פורום אוצר החכמה

יודקרת כתב:

אוצר החכמה כתב:א. לא כתוב בגמרא שהאשה וודאי תפיל כך שלא מובן למה יש קושיה ממקרה שאינה מפילה.

כאמור יש להסתפק בזה, אם כוונת הגמרא שמא תעבור ושמא תפיל, או שמא תעבור וודאי תפיל.

חשוקי חמד נדה - הערות דף יז עמוד א הערה לד
וגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א העיר על דברי הגמרא שלכן הזורק ציפורניו לרשות הרבים דמו בראשו מפני שאשה מעוברת עוברת עליהן ומפלת. ומלשון הגמרא משמע שכל אשה העוברת עליה תפיל, וקשה שהרי בעינינו ראינו שפעמים הרבה אין המעוברת מפילה ואם כן למה כתבה הגמרא בלשון ודאי, וצ"ע.

יודקרת כתב:

החושב כתב:כך שאם מישהו ירצה לטעון שהעניין של הציפורניים - זה איזה סוד נורא שקשור לסתרי תורה וקבלה - עליו להביא ראיה. וכל עוד שלא הביא ראוי לומר שכך חשבו אנשים לפני אלפיים שנה ותו לא מידי.

התולעת יעקב שהביאו האחרונים וודאי הבין שזה מסתרי תורה.

אוצר החכמה כתב:והכלל הפשוט הוא לכל מי שרגיל בלימוד הגמרא והראשונים שכשאפשר לפרש דבר בשני אופנים אי אפשר לעשות מזה קושיה.

החושב כתב:פלא עליכם שאתם דנים בזה מסברא, וכנראה שנעלם מכם לפי שעה דברי חשוקי חמד המפורשים:

חשוקי חמד נדה - הערות דף יז עמוד א הערה לד
וגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א העיר על דברי הגמרא שלכן הזורק ציפורניו לרשות הרבים דמו בראשו מפני שאשה מעוברת עוברת עליהן ומפלת. ומלשון הגמרא משמע שכל אשה העוברת עליה תפיל, וקשה שהרי בעינינו ראינו שפעמים הרבה אין המעוברת מפילה ואם כן למה כתבה הגמרא בלשון ודאי, וצ"ע.

חיימשה כתב:לא... אלא שהאם הפילה, והבן שעשה זאת מתוך זלזול, לא במזיד, אינו מוצא מנוח לנפשו.

יודקרת כתב:

אוצר החכמה כתב:והכלל הפשוט הוא לכל מי שרגיל בלימוד הגמרא והראשונים שכשאפשר לפרש דבר בשני אופנים אי אפשר לעשות מזה קושיה.

ברור

החושב כתב:פלא עליכם שאתם דנים בזה מסברא, וכנראה שנעלם מכם לפי שעה דברי חשוקי חמד המפורשים:

חשוקי חמד נדה - הערות דף יז עמוד א הערה לד
וגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א העיר על דברי הגמרא שלכן הזורק ציפורניו לרשות הרבים דמו בראשו מפני שאשה מעוברת עוברת עליהן ומפלת. ומלשון הגמרא משמע שכל אשה העוברת עליה תפיל, וקשה שהרי בעינינו ראינו שפעמים הרבה אין המעוברת מפילה ואם כן למה כתבה הגמרא בלשון ודאי, וצ"ע.

באמת פלא..

יודקרת כתב:האם יש הבדל בין ציפרני ידיים ורגליים?

אוצר החכמה כתב:רק אסביר. אכן פלא על מרן שר התורה וגם על גיסו המפורסם בגדלותו שהתייחסו לגמרא בנדה יז והתעלמו מלשון הגמרא מו"ק יח שהובאה כאן על ידי יודקרת ובה כתוב שמא תעבור ותפיל.

בעיני פלא הקושיה הזאת ממקום אחר. ומה במקום שאמרה תורה בפירוש והיתה האשה לאלה וצבתה ירכה וגו איכא למ"ד שיש זכות תולה ואפילו אין ניכר בה. בעניין זה לא יכולה זכות לתלות?

חלמישצור כתב:ע"ע להורות נתן, ח"ז, סי' קלד, 'במי שנטל צפורניו בשיניו, וזרקו לכלי שבו אשפה, ואשה מעוברת שלקחה את כלי האשפה כדי להשליכו חוצה, נתקלה רגלה במדרגות הבית, ונפלה ונשבר רגלה, והפילה עוברה, ונפשו בשאלתו אם יש לתלות את המכשול בבעל הצפורן ואם צריך תשובה ע"ז'.

ונתנו ידידים כתב:חשבתי שכתוב מפורש שאם הציפרניים אינם במקומם שנפלו אינן זיקים, וא"כ כמעט כל האשכול אינו נוגע למעשה כי מסתמא רוב המקרים הוזזו ממקומם ולכן גם אין ראי' ממה שרואים הרבה שאינם מפילים, אמנם לגופו של ענין וודאי צודק הרב אוצר דשייך זכות תולה וכדו' ושפי' הגמ' הוא 'שמא'

שייף נפיק כתב:ביקשת מקורות ואין הזמן נותן על כן אכתוב מסברא
מסברא יש לומר שצפורני הידים טומאתם חמורה יותר, שהרי כמבואר בפוסקים שהאדם ישן ומתעורר נשאר הרוח רעה על ציפורני הידיים, הרי שטומאתם חמורה יותר.

תוכן כתב:יש לי חבר כשאמא שלו היתה בהריון הוא פיזר את צפרניו מתחת לרגליה, והיא לא הפילה את הולד. (בסופו של דבר יצא בשאלה לגמרי, וזה היה אחד הדברים שערער את האמונה שלו.)

יודקרת כתב:

יודקרת כתב:האם יש הבדל בין ציפרני ידיים ורגליים?

העירוני שבגמרא בנדה אמרו מתחילה 'ולא אמרן אלא דשקיל דידיה ודכרעיה', והסיקו שם 'ולא היא, לכולה מילתא חיישינן'. ואם כן משמע שגם ציפרני הרגליים לבד.
אך עדיין אפשר לומר בדוחק שלמסקנא אין צריך צפרני ידיים ורגליים יחד כדי שיזיקו אלא די בידיים לבד. ואכתי צפרני רגליים לבד לא שמענו. אבל ראה תוס' שם שכן הוא בכל דבר בא מהגוף.

על דרך הפשט נראה (כפי שעולה מחידושי הר"ן במועד קטן שם) שראיית ציפורניים שמישהו זרק עלולה לעורר תחושת אי נעימות עד כדי גועל נפש, ובגלל הרגישות המיוחדת של הריון, בפרט בתחילתו, חששו חכמים אפילו לחשש רחוק של נזק, שמא תעבור אישה הרה שהיא איסטניסית במיוחד ושאט הנפש שלה יגרום לזעזוע עד כדי הפלה חלילה.
מבחינה רעיונית, יש מסבירים שציפורניים גזורות, שהן דבר מיותר הגדל בתחילה כאילו הוא חלק ממשי מהגוף ואחר כך צריך להיפטר ממנו, מציינות את יחסו של האדם לדברים בעייתיים ומיותרים שיש בעולם: האם הוא טורח להיאבק בדברים רעים שהוא פוגש, או משאיר אותם כמו שהם (דרשות ר"י אבן שועיב, פרשת אמור). יש לכך הסבר אחר גם על דרך הסוד (של"ה, מסכת שבת, פה).
להלכה, בפוסקים הראשונים יש שהביאו דין זה (הרי"ף והרא"ש), ויש שהתעלמו ממנו לגמרי (הרמב"ם, המאירי, הטור והשולחן ערוך). כנראה אלו שהתעלמו ממנו ראו שבזמנם מתייחסים לצפורניים כאל לכלוך רגיל ולא מעבר לכך ולכן הסיקו שאין צורך להחמיר בעניין זה. אולם בספרי ההלכה של האחרונים התקבלה יותר הדעה המחמירה (מגן אברהם סי' רס, ומשנה ברורה שם ס"ק ו).