מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערות קצרות בלשון הרמב"ם

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
צופה_ומביט
הודעות: 4918
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' אפריל 28, 2023 9:22 am

לבי במערב כתב:
עזריאל ברגר כתב:הרמב"ם במורה נבוכים מזכיר את שלמה כנביא. (כך ראיתי לפני כמה שנים, כשעסקתי בשאלה זו)

ח"ב פמ"ה?

שם הרמב"ם דוקא שולל את היות שלמה [ודוד] נביא.
אבל בשמונה פרקים פ"ז מביא את שניהם כדוגמה לנביאים, עיי"ש.
כמובן ישנה גם הגמרא בסוטה מח, ב "מאן נביאים הראשונים? אמר רב הונא: זה דוד ושמואל ושלמה".
גם בריש קהלת רבה משווה את שלמה לעמוס וירמיה ואומר "שלושה נביאים על ידי שהיה נבואתן דברי קנתרין" וכו' ואלו הן: דברי קהלת, דברי עמוס, דברי ירמיה ועיי"ש. [אמנם באותו קטע עצמו ממשיך ואומר "בן דוד - מלך בן מלך חכם בן חכם" וכו' ולא אומר גם "נביא בן נביא". ובמדרש זוטא וילקו"ש שם כן גרסו גם "נביא בן נביא"].
כמו"כ דברי רש"י במגילה יד, א שמונה את דוד ושלמה בין מ"ח נביאים מקורם בברייתא דסדר עולם.

ראה גם בגמרא ראש השנה ד, א שמביא פסוק מתהלים ואומר: "אלא מעתה דכתיב (תהלים מה, י) בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר ואי שגל כלבתא היא מאי קא מבשר להו נביא לישראל? הכי קאמר" וכו', הרי שקורא לדוד נביא. אמנם שם באמת קשה, שלא אומר רק שדוד היה נביא, אלא אומר שספר תהלים נחשב נבואה ולא רק ברוה"ק, ועמד בזה מהרצ"ה חיות שם ונשאר בצע"ג. ובאמת שכך עולה מהסדר עולם שהביא רש"י במגילה יד, א [ומהרצ"ה חיות שולח לשם] כי הרי מ"ח נביאים הם רק מי שנכתבה נבואתם לדורות, ומונה ביניהם את דוד, והיכן נבואתו לדורות אם לא בתהלים. [וכן בגמרא מגילה ג, א שחגי זכריה ומלאכי נביאים ודניאל לאו נביא, ומסביר רש"י: דאינהו נביאי - שנתנבאו לישראל בשליחותו של מקום והוא לא נשתלח לישראל בשום נבואה. משמע שדוד נקרא נביא - היכן שנקרא - משום שנשתלח לישראל בנבואה, והיכן אם לא בתהלים. אמנם בזה יש לפלפל ואכ"מ].
ומאידך לגבי שבע נביאות במגילה שם מפורש בחלק מהן הלשון "רוח הקודש" ולא "נבואה", הרי שלפעמים לשון זה מתחלף בחז"ל, וגם לרוח הקודש [סכתה ברוח הקודש, לבשתה רוח הקודש] קוראים נבואה [שבע נביאות]. וא"כ קשה להוכיח מלשונות שמצינו בזה בחז"ל.
ועוד מנוי בין המ"ח נביאים מרדכי, ולא שמענו לו שום נבואה חוץ ממגילת אסתר ו"ידע את כל אשר נעשה" שאומרת הגמרא במגילה שמכאן שאסתר ברוח הקודש נאמרה, וידע ברוח הקודש.
ומתחילה היה גם דניאל ברשימה, אבל רש"י מוציא אותו משום הגמרא בריש המסכת איהו לאו נביא [הגם שהיה אפשר לומר שכאן מדברים מדרגת הנבואה ולא האם נשתלח לישראל, שבזה עוסקת הגמרא לעיל, אבל הלשון הוא מ"ח נביאים נתנבאו להם לישראל]


[גילוי נאות: כתבתי בחופזי, ולא עברתי על כל מה שהובא לעיל].

עזריאל ברגר
הודעות: 13237
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' אפריל 28, 2023 10:52 am

א. דוד נביא - כך תנן באבות "וזקנים לנביאים". ולמיטב זכרוני הרמב"ם כותב שם שיש כמה דרגות בנבואה, ודוד ושלמה - בדרגא נמוכה-יחסית.
ב. יש כמה דברים של דוד שנכתבו בספר שמואל.

צופה_ומביט
הודעות: 4918
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' אפריל 28, 2023 11:10 am

א. מאי משמע ש"וזקנים לנביאים" היינו דוד, ולא שמואל? ואולי כי מיירי שם ממסירת התורה, ואנו יודעים על שמואל ובית דינו ודוד ובית דינו ולא על עוד נביאים מאותה תקופה שהיה להם בית דין?

הרמב"ם שם כותב שדרגתם היתה רוח הקודש ולא נבואה ולכן לא הוצרכו לתנאי הנבואה.

המלבי"ם על שיר השירים, כל פירושו מתחילה ועד סוף מיוסד על כך ששלמה היה נביא, והתנבא נבואה גמורה פעמיים, ועוד שתי פעמים בדרגה נמוכה, עיי"ש.

הבאר ההיא
הודעות: 512
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ו' אפריל 28, 2023 1:27 pm

צופה_ומביט כתב:ראה גם בגמרא ראש השנה ד, א שמביא פסוק מתהלים ואומר: "אלא מעתה דכתיב (תהלים מה, י) בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר ואי שגל כלבתא היא מאי קא מבשר להו נביא לישראל? הכי קאמר" וכו', הרי שקורא לדוד נביא. אמנם שם באמת קשה, שלא אומר רק שדוד היה נביא, אלא אומר שספר תהלים נחשב נבואה ולא רק ברוה"ק, ועמד בזה מהרצ"ה חיות שם ונשאר בצע"ג. ובאמת שכך עולה מהסדר עולם שהביא רש"י במגילה יד, א [ומהרצ"ה חיות שולח לשם] כי הרי מ"ח נביאים הם רק מי שנכתבה נבואתם לדורות, ומונה ביניהם את דוד, והיכן נבואתו לדורות אם לא בתהלים. [וכן בגמרא מגילה ג, א שחגי זכריה ומלאכי נביאים ודניאל לאו נביא, ומסביר רש"י: דאינהו נביאי - שנתנבאו לישראל בשליחותו של מקום והוא לא נשתלח לישראל בשום נבואה. משמע שדוד נקרא נביא - היכן שנקרא - משום שנשתלח לישראל בנבואה, והיכן אם לא בתהלים. אמנם בזה יש לפלפל ואכ"מ].

יש נביאים שנבואתם נכתבה רק בדברי הימים וע"כ שלגבי מניין מ"ח נביאים לא משנה גדר הספר שבו נכתבו הדברים אלא גדר הדברים עצמם, וא"כ גם תהילים יתכן שדבריו נאמרו בנבואה, אלא שאז יש לשאול למה באמת ספר תהילים נחשב בכתובים ולא בנביאים, אולי מפני שיש בו מעשרה זקנים שלא כולם היו נביאים וגם סידורו נעשה שלא בנבואה.
צופה_ומביט כתב:ועוד מנוי בין המ"ח נביאים מרדכי, ולא שמענו לו שום נבואה חוץ ממגילת אסתר ו"ידע את כל אשר נעשה" שאומרת הגמרא במגילה שמכאן שאסתר ברוח הקודש נאמרה, וידע ברוח הקודש.

רש"י מונה גם את שריה נריה מחסיה, והיכן מצינו שהתנבאו ונכתבה נבואתם לדורות?

עזריאל ברגר
הודעות: 13237
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' אפריל 28, 2023 1:49 pm

צופה_ומביט כתב:א. מאי משמע ש"וזקנים לנביאים" היינו דוד....

לכאורה "זקנים" היא תקופת השופטים. ו"נביאים" - משמואל או דוד ועד בנין הבית השני.

באמונתו
הודעות: 3281
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי באמונתו » ו' אפריל 28, 2023 1:59 pm

הבאר ההיא כתב:
באמונתו כתב:
הבאר ההיא כתב:כל רשימת הנביאים שהרמב"ם מונה מי קיבל ממי עמוס ישעיה מיכה וכו' מנין לרמב"ם שהם קיבלו זה מזה וכי לא היו בישראל עוד חכמים, לכן חשבתי פעם שהרמב"ם לא מתכוון בדוקא שפלוני קיבל מפלוני, רק כוונתו להראות אמיתות הקבלה ודי בכך שהוא מראה שהיה בישראל רצף של חכמים גדולים דור אחרי דור בלי הפסק ובלא ספק זה מראה על אמיתות הקבלה.
קצת קשה לומר דבר כזה נגד לשונו המפורשת של הרמב"ם, ואשמח לשמוע תירוצים אחרים.
בכל מקרה ניתן לומר שכשהיה לרמב"ם אפשרות להביא כאלו שבידוע לו שקיבלו זה מזה העדיף להביא אותם, אם כי גם אין מקור שאחיה קיבל מדוד וא"כ מאי אולמיה דהאי מהאי.
ובדרך אגב יש לתמוה הרי נבואת עמוס קדמה לנבואת ישעיה בשנתיים בלבד, ואיזו סיבה יש לומר (ככל שאין מקור) שהוא היה תלמידו ולא ששניהם תלמידים של אותו רב.

באמת, דברי הרמב"ם בשלשלת ה"קבלה", הינם מבוססים על דברי "קבלה", היינו רשימות קדומות מימי הגאונים, לדוגמא, בקרית מלך על הקדמת הרמב"ם:
ושמע ממשה, והי' קטן בימי משה, והוא קבל מדוד וב"ד, ריש ס' תאגי, אחיתופל מסר לאחי' השלוני, ואחיתופל הי' ראש סנהדרין בב"ד של דוד, כדאי' בשו"ט פמ"ט, ובתרגום תהלים פק"מ, וזה מקור דברי רבנו, ועי' ראב"ד וכ"מ.
ספר תאגי, הינו מזמן הגאונים לפחות. שם:
ובסדר תנאים ואמוראים (שחברו הגאונים, ונדפס במשניות וילנא, בריש פי' מחזור ויטרי על אבות, וע"ש במגי' שמביא ג"כ מס' הקנה) מצאתי כל' רבנו, וז"ל ליהוידע. לזכרי' בנו. להושע. לעמוס. לישעיהו. למיכה המורשתי. ליואל. לנחום (כגי' ס' הקנה) לחבקוק. לצפני'. לירמי' עכ"ל וכו'
ממילא, אין להרהר אחר קבלת רבותינו הגאונים, ולא לשאול מניין להם, מפני שמסורת כן היא בידם.

על המקור מספר תאגי ידעתי אך רשימתו שונה מרשימת הרמב"ם ולא ממנה העתיק, יתכן כמובן שהיו לרמב"ם מקורות אחרים שכתבו בסדר שהוא אומר אך יתכן גם שלא.
לגבי סדר תנאים ואמוראים גם הוא שונה מאוד מהרמב"ם, ומה שכתבתי בדעת הרמב"ם נראה עוד יותר נכון לגביו, הרשימה שם ארוכה הרבה יותר (למשל שמואל נתן גד שמעיה עדו אחיה במקום אצל הרמב"ם שמואל דוד אחיה) אין בזה שום הגיון אולי זה דברי קבלה ואולי כמו שכתבתי הלשון פלוני קיבל מפלוני רק באה להראות את רצף התורה בכל הדורות שלא היה דור שמם מתורה שתתקלקל בו המסורת, ולא איכפת לנו אם קיבל ממנו או מחכם אחר בדור שלפניו.

הרי מרן הקרית מלך כתב מפורשות: "וזה מקור דברי רבינו" וכו' ואע"ג שכמובן ראה השינויים, אף מציין חלקם.
לכאורה, ההסבר ברור, כי אין הרמב"ם משועבד ומחויב אל מקור אחד דווקא, אלא משלב בין המקורות, כראות דעתו הרחבה.
ההיגיון נותן ג"כ כך, כי הלא אין הרמב"ם רגיל להמציא אף פעם מעצמו, ובפרט ביחס אל עניין הקבלה, ודאי מתבסס על מקורות קדומים לפניו, הגלויים מקצתם לעינינו.

הבאר ההיא
הודעות: 512
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ו' אפריל 28, 2023 2:19 pm

באמונתו כתב:
לכאורה, ההסבר ברור, כי אין הרמב"ם משועבד ומחויב אל מקור אחד דווקא, אלא משלב בין המקורות, כראות דעתו הרחבה.
ההיגיון נותן ג"כ כך, כי הלא אין הרמב"ם רגיל להמציא אף פעם מעצמו, ובפרט ביחס אל עניין הקבלה, ודאי מתבסס על מקורות קדומים לפניו, הגלויים מקצתם לעינינו.


מסתבר באמת כדבריך שהרמב"ם לא המציא את הסדר לבד אלא העתיקו, אם כי אין לדעת אם שילב בין המקורות כדבריך או היה לו מקור אחר לסדר שלו, אמנם כמש"כ לענ"ד גם דברי המקורות הנ"ל ניתנו להתפרש באופן שרציתי לפרש את הרמב"ם.

צופה_ומביט
הודעות: 4918
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' אפריל 28, 2023 2:37 pm

עזריאל ברגר כתב:
צופה_ומביט כתב:א. מאי משמע ש"וזקנים לנביאים" היינו דוד....

לכאורה "זקנים" היא תקופת השופטים. ו"נביאים" - משמואל או דוד ועד בנין הבית השני.

שאלתי היכן משמע כאן דוד, בפשטות הכוונה לשמואל וממנו לשאר הנביאים הידועים. אין כאן שום משמעות שדוד היה נביא.

כמו"כ זכורני בפשיטות שזקנים היינו הזקנים שהאריכו ימים אחרי יהושע, ואת תקופת השופטים השמיטו כי לא כולם היו מוסרי תורה ובימים ההם איש הישר בעיניו יעשה והיתה תקופה קשה ברוחניות כמפורש בקראי. והתורה עברה או דרך זקנים שהאריכו ימים עד הנביאים או דרך שופט/ים בודדים, ואיני פנוי כעת לראות ברמב"ם את השלשלת שכתב בתקופה הזו.

הבאר ההיא
הודעות: 512
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ו' אפריל 28, 2023 2:45 pm

צופה_ומביט כתב:כמו"כ זכורני בפשיטות שזקנים היינו הזקנים שהאריכו ימים אחרי יהושע, ואת תקופת השופטים השמיטו כי לא כולם היו מוסרי תורה ובימים ההם איש הישר בעיניו יעשה והיתה תקופה קשה ברוחניות כמפורש בקראי. והתורה עברה או דרך זקנים שהאריכו ימים עד הנביאים או דרך שופט/ים בודדים, ואיני פנוי כעת לראות ברמב"ם את השלשלת שכתב בתקופה הזו.

הרמב"ם מונה רק את פינחס שהאריך ימים ואחריו את עלי, וזה כדבריך שכנראה לא היו כולם מוסרי התורה, ועדיין יש להקשות שאם זקנים זה אלו שאחרי יהושע הרי שאצל פינחס כבר עברה התורה לנביאים אבל עלי לא מהזקנים ולא מהנביאים.
אבל בסדר תנאים ואמוראים נמנו כל השופטים כמוסרי התורה כולל אלו שקראום חז"ל קלי עולם וכולל מנוח שבגמ' מבואר שהיה עם הארץ.

באמונתו
הודעות: 3281
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי באמונתו » ו' אפריל 28, 2023 3:04 pm

צופה_ומביט כתב:
לבי במערב כתב:
עזריאל ברגר כתב:הרמב"ם במורה נבוכים מזכיר את שלמה כנביא. (כך ראיתי לפני כמה שנים, כשעסקתי בשאלה זו)

ח"ב פמ"ה?

שם הרמב"ם דוקא שולל את היות שלמה [ודוד] נביא.
אבל בשמונה פרקים פ"ז מביא את שניהם כדוגמה לנביאים, עיי"ש.
כמובן ישנה גם הגמרא בסוטה מח, ב "מאן נביאים הראשונים? אמר רב הונא: זה דוד ושמואל ושלמה"...

האמת, שברוב כ"י, מקבילות והעתקות, של הגמרא שם בסוטה, נמצא: מאן נביאים ראשונים - שמואל ודוד, ושם "שלמה" נראית תוספת אצלנו, ולא מקורית.
מ"מ, מן האפשר שהשאלה האם שלמה נביא א"ל, נובעת ונוגעת ממחלוקת תנאים, אי קהלת מטמאה הידיים א"ל.

עזריאל ברגר
הודעות: 13237
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אפריל 30, 2023 12:48 pm

באמונתו כתב:מן האפשר שהשאלה האם שלמה נביא א"ל, נובעת ונוגעת ממחלוקת תנאים, אי קהלת מטמאה הידיים א"ל.

א. להלכה פסק הרמב"ם שגם ספרי שלמה מטמאים את הידיים.
ב. לכאורה ספרי ה"כתובים" אינם שייכים לדרגת "נבואה", ולדוגמא דניאל עזרא ונחמיה - אינם ממש נביאים. אם כי - כפי שהזכרנו לעיל - יש כמה דרגות בנבואה.
(ויש מחכמי ישראל מי שכתב שאפילו לוט נחשב נביא, כי מלאך דיבר איתו, ועפ"ז גם דניאל הוא נביא).

עזריאל ברגר
הודעות: 13237
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אפריל 30, 2023 12:55 pm

צופה_ומביט כתב:
עזריאל ברגר כתב:
צופה_ומביט כתב:א. מאי משמע ש"וזקנים לנביאים" היינו דוד....

לכאורה "זקנים" היא תקופת השופטים. ו"נביאים" - משמואל או דוד ועד בנין הבית השני.

שאלתי היכן משמע כאן דוד, בפשטות הכוונה לשמואל וממנו לשאר הנביאים הידועים. אין כאן שום משמעות שדוד היה נביא.

כמו"כ זכורני בפשיטות שזקנים היינו הזקנים שהאריכו ימים אחרי יהושע, ואת תקופת השופטים השמיטו כי לא כולם היו מוסרי תורה ובימים ההם איש הישר בעיניו יעשה והיתה תקופה קשה ברוחניות כמפורש בקראי. והתורה עברה או דרך זקנים שהאריכו ימים עד הנביאים או דרך שופט/ים בודדים, ואיני פנוי כעת לראות ברמב"ם את השלשלת שכתב בתקופה הזו.

זקנים מסרו את התורה לנביאים, ונביאים לאנכה"ג.
מכך משמע לכאורה שמתחילת תקופת ה"נביאים" דהיינו כנראה שמואל - כל מוסרי התורה היו מתוך הנביאים.

צופה_ומביט
הודעות: 4918
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי צופה_ומביט » א' אפריל 30, 2023 1:52 pm

נניח, אבל לא כתוב כאן שדוד היה בין מוסרי התורה. זה הרמב"ם אומר [צ"ת מה מקורו], ולא ברור שאפשר לעשות לדבריו עם המשנה 1+1 ולגזור מזה ש"כתוב במשנה" שדוד היה נביא.
מלבד זאת, אפשר לראות בחז"ל בכ"מ שגם לרוה"ק הם קראו נבואה, ולהיפך. אז עדיין אין כאן ראיה שדוד היה נביא ולא "רק" בעל רוה"ק.

באמונתו
הודעות: 3281
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי באמונתו » א' אפריל 30, 2023 2:04 pm

צופה_ומביט כתב:
עזריאל ברגר כתב:
צופה_ומביט כתב:א. מאי משמע ש"וזקנים לנביאים" היינו דוד....

לכאורה "זקנים" היא תקופת השופטים. ו"נביאים" - משמואל או דוד ועד בנין הבית השני.

שאלתי היכן משמע כאן דוד, בפשטות הכוונה לשמואל וממנו לשאר הנביאים הידועים. אין כאן שום משמעות שדוד היה נביא.
כמו"כ זכורני בפשיטות שזקנים היינו הזקנים שהאריכו ימים אחרי יהושע, ואת תקופת השופטים השמיטו כי לא כולם היו מוסרי תורה ובימים ההם איש הישר בעיניו יעשה והיתה תקופה קשה ברוחניות כמפורש בקראי. והתורה עברה או דרך זקנים שהאריכו ימים עד הנביאים או דרך שופט/ים בודדים, ואיני פנוי כעת לראות ברמב"ם את השלשלת שכתב בתקופה הזו.

הפשטות של מי?? הלא בגמרא שם מפורש: מאן נביאים הראשונים? אמר רב הונא: זה דוד ושמואל וכו'
בזהות של ה"זקנים" אשר בסדר מוסרי התורה ומעתיקי השמועה, האם מכוון גם לשופטים, נחלקו בדבר גדולי המפרשים ראשונים באבות.

דרומי
הודעות: 9166
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי דרומי » א' אפריל 30, 2023 3:27 pm

לאחר כל האריכות, אני עדיין מתקשה בזה שהרמב"ם השמיט את שלמה.

וגם שואל שאלת תם, אם אחיה קיבל מדוד ולא משלמה - באיזו חוליה של שלשלת הקבלה 'נכנסו' התקנות של נט"י ועירובין?

באמונתו
הודעות: 3281
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי באמונתו » ב' מאי 01, 2023 1:19 am

דרומי כתב:לאחר כל האריכות, אני עדיין מתקשה בזה שהרמב"ם השמיט את שלמה.
וגם שואל שאלת תם, אם אחיה קיבל מדוד ולא משלמה - באיזו חוליה של שלשלת הקבלה 'נכנסו' התקנות של נט"י ועירובין?

מה קשה לך בביאור ברור שלעיל? מצאנו בשלמה קבלה, אך לא מצאנו בו מסירה הלאה.
מניין לך שכל תקנה חייבת ש"תיכנס" אל שלשלת הקבלה? הגמרא אומרת שבית דין של חשמונאי גזרו וכו' - וכי הבית דין של חשמונאי משלשלת הקבלה?!

הבאר ההיא
הודעות: 512
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ב' מאי 01, 2023 1:59 am

הבאר ההיא כתב:
צופה_ומביט כתב:כמו"כ זכורני בפשיטות שזקנים היינו הזקנים שהאריכו ימים אחרי יהושע, ואת תקופת השופטים השמיטו כי לא כולם היו מוסרי תורה ובימים ההם איש הישר בעיניו יעשה והיתה תקופה קשה ברוחניות כמפורש בקראי. והתורה עברה או דרך זקנים שהאריכו ימים עד הנביאים או דרך שופט/ים בודדים, ואיני פנוי כעת לראות ברמב"ם את השלשלת שכתב בתקופה הזו.

הרמב"ם מונה רק את פינחס שהאריך ימים ואחריו את עלי, וזה כדבריך שכנראה לא היו כולם מוסרי התורה, ועדיין יש להקשות שאם זקנים זה אלו שאחרי יהושע הרי שאצל פינחס כבר עברה התורה לנביאים אבל עלי לא מהזקנים ולא מהנביאים.
אבל בסדר תנאים ואמוראים נמנו כל השופטים כמוסרי התורה כולל אלו שקראום חז"ל קלי עולם וכולל מנוח שבגמ' מבואר שהיה עם הארץ.

שבתי וראה שהרמב"ם כתב שזקנים רבים קיבלו מיהושע ועלי קיבל מהזקנים ומפינחס, והרי מבואר שלא האריכו שנים וכנ"ל, ונראה שלהרמב"ם לא בהכרח שכל שופט נכלל בזקנים ולכן לא מנה את כל סדר השופטים לשמותם, אבל בכל תקופת השופטים היו זקנים שמסרו זה לזה וכל אלו נכללו בכוונת המשנה ויהושע לזקנים.

עזריאל ברגר
הודעות: 13237
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מאי 14, 2023 8:49 pm

עזריאל ברגר כתב:שלמה המלך - היה קטן במות דוד אביו (כדכתיב "הנני הולך בדרך כל הארץ, וחזקת והיית לאיש"), ולא יכול לקבל ממנו. ואחיה השילוני האריך ימים יותר משלמה - כפי שראינו שהוא מוזכר בימי מלכות ירבעם.

מעניין שעכ"פ לפירש"י (דברי הימים ב, יב, יג) - שלמה כבר היה אב לבן בגיל שנה בעת מות אביו דוד!
(וכמבואר בגמרא סנהדרין סט,ב שב"דורות הראשונים" - כולל דורו של דוד המלך כמבואר שם - ילדו כבר בגילאי 8-9)

באמונתו
הודעות: 3281
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי באמונתו » ב' מאי 15, 2023 4:14 pm

פירוש לדברי הימים איננו פירוש רש"י.

עזריאל ברגר
הודעות: 13237
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מאי 15, 2023 7:02 pm

באמונתו כתב:פירוש לדברי הימים איננו פירוש רש"י.

ועכ"פ זהו פשט הכתובים.

דרומי
הודעות: 9166
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי דרומי » ה' ינואר 18, 2024 5:10 pm

בהל' איסורי ביאה סוף פי"ב מדבר הרמב"ם על איסור הנתינים, ומפרט שני שלבים בדבר: שלב ראשון ע"י יהושע שאסרם לבוא בקהל בזמן המקדש, ושלב שני ע"י דוד שאסרם לבוא בקהל גם כשאין מקדש.

לשלב השני מקדיש הרמב"ם 'הלכה' מיוחדת בטעם הדבר - שהוא משום שהיו אכזריים כלפי בני שאול, אולם לשלב הראשון לא מקדיש הרמב"ם שום טעם ולא כותב שום נימוק למה באמת אסרם יהושע.

ולכאורה, דרך הרמב"ם בכלל לא לנמק יותר מידי, אז גם כאן היה יכול לא לתת טעם כלל לאיסור הנתינים;

אמנם כאשר הוא כבר כן נכנס לתת טעם, למה נתן טעם רק לתוספת האיסור של דוד ולא נתן טעם לאיסור המקורי של יהושע?

עזריאל ברגר
הודעות: 13237
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הערות קצרות בלשון הרמב"ם

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' ינואר 18, 2024 7:11 pm

דרומי כתב:בהל' איסורי ביאה סוף פי"ב מדבר הרמב"ם על איסור הנתינים, ומפרט שני שלבים בדבר: שלב ראשון ע"י יהושע שאסרם לבוא בקהל בזמן המקדש, ושלב שני ע"י דוד שאסרם לבוא בקהל גם כשאין מקדש.

לשלב השני מקדיש הרמב"ם 'הלכה' מיוחדת בטעם הדבר - שהוא משום שהיו אכזריים כלפי בני שאול, אולם לשלב הראשון לא מקדיש הרמב"ם שום טעם ולא כותב שום נימוק למה באמת אסרם יהושע.

ולכאורה, דרך הרמב"ם בכלל לא לנמק יותר מידי, אז גם כאן היה יכול לא לתת טעם כלל לאיסור הנתינים;

אמנם כאשר הוא כבר כן נכנס לתת טעם, למה נתן טעם רק לתוספת האיסור של דוד ולא נתן טעם לאיסור המקורי של יהושע?

הוא מניח שכבר למדת ספר יהושע (כדבריו בהקדמתו ”לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה" וכו'), ושם ברורה הסיבה מדוע הרחיקם יהושע.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 497 אורחים