העליתי כאן בעבר את השאילה באדם שא"א לו לקיים מצוה חיובית כי אם על ידי חילול ה'. כגון למשל ת"ח בדרגא של האמוראים שאמרו שאם ילכו ד"א בלי תפילין ובלי תורה, אם צריך לעבור בשוק כדי לקיים את המצוה אבל אין לו תפילין, וכל כה"ג, האם יקיים את המצוה למרות החילול ה' או לא. ועי' ביה"ל סי' רמ"ב שנוגע קצת לעניין זה.
כעת נפשי בשאילתי האם מותר לעבור על איסור דרבנן כדי למנוע חילול ה' (אמיתי, לא מדומיין, לא שיווק של עצמו וכדומה). כגון שנוצר מצב שיש לאנשים סיבה טובה לחשוד בת"ח שעבר עבירה או עשה מעשה מסויים שיש בו משום חילול ה', ואם יטלטל מוקצה או איסור דרבנן אחר יכול לחסוך את החילול ה'.
ויסוד השאילה דקי"ל דאיסור דרבנן מותר במקום כבוד הבריות, ולכאורה לא תהיה כהנת כפונדקית, אם לכבוד בשר ודם מותר לעבור איסור דרבנן כ"ש על כבוד שמים ולמנוע ההיפך. מצד שני קשה לחדש דבר כזה בלי מקור. אשמח אם יפנו אותי לראיות לכאן או לכאן.