פורום אוצר החכמה

ובאמת עי' כאן שהביאו מקורות מהראשונים לומר אדיר אדירנו בימים נוראים בלבד, ומאידך מקורות לאמרו אף כל שבת. וגם ר' שלמה טל בסידור "רינת ישראל" הביא "אדיר אדירנו" רק בימים נוראים ולא ברגלים.

ועל מקור המנהג בנוסח א"י הקדמון עי' בדברי שולמית אליצור, סוד משלשי קודש, עמ' 88–89.

סליחה שאני מפריע להתקדמות האשכול, אבל מתוך דין ודברים עם הרב 'הוה אמינא' בפרטי עמדתי על טעותי, ואני מודה לו על כך.

כתבתי בהודעתי שאם כבר ברב עוזר עסקינן אז מעשה שהיה וכו'... . התנסחתי בצורה לא טובה, היה עלי לכתוב 'אם כבר בהשקפה\דעה זו עסקינן', ההשקפה שהיא בסופו של דבר העומדת מאחורי המנהגים שהזכיר איש ספר, והיא נושאו של האשכול. כנראה שטעיתי וציינתי לרב עוזר בדווקא משום שזה היה נראה לי רבותא, לא רק אותו נושא, אלא אף אותו הדובר.

בכל מקרה ולמען הסר ספק, לא הייתה שום כוונה לפגוע בכבודו של הרב עוזר, ובודאי ובודאי ששום דבר אישי (וכזה גם לא חלף בנינו). אני מצר על כך שהתנסחתי בצורה לא מיטבית.

עת"ם.

כפי שהביאו לעיל, יש בראש' ובס' המנהגים כמה שיטות בענין אמירת אדיר אדירנו, מאלו שאומרים כן בכל שבת ועד אלו שאומרים כן רק בימים נוראים, (ז"ל הרוקח "שמעתי שאין אומרים אדיר אדירנו כי אם בראש השנה וביום הכפורים בקדושה, אבל במגנצא אומרים אותו בכל יום טוב בקול רם בכוונה בניגון טוב"), חיפוש קל בבר-אילן על תיבות 'אדיר אדירנו' יביא את התוצאה.

אבל כעת ראיתי בס"ח הוצאת מק"נ שהטעם לאמירה זו ביו"ט הוא מפני היותו ג"כ יום דין, וזהו טעם נחמד למנהג לאומרו בניגון ימים נוראים וכנ"ל.

ובדרך אגב ראיתי שבמנהגי פפד"מ מודגש לאומרו בניגון יו"ט (ולא בניגון שבת ולא בניגון ימים נוראים) אבל מאידך ראיתי שם דבר מענין, שהניגון של 'אתה בחרתנו' וכו' ביו"ט הוא גם כמו ימים נוראים. אולי ה'אשכנזים' נוהגים כן עד עתה, לא בדקתי.

מצורף ב' הקטעים.