זאב ערבות כתב:פלתי כתב:לעניות דעתי
אהבת חנם. היא אהבה ללא סיבה. כפשוטו. ואה״נ שהתורה ציוותה לאהוב כל יהודי בלי שום סיבה, דהיינו אהבת חינם. ולזה אמר הרב קוק זצ״ל שהלוואי שנקיים את זה שציוותה לנו התורה. אמן כיה״ר.
כמדומני שהתורה לא מצווה אותנו לעשות דברים שאין ביכולתינו לעשות, שנאמר דרכיה דרכי נועם. בכדי להבין מדוע אהבת חנם זה דבר בלתי אפשרי צריך להבין לפני כן מה זה אהבה. אהבה זה לא דבר שניתן ללחוץ על כפתור ולומר אני אוהב. אז מה משמעות לאהוב כל יהודי, ממש כל יהודי ללא הבדל את אותה אהבה? סתם דוגמאות פשוטות: מישהו גנב ממך מליון שקל ומסרב להחזיר, השכן בנה תוספת ללא רשות וחסם לך את האויר, הבעל מסרב לתת לאשתו גט, האם אתה יכול לחייב לאהוב אותם? לדבריך צריך לאהוב אותם סתם כך כיוון שהם יהודים. הלוואי שנגיע למדרגה כזו אך במציאות איני רואה זאת.
הבעיה היא שאין הקבלה בין אהבה לשנאה. שניהם רגשות אך פועלות באופן שונה. לכן לגבי שנאה ניתן לומר שנאת חנם שכן יצר לב האדם רע מנעוריו, אך לגבי אהבה צריך שיהיה משהו המקשר בין האנשים, כגון איש ואשתו, ואם המשהו הזה חסר חסרה גם האהבה. וסתם לומר לאדם אני אוהב אותך זה חסר משמעות אם לא מלווה לכך רגש כלשהו, אז זה כבר לא בחנם.
איני יודע מה העמסת כאן. בכל אופן, החידוש של יהודי, שהוא מצווה לאהוב. 'ואהבת את ה' אלוקיך'. 'ואהבת לרעך כמוך'. וכבר האריכו הראשונים לבאר כיצד ניתן לצוות על רגשות.