פורום אוצר החכמה

ישא ברכה כתב:כחלק מהנידון על איסור יחוד במכונית, כמה פעמים עלו בי הרהורים אולי הגדרים שנתנו חז"ל פחות מתאימים בזמנינו, היות וכל צורת החיים השתנתה.
מרחב החיים גדול יותר, אפשרויות התנועה רבו, מעמד האשה השתנה, הפריצות גדלה, אנו מוקפים מבפנים ובמחוץ אנשים שלבם גס, העולם המערבי שאחרי הכל אנו חיים בתוכו, צורת התקשורת שונה, ועוד. ומאידך, איננו בקיאים בצורת החיים העתיקה להבין בצורה מלאה את סיטואציה של ההיתר, כמה שאנו מנסים לדמיין, וכמה שאנו מנסים לשחזר על סמך העדויות, עדיין קשה לצייר את תמונת החיים העתיקה.

נניח ההיתר של בעלה בעיר. כמעט כל הסברות הנאמרות בזה, קשה להזדהות עמהם באופן מלא, (ראיתי פעם מישהו שכתב שאפילו כל נוי-יורק נחשב עיר אחת).

במיוחד שכל ענין היחוד הוא איסור שבעיקרו הינו החשש מפני מה שעלול להיות (ואולי החשש לא חייב להיות דוקא לבעילה, אלא גם לכל פריצות), ובמקומות מעין אלו קשה מאד לאמוד את אחוז החשש הראוי.

תוכן כתב:

ישא ברכה כתב:כחלק מהנידון על איסור יחוד במכונית, כמה פעמים עלו בי הרהורים אולי הגדרים שנתנו חז"ל פחות מתאימים בזמנינו, היות וכל צורת החיים השתנתה.
מרחב החיים גדול יותר, אפשרויות התנועה רבו, מעמד האשה השתנה, הפריצות גדלה, אנו מוקפים מבפנים ובמחוץ אנשים שלבם גס, העולם המערבי שאחרי הכל אנו חיים בתוכו, צורת התקשורת שונה, ועוד. ומאידך, איננו בקיאים בצורת החיים העתיקה להבין בצורה מלאה את סיטואציה של ההיתר, כמה שאנו מנסים לדמיין, וכמה שאנו מנסים לשחזר על סמך העדויות, עדיין קשה לצייר את תמונת החיים העתיקה.

נניח ההיתר של בעלה בעיר. כמעט כל הסברות הנאמרות בזה, קשה להזדהות עמהם באופן מלא, (ראיתי פעם מישהו שכתב שאפילו כל נוי-יורק נחשב עיר אחת).

במיוחד שכל ענין היחוד הוא איסור שבעיקרו הינו החשש מפני מה שעלול להיות (ואולי החשש לא חייב להיות דוקא לבעילה, אלא גם לכל פריצות), ובמקומות מעין אלו קשה מאד לאמוד את אחוז החשש הראוי.

כל ההיתרים נאמרו כשאין לבו גס בה, אבל כשלבו גס בה, לא מועיל בעלה בעיר וכיוצא. ואם כן, כל מה שאתה מזכיר ממעמד האשה ורבוי הפריצות כל זה נכלל בלבו גס בה, ומשום כך, אכן אין לסמוך על היתר של בעלה בעיר באופנים אלו. והיתר של בעלה בעיר מועיל רק באופן שמדובר בגבר ואשה חרדים וצנועים, ששומרים על כללי המרחק הראוי.

תוכן כתב:

ישא ברכה כתב:כחלק מהנידון על איסור יחוד במכונית, כמה פעמים עלו בי הרהורים אולי הגדרים שנתנו חז"ל פחות מתאימים בזמנינו, היות וכל צורת החיים השתנתה.
מרחב החיים גדול יותר, אפשרויות התנועה רבו, מעמד האשה השתנה, הפריצות גדלה, אנו מוקפים מבפנים ובמחוץ אנשים שלבם גס, העולם המערבי שאחרי הכל אנו חיים בתוכו, צורת התקשורת שונה, ועוד. ומאידך, איננו בקיאים בצורת החיים העתיקה להבין בצורה מלאה את סיטואציה של ההיתר, כמה שאנו מנסים לדמיין, וכמה שאנו מנסים לשחזר על סמך העדויות, עדיין קשה לצייר את תמונת החיים העתיקה.

נניח ההיתר של בעלה בעיר. כמעט כל הסברות הנאמרות בזה, קשה להזדהות עמהם באופן מלא, (ראיתי פעם מישהו שכתב שאפילו כל נוי-יורק נחשב עיר אחת).

במיוחד שכל ענין היחוד הוא איסור שבעיקרו הינו החשש מפני מה שעלול להיות (ואולי החשש לא חייב להיות דוקא לבעילה, אלא גם לכל פריצות), ובמקומות מעין אלו קשה מאד לאמוד את אחוז החשש הראוי.

כל ההיתרים נאמרו כשאין לבו גס בה, אבל כשלבו גס בה, לא מועיל בעלה בעיר וכיוצא. ואם כן, כל מה שאתה מזכיר ממעמד האשה ורבוי הפריצות כל זה נכלל בלבו גס בה, ומשום כך, אכן אין לסמוך על היתר של בעלה בעיר באופנים אלו. והיתר של בעלה בעיר מועיל רק באופן שמדובר בגבר ואשה חרדים וצנועים, ששומרים על כללי המרחק הראוי.

זאב ערבות כתב:1. מה משמעות "לבו גס בה" לפי הבנתך?
2. האם לא מדובר באנשים חרדים וצנועים אלא שלולי הללכות יחוד היו באים לידי קירוב דעת?
3. מה כוונתך "כלל המרחק כראוי"?

ישא ברכה כתב:

תוכן כתב:

ישא ברכה כתב:כחלק מהנידון על איסור יחוד במכונית, כמה פעמים עלו בי הרהורים אולי הגדרים שנתנו חז"ל פחות מתאימים בזמנינו, היות וכל צורת החיים השתנתה.
מרחב החיים גדול יותר, אפשרויות התנועה רבו, מעמד האשה השתנה, הפריצות גדלה, אנו מוקפים מבפנים ובמחוץ אנשים שלבם גס, העולם המערבי שאחרי הכל אנו חיים בתוכו, צורת התקשורת שונה, ועוד. ומאידך, איננו בקיאים בצורת החיים העתיקה להבין בצורה מלאה את סיטואציה של ההיתר, כמה שאנו מנסים לדמיין, וכמה שאנו מנסים לשחזר על סמך העדויות, עדיין קשה לצייר את תמונת החיים העתיקה.

נניח ההיתר של בעלה בעיר. כמעט כל הסברות הנאמרות בזה, קשה להזדהות עמהם באופן מלא, (ראיתי פעם מישהו שכתב שאפילו כל נוי-יורק נחשב עיר אחת).

במיוחד שכל ענין היחוד הוא איסור שבעיקרו הינו החשש מפני מה שעלול להיות (ואולי החשש לא חייב להיות דוקא לבעילה, אלא גם לכל פריצות), ובמקומות מעין אלו קשה מאד לאמוד את אחוז החשש הראוי.

כל ההיתרים נאמרו כשאין לבו גס בה, אבל כשלבו גס בה, לא מועיל בעלה בעיר וכיוצא. ואם כן, כל מה שאתה מזכיר ממעמד האשה ורבוי הפריצות כל זה נכלל בלבו גס בה, ומשום כך, אכן אין לסמוך על היתר של בעלה בעיר באופנים אלו. והיתר של בעלה בעיר מועיל רק באופן שמדובר בגבר ואשה חרדים וצנועים, ששומרים על כללי המרחק הראוי.

אני מסכים איתך לחלוטין, וכך גם כתבתי קודם, שמסתבר שהכל יהודי שאינו שומר מצוות, מסתבר שהרי הוא לא פחות מלבו גס בה. האם פוסקי ההלכה כך פוסקים למעשה, שבעלה בעיר לא מועיל על אנשים אלו?

תוכן כתב:

זאב ערבות כתב:1. מה משמעות "לבו גס בה" לפי הבנתך?
2. האם לא מדובר באנשים חרדים וצנועים אלא שלולי הללכות יחוד היו באים לידי קירוב דעת?
3. מה כוונתך "כלל המרחק כראוי"?

1. תיכנס למשרד רגיל חרדי, ותראה איך הגברים והנשים מדברים אחד עם השני. זה נקרא לבו גס בה.

2. צניעות הכוונה איפוק ושמירה מכובדת על מרחק מסוים.

3. אין בזה כללים.

ישא ברכה כתב: אבל המציאות היתה שונה, וקשה להקיש מזמן חז"ל למציאות הנוכחית, ויתכן שהיו דברים שבעבר היו אפקטיביים והיום פחות. (ולכן צריך להחמיר ולא להקל. דהיינו לא להסתמך על פתרונות שקשה להזדהות עמהם היום כמו בעלה בעיר).

עזריאל ברגר כתב:

תוכן כתב:

זאב ערבות כתב:1. מה משמעות "לבו גס בה" לפי הבנתך?
2. האם לא מדובר באנשים חרדים וצנועים אלא שלולי הללכות יחוד היו באים לידי קירוב דעת?
3. מה כוונתך "כלל המרחק כראוי"?

1. תיכנס למשרד רגיל חרדי, ותראה איך הגברים והנשים מדברים אחד עם השני. זה נקרא לבו גס בה.

2. צניעות הכוונה איפוק ושמירה מכובדת על מרחק מסוים.

3. אין בזה כללים.

1. זוהי הוצאת שם רע.

לענין כתב:

ישא ברכה כתב: אבל המציאות היתה שונה, וקשה להקיש מזמן חז"ל למציאות הנוכחית, ויתכן שהיו דברים שבעבר היו אפקטיביים והיום פחות. (ולכן צריך להחמיר ולא להקל. דהיינו לא להסתמך על פתרונות שקשה להזדהות עמהם היום כמו בעלה בעיר).

תדיר אני מתעורר בכגון דא, לענין היתרא דבעבידתיה טריד (שהכל משתמשים בו, בצלם חתונות, בנהג טיולים, ובמציל בחוף).

יואל שילה כתב:מישהו כתב את הגיגיו לגבי צלם חתונות, ומישהו אחר הגיב

עוד צריך לציין שהרהור אסור אין הכוונה שחושב על הזיווג של איש ואשה שבזה יכול להרהר יומם ולילה ואין בזה איסור ולא נתנה תורה למלאכי השרת! אלא הכוונה שמעיין במחשבתו בענין זה עד שבא לידי תענוג והנאה גופנית.

הרהורי עבירה הקשים מעבירה וגם אם אינו מהרהר בעבירה לעשותה אלא בענין זיווג זכר ונקיבה בעולם שעובר על אזהרת התורה ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר ביום כו'