כדכד כתב:אם כך רבנו יהונתן הוא המקור לדברי הרב אש משמים שבהזכרה מספק אין חשש של דובר שקר על הצד שמזכיר ביום הלא נכון?
מיכאל1 כתב:מצאתי בפירוש רבנו יהונתן עירובין לט,א שמבואר שיכול לומר הזכרה בספק ולהתנות ושאין בכה"ג חשש משקר.
וצל"ע ברש"ש שם שלכאורה נראה דלא ניחא ליה בזה.
מה שנכון נכון כתב:יש חילוק בין היכא שיש ספק אמיתי לכו"ע על היום כהתם, ומכיון שא"א בע"א כך תקנו חכמים להזכיר בר"ה אליבא דר"ד, לבין יום שהוא ברור וידוע, ורק לאדם זה המתפלל יש ספק האם הוא נמצא בזמנו של יום זה, דבזה ל"מ שתועיל הזכרה בספק (גם בלי ענין חשש משקר).
מיכאל1 כתב:מה שנכון נכון כתב:יש חילוק בין היכא שיש ספק אמיתי לכו"ע על היום כהתם, ומכיון שא"א בע"א כך תקנו חכמים להזכיר בר"ה אליבא דר"ד, לבין יום שהוא ברור וידוע, ורק לאדם זה המתפלל יש ספק האם הוא נמצא בזמנו של יום זה, דבזה ל"מ שתועיל הזכרה בספק (גם בלי ענין חשש משקר).
חושבני שיש באופן זה גם מקרים שהספק הוא אמיתי כמו זמן בין השמשות לדוג'.
מה שנכון נכון כתב:מיכאל1 כתב:מה שנכון נכון כתב:יש חילוק בין היכא שיש ספק אמיתי לכו"ע על היום כהתם, ומכיון שא"א בע"א כך תקנו חכמים להזכיר בר"ה אליבא דר"ד, לבין יום שהוא ברור וידוע, ורק לאדם זה המתפלל יש ספק האם הוא נמצא בזמנו של יום זה, דבזה ל"מ שתועיל הזכרה בספק (גם בלי ענין חשש משקר).
חושבני שיש באופן זה גם מקרים שהספק הוא אמיתי כמו זמן בין השמשות לדוג'.
זה לא משנה, כי עיקר היום הוא קבוע ואין בו ספק, וע"כ גם אזכרתו נתקנה בלשון זו, ושאני היכא דא"א כר"ה שהיום מסופק, ובכה"ג תקנת התפלה לר"ד להזכיר בלשון ספק.
(לא באתי לחלק בין חסרון ידיעה לספק ממש).
מה שנכון נכון כתב:יש חילוק בין היכא שיש ספק אמיתי לכו"ע על היום כהתם, ומכיון שא"א בע"א כך תקנו חכמים להזכיר בר"ה אליבא דר"ד, לבין יום שהוא ברור וידוע, ורק לאדם זה המתפלל יש ספק האם הוא נמצא בזמנו של יום זה, דבזה ל"מ שתועיל הזכרה בספק (גם בלי ענין חשש משקר).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 102 אורחים