פורום אוצר החכמה

בברכה המשולשת כתב:

מלבב כתב: זכור לי אם איני טועה שהגר״א שסובר שפלג המנחה הוא מהשקיעה סובר שהגמרא מיירי רק לעניין תפלה ולא לקרי״ש וברכותיה, ומאן יימר שגם העומדים בשיטתו אינם סוברים כך כיון שלא מסתבר שברבע לארבע אחרי צהריים מקרי ובשכבך ואפשר לומר אז גולל אור מפני חושך ומעריב ערבים.

זו אכן דעת אדוננו הגר"א, שמדובר שם רק לעניין תפילה (וכך סוברים ראשונים רבים, ובראשם רש"י והרמב"ם, וכפשט הגמ' שם, ואדרבה ר"ת הוא שחידש שזמן פלג המנחה נאמר גם לעניין ק"ש)
אולם, זה לא בגלל עניין ברכות ק"ש אלא בגלל גדרי ק"ש עצמה

ומה סובר הגר"א לגבי ברכות קרי"ש?

דעת הגר"א [שנות אליהו] שזמן תפילה ערבית הוא ממתי שמסתיים זמן תפילת מנחה, ולכן לרבנן הוא מיד בשקעה"ח. ואין שום מקור ושיטה להגיד שיש זמן כזה שהוא זמן תפילת ערבית ללא ברכות ק"ש וללא סמיכת גאולה לתפילה.

שומע ומשמיע כתב:דעת הגר"א [שנות אליהו] שזמן תפילה ערבית הוא ממתי שמסתיים זמן תפילת מנחה, ולכן לרבנן הוא מיד בשקעה"ח. ואין שום מקור ושיטה להגיד שיש זמן כזה שהוא זמן תפילת ערבית ללא ברכות ק"ש וללא סמיכת גאולה לתפילה.

יש שיטות בראשונים שמה שרב צלי של שבת בערב שבת היה רק ערבית ולא ברכות קרי"ש.

כל הראשונים שאומרים שאפשר לומר ברכות קרי"ש לפני צאת הכוכבים סוברים שגם קרי"ש אפשר לומר לפני צאת הכוכבים, חוץ מרבינו יונה שאומר שגם ברכת קרי"ש אפשר לומר ומשמע מדבריו שגם לרבנו, ומסביר בגלל שכבר אחר השקיעה.

מלבב כתב:

שומע ומשמיע כתב:דעת הגר"א [שנות אליהו] שזמן תפילה ערבית הוא ממתי שמסתיים זמן תפילת מנחה, ולכן לרבנן הוא מיד בשקעה"ח. ואין שום מקור ושיטה להגיד שיש זמן כזה שהוא זמן תפילת ערבית ללא ברכות ק"ש וללא סמיכת גאולה לתפילה.

יש שיטות בראשונים שמה שרב צלי של שבת בערב שבת היה רק ערבית ולא ברכות קרי"ש.

כל הראשונים שאומרים שאפשר לומר ברכות קרי"ש לפני צאת הכוכבים סוברים שגם קרי"ש אפשר לומר לפני צאת הכוכבים, חוץ מרבינו יונה שאומר שגם ברכת קרי"ש אפשר לומר ומשמע מדבריו שגם לרבנו, ומסביר בגלל שכבר אחר השקיעה.

צודק, טעיתי.