ובעניין ההבטחה עצמה. ראה במדרש (אוצר המדרשים 'כתפוח בעצי היער' עמוד 263): "...אח"כ יצאה בת קול ואמרה למשה: משה אתה באת וראית כסא כבודי, כך תזכה ותראה שני פרדסים אחד של גן עדן ואחד של גיהנם. אח"כ שלח הקדוש ברוך הוא לגבריאל וא"ל לך עם משה ופתח לפניו את הגיהנם, בא משה ופתח גבריאל את גיהנם, וראה משה אש בוערת, אמר משה לגבריאל לא אוכל לבוא אל גיהנם מפני האש, א"ל יש אש אחרת יותר גדולה מזו ולא תזיק לך אש של גיהנם. כשנכנס משה לגיהנם ברחה אש גיהנם מפני משה, בא נסרגיאל שר של גיהנם ואמר למשה מי אתה, אמר לו אני משה בן עמרם, א"ל זה אינו מקומך, אלא מקומך בגן עדן. א"ל באתי לראות גדולתו של הקדוש ברוך הוא, אמר הקדוש ברוך הוא לנסרגיאל שר של גיהנם לך עם משה והראה לו את הגיהנם וכיצד הם הרשעים בתוכה. אח"כ הלך משה אחר נסרגיאל ובאו לתחילת גיהנם, ראה משה בני אדם תלויים בעיניהם ותלויים באזניהם וברגליהם ובלשונם, (והנשים תלויות בדדיהן) ובשעריהם וברגליהם בשלשלאות של אש, אמר משה לנסרגיאל מפני מה הם תלויים בעיניהם, א"ל מפני שהביטו באשת איש ובממון חבריהם ברעה, ותלויים באזניהם מפני ששומעים דברים בטלים ודברי הבלים ומסיר אזנו משמוע דברי תורה, והתלויים בלשונם הם המספרים לשון הרע ומרגילים לשונם אל דברים בטלים, ותלויים ברגליהם מפני שהולכים כל אחד ברכילות על חבירו ואינו הולך לדבר מצוה ולא לבית הכנסת להתפלל לבוראו, והנשים תלויות בדדיהן מפני שהן מגלין דדיהן ומניקות את בניהן ויראו הבחורים ויבואו לידי הרהור עבירה. אח"כ צעקה גיהנם צעקה גדולה ומרה ואמרה לנסרגיאל תן לי שאני רעב, אמר לה מה אתן לך, אמרה לו תן לי נשמות הצדיקים, אמר לה לא יתן לך הקדוש ברוך הוא נשמות הצדיקים.
אח"כ ירד משה למקום אחר, וראה ב' רשעים תלויים ראשיהם למטה ורגליהם למעלה ומכף רגליהם ועד קדקדם כולם דבוקים בתולעים שחורים, כל תולע ותולע חמש מאות פרסה, וצועקים הרשעים מפניהם ואומרים תן לנו מות ונמות שנאמר "הַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ" (איוב ג, כא). שאל משה לנסרגיאל מה מעשיהם של אלו, א"ל שנשבעו שבועת שקר והמחללים שבתות ומועדים והמבזים תלמידי חכמים והמענים יתומים ואלמנות והמעידים עדות שקר, לכך מסר אותם הקדוש ברוך הוא לתולעים, אמר משה לנסרגיאל מה שם המקום הזה אמר לו עלוקה. והלך משה למקום אחר וראה ב' רשעים נופלים, וב' עקרבים דבוקים בהם, כל עקרב ועקרב יש לו שבעים אלף ראשים, וכל ראש וראש יש לו שבעים אלף פיות, וכל פה ופה יש לו שבעים אלף ראש ולענה. וכל אלו הרשעים נופחים גופם ונמקו עיניהם מפחד העקרבים שנאמר "עֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה" (איוב יא,כ). שאל משה לנסרגיאל מה מעשיהם של אלו אמר לו הם האוכלים ממון ישראל, והמלבין פני חבירו ברבים, והמטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים, והמוסרים בני ישראל או ממונם ביד גוים, והכופר בתורת משה רבינו ע"ה, והאומר לא ברא הקדוש ברוך הוא את העולם, כל אלו מסרם הקדוש ברוך הוא לעקרבים, אמר משה לנסרגיאל מה שם המקום הזה, אמרו לו טיט היון. והביט משה וראה שני רשעים מטבורם ולמעלה בטיט, ומלאכי חבלה עומדים עליהם ומכים אותם בשלשלאות של אש, ומכים אותם באבנים של אש, ומשברים את שיניהם מן הבקר ועד הערב, ובערב מאריכים את שיניהם וביום שוברים אותן שנאמר "שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ" (תהלים ג,ח) אל תקרי שברת אלא שרבבת, וצועקים הרשעים האלו בכל יום ויום. שאל משה לנסרגיאל ואמר לו מה מעשיהם של אלו, אמר לו הם האוכלים נבלות וטרפות ותבשילי גוים, והמשומדים, והנותן כספו בנשך ומרבית לישראל, והכותב שמות בקמיע בשביל גוים, והעושה רמיה במאזנים ובמשקל, וגונב ממון ישראל, והאוכל ביום הכפורים, והאוכל חלב ודם ושקצים ורמשים ולא הזהיר עצמו מאלו, לכך מסר אותם הקדוש ברוך הוא בידי מלאכי חבלה. וראה רשעים אחרים חציים מאש וחציים משלג, שלג למעלה ואש למטה, בלילה יבא האש במקום השלג, וביום יבא השלג במקום האש. שאל משה לנסרגיאל א"ל מפני מה הם חציים בתוך האש וחציים בתוך השלג, א"ל מפני שמניחים דרך הטוב והולכים בדרך הרע. ואמר נסרגיאל למשה, לך וראה את הרשעים כיצד הם בגיהנם וכיצד שורפים אותם, א"ל לא אוכל ללכת, א"ל תניח אור השכינה לפניך ואל תירא כי לא ישלוט בך אש של גיהנם שנאמר "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע" (תהלים כג, ד), הלך משה וראה רשעים חציים מאש וחציים משלג, ותולעים יורדים בגופם ועולים ועמוד אש בצואריהם ומכין אותם מלאכי חבלה ואין להם מנוחה, ועליהם הכתוב אומר "כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה" (ישעיהו סו, כד). שאל משה לנסרגיאל ואמר לו מה מעשיהם של אלו, אמר לו הבא על אשת איש והבא על הנדה והבא על אחותו והבא על הזכר והעובד ע"ז והשופך דמים שלא כהוגן והמקלל אביו או אמו או רבו, והאומר אני אלוה כנמרוד כפרעה וכנבוכדנצר וחירם מלך צור וכיוצא באלו, שאל משה לנסרגיאל מה שם המקום הזה א"ל לו שאול, וראה רשעים שהם גונבים השלג ומשימים תחת אציליהם כשנכנסים לגיהנם, וזה שאמרו רבותינו ז"ל רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרים בתשובה (עירובין י"ד). אח"כ עלה משה מגיהנם ואמר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתציל עמך ישראל מן המקום הזה, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, משה אין לפני משוא פנים ולא מקח שוחד, כל שיעשה טוב יהיה בגן עדן וכל שיעשה רע יהיה בגיהנם שנאמר אני ה' חוקר לב בוחן כליות (ירמיה י"ז). ע"כ.
והנה המבואר מן המדרש המבהיל הלזה, שבחרנו להביאו כאן באורך, שמשה רבינו ע"ה רעי"מ אבי אבות הנביאים אשר דיבר עימו ה' פנים בפנים. לאחר שרואה את הדין הנורא שבגהינם, מתפלל לפני הי"ת ואומר, יה"ר וכו' שתציל את עמך ישראל מן המקום הזה. והקב"ה עונה לו, משה אין לפני משוא פנים ולא מקח שוחד, כל שיעשה טוב יהיה בגן עדן וכל שיעשה רע יהיה בגיהנם!". ואע"פ שבהיות עם ישראל במדבר וחטא חטאה גדולה בעשותו עגל מסכה. ובתפלת משה רבינו על עם ישראל, אמר לו ה' "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר יד,כ). כ"ז בהיותם חיים על האדמה, אבל לאחר מיתתם ונגזר דינם לא יועילו ולא יצילו כל תפילות, ותחנונים. אא"כ נעשה איזה דבר בזה העולם, דבר שבקדושה, ונעשה מכחם, כגון בנים האומרים קדיש על אביהם, שמועיל לנשמתו ומעלה אותה מעלה מעלה. וכ"ז מחמת שנעשה נח"ר לבורא יתברך מכחו ממש, ר"ל כיון שזכה להביא בנים שמקדשים שם שמים, זוכה הוא לעלות מדרגה אחר מדרגה בעולם העליון.