פורום אוצר החכמה

רון כתב:

רון כתב:

בתבונה כתב:

רון כתב:
למשל,
מה הדין במי שבדק את כל הבית ועשה בדיקה כדין וכדת, ובכל זאת מצא חמץ, האם חמצו אסור בהנאה? לכאורה נראה שחמצו מותר דאין סיבה לקונסו.
ואף אם תמצא מי שאוסר בכה"ג עדיין יש לחלק ועוד חזל"מ בל"נ

משנה ברורה תמח סקכ"ה
ודע דכמה אחרונים כתבו דאפילו בדק ג"כ כמנהגנו ונמצא חמץ לאחר הפסח ג"כ אסור בהנאה דלא חילקו בדבר[/b] ויש מן האחרונים שמקילים בבדק וביטל ונמצא אח"כ דמאי הוי ליה למעבד הרי עשה הכל כדיןודעתם דעכ"פ בהנאה אין לאסור ובמקום הפסד מרובה יש לסמוך עליהן ועיין בבה"ל ס"ג בד"ה אפילו מ"ש בזה

יישר כח,
אכן כן מפורש במשנ"ב שלדעת כמה אחרונים אם בדק ומצא חמץ הרי הוא אסור אחרי פסח דלא חילקו בדבר,
ועדיין יש לחלק בזה כפי שרמזתי בדברי.
וכונתי לזה, דהחמץ שנמצא הרי לא נעשה בו שום פעולה האמורה להצילו מאיסור, והרי הוא בכלל גזירת חז"ל ותקנתם דלא חילקו בדבר.
משא"כ בחמץ שנמכר הרי עשה פעולה להציל את עצמו מאיסור חמץ זה כפי שאמר לו רבו וממילא אינו בכלל התקנה מעיקרא כלל.

לתוספת הבהרה לדברי הנ"ל,
הגע בעצמך אם אדם שפך על חמצו חומר בשביל לפוסלו מאכילת כלב והיה סבור שבאמת פסלו, ואח"כ התברר שלא פסלו מאכילת כלב, האם נימא שחמץ זה יאסר בהנאה? על מה? הרי עשה הכל בשביל לא לעבור על האיסור בחמץ עצמו ומה שייך כאן האיסור של חז"ל שיסודו הוא קנס

חשבונות רבים כתב:משום והייתם נקיים, אני וב"ב שמעל לגיל מצוות מקפידים לאכול אך ורק מוצרים מקמח שנטחן לאחר הפסח.
כטו"ס.

לענין כתב:אוכלים בישיבה פסטה

לענין כתב:הם לא אוכלים בישיבה שקדי מרק?

לענין כתב:למה באמת באוסם הכללים הם שונים?

רון כתב:
מצאתי כעת בס"ד [בחוברת נתיבים לכשרות] שהשואל ומשיב ס"ל להדיא את הסברא שכתבתי לעיל,
שכל שעשה פעולה בשביל להמנע מאיסור חמץ, גם אם לא הועיל באותו שעה מה שעשה, אך מכלל קנסא דחז"ל על חמץ שעבר עליו הפסח, יצא.
השואל ומשיב דן שם על מי שלא כתב את שמו על שטר המכירה מחמת שכחה

בתבונה כתב:

חשבונות רבים כתב: הרמיזות שלך שאני מסרב לדון בנושא מסיבות של רצון להקל או מסיבות אחרות, הם ודאי לא חפץ ה' כמבואר בספר חפץ חיים.
משום והייתם נקיים, אני וב"ב שמעל לגיל מצוות מקפידים לאכול אך ורק מוצרים מקמח שנטחן לאחר הפסח.

צדקת ממני

בתבונה כתב:אתה מפרש בנתיבות שהספק הוא מה יכריע הדיין, ויחד עם זאת שאנו יודעים שהדיין לא יכריע, ספק שאין בו תוכן מסופק, תמוה איך עולה בדעתך דבר כזה.

אח"כ התנסחת שאנו משערים שהדיין לא יכריע במחלוקת הראשונים.
אולי כוונתך שיש ספק אמיתי שמא הדיין הזה יכריע במחלוקות ראשונים? במחילה מכבודך זה לא הפשט.כפי שנימקת בעצמך לעיל
אם כוונתך שלמרות שאין ספק שהדיין לא יכריע, יש לזה חלות דין השערה ולא חלות דין ידיעה. ח"ו לתלות בדעת הנתיבות בוקי סריקי כאלו.


הפירוש שהצעתי שונה מאוד כרחוק מזרח ממערב.
1. ספק הפוסקים נחשב כחוסר ידיעה (כמו שהראתיך מהבית מאיר בשם תורת השלמים ועוד), מפני שזה מוגדר כספק הנובע מחוסר עיון.
2. הנתיבות סובר שגם מחלוקת הפוסקים עכ"פ בממון הוא כספק הפוסקים ובדיוק כמוהו מוגדר כחוסר עיון.
3. יש מקום לשאול שהרי במחלוקת הפוסקים כתבו (הב"י בשם התה"ד וכן בפמ"ג ועוד) שנחשב ספק.
4. היה אפשר לדחוק שהנתיבות כדעת החולקים על התה"ד שמחלוקת הפוסקים לא חשוב ספק דהווי חסרון חכמה, כמבואר ברדב"ז (שות ח"ג תפה ח"ד רצז), שלטי גבורים (על המרדכי יבמות פ"ד סי' כא) וכעי"ז במהרי"ק (חדשות סי' מט).
4. ואפשר לחלק בין ממון לאיסור, שבאיסור נחשב כאחר הוראה, אלא שהיו הוראות סותרות ולכן חשיב ספק, ודמי קצת לאחר שהניחו הבית דין שקיבלו עליהם בספק.
אבל בממון קודם הוראת בית דין, נחשב כקודם הוראה וממילא דמי לספק הפוסקים, ויש מקום להאריך בזה

בתבונה כתב:צ"ע מה קשה לך, למה יגרע ספק זה מאיבעיא בפוסקים, אחר שהניחו הבית דין שקיבלו עליהם בספק?

חשבונות רבים כתב:

בתבונה כתב:צ"ע מה קשה לך, למה יגרע ספק זה מאיבעיא בפוסקים, אחר שהניחו הבית דין שקיבלו עליהם בספק?

איפה כתוב שאיבעיא בפוסקים אחר שהניחו הבי"ד בספק חדל להיות חסרון ידיעה?

בתבונה כתב:צ"ע מה קשה לך, למה יגרע ספק זה מאיבעיא בפוסקים, אחר שהניחו הבית דין שקיבלו עליהם בספק?

בתבונה כתב:
לעצם השאלה אף אם מחלוקת הפוסקים אינו כפסק דין על הממון. (ולא כאילו יש שתי פסקי בית דין בית דין עם פסק דין שהממון לפלוני ובית דין שני ההיפך ). אלא רק פסק בית דין נחשב פסק דין על הממון. אבל ודאי שהוראת הפוסקים גם בממון היא הוראה שעל פיה הדיין אמור לפסוק. וככל מחלוקת הפוסקים באיסור והיתר. ואם באיסור והיתר מחלוקת הפוסקים נחשבת ספק כי זה נחשב שיש לאדם הוראות סותרות. כך כלפי הדיין, כשיש מחלוקת זה נחשב שיש לו הוראות סותרות איך לדון. אף שכלפי הממון זה נחשב כקודם פסק דין.
ואם כן יש לחלק גם בממון בין ספק הפוסקים למחלוקת הפוסקים.

אמנם לגבי ספק הפוסקים ואפילו ספק הדיינים
1 לכאורה מוכח שחשיב ספק מב"מ קב: שמעשה ומספקא ליה לרבי יוסי אי תפוס לשון ראשון או אחרון ופסק רבי יוסי שממון המוטל בספק חולקים. רואים לכאורה שספק לדיונים הוא פסק ספק. וכן יוצא מתוס' בבא בתרא סב: בד"ה איתמר.
2. אמנם בקונטרס הספקות כלל א וג הביא כל זה והקשה על הרשבם שחלק ואפילו בתיקו סבר של. אמריקן חולקים ויישב את דעת הרשבם (ויש לציין השווה שם בין מצב שיש ספק לדיין לבין מחלוקת הפוסקים) ומסקנתו שתלוי בראשונים, וסיים שכל הנפק"מ שייכת רק לסומכוס שסובר שממון המוטל בספק חולקים .
3. למעשה לכאורה מה באמת הנפק"מ הרי כתב בנתיבות שאפילו בספק מחלוקת הפוסקים מועילה תפיסה גם אחר פסק בית דין ואפילו בתפיסת ספק.

לענין כתב:יש חדש מהשנה?

יום ה', כ"ב בניסן תש"פ
עדכון 3
מאפיית אביחיל - רוגלעך, לחמניות וחלות - ללא חשש.
מאפיית ביכורים - כל התוצרת ללא חשש.
מאפיית גישמעק (בית שמש) - כל התוצרת ללא חשש.
מאפיית גרליץ (בהשגחת בד"ץ) - כל התוצרת ללא חשש.
מאפיית דוידוביץ - עדיין בחשש .
מאפיית דליס - כל התוצרת ללא חשש.
מאפיית הצבי - לחמניות, חלות ובגטים - ללא חשש.
מאפיית ויצמן (גבעת שאול)- כל התוצרת ללא חשש.
מאפיית נוימן - כל התוצרת ללא חשש.
מאפיית נחמה - עדיין בחשש .
מאפיית סנהדריה (הסניף הראשי) - חלות - ללא חשש. שאר התוצרת - עדיין בחשש.
מאפיית עיני - רחוב השלושה - רוגלעך שוקולד, חלות ולחמניות לבנות - ללא חשש.
רחוב השומר - לחמניות לבנות, רוגלעך וחלות - ללא חשש.
מאפיית קצבורג - כל התוצרת ללא חשש.
מאפיית רויאל - לפי החותמת ע"ג האריזה.
פיתות נינה - בבעלות גוי - ללא חשש. יש להקפיד לקנות דווקא מהמאפייה עצמה ולא ממאפיות או מקומות אחרים, מאחר שמחזיקים מלאי של בצקים ורק אופים לשיווק.
מאחר שיש צמצומים בייצור עקב המצב בעולם, רצוי להזמין ולבקש ייצור מוגבר עבור המדקדקים.
קונדיטוריית ויינר (רחוב האצטדיון 3, קריית חיים) - בבעלות גוי - ללא חשש. יש להקפיד לקנות דווקא במאפייה עצמה.
שובע שמחות - בסניפים - כל התוצרת בצק שנמכר.

ניתן לבדוק על מאפיות או מוצרים שנבדקו בקו המידע, שמספרו: 03-6171144, בקו "בית ההוראה - חיפה" (מענה אנושי) שמספרו: 0733744837, או במייל: HeifaHorah@gmail.com

מתהלך כתב:

פרנקל תאומים כתב:מישהו יודע מה המספר טלפון של "קו המידע בענייני חמץ שעבר עליו הפסח" שע''י ביה''ד בני ברק (מרן הגר''נ קרליץ לרפו''ש)?
משום מה השנה הם לא פרסמו את הטלפון ב''יתד''.

072-3187778

בהוראת הגאב"ד הגאון הגדול ר' שריאל רוזנברג שליט"א והגאון הגדול ר' שבח צבי רוזנבלט שליט"א רב אב"ד דבני ברק, השנה לא יופעל הקו של החמץ. בעקבות מגפת הקורונה, הורו הרבנים שליט"א שזה חומרא דאתיא לידי קולא... מאחר שזה יגרום ליציאות רבות לחנויות לבדוק האם המוצרים הגיעו או עדיין לא הגיעו, הקו לא יופעל, והורו הרבנים שבשנה זו מאחר שזה חומרא אפשר להקל.

בן אדם כתב:יש למישהו מושג מה אם מוצרי אוסם?
האם הם מיוצרים/נאפים/נטחנים לאחר הפסח?
אני רואה שהם לא רושמים על כלום תאריך ייצור, או אם מיוצר לאחר הפסח
האם יש דרך לדעת?

חיים שאול כתב:קו המידע של מערכת הכשרות של רבני העיר בני ברק שליט"א
0775525348

נוטר הכרמים כתב:

חיים שאול כתב:קו המידע של מערכת הכשרות של רבני העיר בני ברק שליט"א
0775525348

למי שלוקח ברצינות את הנושא של 'נטחן',
לא הייתי מציע לסמוך עליהם.

היו בלי סוף מקרים בעבר.
הרב לנדא מחד והרב רוזנבלט מאידך,
הוחזקו כמי שלא מחזיקים מהענין בכלל,
וזה בודאי משליך על הנוהלים ועל כל המידע.

נוטר הכרמים כתב:הרב רוזבלט הורה בשנה שעברה שעקב הקורונה אין להקפיד...

נוטר הכרמים כתב:

חיים שאול כתב:

נוטר הכרמים כתב:

חיים שאול כתב:קו המידע של מערכת הכשרות של רבני העיר בני ברק שליט"א
0775525348

למי שלוקח ברצינות את הנושא של 'נטחן',
לא הייתי מציע לסמוך עליהם.

היו בלי סוף מקרים בעבר.
הרב לנדא מחד והרב רוזנבלט מאידך,
הוחזקו כמי שלא מחזיקים מהענין בכלל,
וזה בודאי משליך על הנוהלים ועל כל המידע.

הם לא 'הוחזקו כמי שלא מחזיקים מהענין', הם לא אוחזים מזה בכלל
וזה דעת החזון איש הגר"נ קרליץ הגר"ח גריינמן ותלמידיהם
אבל שזה משליך על המידע, זה הוצאת שם רע, הם לא משקרים כי הם לא אוחזים מזה, ומידיעה אישית זו עלילת שוא (גם אם המתחרה משמיץ ככה...)

בהכשר של הרב לנדא זה היה ידוע מילדותי (הרבה לפני שהרב כץ התחיל לעסוק בענין)
שהם לא משתפים פעולה במידע,
וה'השמצה' אינה מבוססת על המתחרה.
הרב רוזבלט הורה בשנה שעברה שעקב הקורונה אין להקפיד...