פורום אוצר החכמה

פרנקל תאומים כתב:מה ידוע לחו''ר אתרא הדין, אודות הכתב של הרב הס והנמשכים אחריו?

מרן הגריש"א הסכים עם הרב הס (כמדומה שכתב לו הסכמה, אלא שראיתי את הקדמת הספר לפני יותר משני עשורים).
[הוא מחדש פחות, ממה שהכתב 'שלנו' שינה צורתו ממה שהיתה לו לפני מאות בשנים..]

פעם כתבו ס"ת לע"נ אשת מרן הגריש"א, כהרב הס. ומו"ץ ותיק אחד אמר שישתדלו לא לקרא בו. אלא שהמו"ץ הוא ממוצא הונגרי..
אין שינויים רבים כל כך, ובודאי שאין בו כל בעיה הלכתית, וזה שהוא משונה מהסטנדרט שנקבע בשנים האחרונות זה לא מפריע.
אם כבר עסקנו בהא. אזי גם השיטה של הרב הס בענינה של רגל הקו"ף איננה מסתברת לי, באשר רגל הקו"ף בס"ת הישנים מאוד, כולם, הרגל מחוברת לגג. ומהיכן הוציא את החץ ההפוך שלו.

קו ירוק כתב:אם כבר עסקנו בהא. אזי גם השיטה של הרב הס בענינה של רגל הקו"ף איננה מסתברת לי, באשר רגל הקו"ף בס"ת הישנים מאוד, כולם, הרגל מחוברת לגג. ומהיכן הוציא את החץ ההפוך שלו.

מאי קאמר מר?
אין ענין לעשות חץ הפוך בדווקא, המכוון בדבריו הוא שלא יהיה על רגל הקוף צורת אות בפני עצמה, ז' או ן'.
ואדרבה, לזה מסייעים הספרים הישנים, שרואים שזה פס בעלמא [ולא ז' יפהפיה כ'נהוג'].

מנהגנו - כאן - viewtopic.php?f=26&t=38931&p=437660&hilit=%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8+%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA#p437486

א) האם מאן דהוא מבין החברים יכול להעלות לאשכול תמונה של ציור האותיות לשיטת הרב הס, ותמונה נוספת להשוואה של ציור האותיות הקלאסי המקובל?

ב) האם יש שפוסלים את הכתב של הרב הס?

ג) האם הכתב שלו מקובל היום אצל סופרים רבים שהציבור התורני סומכים עליהם, או שאלו רק סופרים חריגים?

א. הרב 'לענין' בתגובה שלפניך, שלח לינק של צילום חלק ממגילת אסתר שנכתבה באותיות נאות ע"פ דבריו של הרב הס.

ב. איך אפשר לפסול את הכתב של הרב הס, הרי רושם של אות מדוייקת יש לו. יש מוצי"ם שמתנגדים, כאמור, אך אינם נחשבים 'כפוסקים', וגם רק זה בגלל חששם משינוים, אלא שהגרשי"א שלא התנגד לו - גדול מהם..
צריך לדעת שהרב הס לא מחדש כלום. בס"ה הוא מקלף מהאותיות סלסולים שאין להם מקור בראשונים ובפוסקים, שהתקבעו אצל הסופרים בעשרות השנים האחרונות, שבאמצעות הדפוס נהפכו כהלכה למשה מסיני.. וגם מראה פנים שכמה אותיות שכאלו אינן נכונות לפי הראשונים והפוסקים.

ג. סופרים הם שכירים. רוב המזמינים - מזמינים כהעולם. סופרים שמקבלים שכ"ט מהמזמין, כותבים לפי תנאי השכירות.

פרנקל תאומים כתב:א) האם מאן דהוא מבין החברים יכול להעלות לאשכול תמונה של ציור האותיות לשיטת הרב הס, ותמונה נוספת להשוואה של ציור האותיות הקלאסי המקובל?

הנה לפניך טיוטה שערכתי פעם לסופר שלי [כפי זכרוני הוא ע"פ הרב הס, יתכן שיש בו תוספות אחרות גם כן].

שיעור בענינים אלו, במוצ"ש בבני ברק בביהמ"ד דרכי איש בשעה 9. מר' מנחם יהודה גרוס. השבוע על "הידורים ומכשולים בפרשיות" ושבוע הבא על הבתים.

חשוב לציין חומרא חשובה מאד, בענין הפרשיות, שהמנהג הנפוץ לעשות כמו הט"ז (ריוח פחות מכשיעור פרשה הן בסוף שמע והן בתחילת והיה א"ש), שהרבה אחרונים הסכימו לדבריו.
כיום נודע כי בריטב"א החדשים לשבת ובקרית ספר למאירי דעתם דלא כהט"ז, ושאין הרווחים מצטרפים לשיעור פרשה. וא"כ התפילין בחשש פסול הן לרמב"ם הן לרא"ש.
ועפ"ז נוהגים הרבה מדקדקים לעשות את הפרשיות כדעת הרמב"ם (ריוח פרשה בתחילת והיה א"ש), וכמנהג הספרדים ועוד.
(כמדומה בבירור הלכה תליתאה יש בזה בירור נרחב מהגר"ד יצחקי שליט"א).

יוצא פוניבז' כתב:חשוב לציין חומרא חשובה מאד, בענין הפרשיות, שהמנהג הנפוץ לעשות כמו הט"ז (ריוח פחות מכשיעור פרשה הן בסוף שמע והן בתחילת והיה א"ש), שהרבה אחרונים הסכימו לדבריו.
כיום נודע כי בריטב"א החדשים לשבת ובקרית ספר למאירי דעתם דלא כהט"ז, ושאין הרווחים מצטרפים לשיעור פרשה. וא"כ התפילין בחשש פסול הן לרמב"ם הן לרא"ש.
ועפ"ז נוהגים הרבה מדקדקים לעשות את הפרשיות כדעת הרמב"ם (ריוח פרשה בתחילת והיה א"ש), וכמנהג הספרדים ועוד.
(כמדומה בבירור הלכה תליתאה יש בזה בירור נרחב מהגר"ד יצחקי שליט"א).

אתה מדבר על תש''י?
מה השיעור של "שיעור פרשה", ומדוע אין את הבעיה הזאת בקדש והיה כי יביאך?

(וסליחה על הבורות).

ג' פרשיות ראשונות, הם פתוחות. וניתן לעשות צורת פתוחה בין לרמב"ם בין לרא"ש. אך והיה א"ש היא סתומה. וכאשר עושים כל פרשה בעמוד נפרד, לכאורה לא שייך לצאת גם דעת הרמב"ם וגם דעת הרא"ש בצורת הסתומה. ולכן כותב הב"י לנהוג כרמב"ם שהיא השיטה העיקרית. (ולרמ"א המנהג לעשות הכל פתוחות ולא חששו לרמב"ם שפוסל אם שינה מסתומה לפתוחה בתפילין).
הט"ז מחדש שכאשר משאירים ריוח פחות מכשיעור בסוף הפרשה הקודמת וכן לפני והיה א"ש, מצטרפים הרווחים לכשיעור פרשה, והוי סתומה גם לדעת הרמב"ם גם לדעת הרא"ש. המאמ"ר והגר"ז חולקים ע"ז שאין הרווחים מצטרפים ואין כאן פרשה כלל ואף לרמ"א פסול.
כתבתי בקצרה, ומומלץ לעיין במשנ"ב ביתר ביאור.

הבעיה העיקרית במנהג הרווח - לעשות כהט"ז, הוא שיעור האותיות. יש בזה פלוגתא עצומה בין המשנה ברורה לאגרות משה, אם האותיות קטנות או בינוניות, ולפי כל אחד - השני פסול לגמרי! (הרבה נקט בזה כהאגרות משה מכח הרבה ראיות, וכגון הגרמ"ט דינקל). היות וזה ספק דאורייתא פשוט שיש לצאת מכלל ספק ולנהוג כהרמב"ם [מה עוד שצריך דקדוק גדול, לפי כל שיטה, שלא יעשה כהשיטה השניה, ומדובר בדקות מאד מדוקדקת].

לענין כתב:הבעיה העיקרית במנהג הרווח - לעשות כהט"ז, הוא שיעור האותיות. יש בזה פלוגתא עצומה בין המשנה ברורה לאגרות משה, אם האותיות קטנות או בינוניות, ולפי כל אחד - השני פסול לגמרי! (הרבה נקט בזה כהאגרות משה מכח הרבה ראיות, וכגון הגרמ"ט דינקל). היות וזה ספק דאורייתא פשוט שיש לצאת מכלל ספק ולנהוג כהרמב"ם [מה עוד שצריך דקדוק גדול, לפי כל שיטה, שלא יעשה כהשיטה השניה, ומדובר בדקות מאד מדוקדקת].

לא מדוייק. לפי המשנ"ב העושה כאגר"מ בודאי יצא, ולא גרע מרמב"ם. הנידון הוא להיפך, וגם בזה אני לא בטוח שמדובר לפסול גם אליבא דהט"ז. (אמנם הגר"ד יצחקי במאמר שהזכרתי נוקט לחוש ששיעור פרשה הוא ט' אותיות בינוניות ולעיכובא, אבל ההוראה המקובלת לא כך).

לענין כתב:הבעיה העיקרית במנהג הרווח - לעשות כהט"ז, הוא שיעור האותיות. יש בזה פלוגתא עצומה בין המשנה ברורה לאגרות משה, אם האותיות קטנות או בינוניות, ולפי כל אחד - השני פסול לגמרי! (הרבה נקט בזה כהאגרות משה מכח הרבה ראיות, וכגון הגרמ"ט דינקל). היות וזה ספק דאורייתא פשוט שיש לצאת מכלל ספק ולנהוג כהרמב"ם [מה עוד שצריך דקדוק גדול, לפי כל שיטה, שלא יעשה כהשיטה השניה, ומדובר בדקות מאד מדוקדקת].

יוצא פוניבז' כתב:לא מדוייק. לפי המשנ"ב העושה כאגר"מ בודאי יצא, ולא גרע מרמב"ם. הנידון הוא להיפך, וגם בזה אני לא בטוח שמדובר לפסול גם אליבא דהט"ז. (אמנם הגר"ד יצחקי במאמר שהזכרתי נוקט לחוש ששיעור פרשה הוא ט' אותיות בינוניות ולעיכובא, אבל ההוראה המקובלת לא כך).

מה אומרים החברים?
עובדה ידענא שההוראה המקובלת אצל גדולי בעלי ההוראה היא לעשות כהט''ז.
(האם אכן עושים בזה כהאג''מ?)