פורום אוצר החכמה

יהושעבנמי כתב:וכמו שהפוסקים מחלקים לעניין דינא דמלכותא

בברכה המשולשת כתב:

יהושעבנמי כתב:וכמו שהפוסקים מחלקים לעניין דינא דמלכותא

אשמח למקור

יהושעבנמי כתב:

בברכה המשולשת כתב:

יהושעבנמי כתב:וכמו שהפוסקים מחלקים לעניין דינא דמלכותא

אשמח למקור

חושן משפט סימן שסט סעיף יא בהגה

יהושעבנמי כתב:אפשר הסבר?

בברכה המשולשת כתב:

יהושעבנמי כתב:אפשר הסבר?

ההסבר הוא שרבינו הרמ"א לא כותב שבכל דבר שבו מלכות הגויים עושה דבר שהוא הגיוני בעיניהם של הגויים יש בזה דד"ד

יהושעבנמי כתב:

בברכה המשולשת כתב:

יהושעבנמי כתב:אפשר הסבר?

ההסבר הוא שרבינו הרמ"א לא כותב שבכל דבר שבו מלכות הגויים עושה דבר שהוא הגיוני בעיניהם של הגויים יש בזה דד"ד

לא כל דבר שהגיוני בעיניהם, אבל מה שתקנו לצורך תקנת הציבור כן.

בברכה המשולשת כתב:

יהושעבנמי כתב:

בברכה המשולשת כתב:
ההסבר הוא שרבינו הרמ"א לא כותב שבכל דבר שבו מלכות הגויים עושה דבר שהוא הגיוני בעיניהם של הגויים יש בזה דד"ד

לא כל דבר שהגיוני בעיניהם, אבל מה שתקנו לצורך תקנת הציבור כן.

ושהוא אכן לתועלת הציבור

יהושעבנמי כתב: עד כמה שאני זוכר לא נזכר בשום פוסק שלכל תקנה כזה צריך שישבו גדולי ישראל ויחליטו אם זה באמת תועלת לציבור או לא, לכאורה משמע שאם בעיני המלכות זה תועלת הציבור ואין סיבה לחשוב שעשו לתועלת עצמם (כמו חובת חיסונים במדינות מסוימות וכדומה) הרי זה בכלל דינא דמלכותא

בברכה המשולשת כתב:

יהושעבנמי כתב: עד כמה שאני זוכר לא נזכר בשום פוסק שלכל תקנה כזה צריך שישבו גדולי ישראל ויחליטו אם זה באמת תועלת לציבור או לא, לכאורה משמע שאם בעיני המלכות זה תועלת הציבור ואין סיבה לחשוב שעשו לתועלת עצמם (כמו חובת חיסונים במדינות מסוימות וכדומה) הרי זה בכלל דינא דמלכותא

לא כל גדול"י צריכים להסכים. די בכך שבי"ד שהשאלה מגיעה אליו יסבור כן (על-פי תשו' חת"ס)

קראקובער כתב:היום לראשונה נבחרה אשה חרדית (בת של יד ימינו של הרב שך) לשופטת בבית משפט השלום בירושלים, השאלה האם גם אשה וגם שופטת במערכת חילונית היא בבחינת תרי קולא כהדדי לא אמרינן..

יהושעבנמי כתב:כיון שהוא שליח של הממשלה הרי זה מתייחס לשפיטת הממשלה והוא רק שליח, אע״פ שלכאורה לא מובן האיך מועיל שליחות בזה.

בן ראובן כתב:

יהושעבנמי כתב:כיון שהוא שליח של הממשלה הרי זה מתייחס לשפיטת הממשלה והוא רק שליח, אע״פ שלכאורה לא מובן האיך מועיל שליחות בזה.

הרי השופט אינו נושא ונותן ביד, וא"כ אינו המשלח הראשון ולא השליח האחרון, אלא חוליה (שתתמלא גם בלעדיו) בשרשרת של שלוחים, ואולי זה יסוד המתירים.

לייטנר כתב:הרב שלמה מן ההר, רבה של בית וגן, חיבב מאוד את השופט צבי טל ואת קריאתו בתורה. פעם ראה אותו אחד המתפללים יוצא במרוצה מבית הכנסת, כששאל אותו מה קרה, ענה הרב מן ההר: "אמנם צבי טל קורא יפה, אבל לשמוע אותו קורא 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם', בזה אני כבר לא יכול לעמוד...".

שוב היה מעשה שהתקין פרוזבול למאן דהו, וביקש ממנו שיקרא לשני עדים. כשהלה הביא שני אנשים שאחד מהם היה צבי טל, לא הסכים הרב מן ההר לעדותו וביקש שיקראו לעד אחר.

קושטא כתב:איני מבין בכלל השאלה, הרי שופט צריך לשבוע נאמנות להמדינה שהוא וחוקי' הם מעל הכל, וברור שאסור משום שכל דיני' חוקי' וקיומה הם נגד תורתינו הק'. ואף לפנים אסור כדין ע"ז שאסור לפנים.

עושה חדשות כתב:שאלה קצרה.
בנין שתושביו שותו"מ, רובם חרדים, חותם הסכם תמ"א 38 עם יזם חרדי, ובחוזה כתב העו"ד שהספיקות יוכרעו בבית המשפט.
יש בכך פסול/איסור, או שאין בזה שום גנאי?

עושה חדשות כתב:תודה. זכיתם למנוע יהודים תמימים מלעבור איסור ח"ו.

אגב, הקצאה זה דבר הגון? אדם קנה שטח ורוצה לבנות בו בניני מגורים, ואין העירייה מאשרת לו את התוכנית עד שיקצה אחוז מסויים מהשטח, לבניית ביהמ"ד לחסידות פלונית, וגני ילדים לרשת אלמונית, וכו'. אז אולי אי"ז הגון להגיש בקשה להקצאה מתוך שטח פרטי, אלא רק מתוך השטחים המיועדים בלא"ה לציבור (שטח חום)?

בברכה המשולשת כתב:

עושה חדשות כתב:שאלה קצרה.
בנין שתושביו שותו"מ, רובם חרדים, חותם הסכם תמ"א 38 עם יזם חרדי, ובחוזה כתב העו"ד שהספיקות יוכרעו בבית המשפט.
יש בכך פסול/איסור, או שאין בזה שום גנאי?

אני שמעתי מכו"כ דיינים חשובים שליט"א שזה איסור גמור, ויש לכתוב שכל מחלוקת בין הצדדים תתברר בבית דין לדיני ממונות (ורצוי מאוד מאוד לציין בית דין מסויים)
ויעויין בחוזה המוצע בספר כתר א (יש באוצר)
ובחוזים כאן:
http://www.dintora.org/articles/3

עושה חדשות כתב:

בברכה המשולשת כתב:

עושה חדשות כתב:שאלה קצרה.
בנין שתושביו שותו"מ, רובם חרדים, חותם הסכם תמ"א 38 עם יזם חרדי, ובחוזה כתב העו"ד שהספיקות יוכרעו בבית המשפט.
יש בכך פסול/איסור, או שאין בזה שום גנאי?

אני שמעתי מכו"כ דיינים חשובים שליט"א שזה איסור גמור, ויש לכתוב שכל מחלוקת בין הצדדים תתברר בבית דין לדיני ממונות (ורצוי מאוד מאוד לציין בית דין מסויים)
ויעויין בחוזה המוצע בספר כתר א (יש באוצר)
ובחוזים כאן:
http://www.dintora.org/articles/3

כמדומני (לא בדקתי כעת) שבכל הסכם וחתימה מול חברות כמו הבנק/חשמל/פלאפון יש סעיף מעין זה.
ההכרח לא יגונה ולא ייאסר?

עושה חדשות כתב:ומענין לענין, מה יכול להיות ההיתר במקרה הזה - ?

מונית לתל אביב 001.jpg

עושה חדשות כתב:ומענין לענין, מה יכול להיות ההיתר במקרה הזה - ?

מונית לתל אביב 001.jpg

עושה חדשות כתב:על פי דין תורה לכאו' ודאי שהצדק עם הנהג, לא שווה לו נסיעה ארוכה כ"כ (יחסית) בדרכים עמוסות בתמורה ל-46 שקלים, הוא נוקב במחיר עוד לפני תחילת הנסיעה, ואדעתא דהכי יוצאים לדרך. מי שהתנסה בזה יודע שזהו המחיר הממוצע המקובל על נסיעה כזאת, ולא מדובר על סחיטה מפולפלת של נהג מסויים, אלא אורחיה בהכי אצל כולם. (ב'מונה' זה יכול להגיע גם ליותר). כעת הנוסע מנצל איזה חוק לא מוכר, תובע אותו בערכאות, גורם לו הפסד עצום, ולוקח לעצמו את ההפרש. מה ההיגיון להתיר את זה?

מענה איש כתב:

יהושעבנמי כתב:

עקביה כתב:מעשה בסטודנט למשפטים שחזר בתשובה. שאיפתו הייתה להתמנות ביום מן הימים לשופט, וכעת נפשו לשאול באה האם הדבר מותר. הוא פנה אל חבר שלי (מי שסיפר לי את הסיפור) שהלך עם שאלה זו לרב שלום גלבר, שלא סבר שיש צד שמותר ליהודי להיות שופט בערכאות, ובכל זאת החליט ללכת לשאול את הרב אלישיב זצ"ל.

הרב גלבר הלך לר"א עם ידידי, וכשישבו בחדר ההמתנה הוא הציע לעשות 'אחורה פנה' כי ללא ספק הר"א יזרוק אותם מכל המדרגות.. בכל זאת הם נשארו, וכשהגיע תורם נכנסו והציגו את השאלה.

הר"א אמר: "גם קיסטר היה שופט" עכ"ל. (יצחק קיסטר, שופט עליון דתי שהיה מקורב לגדולי ישראל). וכשהרב גלבר המשיך לשאול 'אז מותר לו להיות שופט'? אמר הר"א (ברוגז קל): "כבר אמרתי שגם קיסטר היה שופט".

הרב גלבר הודיע לאותו סטודנט שמותר לו להיות שופט.

ולפי דרכנו למדנו שגם אם דעתו של הר"א לא הייתה נוחה מערכאות ושופטיהם (הוא חתום על כרוזים נגד הליכה לכל סוג שהוא של ערכאות), הוא כנראה לא סבר שהדבר אסור מעיקר הדין, אף כי נזהר שלא להוציא את השם המפורש "מותר" מפיו.

איך אפשר להסביר את זה?

לכאו' הרי אם אותו אחד לא יהיה שופט אז מישהו אחר יהיה והדין יתבצע, ואולי עדיף במידה מסוימת שאדם חרדי יהיה.
וחוצמזה השופט הוא כמו פקיד שמבצע הוראות שכבר קיימות והוא לא 'מחדש' הלכות

עושה חדשות כתב:מה ההיגיון להתיר את זה?