פורום אוצר החכמה

האם יש מי שדן בפירוש לגבי 'ברכת החמה'?

לפי המנהג שבקידוש לבנה פונים ל'מזרח' לכאורה הוא הדין לברכת החמה. אבל בקידוש לבנה מסתבר שהטעם הוא כדי שלא יהיה נראה כמשתחווה ללבנה, וא"כ בברכת החמה הרי החמה נמצאת גם היא במזרח ומה הרווחנו?...

ועדיין יש לשאול לגבי מקומות שבהם לא פונים בשמו"ע ל'מזרח' אלא לכיוון צפון או דרום, האם גם בברכת החמה עליהם לפנות לכיוון זה דוקא?

כמדומני שהמנהג העיקרי לעמוד ופניו לכיוון הלבנה ולא למזרח.

בסדר, שאלתי היא לפי הנוהגים שבקידוש לבנה כן עומדים כלפי 'מזרח' - כדברי יסוד ושורש העבודה ועוד. ויש גם כאלה.

דרומי כתב:ברשותכם אבקש לרכז קטעים בתפילה, מלבד תפילת שמונה-עשרה עצמה, שנוהגים בהם (לפחות בחלק מהקהילות) לעמוד לצד 'מזרח', כלומר, לכיוון ירושלים.

הראשון הזכור לי כרגע, הוא שבקידוש לבנה יש מנהג לעמוד לצד 'מזרח', והסיבה לכך היא כדי להדגיש שאיננו עובדים ח"ו את הירח אלא משתחווים לה'.

ואם הלבנה נמצאת במזרח?

מצאתי באמתחתי ציון כזה: ראה מקו"ח סי' תקפג לגבי אבינו מלכנו שיש לאומרו כלפי מזרח כמו שמו"ע.

ואיני יודע (זוכר) מהיכן העתקתיו, אך במקור חיים (לבעל החות יאיר) איני מוצא דבר זה כלל. אולי יכול מי מהחכמים לסייע להבין את כוונת ההפניה, ושכמ"ה.

--

ולענין תחנון האם צריך להיות כלפי 'מזרח', ראיתי ביומנו של ר"י מונדשיין ע"ה מתשכ"ז, כשהיה אצל האדמור מחב"ד, שמציין שהיה פונה ל'מזרח' רק בעת אמירת 'אשמנו' וכו' ולאחר מכן (כשאומרים 'א-ל ארך אפים') היה חוזר למקומו הרגיל. - ולא ידעתי מקורו.

דרומי כתב:מצאתי באמתחתי ציון כזה: ראה מקו"ח סי' תקפג לגבי אבינו מלכנו שיש לאומרו כלפי מזרח כמו שמו"ע.

ואיני יודע (זוכר) מהיכן העתקתיו, אך במקור חיים (לבעל החות יאיר) איני מוצא דבר זה כלל. אולי יכול מי מהחכמים לסייע להבין את כוונת ההפניה, ושכמ"ה.

הוא במקו"ח לחו"י בקיצור הלכות לסימן תקפב.

יישר כח.

כל מקום שמשתחווים בו, כגון עלינו, או ויעבור.

ממתי משתחוים ב'ויעבור'?

התכוונתי למנהג שראיתי אצל אחב"י הספרדים.

על קריאת התורה, וכן הכריעות שם -

נובי"ת או"ח סי"ג כתב:ומה ששאל כשמתפללים בבית בעשרה והחלונות הם במערב והקורא צריך לראות לאור החלון וצריך להיות פני הקורא למערב אם רשאים לעשות כן. לא ידעתי שום חשש בזה ובתפלה הוא שהקפיד הכתוב שיתפללו דרך ארצם ויהיו פניו לירושלים אבל קריאת התורה יכול להיות לאיזה צד שירצה. ואי משום ההשתחואה שהעולה משתחוה לצד מערב ג"כ אין קפידא שעיקר השתחואה היא רק לכבוד התורה כמבואר במג"א סימן קל"ט ס"ק ו' וא"כ כאן ראוי שישתחוה לצד שהתורה מונחת פתוחה לפניו, גם בלא"ה וכי מה איסור יש במשתחוה למערב ודוקא בשעה שהציבור מתפללים שכולם משתחוים למזרח והוא משתחוה למערב וגם בזה הלא יש פוסקים שיהפוך פניו דוקא לצד מערב דהיינו פניו לבה"כ. ועוד ששם אין הטעם משום השתחואה רק על גוף עמידתו בתפלה היפך מן הצד שהציבור עומדים ולית בזה שום חשש דברי הד"ש:

ועל ברכת חתנים(!) -

מחזור ויטרי כתב:ברכת אירוסין: ת'. ומכוין פניו כלפי מזרח נגד צד ירושלם. שכל תפילות שאנו מתפללים. אנו מביטין אל היכל ה'. כי כן מצינו בדניאל. וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם. לבד משאר כל הברכות שאין אנו קפידין להביט שם. לכך צריך לכוין פניו כלפי מזרח בברכת חתנים:

המקורות מתוך ס' דרך ישרה, יש שם עוד...

יייש"כ. אני מחפש מאוד לקנות ספר זה אך דא עקא שלמקום מגוריי עדיין לא הגיע כנראה...

לגבי קדושה, התהלה לדוד כותב שאי"צ לפנות למזרח

ראה גם קובץ 'אור ישראל' (מאנסי) גליון סז ע' שעג:

בתפילת כהן גדול ביוהכ"פ בבית קוה"ק, גם היה בה את הדין הזה.
זה לכאו' הפי' בדברי המשנה "היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד בית הכפורת".

בימים האלו אני מתפלל על המרפסת במנין שמכיל שלשה בנינים ואני עומד על המזרח הקיצון מבין כל הבנינים. מה שאני נוהג לעשות עכשיו הוא לפנות לצד מערב לכל התפלה כדי שאני יכול לראות ו"להשתתף" עם שאר המתפללים ורק בשעת שמו"ע אני נוהג לפנות לצד מזרח. האם זה נכון לא לפנות מזרחה בשעת "קדושה"?

עושה חדשות כתב:בתפילת כהן גדול ביוהכ"פ בבית קוה"ק, גם היה בה את הדין הזה.
זה לכאו' הפי' בדברי המשנה "היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד בית הכפורת".

צ"ע דהא תפילתו של כה"ג לא היתה בתוך קוה"ק אלא בבית החיצון, ובמה איירי מתני'. (ויש שם גי' אחרת, עי').

כמדומה שגם הגרח"ק בדעצ נוטה כ' בפשיטות כתהל"ד שאי"צ

דרומי כתב:האם יש מי שדן בפירוש לגבי 'ברכת החמה'?

לפי המנהג שבקידוש לבנה פונים ל'מזרח' לכאורה הוא הדין לברכת החמה. אבל בקידוש לבנה מסתבר שהטעם הוא כדי שלא יהיה נראה כמשתחווה ללבנה, וא"כ בברכת החמה הרי החמה נמצאת גם היא במזרח ומה הרווחנו?...

ועדיין יש לשאול לגבי מקומות שבהם לא פונים בשמו"ע ל'מזרח' אלא לכיוון צפון או דרום, האם גם בברכת החמה עליהם לפנות לכיוון זה דוקא?

החמה איננה במזרח (עכ"פ בארה"ק ובארצות הצפוניות ממנה).

כמעיין המתגבר כתב:

דרומי כתב:ברשותכם אבקש לרכז קטעים בתפילה, מלבד תפילת שמונה-עשרה עצמה, שנוהגים בהם (לפחות בחלק מהקהילות) לעמוד לצד 'מזרח', כלומר, לכיוון ירושלים.

הראשון הזכור לי כרגע, הוא שבקידוש לבנה יש מנהג לעמוד לצד 'מזרח', והסיבה לכך היא כדי להדגיש שאיננו עובדים ח"ו את הירח אלא משתחווים לה'.

ואם הלבנה נמצאת במזרח?

אצלנו (תל ציון יע"א) לפעמים הלבנה נמצאת בדרום שהוא כיוון התפילה.
והסתפקתי איך לעמוד בקידוש לבנה בזמנים כאלו.

וע"ע בשו"ת נודע ביהודה תניינא חאו"ח ס"ס יג

כיצד לא הוזכרה כאן שיטת "הלכות א"י לאלדד הדני" שהשוחט צריך לעמוד בשעת השחיטה כאשר פניו לצד מזרח. וראה כאן מקורות נוספים והצעת הסבר.

מצו"ב דברי הגר"מ שטרנבוך ב"תשובות והנהגות" כרך א סימן רב.

כשגרתי בתל ציון (ששם מתפללים לכיוון דרום) אירע לנו שהלבנה היתה בכיוון דרום, והסתפקתי האם יש ענין לעמוד דווקא שלא כנגד הלבנה שלא יהיה נראה כמשתחווה לה.

הרמב"ם כתב בפירוש המשנה בברכות לגבי יהי רצון שקודם ואחר הלימוד, שא"צ לכוון לכיוון ירושלים כשאומרים זאת. וצ"ע משיטת ראב"ם בזה, ושמא הרמב"ם איירי רק מצד ההלכה ולא חסידות.

במצו"ב בסופו בענין קדיש למזרח

הח"ח ב'מחנה ישראל' כותב לגבי תפילתו של החייל שיכוין שתלך תפילתו דרך קוה"ק,
אבל לא כותב בפירוש שצריך גם להחזיר פניו לאותו צד, וצ"ע.
ושייך קצת גם לאשכול זה - https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=30317#p316524

לכאורה הח"ח כתב זאת רק לחיילים, שכנראה המציאות היתה אז שהיה קשה להם לדעת היכן ירושלים. אך עדיין, הקטע הנזכר מדבר כנראה על תפלה פרטית ולא שמו"ע. האם גם בשמו"ע כתב הח"ח כך?

עושה חדשות כתב:הח"ח ב'מחנה ישראל' כותב לגבי תפילתו של החייל שיכוין שתלך תפילתו דרך קוה"ק,
אבל לא כותב בפירוש שצריך גם להחזיר פניו לאותו צד, וצ"ע.
ושייך קצת גם לאשכול זה - viewtopic.php?t=30317#p316524

ובס' הח"ח חייו ופעלו הביא בשמו שמחוץ לאר"י מכוין פניו רק כנגד אר"י ולא כנגד ירושלים, וכו', [וכבר נמצא כעי"ז בס' נועם אלימלך בפרשת שמות עי"ש], וצ"ע אם זה מתאים עם דבריו במחנה ישראל הנז"ל.

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:הח"ח ב'מחנה ישראל' כותב לגבי תפילתו של החייל שיכוין שתלך תפילתו דרך קוה"ק,
אבל לא כותב בפירוש שצריך גם להחזיר פניו לאותו צד, וצ"ע.
ושייך קצת גם לאשכול זה - https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=30317#p316524

ובס' הח"ח חייו ופעלו הביא בשמו שמחוץ לאר"י מכוין פניו רק כנגד אר"י ולא כנגד ירושלים, וכו', [וכבר נמצא כעי"ז בס' נועם אלימלך בפרשת שמות עי"ש], וצ"ע אם זה מתאים עם דבריו במחנה ישראל הנז"ל.

עמוד תתקעד.jpg

וראו שו"ע סימן צד סעיף א:

בקומו להתפלל אם היה עומד בחוץ לארץ יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל ויכוין גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקדשים היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד ירושלים ויכוין גם למקדש ולבית קדשי הקדשים היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש ויכוין גם כן לבית קדשי הקדשים היה עומד אחורי הכפורת מחזיר פניו לכפורת

דעת רבי אברהם בן הרמב"ם מצו"ב, ועי"ש עוד

מחזור ויטרי סי' רעח
קברוהו, מכוין החזן פניו כלפי מזרח שהוא כלפי ירושלים ואומר קדיש.
(ולעיל הו"ד על ברכת אירוסין ושאר תפילות)

בית אלוקים למבי"ט שער התפילה פרק ה'
וענין היות התפלה נכח ארץ ישראל וירושלים ובית המקדש הוא דבר עיקרי לתפלה, וכמו שלמדו (ברכות ל') מפסוקי תפלת שלמה שנאמר (מלכים א' מ') והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת והבית אשר בנית וגו' והתפללו אליך דרך ארצם וגו', כי בהיות א"י וירושלים ובהמ"ק מוכנים לקבלת התפלה כמו שאמרתי, צריך האדם להתפלל נכחם, להכיר ולרמוז שהוא מתפלל לאל ית' השוכן במקומות המוכנים האלו, כי המתפלל בתפלתו מדבר לנכח כאלו מדבר עם השכינה, ולזה צריך להפוך פניו אל מקומה, כי מעולם לא זזה מכותל מערבי (מדרש איכה פסוק היו צריה לראש), ועיקר תפלותינו הם י"ח ברכות שאנו מתפללין ג"פ בכל יום, ותקנו אותם כאילו מדבר עם השכינה לנכח, ברוך אתה, אתה גבור, אתה קדוש, אתה חונן, השיבנו וגו', רצה, מודים אנחנו לך וגו', ולזה צריך ג"כ שיהפוך פניו אל מקום שכינתו, כמדבר איש אל חבירו שמדבר לו פנים אל פנים, בפרט בתפלת י"ח שהוא לנכח, כי במה שמתפלל האדם בישיבה כמו ק"ש וברכותיה אין צריך להיות נכח השכינה, וכן תקנו הברכות קצתם לנכח וקצתם בנסתר, ואפילו בברכה א' בא"י יוצר אור וגו' לנכח, וטובו מחדש בכל יום וגו' לנסתר אל ברוך וגו' בנסתר, הבוחר בעמו ישראל בנסתר, אמת אלהי עולם מלכנו וגו' בנסתר, וכן בברכות ק"ש של ערבית, ולזה אין אנו מתפללין אותם בעמידה ונכח השכינה.

מג"א סי' פא
ואם א"א כגון כו'. קשה יהפוך פניו ותהיה הצואה לאחריו בשלמא בגמרא אתמר לענין תפלה דצריך לעמוד נגד ירושלים אבל הכא גבי ק"ש קשה.

כנה"ג הג' טור סי' קכח
מה שהכהנים בשעת עליה לדוכן פניהם כלפי ההיכל ואחוריהם כלפי העם, ובשעת הברכה פניהם כלפי העם ואחוריהם להיכל, ואחר סיום הברכה חוזרין להפוך פניהם כלפי היכל ואחוריהם כלפי העם. הטעם הוא, דקודם הברכה ואחריה שצריכין לומר התפלה שתקנו להם חכמים, כמו שאמרו [סוטה לט א]: כי עקר (ידיו) [כרעיה] מאי אמר וכו', וכי מהדר אפיה מצבורא מאי קאמר וכו'. וכיון ששם מדברים עם השכינה, לא גרעי משאר תפלות שצריכות צד שכינה. אבל בשעה שמברכין שמדברים עם ישראל, צריכים להחזיר פניהם כלפי העם משום אימת צבור. הר"ש חקאן הלוי ז"ל בתשובה כתיבת יד.


אגב, ר"א בן הרמב"ם ב'המספיק' שם, מביא מהירושלמי שכך היה מנהגו של רבי פנחס בן יאיר בברכת המזון, לפנות כלפי המזרח. ולפנינו ליתא, לכאו'.

חמדת ימים בשש"פ - ונהגו חסידים הראשונים שלא לקרות פרשת בשלח והשירה כי אם באשמורת הבוקר בניגון מעומד כלפי מזרח עד כי אני ה' רופאך וכן ראוי לנהוג.

עושה חדשות כתב:חמדת ימים בשש"פ - ונהגו חסידים הראשונים שלא לקרות פרשת בשלח והשירה כי אם באשמורת הבוקר בניגון מעומד כלפי מזרח עד כי אני ה' רופאך וכן ראוי לנהוג.

בגלל ירושלים או בגלל הזריחה?

שו"ת הרב"ז - חלק ג (חושן משפט) סימן עב:

שא נא עיניך וראה בתרגום מגילת אסתר ה', על הפסוק "ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות", שתרגם בזה הלשון: "וקמת וצליאת בדרת דבית מלכא גואה - דמתבני לקביל בית מלכא די בירושלם" עכ"ל. ונראה שהמתרגם הוציא דבר זה מהא דכתיב שם: "ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך". ויתפרש על-פי אמרם ז"ל במדרש "אסתר רבה" (פרשה ג' - י') דכל מקום שנאמר במגילה מלך סתם, היינו מלכו של עולם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. וכן הוא במדרש רבה (שם סי' ט"ו), וכן הוא בגמרא מגילה (ט"ו ע"ב) על הפסוק: "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", אר"ת נדדה שנת מלכו של עולם. ועל-פי-זה יתרגם נמי הא דכתיב "בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך". הכוונה נכח בית מלכו של עולם, דהיינו בית המקדש...

בביאוה"ל סי' צד מביא מהתויו"ט דהמתפלל בישיבה אי"צ להחזיר פניו לירושלים, עי"ש אריכות בזה, ושמא הביאור דאם אינו מתפלל מעומד אין בזה את החשיבות של התפילה כ"כ להצריכו להתפלל לכיוון מזרח.

עושה חדשות כתב:בביאוה"ל סי' צד מביא מהתויו"ט דהמתפלל בישיבה אי"צ להחזיר פניו לירושלים, עי"ש אריכות בזה, ושמא הביאור דאם אינו מתפלל מעומד אין בזה את החשיבות של התפילה כ"כ להצריכו להתפלל לכיוון מזרח.

כך אכן נראה די ברור מדבריו שם.
רק להדגיש: זוהי רק דעת התויו"ט, אבל יש מרבותינו שחלקו עליו, והביה"ל שם מסיים בצ"ע.