פורום אוצר החכמה

בן סופרים כתב:יש לעיין אם לומר במניני המרפסות הלל בברכה אחרי מעריב או שמא נתקן רק בבית הכנסת לא במנינים הביתיים והמרפסתיים?

בן סופרים כתב:יש לעיין אם לומר במניני המרפסות הלל בברכה אחרי מעריב או שמא נתקן רק בבית הכנסת לא במנינים הביתיים והמרפסתיים?

יושב סתר כתב:למה שלא יוסיפו השנה בשטרות מכירת חמץ גם סעיף של מכירת כל הכלים החדשים כדי לפטרם זמנית מטבילה?

אוהב עמו כתב:שמעתי ממקור נאמן שהגר"נ קופשיץ והגרש"צ רוזנבלט מפקפקים הרבה באפשרות שכהנים יישאו כפיהם במניין שכזה.
ולא ידעתי אמאי אין ברכת כהנים חלק מחזרת הש"צ, שאם נימא שמהני צירוף מרפסות יועיל גם לברכת כהנים

יוסף חיים אוהב ציון כתב:הרב בועז שלום.
מועדים לשמחה,
מותר לתת לילדים פחות מגיל בר מצוה לצייר בחול המועד בצבעים או בעט הגם שכתיבתם מתקיימת היות ודרך ציורים אלה להזרק לאחר זמן קצר. [שמירת שבת כהלכתה פט"ז סעיף כח, ילדים כהלכה עמ' קצו סעיף ו].
עם כל זה דעת הגרי"ש אלישיב ולהבהחל"ח הגר"נ קרליץ שליט"א שיש לחלק בין אם הקטנים הגיעו לגיל חינוך, אם לאו. שבהגיעו לגיל חינוך יש לאסור וכ"כ בשו"ת אבני ישפה סי' קי ע"ש טעמם.
בכל אופן דעת הגר"ע יוסף זלה"ה שאין לחלק בזה, ומתיר ללא הבדל לקטנים לצייר בחוה"מ [עי' מעיין אומר ח"ג סי' טז, ובביאורים].

שומע כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:הרב בועז שלום.
מועדים לשמחה,
מותר לתת לילדים פחות מגיל בר מצוה לצייר בחול המועד בצבעים או בעט הגם שכתיבתם מתקיימת היות ודרך ציורים אלה להזרק לאחר זמן קצר. [שמירת שבת כהלכתה פט"ז סעיף כח, ילדים כהלכה עמ' קצו סעיף ו].
עם כל זה דעת הגרי"ש אלישיב ולהבהחל"ח הגר"נ קרליץ שליט"א שיש לחלק בין אם הקטנים הגיעו לגיל חינוך, אם לאו. שבהגיעו לגיל חינוך יש לאסור וכ"כ בשו"ת אבני ישפה סי' קי ע"ש טעמם.
בכל אופן דעת הגר"ע יוסף זלה"ה שאין לחלק בזה, ומתיר ללא הבדל לקטנים לצייר בחוה"מ [עי' מעיין אומר ח"ג סי' טז, ובביאורים].

לא מצאתי בשש"כ. וכשלעצמו תמוה מה נפ"מ לכמה זמן הציור.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

שומע כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:הרב בועז שלום.
מועדים לשמחה,
מותר לתת לילדים פחות מגיל בר מצוה לצייר בחול המועד בצבעים או בעט הגם שכתיבתם מתקיימת היות ודרך ציורים אלה להזרק לאחר זמן קצר. [שמירת שבת כהלכתה פט"ז סעיף כח, ילדים כהלכה עמ' קצו סעיף ו].
עם כל זה דעת הגרי"ש אלישיב ולהבהחל"ח הגר"נ קרליץ שליט"א שיש לחלק בין אם הקטנים הגיעו לגיל חינוך, אם לאו. שבהגיעו לגיל חינוך יש לאסור וכ"כ בשו"ת אבני ישפה סי' קי ע"ש טעמם.
בכל אופן דעת הגר"ע יוסף זלה"ה שאין לחלק בזה, ומתיר ללא הבדל לקטנים לצייר בחוה"מ [עי' מעיין אומר ח"ג סי' טז, ובביאורים].

לא מצאתי בשש"כ. וכשלעצמו תמוה מה נפ"מ לכמה זמן הציור.

כיון שזה לא מעשה אומן אלא מעשה הדיוט לצורך המועד.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ציינתי מאיפה נלקחו דבריי.

שומע כתב:לא מצאתי בשש"כ. הציון שלך למהדורה החדשה?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:כן זה בחדש.

סליחות כתב:במקום בחו"ל שהוא רשות הרבים לכולי עלמא (מן הצד שיש בו ס ריבוא), האם מותר לצאת עם מסכת אף לרה"ר? (באופנים המותרים כגון לאחות בבית חולים וכדו'), האם זה נחשב דרך לבוש או לא?


נ.ב. נא להתרכז בשאלה האם זה דרך לבוש ומותר, או לא, ואסור. ייש"כ.

יחזקאל ר כתב:

סליחות כתב:במקום בחו"ל שהוא רשות הרבים לכולי עלמא (מן הצד שיש בו ס ריבוא), האם מותר לצאת עם מסכת אף לרה"ר? (באופנים המותרים כגון לאחות בבית חולים וכדו'), האם זה נחשב דרך לבוש או לא?
נ.ב. נא להתרכז בשאלה האם זה דרך לבוש ומותר, או לא, ואסור. ייש"כ.

לכא' לא גרע מכיס של זב דלא חשיב דרך מלבוש

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עלון וישמע משה ויקה"פ.
האם מותר לצאת בשבת עם המסכה של הקורונה במקום שאין עירוב

א. שאלה: בימים אלו רבים אינם יוצאים לרחובה של עיר אלא כשמסכה על פניהם, ויש בזה שני סוגים: אלו שאינם
בחשש מחלה ומניחים את המסכה כדי שלא יחלו חלילה אם יהיו בקרבת אנשים הנושאים את המחלה, ואנשים שיש בהם
חשש שהם נושאים את המחלה והם חייבים להיות בבידוד, והם יוצאים לצורך גדול בהיתר, או שהם עוברים על ההוראות
ויוצאים באיסור, מכל מקום הם מניחים את המסכה על פניהם כדי שלא יזיקו לאחרים. האם מותר להם לצאת עם המסכה
לרשות הרבים בשבת במקום שאין בו עירוב?

תשובה: גדולי הפוסקים שליט”א ביארו לנו שדין זה תלוי בהא דאיתא בסימן שא סכ”ח: מי שיש לו מכה בפיסת רגלו וקושר עליה
מטבע להגין שלא ינגף ברגלו, וגם הוא מרפא, מותר לצאת בו, ע”כ. וכתב המ”ב (סקק”ח): ומשמע מזה דבדבר שאינו מרפא אלא שעושה
כדי שלא ינגף ברגלו אסור. ולפ”ז בנידון דידן שאינו עשוי לרפא אלא להגן בלבד יש לאסור.
אמנם בהמשך דבריו כתב המ"ב: אבל בא"ר הביא בשם כמה פוסקים דאפילו אם אינו מרפא אלא שעושה כדי להגין מצער ג"כ מותר לצאת
בו, וכ"כ בתו"ש בשם מהרש"ק, ועיין לעיל בסעיף כ"ב מה שכתבנו בשם הגר"א דדעת הרמב"ם הוא ג"כ הכי, וע"כ אם חתך אצבעו בשבת
וכורך חתיכת בגד עליה שלא ישרט בבגדיו מותר לצאת בו, ע"כ.
ואמרו לי הגאונים רבי שמאי גרוס, רבי יעקב מאיר שטרן, רבי נפתלי נוסבוים שליט”א דמכיון שהכרעת המ”ב היא להקל במקום צער אפילו אינו מרפא רק מגן בלבד, יש להקל בזה.
ושאלתי הרי גם המסכה אינה עוזרת לגמרי, וכידוע שגם על ידי עפעוף העינים עלולה המחלה לעבור הלאה. והשיב לי הגר”ש גרוס דמכל מקום הוא עשה כל שלאל ידו וחשיב שפיר להגן אף שאינו מגן לגמרי.
והגר”נ נוסבוים אמר לי שהרי השו”ע (סימן שא סכ”ה) מתיר לצאת בקמיע מומחה, ומסתבר דאף קמיע מומחה אינו מועיל לעולם אלא ברוב פעמים ואעפ”כ התירו לצאת בו. ואילו הגאון רבי משה שאול קליין שליט”א אמר שאסור לצאת עם המסכה לרשות הרבים, דיש לחוש שמא יוריד את המסכה ברשות
הרבים, דאין זה דבר שאין מורידים אותו כלל, וכגון אם לא יהיו בקרבתו בני אדם שיחשוש להדבק מהם, עלול להורידה, ובכל דבר שעלול להורידו אסרו לצאת עמו לרשות הרבים.
וכל זה במי שאינו חולה ונושא את המסכה כדי להגן על עצמו מאחרים, אבל אם הוא חולה או נמצא בחשש מחלה, ונושא את המסכה כדי להגן על אחרים מפניו, הסכימו הגרי”מ שטרן והגר”נ נוסבוים שאין להקל בדבר כלל, ואסור לצאת עם המסכה לרשות הרבים, דזה לא חשיב להגן אלא כשעושה להגן על עצמו. ודעת הגר”ש גרוס שאין חילוק בין
להגן על עצמו לבין להגן על אחרים, והכל הוא בכלל ההיתר של האליה רבה ויש להקל בזה.

אביש כתב:האם הכהנים נושאין כפיים?

שייף נפיק כתב:

יחזקאל ר כתב:

סליחות כתב:במקום בחו"ל שהוא רשות הרבים לכולי עלמא (מן הצד שיש בו ס ריבוא), האם מותר לצאת עם מסכת אף לרה"ר? (באופנים המותרים כגון לאחות בבית חולים וכדו'), האם זה נחשב דרך לבוש או לא?
נ.ב. נא להתרכז בשאלה האם זה דרך לבוש ומותר, או לא, ואסור. ייש"כ.

לכא' לא גרע מכיס של זב דלא חשיב דרך מלבוש

ראיתי תשובה מהגרח''ק דהוי כאצולי טינוף ומותר

יונת אלם כתב:יל"ע האם בכל השבתות שלא שומעים כעת קריאת התורה, יצטרכו בעתיד להשלים את קריאתם?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:יש בחזו"ע שבת שהיה שלג והשלימו אינו לפני כעת.

הפצת המעיינות כתב:יש שעורר שאי אפשר לומר יזכור במניני מרפסות בגלל המנהג שילדים ובחורים וכו' יוצאים ממקום התפילה
היש ממש בדברים? עדיף לא לומר יזכור בגלל המנהג הנ"ל?

הפצת המעיינות כתב:יש שעורר שאי אפשר לומר יזכור במניני מרפסות בגלל המנהג שילדים ובחורים וכו' יוצאים ממקום התפילה . .

לבי במערב כתב:

הפצת המעיינות כתב:יש שעורר שאי אפשר לומר יזכור במניני מרפסות בגלל המנהג שילדים ובחורים וכו' יוצאים ממקום התפילה . .

ולמה שלא יכנסו הילדים והבחורים פנימה? (במקום לצאת החוצה, כבשנים כתיקונן).

ברוך00 כתב:אם לא נזכה וימלא חודש ימים מאז שפסקנו לבקר בבית הכנסת הרי כאשר נשוב בעז"ה בקרוב ממש לבתי הכנסת נצטרך לברך ברכה על ראיית בית הכנסת

בא"י אמ"ה מציב גבול אלמנה

שהרי נפסק בשו"ע רכ"ד ס"י הרואה בתי ישראל ביישובן אומר בא"י אמ"ה מציב גבול אלמנה.

כותב שם המשנ"ב שהרי"ף פירש דהיינו בתי כנסיות שמתפללים בתוכן, וכן נהגו העולם שמברכים על בית הכנסת כשרואה אותה ביפה ובתקונה.

אלא שכיום אנו לא מברכים על בית הכנסת כיון שאנו רואים אותו כל יום, וברכה זו היא רק כשהיתה הפסקה של שלושים יום מאז שראה פעם אחרונה את בית הכנסת.

אבל בתקופה זו אם לא נראה שום בית כנסת במשך שלושים יום, הרי שמיד כשנחזור לבתי הכנסת ונראה אותם בתיקונם נצטרך לברך ברכה זו.

...

איש קריות כתב:נסתפקתי במנין שחלקו במרפסת וחלקו ברשות הרבים באופן שעומדים בפתחי הבתים, מה הדין היכא שאשה עוברת ברחוב, האם יש להפסיק ולהתפלל באותה שעה?
ממה שידוע לי היכא שמתפללים בבית כנסת אין להתתפלל כשיש שם אשה ללא מחיצה, והשאלה היא האם רשות הרבים נחשב כעת כבית הכנסת?