00 כתב:ילד שמשחק במד מטר האם מותר לו לשחק בזה בשבת, או שנגיד לו יש לך משחקים אחרים?

יש בזה כמה שאלות:
א. האם מדובר במוקצה מחמת חסרון כיס (תלוי לפי מחירו של הכלי וכו')?
ב. האם זה שהותרה מדידה לצורך מצוה הופך את מכשירי המדידה לכלי שמלאכתו להיתר ולאיסור?
ג. האם מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו כשאפשר לעשות את אותה הפעולה בכלי שמלאכתו להיתר - למיטב זכרוני זוהי מחלוקת אחרונים. אם כי כאן קשה למצוא כלי שמלאכתו להיתר שאפשר לעשות בו את אותה הפעולה ממש.
ד. עד כמה זה חינוכי שהילדים יתעסקו בכלים כאלו בשבת?
ותן לחכם ויחכם עוד.

על חול קינטי עוררו באיזה קובץ לפני כמה שנים (אולי בפעמי יעקב?) ואיני זוכר המסקנה.

משחקים שפועלים על בטריות אבל יש בהם אפשרות משחק גם ללא הפעלה אלקטרונית, לכאו' זה כלי שמלאכתו לאיסור המותר בטלטול לצורך גופו ומקומו. אבל שמא הצעצוע כולו נחשב בסיס לדבר האסור דהיינו הבטריות, והם מוקצה גמור. האם העירו בזה?

עושה חדשות כתב:משחקים שפועלים על בטריות אבל יש בהם אפשרות משחק גם ללא הפעלה אלקטרונית, לכאו' זה כלי שמלאכתו לאיסור המותר בטלטול לצורך גופו ומקומו. אבל שמא הצעצוע כולו נחשב בסיס לדבר האסור דהיינו הבטריות, והם מוקצה גמור. האם העירו בזה?

א. פעמים רבות - המשחק כולו הוא כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר, (שיש אומרים) שדינו ככלי שמלאכתו להיתר.
ב. אינני מבין מדוע להחשיב את הבטריות כדבר נפרד, ולא כחלק מהכלי כולו.
ג. מדוע הבטריות הן מוקצה גמור? האם אין תורת כלי עליהן? האם אינן ראויות לשימוש כלשהו המותר בשבת?!
ד. מעשים שבכל יום שמטלטלים שעון-יד שעובד עם בטריות, ולא חוששים לטלטול הבטריה כ"מוקצה" ולומר שהשעון כולו הוא "בסיס" וכיו"ב.

עזריאל ברגר כתב:ב. אינני מבין מדוע להחשיב את הבטריות כדבר נפרד, ולא כחלק מהכלי כולו.

אילו היו מכשירים כאלו בימי חכמינו, ודאי היינו זוכים למשנה כזו במסכת כלים:
סוללות הכלי, בזמן שהן נשמטות אינן חיבור. והקבועות, רבי יהודה אומר אם הבריגן בבורג חיבור, וניטלין עמה בשבת, ומצילין עמה באוהל המת...

יש"כ ר' עזריאל, אכן יש לדון בכל זה.
אבל מה שהערת ברביעית, מאי שנא מבטריה שבשעון יד, לק"מ. כשהבטריה בתוך שעון הפועל כסדרו, הרי מלאכתה להיתר ואין שום הקצאה ממנה. משא"כ בבטריה שבתוך צעצוע שאינה עומדת לשימוש כלל שהרי לחיצה על כפתורי הצעצוע וכד' הינה דבר האסור.

משם באתי להוכיח שלא דנים על הבטריה בנפרד ועל הכלי בנפרד כבסיס לה.
ואם אתה סבור שהסוללה שבתוך שעון-היד היא כלי שמלאכתו להיתר - הרי שהסוללה שבמקום אחר היא כלי שמלאכתו לאיסור, ולא מוקצה גמור.

בעניין אבני לגו בשבת לענ"ד אין בזה איסור כלל.

דהנה בשו"ע פסק שדבר שאינו עשוי לקיום בשבת שרי ומטעם זה מניחים לפני התנור דף ששורקין אותו בטיט שהרי אינו עשוי לקיום וא"כ הכא נמי שהרי אף שהם יכולין להתקיים הרי אינם עשויים לכך אלא לבנות ולפרק ולא חשיב כעשוי לקיום בשבת הילכך שרי.
ואף אם תאמר שהוי בניין הרי זה חשיב כבניין לשעה שהרי עשוי הוא לפרקו והרי שיטת הרבה פוסקים שליתא לתלמוד בבלי בניין לשעה בניין (ירושלמי פ"ז ה"ב) (שיטת החת"ס הבניין ציון חזון נחום שו"ת מהרש"ם מרומי שדה וכן משמע במאירי ביצה) ולכך אפי' שהוי בניין הוי לשעה ושרי להנ"ל.
ואף לשיטות שבניין לשעה בניין אף לבבלי כבר כתב הערוה"ש(כ"א) שאין זה עכ"פ פחות מיום אחד וא"כ לכו"ע באבני לגו יהיה שרי שהרי עומד לבנות ולפרק תדיר ואין זה לשעה ושרי.
ואולי אף יש לחשוב זה כמוסתקי שאף שעל כל מה שבנה הוא חס מ"מ אם יראה חלק לגו בודד רחוק ממקומו בבית לא יחוס עליו כ"כ וא"כ מה גרע זה שעכשיו צירפם למקשה אחת.
ואף קיבוץ חלקים אין זה נקרא שהרי כל קיבוץ חלקים שחשיב בונה זה כשנראה חלק אחד ממש כגון המגבן שעכשיו זה חלק אחד ממש אבל אבני לגו אינם נראים חלק אחד אלא הרבה חלקים מונחים אחד על גבי השני וא"כ גם מטעם זה נראה דשרי.

וא"כ נמצינו למדים מכל טעם שהוא שיש להתיר לכתחילה לבנות בלגו לכולם ואף לבני מצווה שהרי אין בזה כל טעם איסור.כנלע"ד.
אשמח אם תאירו עיני בזה.

כידוע לגבי "מונופול" ("ריכוז") ו"קטאן" ודומיהם (כגון "רצים להציל חיים" של "הצלה") - שיש בהם "קניה" ו"מכירה" - נחלקו פוסקי דורנו, כפי שכמדומני כבר הובא לעיל משש"כ (ומחיפוש בגוגל מצאתי עוד שלל רבנים שהתייחסו לזה, אלו מתירים ואלו אוסרים ואלו אומרים שמותר רק לקטנים ולא לגדולים, או שאין למחות בקטנים המשחקים וכדו').

ועתה עלה בדעתי לשאול לגבי משחק "סיכון" (RISK) שאין משתמשים במהלך המשחק בלשון "קניה" ו"מכירה", אבל מקבלים קלפים במהלך המשחק, ו"פודים" אותם תמורת חיילים לשלבים הבאים וכו'.
דעתי נוטה שאפילו האוסרים מונופול ודומיו משום מקח-וממכר - יסכימו שכאן אין זה דרך משא ומתן כלל.

מה דעתכם?