פורום אוצר החכמה

מה שנכון נכון כתב:ד' הרימ"ה נדפסו גם בא' מכרכי וישב הים. לדעתו מקור הענין ככה"נ שבתאי.

מקדש מלך כתב:נשאלתי האם עניין ט' קבין קיים רק למי שצריך טבילת עזרא, או מועיל גם כתוספת טהרה. אפשר לדייק מכל מיני נידונים באשכול לכאן ולכאן (לא עברתי על הכל בעיון). אודה מאוד למי שיביא דברים מפורשים בנידון.

עתניאל בן קנז כתב:

מה שנכון נכון כתב:ד' הרימ"ה נדפסו גם בא' מכרכי וישב הים. לדעתו מקור הענין ככה"נ שבתאי.

האם אוכל להטריח את מעכ"ת לציין מקום מדויק יותר? (לפום ריהטא לא מצאתי).

מה שנכון נכון כתב:ח"ג עמ' שע"ו. ומציין למש"כ באליבא דהלכתא גליון י'. מצו"ב.

רימה.pdf

שש ושמח כתב:

כולל יונגערמאן כתב:האם המים של הט' קבין צריכים להגיע על כל הגוף או עכ"פ רובו? והאם יש אבר מסוים (הראש, למשל) שעליו בוודאי חייב המים לבוא?

(להסבורים שחציצה לא מעכב [בטבילת עזרא, וממילא ה"ה בט' קבין?] אבל רובו (המקפיד דייקא?) כן, רואים לכאורה שאין קפידא בזה כל שמגיע על רובו [שהרי טעם חציצה במקוה ביאר הסד"ט שזה כאילו לא באו המים על אותו חלק הגוף שמכוסה בחציצה]

לא מובן מה ענין חציצה למיעוטו חוץ למים, הרי פשוט שמדאו' שמיעוט אינו חוצץ מ"מ אם קצה שערו מחוץ למים כאילו לא טבל.
לעיקר הנידון:

משנה ברורה סימן פח סק"ד
כתב בספר מטה אפרים דבעת שפיכת הט' קבין על האדם יש לו לעמוד זקוף ושתי ידיו מונחים נגד לבו ולא ידחק אותם בחיבוק הרבה רק בריווח קצת כדי שיבואו המים גם שם ויזהיר לשופכים עליו שישפכו כנגד גופו ממש.

ואם צריך שלא ידחוק ידיו בודאי שצריך שיגיעו המים לכל גופו.
ועי' פמ"ג שם משב"ז סק"א וז"ל

הני ט' קבין מבואר בר"מ פרק ד' מתפלה הלכה (כ') [ו] מנהג פשוט בספרד שרוחצין כל בשרו משום הכון, משמע ט' קבין בעינן כל גופו שלא יהא מקום שלא יבואו שם המים כטבילה, ואיני יודע עכשיו מטילין ט' קבין וכמעט מקצת גופו לא נגעו כלל המים בו. וכפות רגליו צריך להטפיח במים מקודם,

תורה מפוארת כתב:יש מכתב מפורט לדיני ט"ק הנוהגים בימים האלו מהגרש"ד גרוס מאשדוד, נשמח אם מישהו יעלם לטובת הציבור ובכך יפטרו שאלות רבות.

נוטר הכרמים כתב:

לענין כתב:יש לעיין אם ראוי להמנע ממצות עונה כדי שלא יהיה שרוי בטומאה. והנה המגן אברהם (ריש סימן ר"מ) מביא שנשאל האריז"ל 'אם יפטור מן העונה להיות זמן הקור (פירוש וצריך לטבול לקריו) וגם בהיות בימי עיבור ויניקה, והשיב אם האשה מוחלת פטור, מכל מקום טוב לקיימה' (פרי עץ חיים). והיו שהבינו מזה שכוונתו היא שטוב לקיים מצות עונה אע"פ שאינו טובל ויהיה שוכן בטומאתו. אך לענ"ד ברור שכוונת האריז"ל היא לומר שאם האשה מוחלת פטור, ואעפ"כ טוב יותר להתאמץ ולקיים את המצוה אע"פ שבגלל זה יצטרך לטבול בקור. אבל פשוט שאין כוונתו לומר שלקיים את המצוה ולהשאר טמא זה יותר טוב מאשר לסמוך על מחילת האשה.

ועד"ז נראה שמה שכתב בשער רוח הקדש (י"א ב') 'ואמנם אני ראיתי למורי ז"ל שששה חדשים של החורף רובם לא טבל, מפני שהיה חולני והיה שבור ואמו לא היתה מניחתו לטבול, וזה אמת וברור אצלי, ולא מפני כך נסתלקה אז השגתו ממנו כלל'. היה נראה לי הקטן שגם כאן פשוט וברור שלא קיים אז את המצוה (אם שסמך על המחילה, וכ"ש אם היתה מעוברת).

מיהו במשנת חסידים (מסכת יום הששי פרק ז' משנה ו') כתב 'ואם הוא טמא יטבול טבילה אחת להסיר הטומאה, ואפילו היה לו חולי השבר, אם אין הקור גדול מאד ויהיה שלא כרצון הוריו, לא ימנע עצמו מלטהר מטומאה זו כי עיקר השגת הקדושה בטהרה זו תלויה'.
והרואה יראה שמקורו של המ"ח הוא משער רוה"ק הנ"ל, וחזינן דהוה פשיטא ליה שטבילה זו שנמנע ממנה האריז"ל מחמת ציווי אמו לא היתה טבילה לתוספת טהרה בעלמא, אלא טבילה של טומאת קרי. וחזינן שבמקום שיודע שלא יוכל לטבול אין לו להמנע מקיום המצוה.

מעניין מאוד. ייש"כ.

מסברא הייתי מחלק בין החיוב עונה הבסיסי לבין תוספות שעליהם בודאי מהניא מחילה,
וכמו שגם בגלל סיבות אחרות מצוי שדוחים או מבטלים.

חבר פורום אוצר החכמה כתב:שמעתי שיש מכתב מהגרמ"ש קליין שליט"א בענין מקלחת במקום מקוה בימים אלו
האם יש למישהו?

בקרו טלה כתב:

עלים לתרופה - ויקרא תש''פ.png

עתניאל בן קנז כתב:משנה ברורה סימן פח
(ד) המנהג - ומ"מ יש אנשי מעשה...

+מקוה של מים שאובין אם מטהר בעל קרי.+ שאלה ארבעים סאה מים שאובים אם יועילו לטומאת קרי ולמחות המזיק שנברא מן הקרי וכן אם יועילו לטבול בהם בע"ש ובעיו"ט להמשיך על ידי טבילה זו הארה כפי כוונות רבינו האר"י זיע"א. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה אף על פי שהשאובים פסולים לטבילת אשה נדה מ"מ כשרים הם לבעל קרי וטבילה מעלייא זו לבעל קרי וכמ"ש במשנה דמקואות פרק ח' מקואות העמים שבחוצה לארץ כשרין לבעלי קריין וכו' ע"ש ועיין בהשגות הראב"ד ז"ל בה' ברכות פרק ששי ה"ה דס"ל דמהנו שאובין בטבילה לטהרת הידים ג"כ דחשיב להו טבילה גמורה ואעפ"י דשאר טמאין אין טובלין בהם ע"ש.
ועי' להר"מ והר"ש בפי' המשנה דמקואות הנז' שכתבו לבעל קרי אפי' אם כל הארבעים סאה שאובים הם כשרים וכ"כ בב"י א"ח סי' פ"ח ועי' בב"י יו"ד סי' ר"א וע"ש בגמרא דברכות דף כ"ב א"ל ר"ח וכי יש טבילה בחמין עיין הרדב"ז בתשובה סי' צ"ה ומ"ש רש"י ז"ל א"ל רבי אבא קאי כוותך דבעי טבילה זו במקוה כשאר טבילות דלפי פירושו קאי על טבילה זו דבעל קרי כבר עמדו גדולים על דברי רש"י ז"ל הללו ואין מקום להאריך וא"כ ה"ה נמי דמהנו גם לטבילת שבת וי"ט ע"ד הסוד מאחר דמטהרין מטומאת קרי ה"ה דיש בהם כח להמשיך הארה ג"כ מלמעלה.
מיהו אמרתי אם ירצה אדם לעשות שאובין ולטבול בהם לקריו ולע"ש וי"ט טוב שלא ישפוך השאובין להדיא למקוה אלא ישפכם חוץ למקוה והם יורדים למקוה ואז הוי שאובה שהמשיכוה כולה דיש מתירים זה גם לנדה ושאר טמאים וכנז' בהרמב"ם ז"ל ה' מקואות ע"ש ואני נתתי עצה לאחד שרוצה לטבול בחורף תמיד בשבת ואחר תשמיש ויש לו בביתו באר מים חיים והוא קר מאוד וא"א לו לחממו ולא יכול לטבול בו כך שיעשה בביתו מקום מקוה וישפוך שאובין חוצה לו והם יורדים למקוה וזה יוכל לחממו בנקל גם יוכל להוסיף עליו כל פעם מים חמים עד"ז גם בלא"ה יהיה חם מצד עצמו ואז יטבול בימי הקור כאות נפשו. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.

בקרו טלה כתב:-

אשרי יושבי ביתך כתב:בענין נטילת ידיים ארבעים פעם, מביאים שלא רק גדולי החסידות נהגו כן, אלא גם מרן רבי ברוך בער מקמניץ זצ"ל,
האם ידוע למישהו מקור ידיעה זו - אם מוסמכת היא אם לאו?

שומע ומשמיע כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:בענין נטילת ידיים ארבעים פעם, מביאים שלא רק גדולי החסידות נהגו כן, אלא גם מרן רבי ברוך בער מקמניץ זצ"ל,
האם ידוע למישהו מקור ידיעה זו - אם מוסמכת היא אם לאו?

מה מקור ה'מביאים' שלך?

יואל שילה כתב:כמה נקודות על היתרו של הרב משאש, והרב אמסלם לטבול באמבטיה

לענין כתב:אשמח מאד אם מישהו יסביר לי את ההבנה והגיון שמאחורי התקנות.
הרי בשעה שסגרו בבהילות את הכל הרי היה רק כ-20 חולים חדשים ליום, ואעפ"כ היה החשש שאותם 20 מאומתים מעידים על מאתים נוספים שיכולים להדביק הלאה והלאה ח"ו.
ואם כן, הרי ביממה האחרונה היו קרוב למאה חולים חדשים, וא"כ לאן נעלם החשש הנ"ל?
הן אמת שרואים את מגמת הירידה, אבל הא גופא קשיא, הרי הוירוס עצמו אינו יודע אם אוחזים בחודש אייר או בחדש אדר, וא"כ אם בשעה שיש 20 חדשים חוששים שהם ידביקו את כל הארץ, אם כן במאה חדשים עאכו"כ. ואם כן מה ההגיון להקל בדברים שבתחילת העסק החמירו בהם בתוקף.

גל של אגוזים כתב:ראיתי היום דבר נפלא בס' נועם מגדים פ' תשא בשם הרבי מלובלין ז"ל והנה הוא,

אראל כתב:דברי הנועמ"ג הללו ידועים
אך באמת הערתי ע"ז שמודגש בדבה"ק 'טבילה בכל יום', לא מדבר על טבילה בעת הצורך