פורום אוצר החכמה

חיימשה כתב:

דרך ישרה כתב:קשה לומר 'רבים'. וכ"ש שראשי ופרנסי ומנהיגי הדור לא שומעים לכ' קריאת התורה בשבת זו.

חלמא טבא

הצעיר באלפי כתב:אני רוצה להציע שאלה אליבא דשיטת הראב''ד הגר''מ שטרנבוך שליט"א.
ישראל שיש לו בביתו ס''ת , אך בבנין לידו יש כהן וליד זה יש לוי, האם עליו לתת להם עליה, הגם שהם לא יוכלו לעמוד ליד הס''ת, ורק אח''כ הוא יעלה לתורה, ואח''כ שאר העולים שג''כ אינם עומדים ליד הס''ת, או שהוא יעלה קודם הגם שהוא ישראל, בגלל שהוא ליד הספר, ורק אח''כ כשכבר אין מי לעלות לס''ת העומד ליד הס''ת, רק אז מותר לתת עליה להעומדים מרחוק, ובכך יפסידו הכהן והלוי העליה שלהם. ?
(בבקשה נא ליצמד לבירור השאלה אליבא דשי' הגרמ''ש ולא להביא פקפוקים בשיטתו. ייש''כ)

ידוע תדע כתב:שו"ע אורח חיים - סימן קמג
(ה) בית הכנסת שאין בהם מי שיודע לקרות אלא אחד, יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם, וחוזר לברך תחילה וקורא קצת פסוקים ומברך לאחריהם, וכן יעשה כמה פעמים, כמספר העולים של אותו היום:

משנה ברורה סימן קמג
(לג) שאין בהם וכו' - ר"ל שאינם יודעים לקרות אחרי הש"ץ מלה במלה מתוך הכתב והמחבר אזיל לטעמיה בסימן קל"ט ס"ב דכתב שם דבאופן זה לא יעלה אכן לפי מה שכתב הרמ"א שם בסעיף ה' דאנו קוראים אפילו לע"ה ואפילו אינו יכול לקרות אחרי המקרא וכמו שכתבנו שם במ"ב וא"כ ישתנה האי דינא דלדידן לעולם צריך לקרות שבעה קרואים ויברכו והש"ץ יוציאם בקריאתו וכן משמע בביאור הגר"א שם בס"ד ד"ה ומהרי"ל כדברינו:

במקום שאין יכולים לקיים המ"ב, בודאי יכולים לסמוך על השו"ע ולברך ז' פעמים

דעת_האברך כתב:

יבנה כתב:

דעת_האברך כתב:1. נכון. אלא אם כן אי אפשר בעניין אחר.
2-5. מה שהביאור הלכה כתב שיש להקל משום שיש לחוש לכיסופא ומריבות, היינו להסביר למה בכלל יש כאן שעת הדחק, הלוא ניתן להעלות אחרים, ועל כן כתב שלהעלות אחרים זה לא פיתרון כי נמצא שהסומא ועם הארץ לא יעלו לעולם ויבואו לאינצויי, אולם בענייננו הוי שעת הדחק מצד עצם המציאות שאי אפשר לקרוא מקרוב, וכי תאמר שיקרא רק בעל הקורא, הלוא זה גופא היתר של בדיעבד ושעת הדחק, ומאי אולמא להתיר באופן זה מאשר באופן זה, ואדרבה, במשנה ברורה כתב שעדיף טפי לתת לעם הארץ וסומא לקרוא מאשר לתת לבעל הקורא לעלות את כל העליות (לדעת הרמ"א שניתן להקל כמהרי"ל בשעת הדחק) ומבואר שעדיף טפי לסמוך על ההיתר שהעולה יברך בלי לקרוא מאשר על ההיתר שעולה אחד יעלה את כל העליות.
6. בעניין לענות אמן על ברכה שלדעת העונה היא ברכה לבטלה, לא עיינתי עדיין במאמר המצורף, אך עיין בביאור הלכה סוף סימן רט"ו שכתב שאפשר לענות אמן כיון שהמברך סומך על הדעות שיכול לברך, עיין שם.

איזה צורך גדול יש שכולם יעלו ?!
המ"ב לא אמר שמעיקר הדין זה עדיף, אלא אמר שלשיטת הרמ"א שמעלים ע"ה וסומים כשאר אנשים כדי שלא יפגעו, באופן שהציבור לא יודעים לקרוא עדיין צריכים להעלותם כז' קרואים. אבל בנידון שלנו כו"ע יודו שיעשו כשו"ע.
לענין עניית אמן, הספרדים יותר נמשכים אחרי ר"ע יוסף מאשר לביה"ל.

משם ראיה! הלוא אם אין אף אחד שיודע לקרוא חוץ מהבעל קורא, הרי שלא יהיה אתי לאינצויי כי כולם באותו מצב, אלא יתנו לבעל הקורא לקרוא ולעלות את כל העליות ואף אחד לא יעלה, ואף על פי כן פסק המשנה ברורה שבמקום כזה עדיף טפי לחלק את העליות לעמי הארצות שאינם יודעים לקרוא מאשר שבעל הקורא יעלה את כל העליות, ומוכח שכל מה שהוצרך הביאור הלכה לטעמא דאתי לאינצויי היה כשיש עוד אחרים שיכולים לעלות בשופי, אך במקום שיש רק את בעל הקורא שיודע לעלות, גם בלי הטעם של אתי לאינצויי עדיף לחלק את העליות.

ונתנו ידידים כתב:חילקו פה בין אשכנזים וספרדים ע"פ המח' בין המחבר והרמ"א. ושאלתי הרי הרבה מן הפסקים של מצב זו הוא ע"פ דעת יחיד שבשעת הדחק סומכים עליו, ולמה יגרע הרמ"א לספרדי מדעת יחיד של הפר"מ או הגר"א לאשכנזי, ולמה שלא יוכל ספרדי לפסוק בשעת הדחק כהרמ"א.
והוא שאלה כללית בדרכי הפסק

לבי במערב כתב:בחצר שבה הס"ת - איכא עשרה?

דודי צח כתב:שאלה בגדר חובת קריאת התורה "בעשרה".

אם מניין העשרה נמצא בחצר א' והספר תורה נמצא בחצר ב', האם יכולים לצאת חובת ציבור של קריאה"ת, כשהם שומעים מחצר ב'

מענה איש כתב:במניין שבו אני מתפלל נוהגים שהבעל קורא עולה ז' עליות ולא עושים עליית מפטיר ומיד אחר כך אומר הפטרה ברכותיה ואחר כן אומר קדיש
ואף השבת הבעל קורא עלה בתזו"מ 6 עליות (למעט כהן ולוי שעלו לבדם ז"א 4עליות לבעל קורא ) והשביעי היה עלית ראש חודש בלי מפטיר שגם אותה הבעל קורא קרא ולאחר מכן הפטרה וקדיש
מה המקור למנהג זה?

אפרקסתא דעניא כתב:

מענה איש כתב:במניין שבו אני מתפלל נוהגים שהבעל קורא עולה ז' עליות ולא עושים עליית מפטיר ומיד אחר כך אומר הפטרה ברכותיה ואחר כן אומר קדיש
ואף השבת הבעל קורא עלה בתזו"מ 6 עליות (למעט כהן ולוי שעלו לבדם ז"א 4עליות לבעל קורא ) והשביעי היה עלית ראש חודש בלי מפטיר שגם אותה הבעל קורא קרא ולאחר מכן הפטרה וקדיש
מה המקור למנהג זה?

שולחן ערוך ומ"ב סימן רפ"ב.

אני בעל קורא וג"כ עליתי את כל העליות. עליית רביעי סידרתי שיהיה בתחילת פר' מצורע ולא כפי הנהוג כמה פסוקים לפני סוף תזריע. לפליאת הנוכחים השבתי שאין דין שתהיה עליה שמחברת את שתי הפרשות, אלא הדין הוא לחלק בשווה את שתי הפרשיות בין העולים. לכן, בד"כ עולים שלושה לפרשה הראשונה, הרביעי עולה גם לראשונה וגם לשניה, ועוד שלושה עולים לפרשה השניה.
אבל בשבת זו שקראתי רק ששה בתזו"מ, השלישי צריך להפסיק בסיום תזריע, כדי שיהיו שלושה בדיוק לתזריע ושלושה בדיוק למצורע.

אפרקסתא דעניא כתב:

מענה איש כתב:במניין שבו אני מתפלל נוהגים שהבעל קורא עולה ז' עליות ולא עושים עליית מפטיר ומיד אחר כך אומר הפטרה ברכותיה ואחר כן אומר קדיש
ואף השבת הבעל קורא עלה בתזו"מ 6 עליות (למעט כהן ולוי שעלו לבדם ז"א 4עליות לבעל קורא ) והשביעי היה עלית ראש חודש בלי מפטיר שגם אותה הבעל קורא קרא ולאחר מכן הפטרה וקדיש
מה המקור למנהג זה?

שולחן ערוך ומ"ב סימן רפ"ב.

אני בעל קורא וג"כ עליתי את כל העליות. עליית רביעי סידרתי שיהיה בתחילת פר' מצורע ולא כפי הנהוג כמה פסוקים לפני סוף תזריע. לפליאת הנוכחים השבתי שאין דין שתהיה עליה שמחברת את שתי הפרשות, אלא הדין הוא לחלק בשווה את שתי הפרשיות בין העולים. לכן, בד"כ עולים שלושה לפרשה הראשונה, הרביעי עולה גם לראשונה וגם לשניה, ועוד שלושה עולים לפרשה השניה.
אבל בשבת זו שקראתי רק ששה בתזו"מ, השלישי צריך להפסיק בסיום תזריע, כדי שיהיו שלושה בדיוק לתזריע ושלושה בדיוק למצורע.

אפרקסתא דעניא כתב:משום שמבואר ברמ"א סי' רפ"ב סעיף ה' ובמ"ב סקכ"ט שאם העולה למפטיר הוא זה שעלה לשביעי, לא יעלה בנפרד למפטיר, אלא יפטיר מכיוון שהוא השביעי ומפטיר בכלל שבעה, ואת הקדיש יאמר אחרי ההפטרה.

אפרקסתא דעניא כתב:משום שמבואר ברמ"א סי' רפ"ב סעיף ה' ובמ"ב סקכ"ט שאם העולה למפטיר הוא זה שעלה לשביעי, לא יעלה בנפרד למפטיר, אלא יפטיר מכיוון שהוא השביעי ומפטיר בכלל שבעה, ואת הקדיש יאמר אחרי ההפטרה.

מעט מים כתב:בנושא 'קבצים של שאלות הלכתיות בעקבות הקורונה' יש תשובה חדשה מאב"ד דפריימאן מח"ס שו"ת מאזני צדק בנושא זה עיי"ש

יבנה כתב:בענין לענות אמן על ברכה שלדעתו הוא ברכה לבטלה, אך המברך סובר שאינו לבטלה, נחלקו בדבר עי' כאן https://asif.co.il/download/kitvey-et/dvri%20a/1%20(15).pdf , ולדעת ר' עובדיה יוסף, אין לענות אמן.

דעת_האברך כתב:

יבנה כתב:

דעת_האברך כתב:1. נכון. אלא אם כן אי אפשר בעניין אחר.
2-5. מה שהביאור הלכה כתב שיש להקל משום שיש לחוש לכיסופא ומריבות, היינו להסביר למה בכלל יש כאן שעת הדחק, הלוא ניתן להעלות אחרים, ועל כן כתב שלהעלות אחרים זה לא פיתרון כי נמצא שהסומא ועם הארץ לא יעלו לעולם ויבואו לאינצויי, אולם בענייננו הוי שעת הדחק מצד עצם המציאות שאי אפשר לקרוא מקרוב, וכי תאמר שיקרא רק בעל הקורא, הלוא זה גופא היתר של בדיעבד ושעת הדחק, ומאי אולמא להתיר באופן זה מאשר באופן זה, ואדרבה, במשנה ברורה כתב שעדיף טפי לתת לעם הארץ וסומא לקרוא מאשר לתת לבעל הקורא לעלות את כל העליות (לדעת הרמ"א שניתן להקל כמהרי"ל בשעת הדחק) ומבואר שעדיף טפי לסמוך על ההיתר שהעולה יברך בלי לקרוא מאשר על ההיתר שעולה אחד יעלה את כל העליות.
6. בעניין לענות אמן על ברכה שלדעת העונה היא ברכה לבטלה, לא עיינתי עדיין במאמר המצורף, אך עיין בביאור הלכה סוף סימן רט"ו שכתב שאפשר לענות אמן כיון שהמברך סומך על הדעות שיכול לברך, עיין שם.

איזה צורך גדול יש שכולם יעלו ?!
המ"ב לא אמר שמעיקר הדין זה עדיף, אלא אמר שלשיטת הרמ"א שמעלים ע"ה וסומים כשאר אנשים כדי שלא יפגעו, באופן שהציבור לא יודעים לקרוא עדיין צריכים להעלותם כז' קרואים. אבל בנידון שלנו כו"ע יודו שיעשו כשו"ע.
לענין עניית אמן, הספרדים יותר נמשכים אחרי ר"ע יוסף מאשר לביה"ל.

משם ראיה! הלוא אם אין אף אחד שיודע לקרוא חוץ מהבעל קורא, הרי שלא יהיה אתי לאינצויי כי כולם באותו מצב, אלא יתנו לבעל הקורא לקרוא ולעלות את כל העליות ואף אחד לא יעלה, ואף על פי כן פסק המשנה ברורה שבמקום כזה עדיף טפי לחלק את העליות לעמי הארצות שאינם יודעים לקרוא מאשר שבעל הקורא יעלה את כל העליות, ומוכח שכל מה שהוצרך הביאור הלכה לטעמא דאתי לאינצויי היה כשיש עוד אחרים שיכולים לעלות בשופי, אך במקום שיש רק את בעל הקורא שיודע לעלות, גם בלי הטעם של אתי לאינצויי עדיף לחלק את העליות.

משה פרץ כתב:

יבנה כתב:בענין לענות אמן על ברכה שלדעתו הוא ברכה לבטלה, אך המברך סובר שאינו לבטלה, נחלקו בדבר עי' כאן https://asif.co.il/download/kitvey-et/dvri%20a/1%20(15).pdf , ולדעת ר' עובדיה יוסף, אין לענות אמן.

הקישור לא נפתח