פורום אוצר החכמה

כן, ולא רק
תלוי גם אם ההיתר רק לעולי רגלים
לי אישית יש קולא מיוחדת במה שגדרות הגבול המדיני גודרות שטחים נרחבים - שיועיל לבטל שם רה"ר מחלקים נרחבים מהארץ.
אך כל זה רק כלפי הדאורייתא, שבכלל יועיל היקף של צוה"פ ללא דלתות ננעלות בלילה
אך כדי להתיר מדרבנן - הדרך מאד רחוקה, הן במיקום העמודים והגדרות, הן באיכות הבניה הראשונית, הן בתחזוקה, הן בקרפיפות, והן בדיורין.
זו דוגמא לעמוד של עירוב עירוני, של עיר בת כמה עשרות אלפי תושבים.
העמוד מוקף מחיצות, ופסול לדעת המ"ב והחזו"א, ואילו לאבני נזר [ככל הזכור לי] כשר מאחר וחלקו בולט מעל המחיצות. הלחי לא מועילה כאן מאומה, היא לא תחת החוט, וגם מעליה הרשת מכופפת ויוצרת גג המפריד בינה לחוט.
הבודק של העיר עם הארץ מוחלט, ורק כשהסתובבתי אתו התחיל להבין בערך מה נדרש ממנו, לאחר שנים רבות שכלל לא ידע מה עליו לבדוק פרט לתיקון חוטים קרועים, וכמדומה שרב העיר עם הארץ כמותו בענייני עירובין.

יואל שילה כתב:בהחלט לך עניתי
כדי להתיר לטלטל מדרבנן צריך המרחק בין הדיומדין יהיה עד י"ג אמות ושליש, וגם שתהיה שם באר, ושהם יהיו עולי רגלים, ה כמובן לא מתקיים בנדו"ד, וגם אין בזה צורך.
אצלנו המטרה רק ליצור ניתוק בין הכביש העירוני ובין הסרטיא שבחוץ, כדי שהכביש העירוני לא יחשב כמפולש לרה"ר - וממילא יקבל דין רה"ר בעצמו, ולא יהא ניתר בצוה"פ אלא בדלתות הננעלות בלילה [שאין מציאות כזו בכניסה לירושלים]
וממילא כלפי זאת די שהדיומדין יועילו מדאורייתא אף אם לא מועילים מדרבנן, ולכן התנאי של י"ג אמות ושל באר ועולי רגלים - לא נצרך
וכמובן שאין זה מוסכם, אבל זה מה שיש

האם מדאורייתא לא צריך עכ"פ שיהיה פחות מט"ז אמה?

שיעור מינימום לרשות הרבים הוא ט"ז אמות
הנידון שלנו כאן הוא על מקום המוקף מחיצות 'שם ד' מחיצות' שלדעת חכמים דרבי יהודה מועיל מדאורייתא לסלק את רגל הרבים 'לא אתי רבים ומבטלי מחיצתא' במחיצות כאלו.
לדעת רבי יהודה זה עובד הפוך - כשיש שתי מחיצות שלמות מפולשות - מועיל לסלק את רגל הרבים, ואילו שם ד' מחיצות לא מועיל
אני לא בעומק הסוגיא הזו כעת, אבל כשכתבתי ידעתי מה כתבתי

עכ"פ הרב שילה מה דעתך על תפעול העירוב בירושלים, של הבד"ץ של הרב ברלין, ושל הרבנות.

אינני יודע
מעודי לא נתבקשתי לבדוק את העירוב הענקי בירושלים, וגם אם הייתי מתבקש לא הייתי עושה זאת
עיקר המקומות שבדקתי הם בצפון, אך שאלות נשאלתי גם מכמה ערים בשאר חלקי הארץ.
ר' משה ברלין ידיד טוב שלי, ודעתנו זהה כמעט בכל הנושאים, אם כי שנינו נחשבים די מקילים בהכרעות רבות, בפרט בירושלים ששם רבים שואלים את הרב מאיר רוזנר שליט"א - שהכרעותיו בד"כ מחמירות.

רק אעיר שאני מכיר אישית רב עיר אחד שליט"א, ת"ח מופלג ויא"מ, שבקיא מאוד בענייני עירובין, הן בהלכות והן בכל מקטע ומקטע של העירוב בעירו, ולפני מינויו כרב עיר היה אחראי על העירוב של העיר, ומסייר בה מדי ערב שבת קודש עם הצוות. וגם מאז מינויו הוא ממשיך לעקוב מאוד אחרי העירוב.
הגאון הנ"ל שליט"א אמר לי פעם, בשיחה ארוכה שהייתה לנו על העירוב, שהוא מסתמך על קולות א, ב, ג וכו' והסביא מקור לכל קולא.
הוא הסכים איתי שזה רחוק מלהיות עירוב מהודר, וגם הסכים איתי שלי אסור מן הדין לטלטל שם (או בכל עיר אחרת, וכן ברוב היישובים, מלבד אצלנו ומספר קטן של יישובים נוספים)
והוסיף ואמר- לכל שאלה שתשאל על העירוב יש לי תשובה (לאו דווקא לכו"ע, כמובן, אך בהחלט יש על מי לסמוך), אבל לגבי גויים (ימש"ו) ולהבדיל אחינו הטועים, על זה באמת אין לי תשובה מלבד זה שאנשים יטלטלו גם ככה אז לכה"פ שנציל מה שאפשר (והוא כעין שורש סברת ערוה"ש הידועה)

זה דבר נדיר מאד
אני לא מכיר אפילו רב אחד שמכיר את העירוב בעירו [פרט לרב זילברשטיין שלפני שלשים שנה סייר לאחר התפילה בכל העירוב של רמת אלחנן עם הרב אליאך זצ"ל (לא יודע מה היום)].
בד"כ הממונה הוא איש מטעם המועצה הדתית, שכבר נושא משרה של האינסטלטור של המקוה, או חופר הקברים, וכה"ג - והוסיפו לו גם את תקן העירובין.
ובשנים האחרונות בכמה ערים עבו לביקורת ע"י איש מטעם ארגון חיצוני - שזה ברמה גבוהה יותר של התקנה ותחזוקה [אמנם, באחת הערים במרכז הארץ שבדקתי עם אותו מומחה חיצוני קבוע - היו כמה וכמה פסולים חמורים למרות שרמת הבניה היתה לעילא ולעילא].

ברחובות בזמנו, ואולי גם היום, פיקח על העירוב ר' מרדכי בלום, יהודי תלמיד חכם ויר"ש [מילדי טהרן], לפחות מדי פעם עשה זאת גם הרב אברהם רובין [מספרים שפעם אחת מדוחק הזמן תיקן קרע בעירוב עם הגרטל שלו]. בישיבה"ק, שיש לה עירוב משלה, היה הפיקוח בידי הרב נועם יהודה בראנד, שהיה אז בחור ואח"כ אברך, אף הוא תלמיד חכם מופלג [פעם אחת ביקש ממני להתלוות אליו, ותוך כדי הסיבוב הראה ולימד פרטים שונים בהלכות עירובין]

אני מבין מאיפה יוצאים הדברים של הרב יואל שילה, ללא שאני מכיר אותו.
יהודי שהשקיע כנראה הרבה בענין, ומזדעזע מגילוי חוסר מקצועיות - כן זה לא רק ענין של עמרצות אלא חוסר מקצועיות שבודק עירובין לא עובר הכשרה מתאימה!
אבל בתוך הדברים כמה וכמה פעמים אתה מזכיר את רבני הערים העמרצים.
אני רק יבהיר את דבריך, ואני בטוח שתחתום עליהם.
אתה רק לא תבין למה כתבתי את זה. אז אסביר לך שאחוז ניכר [לא אמרתי רוב] מהקוראים יוצאים מתחושה שרבני הערים אינם בקיאים בדיני עירובין, ובכלל הם סתם עמרצים...
אז הרב יואל שילה טוען.
שרבני הערים שהוא מכיר וכנראה כולם הם: תלמידי חכמים גדולים יראי שמים מוסרים נפש למען עם ישראל וכבוד שמים.
אלא שלמרות כך חלקם הקטן שהוא מכיר, אינם בקיאים דיי הצורך בהלכות החמורות שבדינים המעשיים של תיקון עירוב
זאת כמובן רק כלפי אלו שהוא מכיר, ויש כמובן רבים הבקיאים אלא שהרב יואל אינו מכירם.
הזכירו כאן את רחובות, שם לכל הפחות היה פיקוח מעולה! [היום הגרש"ק לא בקו הבריאות כידוע, וקשה לדעת האם העניינים שם מוקפדים. גם הגרא"ר נראה לי כבר פחות בענייני הרבנות שם מאחר ויש לו הכשר נפרד, ובהוראת הריבון במדינה [=בג"ץ] נאלץ להתפטר.

לגופו של דיון, גם הרב יואל מודה שלכל הפחות הציבור חושב שיש בזה בורות, וכרגיל איירי באיסור דרבנן, אז אם עוברים איסור דרבנן בשוגג, זו כבר סיבה לתקן עירוב שיהיה בשוגג ולא במזיד.
ובאיסור דרבנן בשוגג יש אומרים שאינו אסור כלל.

ובמשפט אחד: חסר להם את הפרקטיקה
וזה יסוד חשוב גם להכשרים

אני מסכים עם ההסבר של הרב יאיר
לא אמרתי שהרבנים עמרצים - אלא שבהיבט הפרקטי של עירובין אין להם ידע, והדגשתי שזה אצל אלו שהכרתי ושוחחתי עמם ושמעתי במו אזני או מכלי שני את הטעויות הגסות [לדוגמא, רב אחד של איזו עיר חרדית צעד עמי בסיור, ורצה להפגין את ידיעותיו ואמר על משהו שם שזה 'פירצֶה בקרן זוֹויִס' (פרצה בקרן זוית) והתאפקתי מלצחוק בפרצופו - איזו פרצה ואיזה קרן זוית, פשוט לא מתחיל].
והוספתי שרמת הבדיקה והתחזוקה בעירובין שהכרתי במקומות רבים היא מזעזעת - וזה די מובן מאחר ואין שום הכשרה לזה, ושום פיקוח על המפקחים.
וזה לא משמועות אלא משעות ארוכות של הילוך רגלי בשמש עמוד אחר עמוד, ושיחות פנים אל פנים עם בודקים רבים ועם רבנים רבים.
אני באמת ממליץ לצפות בשיעור שלי על עירובין בקול הלשון, אפשר לקבל מושגים רבים, ובין ההלכות משולבים סיפורים מהשטח.

אם כבר אז תביא קישור

עכשיו כשהעדיפות היא לקיים שיעורים במרחב פתוח, ובתקוה להקלת עומס החום...

הזמן המתאים לקיים סיורים בגבולות הערים כדי שתלמידי ישיבות ואברכים יקבלו מושגים בענין חשוב זה.

בנדון השכירות משר העיר שעלה כאן, ראיתי שמצב החירום שהוכרז בלוד כולל מתן רשות לאנשי מג"ב להיכנס לכל מקום בעיר ללא הגבלה.
יתכן שבמציאות ימינו שר העיר הוא היועץ המשפטי לממשלה...

סגי נהור כתב:בנדון השכירות משר העיר שעלה כאן, ראיתי שמצב החירום שהוכרז בלוד כולל מתן רשות לאנשי מג"ב להיכנס לכל מקום בעיר ללא הגבלה.
יתכן שבמציאות ימינו שר העיר הוא היועץ המשפטי לממשלה...

אבל הוא לא זה שיכול להיכנס. זה לא מקדם אותנו הלכתית יותר מצו של שופט.

סגי נהור כתב:המשפט האחרון בהודעתי לא נכתב ברצינות. המשפט שלפניו - כן.

מה זה עונה על מה שכתבתי?

אולי לא הבנתי מה כתבת.
המציאות היא שהשר לבט"פ רשאי להכריז על מצב חירום שמאפשר לשוטרים להכנס לכל מקום בעיר ולהשתמש בכל בית בעיר, באופן די דומה למתואר בשו"ע סי' שצא.