פורום אוצר החכמה

שייף נפיק כתב:והנתיבות שלום מסלונים אחז כידוע שהיטלר ימ"ש היה שד.

כך גם אמרנו כשהיינו ילדים, והראיה היתה שהיטלר אף פעם לא הסכים להוריד את המגפיים, כי אצבעות הרגלים שלו היו כמו של ברווז.

הרב מרדכי ש.
אני לא מבין אותך, מהרח"ו מספר בפירוש שהאר"י ראה שדים.
אם מהרח"ו לא נאמן עליך חלילה אז לא אדעה מה אעשה לך..

תוכן כתב:

שייף נפיק כתב:והנתיבות שלום מסלונים אחז כידוע שהיטלר ימ"ש היה שד.

כך גם אמרנו כשהיינו ילדים, והראיה היתה שהיטלר אף פעם לא הסכים להוריד את המגפיים, כי אצבעות הרגלים שלו היו כמו של ברווז.

צ"ל תרנגול

תוכן כתב:

שייף נפיק כתב:והנתיבות שלום מסלונים אחז כידוע שהיטלר ימ"ש היה שד.

כך גם אמרנו כשהיינו ילדים, והראיה היתה שהיטלר אף פעם לא הסכים להוריד את המגפיים, כי אצבעות הרגלים שלו היו כמו של ברווז.

כמדומני בגליון "עומק הפשט" דנו בענין זה. אולי יעלו את דבריו לכאן..

עמקן כתב:אני שמעתי שמועה זו בשם הרב אהרן מבלעזא. לא בדקתי אצל חסידי בעלזא.

מצאתי בספר קדושת האדם, עמ' נ"ז.

מה המגמה בטענה שהיטלר היה שד, זה מיישב איזשהו קושי? זה עושה למישהו טוב על הלב?

תוכן כתב:

שייף נפיק כתב:והנתיבות שלום מסלונים אחז כידוע שהיטלר ימ"ש היה שד.

כך גם אמרנו כשהיינו ילדים, והראיה היתה שהיטלר אף פעם לא הסכים להוריד את המגפיים, כי אצבעות הרגלים שלו היו כמו של ברווז.

זה כל ההוכחה?! להבדיל אלפי הבדלות יש מנהיג באמריקה מגזע צרנויבל שגם לא מוריד המגפיים אף פעם.

קראקובער כתב:

תוכן כתב:כך גם אמרנו כשהיינו ילדים, והראיה היתה שהיטלר אף פעם לא הסכים להוריד את המגפיים, כי אצבעות הרגלים שלו היו כמו של ברווז.

זה כל ההוכחה?! להבדיל אלפי הבדלות יש מנהיג באמריקה מגזע צרנויבל שגם לא מוריד המגפיים אף פעם.

עד שאתה דן אם אפשר להביא ראיה מזה שהוא לא הוריד המגפיים שלו, תברר אם יש מקור מוסמך שהוא לא הוריד המגפיים.

שייף נפיק כתב:הרב מרדכי ש.
אני לא מבין אותך, מהרח"ו מספר בפירוש שהאר"י ראה שדים.
אם מהרח"ו לא נאמן עליך חלילה אז לא אדעה מה אעשה לך..

מה המראה מקום, אפשר ציטוט?

שייף נפיק כתב:

תוכן כתב:

שייף נפיק כתב:והנתיבות שלום מסלונים אחז כידוע שהיטלר ימ"ש היה שד.

כך גם אמרנו כשהיינו ילדים, והראיה היתה שהיטלר אף פעם לא הסכים להוריד את המגפיים, כי אצבעות הרגלים שלו היו כמו של ברווז.

צ"ל תרנגול

לא של תרנגול, של ברווז! איך אומרים webbed feet בעברית?

תוכן כתב:

שייף נפיק כתב:

תוכן כתב:

שייף נפיק כתב:והנתיבות שלום מסלונים אחז כידוע שהיטלר ימ"ש היה שד.

כך גם אמרנו כשהיינו ילדים, והראיה היתה שהיטלר אף פעם לא הסכים להוריד את המגפיים, כי אצבעות הרגלים שלו היו כמו של ברווז.

צ"ל תרנגול

לא של תרנגול, של ברווז! איך אומרים webbed feet בעברית?

הצעת פשרה, היו לו רגליים של 'בראקל' שכידוע אינו לא תרנגול ולא ברווז

רש"י (גיטין ס"ח ב' ד"ה בדקו) כתב שרגליו של שד דומות לשל תרנגולים.

עמקן כתב:רש"י (גיטין ס"ח ב' ד"ה בדקו) כתב שרגליו של שד דומות לשל תרנגולים.

כתוב שמה תרנגול ברא, שזה דוכיפת, שזה לא ברור מה זה. בכל מקרה, אנו כילדים ידענו שלשדים יש רגלים של ברווז.

תוכן כתב:

עמקן כתב:רש"י (גיטין ס"ח ב' ד"ה בדקו) כתב שרגליו של שד דומות לשל תרנגולים.

כתוב שמה תרנגול ברא, שזה דוכיפת, שזה לא ברור מה זה. בכל מקרה, אנו כילדים ידענו שלשדים יש רגלים של ברווז.

לא בגמרא שלי. באותו עמוד הוזכר תרנגולא ברא ב' פעמים, אבל אינם קשורים לזה כלל. בגמרא לא כתבו צורת רגליו אלא שאמרו לבדוק ברגליו ונתברר שהוא אינו מוריד המגפיים או [מה שתתרגם 'קאלצונ"ש' שברש"י]. רש"י כתב תרנגולים סתם.

בברכות ו' א' מפורש כרגלי התרנגולת. (שפסיעותיהם על גבי האפר נדמה כן)
ואגב תמוה טובא לדברי הזוהר שאסתר התחלפה בשידה איך לא הרגיש אחשורוש ברגליה המשונות, (וכנ"ל קשה משערה שלשדות נקיבות אין שערות)
ובכלל תמוה כל הענין, הרי שד מתחלף למה שרוצה כמבואר בחז"ל בכמה מקומות (למשל בפרק ח' של יומא שדרשו כל על קרא ''לשד השמן'') האם הכוונה שאת שערותיה של שידה ורגליהם של שדים אי אפשר להחליף? ולע"ע לא מצאתי מי שעמד בזה (לא חיפשתי הרבה, אבל מהמעט שמדברים בענינים אלו לא ראיתי שעמדו בזה)

מקדש מלך כתב:

שייף נפיק כתב:הרב מרדכי ש.
אני לא מבין אותך, מהרח"ו מספר בפירוש שהאר"י ראה שדים.
אם מהרח"ו לא נאמן עליך חלילה אז לא אדעה מה אעשה לך..

מה המראה מקום, אפשר ציטוט?

בהודעתי למעלה יש מ"מ מדויק
ואני זוכר ברור שבראשונים (כמדומה לי בתוס') שמזכירים בהדיא מין מסוים של שדים המצויים ביניהם!!
אלא שלא ציינתי לעצמי וכעת שכחתיו

שייף נפיק כתב:

מקדש מלך כתב:

שייף נפיק כתב:הרב מרדכי ש.
אני לא מבין אותך, מהרח"ו מספר בפירוש שהאר"י ראה שדים.
אם מהרח"ו לא נאמן עליך חלילה אז לא אדעה מה אעשה לך..

מה המראה מקום, אפשר ציטוט?

בהודעתי למעלה יש מ"מ מדויק
ואני זוכר ברור שבראשונים (כמדומה לי בתוס') שמזכירים בהדיא מין מסוים של שדים המצויים ביניהם!!
אלא שלא ציינתי לעצמי וכעת זרח מפרחוני

אתה מתכוון לעמק המלך? הוא לא ראה את האר"י ז"ל וגם לא את מהרח"ו.
לא שאני מפקפק בדבריו, אלא שמרדכי ש. חיפש משהו אחר, כפי שהסביר היטב בדבריו.

ספר שאומר שהוא ראה אני לא מכיר, ואין לא ראינו ראיה,
העמק המלך מעיד שהאר"י ראה, והקב הישר מעיד שר' העשיל צורף ראה.
ובכתבי האר"י (ראיתי בעיני וכעת איני זוכר מקומו) בבחור אחד ששם טבעת על אצבע שיצא מן העץ וקדשה, ואחר כך באה אל האר"י לתבוע הבחור.

מצאנו בעניני הלכה שחוששים שמא הדמות הנראית או הקול הנשמע הם של שד. (שו"ע אה"ע יז, י; קמא, יא. ומגלה ג, א גבי נתינת שלום).

תודה לכל המגיבים,
והבאתי את הדברים הנ"ל באורך כאן
https://drive.google.com/file/d/1Jg6Vut ... n9Wpr/view

אבל עדיין לא מצאתי מה שחיפשתי. מישהו שראה שד אחרי זמנו של הרמב"ם.

ומה שכתוב בשו"ע, זה באמת מדהים. כשמישהו שקורא את המאמר הנ"ל שואל אותי אם אני מאמין שיש היום שדים, תשובתי היא שבשו"ע נפסק שאם שני עדים ראו אדם שהם מכירים בתוך בור מחוץ לעיר, והוא ציווה אותם לכתוב ולתת גט לאשתו, ואח"כ הוא נעלם ונעדר, אשתו נשארת עגונה (!) בגלל שחוששים שמי שהם ראו היה שד. וזה נפסק בשו"ע, שכידוע היה הרבה הרבה אחרי הרמב"ם.
אבל בכל אופן אני מחפש מישהו תורני מוכר שמספר על עצמו שהוא ראה שד. כי בתוס' זה כתוב, וכנ"ל, וכן בגמ' וגאונים. אבל לא מצאתי מישהו כזה אחרי הרמב"ם.

ומה שכתב הרב שייף נפיק, זה מה שכתבתי למעלה, שכמובן האר"י לא כתב את ספריו אבל תלמידיו נאמנים עלינו כמאה עדים ואם אראה אי מי מתלמידי האר"י שכותב במפורש שהאר"י אמר לו שהוא ראה שדים, (או שידוע שהאר"י ראה וכד'), מאוד מאוד אשמח. תודתי העצומה נתונה לו מראש.

שייף נפיק כתב:בברכות ו' א' מפורש כרגלי התרנגולת. (שפסיעותיהם על גבי האפר נדמה כן)
ואגב תמהתי טובא לדברי הזוהר שאסתר התחלפה בשידה איך לא הרגיש אחשורוש ברגליה המשונות, (וכנ"ל קשה משערה שלשדות נקיבות אין שערות)
ובכלל תמוה כל הענין, הרי שד מתחלף למה שרוצה כמבואר בחז"ל בכמה מקומות (למשל בפרק ח' של יומא שדרשו כל על קרא ''לשד השמן'') האם הכוונה שאת שערותיה של שידה ורגליהם של שדים אי אפשר להחליף? ולע"ע לא מצאתי מי שעמד בזה (לא חיפשתי הרבה, אבל מהמעט שמדברים בענינים אלו לא ראיתי שעמדו בזה)

בן יהוידע, מסכת גיטין דף סח: כתב שאינם יכולים לשנות את רגליהם.
וגם את שערותיהם אינם יכולים לשנות:

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בא סימן טז ויהי בחצי הלילה וגו' (שם שם /ג'/ ח), שעמד לעסוק בתורה, ויחרד האיש וילפת. (שם /ג'/), בא לצעוק מיד אחזה בו, ואין הלשון הזה אלא לשון תפיסה, שנאמר וילפת שמשון (שופטים טז כט), מהו ויחרד, סבר שמא רוח הוא או מזיק, נתן ידו על ראשה ומצאה אשה, כי השדים אין להם שיער. ויאמר מי את, ותאמר אנכי רות אמתך [וגו'], ויאמר ברוכה את לה' בתי וכו' (ואם תקשה הרי היתה אלמנה ולמה שערה לא היה מכוסה, עיין מה שכתב בשו"ת דברי יציב חלק אה"ע סימן פ ובאות יא שם).
ואף שהשידה לילית מגדלת שער, (בבלי מסכת עירובין דף ק: 'במתניתא תנא, מגדלת שער כלילית' וכו', וכעי"ז במדרש (ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז כז) 'ונתן לאשה תשע קללות.. ומגדלת שער כלילית, ואינה מגלה ראשה כי אם בלילות..'. וקשה מזה על דברי המדרש (רות ג ח 'ויחרד האיש') והספר חסידים (הנ"ל), 'התחיל ממשמש בשערה, אמר רוחות אין להם שער'. כך הקשו החיד"א בספרו 'שמחת הרגל' (רות שם) ובעל 'כסא רחמים' (על מסכת אבות דרבי נתן פרק א הלכה ז ד"ה 'עטופה כאבל').) שאר השידות לא היו מגדלות (כך מישב החיד"א שם, שאולי רק לילית מגדלת שער מכל השידות, כי היא היתה הראשונה. וכעי"ז כתב בשו"ת דברי יציב (חלק אבן העזר סימן פ): "ואולי באמת השדות נוהגות ג"כ לגלח ראשן, ורק לילית מגדלת שערה, שזה סימן לאבי אבות הטומאה. ולזה לספר חסידים השדים הזכרים מגדלים שערותיהם כדרך המחוצפים והרשעים שהולכים בבלוריות, והשדות אין להם שער בראשן שמגלחות, או שמעצמן יפלו שערן כשמתגדל קצת".
עוד מישב החיד"א, ש'לילית' לאו דווקא אלא 'מגדלת שער כשדים זכרים', ולכן רש"י כתב 'כלילית - שד'. וכעי"ז בשו"ת דברי יציב שם "ויש לומר שבאמת הך 'כלילית' רק לגנות אותה שזה מעשה מכוערת והיא מרשעת כלילית, אבל אין הכוונה שלילית מגדלת שער".)

ולגבי אסתר, קצת מרא"מ שאצלי (אבל לא עונה על השאלה איך אחשורוש לא ידע):
הגר"א ז"ל אמר בהא דאיתא (בתיקוני זוהר) דאסתר שלחה במקומה שידה לאחשורש, אבל הוא לא נגע בה ח"ו. שזהו מרומז במגילת אסתר (ט' כ"ה) "ובבואה" לפני המלך וגו', היינו שאלו שיש להם "בבואה" ולא "בבואה דבבואה" אותה שלחה לפני המלך, אבל היא עצמה נשארה בטהרתה.
מתוך שו"ת עטרת פז חלק א כרך ב - יורה דעה סימן ב : בס' חומת אנך לרבינו החיד"א (במגילת אסתר פ"ב אות ו) שהביא בשם רבי יונתן איבשיץ שפירש בס' יערות דבש (ח"ב דף פא ע"ב), במה שאמרו חז"ל דאסתר היתה טובלת ויושבת בחיקו של מרדכי, דהיות וכשאסתר היתה באה אל אחשורוש היתה מפרידה הצד הרע שבה, ומזה היה נברא שידה בדמותה, ובו היה מתעסק אחשורוש. וכשהיתה באה למרדכי היתה טובלת לבדוק שלא תהיה שידה, דהכישוף מתבטל במים. ע"כ. והעיר עליו רבינו החיד"א, וז"ל: ועימו הסליחה דדוקא כישוף דהוא אחיזת עינים, כגון דף עץ דנדמה לחמור כמ"ש בש"ס, זה מתבטל במים. אבל השדים עצמם הם נכנסים במים, ואף במים יכולים להתהפך. ע"ש. ולכאורה יש להביא ראיה בס"ד לדברי רבינו החיד"א מהא דאמרינן בגמ' דגיטין (סח ע"א) בההוא עובדא דבניהו בן יהוידע ואשמדאי מלך השדים כריה ליה בירא ומליא ליה מיא, וכל יומא סליק לרקיע וגמר במתיבתא דרקיע, ונחית לארעא וגמר מתיבתא דארעא, ושתי מהאי מיא וכו'. ע"ש. הרי מבואר דהוה שתי מיא ואם איתא כדברי הגר"י איבשיץ הוה לו להתבטל, (והרי למיבדק במיא בענין זה סגי אפילו בשתיא בעלמא וכדחזינן בגמ' דסנהדרין (שם) בחמרא דזעירי שע"י ששתה מים בלבד איגלאי מילתא דכישוף הוה). וראה גם בגמ' חולין (קה ע"ב) אמר אביי מריש הוה אמינא האי דשדי מיא מפומא דחצבא משום ציבתא אמר לי מר משום דאיכא מים רעים, ופרש"י: משום ציבתא, קסמין וקשין שעל פני המים. מים רעים, פעמים ששתה מהם שד וזו תקנתן. ע"ש. הרי שאין המים מבטלן ואדרבא הם שותים אותו. ועוד דאם מים מבטל גם שדים מדוע בגמ' דגיטין (סח ע"ב) כשרצו לבדוק אם אשמדאי יושב על כסא שלמה, שלחו להו בדקו בכרעיה וכו', הרי יכלו למבדקיה במיא, ואולם ראיה זו יש ליישב בדוחק, ודו"ק. ומ"מ ודאי י"ל כדקאמר רבינו החיד"א כישוף לחוד ושדים לחוד. וק"ל. ובדוחק יש מקום ליישב גם את קושיית הגר"י אייבשיץ גבי אסתר. ודוק היטב]. וכדברי החיד"א כך הסכים עמו רבי חיים פלאג'י בס' נפש כל חי (מערכת כ אות יז)

מרדכי ש. כתב:תודה לכל המגיבים,
והבאתי את הדברים הנ"ל באורך כאן
https://drive.google.com/file/d/1Jg6Vut ... n9Wpr/view

אבל עדיין לא מצאתי מה שחיפשתי. מישהו שראה שד אחרי זמנו של הרמב"ם.

ומה שכתוב בשו"ע, זה באמת מדהים. כשמישהו שקורא את המאמר הנ"ל שואל אותי אם אני מאמין שיש היום שדים, תשובתי היא שבשו"ע נפסק שאם שני עדים ראו אדם שהם מכירים בתוך בור מחוץ לעיר, והוא ציווה אותם לכתוב ולתת גט לאשתו, ואח"כ הוא נעלם ונעדר, אשתו נשארת עגונה (!) בגלל שחוששים שמי שהם ראו היה שד. וזה נפסק בשו"ע, שכידוע היה הרבה הרבה אחרי הרמב"ם.
אבל בכל אופן אני מחפש מישהו תורני מוכר שמספר על עצמו שהוא ראה שד. כי בתוס' זה כתוב, וכנ"ל, וכן בגמ' וגאונים. אבל לא מצאתי מישהו כזה אחרי הרמב"ם.

ומה שכתב הרב שייף נפיק, זה מה שכתבתי למעלה, שכמובן האר"י לא כתב את ספריו אבל תלמידיו נאמנים עלינו כמאה עדים ואם אראה אי מי מתלמידי האר"י שכותב במפורש שהאר"י אמר לו שהוא ראה שדים, (או שידוע שהאר"י ראה וכד'), מאוד מאוד אשמח. תודתי העצומה נתונה לו מראש.

גם בהל' בין המצרים נפסק (תקנא יח) דצריך להזהר מיז בתמוז ועד ת"ב שלא לילך יחידי מארבע שעות ועד תשע שעות, וכ' בהגהה ''משום שבהם קטב מרירי שולט'' וקטב מרירי הוא שד. הרי שהשו"ע מביא להלכה דין להזהר מחמת שדים!

מרדכי ש. כתב:תודה לכל המגיבים,
והבאתי את הדברים הנ"ל באורך כאן
https://drive.google.com/file/d/1Jg6Vut ... n9Wpr/view

אבל עדיין לא מצאתי מה שחיפשתי. מישהו שראה שד אחרי זמנו של הרמב"ם.

ומה שכתוב בשו"ע, זה באמת מדהים. כשמישהו שקורא את המאמר הנ"ל שואל אותי אם אני מאמין שיש היום שדים, תשובתי היא שבשו"ע נפסק שאם שני עדים ראו אדם שהם מכירים בתוך בור מחוץ לעיר, והוא ציווה אותם לכתוב ולתת גט לאשתו, ואח"כ הוא נעלם ונעדר, אשתו נשארת עגונה (!) בגלל שחוששים שמי שהם ראו היה שד. וזה נפסק בשו"ע, שכידוע היה הרבה הרבה אחרי הרמב"ם.
אבל בכל אופן אני מחפש מישהו תורני מוכר שמספר על עצמו שהוא ראה שד. כי בתוס' זה כתוב, וכנ"ל, וכן בגמ' וגאונים. אבל לא מצאתי מישהו כזה אחרי הרמב"ם.

ומה שכתב הרב שייף נפיק, זה מה שכתבתי למעלה, שכמובן האר"י לא כתב את ספריו אבל תלמידיו נאמנים עלינו כמאה עדים ואם אראה אי מי מתלמידי האר"י שכותב במפורש שהאר"י אמר לו שהוא ראה שדים, (או שידוע שהאר"י ראה וכד'), מאוד מאוד אשמח. תודתי העצומה נתונה לו מראש.

העמק המלך שהבאתי לא נאמן עליך??
והקב הישר לא??
והסיפורים על מהר"א מגרמייזא לא??

עניני שדים מהספר אוצר הפנינים מאת ר' חיים דוב לימאן

שייף נפיק כתב:העמק המלך שהבאתי לא נאמן עליך??
והקב הישר לא??
והסיפורים על מהר"א מגרמייזא לא??

העמק המלך באמת מעניין. אני בודק.
קב הישר כותב במפורש שאף אחד לא ראה, רק שמעו קול. והבאתיו במאמרי.
מה אתה מתכוון מהר"א מגרמייזא?

(אגב, הרב מנשה בן ישראל ב'נשמת חיים', ספר שבא להוכיח את כל הדברים הבלתי מדעיים כדי שאגב כך יבואו להאמין בנשמה - כך הוא כותב - והוא מביא בספרו גם המון עדויות וסיפורים שנפוצו בזמנו גם מאומות העולם וגויים מפורסמים, כשדן על השדים הוא מצהיר ש'מעולם לא ראו את השדים').

עיין בן יהוידע גיטין סח,ב
שכבר הובא בהודעתי למעךה

עמקן כתב:

תוכן כתב:

עמקן כתב:רש"י (גיטין ס"ח ב' ד"ה בדקו) כתב שרגליו של שד דומות לשל תרנגולים.

כתוב שמה תרנגול ברא, שזה דוכיפת, שזה לא ברור מה זה. בכל מקרה, אנו כילדים ידענו שלשדים יש רגלים של ברווז.

לא בגמרא שלי. באותו עמוד הוזכר תרנגולא ברא ב' פעמים, אבל אינם קשורים לזה כלל. בגמרא לא כתבו צורת רגליו אלא שאמרו לבדוק ברגליו ונתברר שהוא אינו מוריד המגפיים או [מה שתתרגם 'קאלצונ"ש' שברש"י]. רש"י כתב תרנגולים סתם.

אתה צודק.

עיין גם בסוף מעשה ר' יוסף דלריינה
http://hebrew.grimoar.cz/anonym/nora.htm

הנה התוס' המבוקש!
ייש"כ לרב טוב וחסד דהעלה אותו באשכול אחר
במסכת מעילה יז ע"א מסופר "אמרו [החכמים], מי ילך לנו ויבטל הגזרות? ילך רבי שמעון בר יוחאי שהוא מלומד בניסים". ובהמשך: יצא לקראתו בן תמליון [ואמר], "רצונכם אבוא עמכם?". בכה רבי שמעון ואמר: מה שפחה של בית אבא [הגר בבית אברהם], נזדמן לה מלאך שלש פעמים, ואני לא פעם אחת - יבא הנס מכל מקום".
רש"י כותב כי בן תמליון זה שד בשם "נוטיון" ואילו התוספות כותבים: "אותו הוא הוא שקורין למטוך בלע"ז וכמו תינוק קטן הוא ורגיל בין הנשים להתלוצץ בהן".
הרי לנו מפורש בתוס' - שהם כמובן אחרי הרמב"ם כמה מאות שנים המעידים על שדים המסתובבים ביניהם!

יעויין גם ברמ"א יו"ד קצח, ו ובמקורותיו על "אותן שיש להן כמין קליעות שערות דבוקות זו בזו, ונעשית בלילה על ידי שד וסכנה להסירם".
אך אין כאן עדות על ראיית שדים ע"י גדולי ישראל עצמם, וכמדומני שמקורות כאלו חיפש השואל.

[quote="שייף נפיק"]הנה התוס' המבוקש!
שהם כמובן אחרי הרמב"ם כמה מאות שנים
יש להעיר שרבנו תם, מהדור הראשון של בעלי התוספות, נתבש"מ בד' בתמוז ד'תתקל"א, הרמב"ם נולד בי"ד בניסן ד'תתצ"ח ונתבש"מ ביום כ' בטבת ד'תתקס"ה, דהיינו הרמב"ם נולד כשרבנו תם היה כבן לג, המהר"מ מרוטנבורג, מאחרוני בעלי התוספות, נתבש"מ בי"ט באייר ה'נ"ג, דהיינו כתשעים שנה אחרי הרמב"ם. נמצא שהרמב"ם חי בתוך תקופת בעלי התוספות, חלקם היו מבוגרים ממנו וחלקם צעירים ממנו.

מה רוצה
התוס' נערכו כמאתיים שנה ויותר אחרי הר"צ ושם מובא עדות מבעלי התוס' על קיומם של שדים ביניהם וזה אצלהם כדבר ידוע לא כקוריוז נדיר.

במאמר מהרב ישראל דנדרוביץ - הנחמדים מזהב לפרשת בא מביא הוא עדות על פטירתו של האבן עזרא.

מסתבר ביותר שרבינו [רבי אברהם אב"ע - א.ה] אף נפטר באנגליה. שימו לב
לעדות המפחידה, אותה כותב בן דורו, רבי משה בן
חסדאי, הקרוי רבי משה תקו (שדברי תורתו מצוטטים בספרי
רבותינו מהר"ח אור זרוע ומהר"י ברונא, ועוד) בספרו 'כתבתמים'
(שנדפס בתוך 'אוצר נחמד' וינה תר"כ, חוברת ג, עמוד 97 ,)בתוך
דבריו על האבן עזרא:
"ושמעתי מבני אנגלאנט, ששם מת ביניהם, כי פעם
אחת היה רוכב ביער, ובא בין רוב כלבים שהיו עומדים
ומעיינים עליו, וכולם שחורים, ודאי אלו הם השדים.
כשיצא מביניהם אז נסתכן וחלה, ומת מאותו חולי".

ידוע הסיפור על המהר"ל ואבני החושן בלונדון שעובד ע"י ר' רוזנברג עפ"י סיפור של ארתור קונן דויל בשרלוק הולמס. אז יש שם סיפור נוסף הנקרא כלבם של בני בסקרוויל שהיה כלב שחור ואימתני שכל רואהו חלה למשכב ומת. מענין שששני הסיפורים באים דווקא מאנגליה ועל כלבים שחורים. בנוסף, לא כתוב שהאבן עזרא אמר שהכלבים הם שדים אלא כותב השמועה אומר זאת. מנין לו?

זאב ערבות כתב:

ההוא דאמר כתב:במאמר מהרב ישראל דנדרוביץ - הנחמדים מזהב לפרשת בא מביא הוא עדות על פטירתו של האבן עזרא.

מסתבר ביותר שרבינו [רבי אברהם אב"ע - א.ה] אף נפטר באנגליה. שימו לב
לעדות המפחידה, אותה כותב בן דורו, רבי משה בן
חסדאי, הקרוי רבי משה תקו (שדברי תורתו מצוטטים בספרי
רבותינו מהר"ח אור זרוע ומהר"י ברונא, ועוד) בספרו 'כתבתמים'
(שנדפס בתוך 'אוצר נחמד' וינה תר"כ, חוברת ג, עמוד 97 ,)בתוך
דבריו על האבן עזרא:
"ושמעתי מבני אנגלאנט, ששם מת ביניהם, כי פעם
אחת היה רוכב ביער, ובא בין רוב כלבים שהיו עומדים
ומעיינים עליו, וכולם שחורים, ודאי אלו הם השדים.
כשיצא מביניהם אז נסתכן וחלה, ומת מאותו חולי".

ידוע הסיפור על המהר"ל ואבני החושן בלונדון שעובד ע"י ר' רוזנברג עפ"י סיפור של ארתור קונן דויל בשרלוק הולמס. אז יש שם סיפור נוסף הנקרא כלבם של בני בסקרוויל שהיה כלב שחור ואימתני שכל רואהו חלה למשכב ומת. מענין שששני הסיפורים באים דווקא מאנגליה ועל כלבים שחורים. בנוסף, לא כתוב שהאבן עזרא אמר שהכלבים הם שדים אלא כותב השמועה אומר זאת. מנין לו?

רבי משה בן חסדאי, הקרוי רבי משה תקו (שדברי תורתו מצוטטים בספרי
רבותינו מהר"ח אור זרוע ומהר"י ברונא, ועוד) בספרו 'כתבתמים'
(שנדפס בתוך 'אוצר נחמד' וינה תר"כ, חוברת ג, עמוד 97 ,)

אני חושב שאדם שמצוטט בספרי הראשונים, מספיק נאמן לדעת מהי סיבת מותו של האב"ע? לא כך?

מנין לדעת בוודאות מה סיבת מותו של האבן עזרא? אך ניחא אומר לי שזה בגלל הכלבים, אך מנין לו שהכלבים היו שדים? ובלי שיהיו שדים לא ניתן למות מפחד כשמתקיפים כלבים? מי שהותקף ע"י כלב יודע למה אני מתכווין.

זאב ערבות כתב:ידוע הסיפור על המהר"ל ואבני החושן בלונדון שעובד ע"י ר' רוזנברג עפ"י סיפור של ארתור קונן דויל בשרלוק הולמס. אז יש שם סיפור נוסף הנקרא כלבם של בני בסקרוויל שהיה כלב שחור ואימתני שכל רואהו חלה למשכב ומת. מענין ששני הסיפורים באים דווקא מאנגליה ועל כלבים שחורים. בנוסף, לא כתוב שהאבן עזרא אמר שהכלבים הם שדים אלא כותב השמועה אומר זאת. מנין לו?

מדילך? בתרגום העברי ליתא.


בכל אופן, באופן כללי, האנגלים מפורסמים בחיבתם לפנטזיות. דוק ותשכח שמרבית ה''עדויות'' על חייזרים, עב''מים, רוחות רפאים וכו' וכו' מגיעות מהם.

אתה מצפה שאזכור מה שקראתי לפני 45 שנה? בכל אופן לא רק האנגלים אלא ספרות הגויים בכלל מלאה בכל מיני יצורים מפחידים ומבעיטים כגון פרנקנשטיין (מין גולם) וכדומה וצ"ע אם היה לכך השפעה עלינו וכפי שיוכיח ר' רוזנברג הנ"ל עם סיפוריו שעיבד מספרות גויים.

זאב ערבות כתב:האם "כל" הראשונים היו בעלי רוח הקודש לדעת בוודאות מה סיבת מותו של האבן עזרא? אך ניחא אומר לי שזה בגלל הכלבים, אך מנין לו שהכלבים היו שדים? ובלי שיהיו שדים לא ניתן למות מפחד כשמתקיפים כלבים? מי שהותקף ע"י כלב יודע למה אני מתכווין.

מה שאתה יודע, גם אם הוא ידע.
ואם בכל אופן הוא כתב זאת בספרו שהיו אלו שדים, והוא אדם נאמן המוזכר בספרות הראשונים. סביר להניח, שלא כתב קונספירציות שונות. אלא היתה לו איזהו ידיעה בנושא. מה שאין לנו.