פורום אוצר החכמה

בבית כנסת שמתפללים ערבים לפני ר"ת ואני למשל מבקש להמתין לר"ת אך אין לי מניין אחר, ולא אוכל להתפלל ערבית לפי ר"ת מה עלי לעשות.
להתפלל ערבית לפני ר"ת ולומר אתה חוננתנו לא אוכל, שהרי כתב המ"ב שאם מבדיל מפלג המנחה שוב אינו יכול להוסיף מחול על הקודש ונמצא, שאפסיד תוספת שבת לפי ר"ת.
ואם להתפלל שמו"ע ללא אתה חוננתנו גם זה לא אוכל, שהרי כתב המ"ב שאסור לעשות כן, וחולק כמדומני עם הרע"א שכתב שמותר להפסיד לכתחילה ובדיעבד את אתה חוננתנו, וראה ברע"א שהקשה מדוע לא תיקנו אתה חוננתנו בהבינינו.
תכלית, במצב שאין לי מניין אחר, ואני חייב להתפלל ערבית לפני ר"ת מה עלי לעשות האם לדלג על אתה חוננתנו, החברותא שלי טען בזמנו, שגם אם אדגל על אתה חוננתנו גם אז לא ארויח כלום, כיון, שהברכו קובע ולא האתה חוננתנו, אך על זה אוכל להתגבר ולצאת מבית הכנסת בעת אמירת ברכו.
אשמח אם מישהו יפנה אותי לשום מקום בנידון.
וכבר שוחחתי על זה עם כמה וכמה רבנים ידועים וזה אומר בכה וזה אומר בכה.

תתפלל ביחידות.

ממ"נ, אם מר נזהר "זמן ר"ת" לגמרי גם בדרבנן, מה לו למהר להקדים תפילת ערבית מבעוד יום? וכפי ששאר העולם מתפלל בצאת השבת לשיטתו, או קרוב לזה. ובפרט שיש לזכור שלפי ר"ת 43 דק' מן השקיעה, עדיין יום גמור בודאי.
ומה הקשר לר"ת, שאלתכם שאלה כללית, הרוצה להקדים ערבית במוצ"ש, מה יעשה שלא יפסיד תוספת שבת ע"י אתה חוננתנו.

ואם מר נזהר בדאורייתא, מאי כולי האי.

ידידיה כתב:ממ"נ, אם מר נזהר "זמן ר"ת" לגמרי גם בדרבנן, מה לו למהר להקדים תפילת ערבית מבעוד יום? וכפי ששאר העולם מתפלל בצאת השבת לשיטתו, או קרוב לזה. ובפרט שיש לזכור שלפי ר"ת 43 דק' מן השקיעה, עדיין יום גמור בודאי.
ומה הקשר לר"ת, שאלתכם שאלה כללית, הרוצה להקדים ערבית במוצ"ש, מה יעשה שלא יפסיד תוספת שבת ע"י אתה חוננתנו.

ואם מר נזהר בדאורייתא, מאי כולי האי.

הקשר הוא כזה.
אני נזהר תוספת שבת במוצאי שבת גם לפי ר"ת, דא עקא, אני חייב להתפלל מעריב לפני ר"ת ואיני יכול לפרוש שם מן הציבור מטעמים שונים.
לכן אני מבקש פתרון גם להתפלל מעריב עם הציבור בפלג המנחה של ר"ת ואעפ"כ לא להפסיד תוספת שבת של ר"ת, הפתרונות המוצעים, א. לא לומר אתה חוננתנו, ב. לא לומר ברכו עם הציבור.
---
אגב, באיזה שעה הנץ מחר בירושלים עיה"ק ולילה טוב.

בעניין ברכו לכאורה מי שאומר ברכו על דעת לשמור שבת אין זה כהבדלה
[ונראה שברכו כמו ברכת מעריב ערבים]

ואם חפצים לחדש בעניין הבדלה בתפילה
עדיף לומר בדרך שבח, ולכוין שלא לקייים בזה מצות הבדלה
מאשר להתפלל בכוונה בדרך טעות

בתורת אמת נכתב זריחה 539- מישור

אדם שאנשי מקומו מתפללים ערבית ביום, מה יעשה, יעדיף מניין, או זמן?

ידידיה כתב:אדם שאנשי מקומו מתפללים ערבית ביום, מה יעשה, יעדיף מניין, או זמן?

ע"פ הלכה אינו חייב להתפלל עמהם ויכול להתפלל ביחידות אחר תאה"כ מכיון דהיתר של תפילת מנחה וערבית ביחד מבעו"י הוא רק לקהל מטעם טרחא דציבורא

א. מה זאת אומרת אינו חייב להתפלל עמהם על סמך מה אמרת כן, האם אתה בטוח שמותר לו להפסיד צבור בגלל תוספות שבת של ר"ת?
הרב משה זאב זורגר שליט"א מו"ץ סאטמר אמר לי שציבור עדיף מתוס' שבת של ר"ת.
ב. אני דיברתי באופן שהוא נניח רב והוא חייב להתפלל עמהם, גם כולם שומעים אם הוא אומר ספירת העומר וכדו'.
ג. מדוע שלא יתנה שאכן הוא מתפלל ערבית אך אין הוא רוצה לבטל בזה את תוס' שבת, שהרי בדיעבד מותר להתפלל תפילת חול גם בשבת.
ד. ושוב הגענו לשאלה שכבר דיברתי וכתבתי על זה בארוכה בספרים, אם מותר לעשות לכתחילה את הבדיעבד.

בענין ערבית במוצאי שבת כתב בזה בשו"ת דברי יציב [או אגרות שפע חיים]
שמפסיד בזה תוספת שבת [ולפי זה תיקן ...]
אבל אפשר לעשות הבדלה בשבת [בשעת הדחק, ועיין במשנ"ב שאין לעשות דבר תמוה לרבים]
ומקיים בזה מצות הבדלה ומפסיד תוספת שבת כי מיד כשמגיע הזמן, מפסיקה השבת

משה ששון כתב:בענין ערבית במוצאי שבת כתב בזה בשו"ת דברי יציב [או אגרות שפע חיים]
שמפסיד בזה תוספת שבת [ולפי זה תיקן ...]
אבל אפשר לעשות הבדלה בשבת [בשעת הדחק, ועיין במשנ"ב שאין לעשות דבר תמוה לרבים]
ומקיים בזה מצות הבדלה ומפסיד תוספת שבת כי מיד כשמגיע הזמן, מפסיקה השבת

אני חוזר ושואל מדוע הוא מפסיד את התוספת שבת האם מפני הברכו כפי שטוען החברותא שגם הוא ממתין לר"ת או אפשר משום אתה חוננתנו. או אפשר כפי שטוען הרב זורגר שאין מפסידים כלל תוספות שבת אם אחד מקפיד על ר"ת.
חשוב טוב לפני שאתה עונה לי שוב, כי אתה סתם מעכב אותי.

בזה האריך שם [כנראה בשו"ת דברי יציב ואם לא אז באגרות שפע חיים]
שיש לחוש שמפסיד תוספת שבת מאחר שהזמן כבר עבר

אומנם שמעתי מאחד הרבנים שתוספת שבת היא רק במעשה

דרך אגב שמעתי בשם גאון אחד זצ"ל מירושלים
שמי שרואה שכשיסיים מנחה בער"ש לא יהא לו זמן לקבלת שבת, יקבל שבת במחשבה לפני התפילה
והוי קבלה, ומותר לו להתפלל מנחה כי דיבור מתיר מחשבה

משה ששון כתב:שמי שרואה שכשיסיים מנחה בער"ש לא יהא לו זמן לקבלת שבת, יקבל שבת במחשבה לפני התפילה
והוי קבלה, ומותר לו להתפלל מנחה כי דיבור מתיר מחשבה

תגיד לו בשמי שהוא אינו יודע מהו שח שהרי קבלת שבת הוא נדר ואין דיבור מבטל נדר, וכפי שהסביר בארוכה ר"ש שקאפ שאמנם ניתן למסור מסירת מודעה לפני חלות הנדר, אך לאחר שכבר חל הנדר והחלות צריך התרה.
אמנם יש פוסקים שאין זה בגדר נדר, אבל הנוסח הוא חוץ מקבלת שבת לפחות כך אני תיקנתי בסידור שאני עומד להוציא לאור עולם. בעז"ה
ועיין חת"ס ועוד ובמ"ב.
מהו קבלת שבת
---
גם מה זה קבלת שבת במחשבה, אתה נכנס כאן לסוגיא ארוכה מני ים, כמו לגבוה ועוד כהנה ואם מחשבה מועיל בנדר ובצדקה. כמים שאין להם סוף.

ברסלב כתב:כך אני תיקנתי בסידור שאני עומד להוציא לאור עולם. בעז"ה

לא הבנתי. מה בדיוק אתה מוציא לאור? את חידושי הגרנ"ט או סידור תפילה? ואולי בכלל: חידושי הגרנ"ט על הסידור?

נראה מהמשנה ברורה בסימן תכ"ד, שאחרי ערבית כבר אין תוספת שבת,
ועיין עוד במשנה ברורה בסוף סימן קפ"ח

ברסלב כתב:

משה ששון כתב:שמי שרואה שכשיסיים מנחה בער"ש לא יהא לו זמן לקבלת שבת, יקבל שבת במחשבה לפני התפילה
והוי קבלה, ומותר לו להתפלל מנחה כי דיבור מתיר מחשבה

תגיד לו בשמי שהוא אינו יודע מהו שח שהרי קבלת שבת הוא נדר ואין דיבור מבטל נדר, וכפי שהסביר בארוכה ר"ש שקאפ שאמנם ניתן למסור מסירת מודעה לפני חלות הנדר, אך לאחר שכבר חל הנדר והחלות צריך התרה.
אמנם יש פוסקים שאין זה בגדר נדר, אבל הנוסח הוא חוץ מקבלת שבת לפחות כך אני תיקנתי בסידור שאני עומד להוציא לאור עולם. בעז"ה
ועיין חת"ס ועוד ובמ"ב.
מהו קבלת שבת
---
גם מה זה קבלת שבת במחשבה, אתה נכנס כאן לסוגיא ארוכה מני ים, כמו לגבוה ועוד כהנה ואם מחשבה מועיל בנדר ובצדקה. כמים שאין להם סוף.

כעת איני יודע כיצד לומר לו בשמך, ולכן איני מקבל את שליחותך
[מקומו בהר המנוחות בחלקת הרבנים החדשה]

צביב כתב:נראה מהמשנה ברורה בסימן תכ"ד, שאחרי ערבית כבר אין תוספת שבת,
ועיין עוד במשנה ברורה בסוף סימן קפ"ח

תודה צביב אני מדבר אחרי המשנה ברורה.
השאלה היא למה.
למה אחרי מעריב אין תוספות שבת ובפעם המאה
האם.
א. מפני ברכו.
ב. מפני אתה חוננתנו.
ג. מפני שאוטומטי יוצא שבת. ולפי"ז אחד שמקפיד על ר"ת על זה לא מדבר המשנה ברורה חשוב שוב.

ברסלב כתב:

צביב כתב:נראה מהמשנה ברורה בסימן תכ"ד, שאחרי ערבית כבר אין תוספת שבת,
ועיין עוד במשנה ברורה בסוף סימן קפ"ח

תודה צביב אני מדבר אחרי המשנה ברורה.
השאלה היא למה.
למה אחרי מעריב אין תוספות שבת ובפעם המאה
האם.
א. מפני ברכו.
ב. מפני אתה חוננתנו.
ג. מפני שאוטומטי יוצא שבת. ולפי"ז אחד שמקפיד על ר"ת על זה לא מדבר המשנה ברורה חשוב שוב.

אחרי שהתפלל ערבית והחשיבו ליום הבא שוב אינו מחשיבו ליום הקודם
וברכו נחשב לתחילת מעריב

צביב כתב:אחרי שהתפלל ערבית והחשיבו ליום הבא שוב אינו מחשיבו ליום הקודם
וברכו נחשב לתחילת מעריב

אמרת כאן שתי סברות
א. שכיון שהתפלל ערבית ממילא החשיבו ליום הבא ועל כן אין תוס'
ועל זה אשאל אותך, ומה יקרה אם יתנה וימסור מודעה שאין הוא מתכוין במעריב להחשיבו ליום הבא, האם אז שפיר יוכל לזכות בתוס' שבת דר"ת

ב. ברכו נחשב לתחילת ערבית
לא זה היה הנידון, השאלה הייתה, האם עצם אמירת ברכו מפקיע את השבת, כמו אמירת ברכו בערב שבת שמכניס את השבת בעל כרחו, ובטלה דעתו.

אם אפשר שערבית לא תהא כקבלה, גם ברכו אינו כקבלה

אומנם ברכו זה שבח לה',
אבל ערבית זה כבר תחילת היום הבא
וזה כבר לעניין תרתי דסתרי
[והאריכו בזה הרבה האחרונים בענין ציצית, תפילין, בדיקה וספירה [ספירת העומר]

צביב כתב:אם אפשר שערבית לא תהא כקבלה, גם ברכו אינו כקבלה

אומנם ברכו זה שבח לה',
אבל ערבית זה כבר תחילת היום הבא
וזה כבר לעניין תרתי דסתרי
[והאריכו בזה הרבה האחרונים בענין ציצית, תפילין, בדיקה וספירה [ספירת העומר]

מהיכן המ"ב לקח שערבית זה קבלה שלא יהיה לו תוס' שבת, מה גם כפי שכתבתי, דיברתי באופן שמתנה בפירוש שאין רוצה להוציא את השבת על ידי המעריב והברכו.

אין כאן תרתי דסתרי, שהרי מותר להתפלל ערבית מפלג המנחה ומותר לעשות הבדלה מפלג המנחה למרות שזה עדיין שבת, אז מדוע דווקא לגבי התוספת שבת זה נעשה אצליך תרתי דסתרי, חשוב עוד קצת ודי

נראה במשנ"ב סימן רצ"ג שגם לענים ערבית מבעוד יום אסור משום תרתי דסתרי
[ונראה שיש לחלק כמו שכתב לעיל משה ששון שיש ענייני דיבור ויש עניני מלאכה]

ולכן דיבור של ערבית מפקיע אותו מדיבור של רצה והחליצנו

ברכו הוי קבלה משום דמסתמא מקבל ע"ע שבת

תשובת דברי יציב בחלק או"ח סימן קל"ד
עוסקת בזה

ברסלב כתב:א. מה זאת אומרת אינו חייב להתפלל עמהם על סמך מה אמרת כן, האם אתה בטוח שמותר לו להפסיד צבור בגלל תוספות שבת של ר"ת?
הרב משה זאב זורגר שליט"א מו"ץ סאטמר אמר לי שציבור עדיף מתוס' שבת של ר"ת.

מה הפירוש "תוס' שבת של ר"ת" ?!
המדובר ביום השבת קודש עצמה לדעת ר"ת, ולא שייך כאן ענין "תוס' שבת"

איני יודע מה ר' משה וואלף אמר לך, בדיוק כמו שאיני יודע מה שאלת אותו בדיוק
מ"מ הנהוג בביהמ"ד סאטמאר ברח' יואל בי-ם מתפללים מנחה בשבת אחר זמן צאה"כ של הגאונים ואח"כ נוטלין ידיים לסעודה שלישית לקול צהלת הקידוש לבנה של הקארלינאים
[כבר קרה לי אישית יותר מפעם אחד שראיתי מדליקים נר חנוכה בדרכי לתפילת מנחה וסעודה שלישית בשבת חנוכה ...]

לגופא דענין, השאלה אינו שייך במיוחד למוצש"ק כי אם לכל השבוע, וע"ז אני חוזר שע"פ הלכה אין חיוב להתפלל עם מנין קודם צאה"כ, ומותר להמתין ולהתפלל ביחידות אחר צאה"כ
(בליל ש"ק הענין קצת שונה מאחר שיש הרבה הנוהגין להתפלל ולקבל שבת מוקדם, ובמיוחד בערי אירופה בתקופת הקיץ שצאה"כ מאוחר מאוד)
ומ"מ במעריב דמוצ"ש וודאי שאין ענין להתפלל מעריב מוקדם ביומ דשבתא אחה"צ, ושפיר יכול לכתחילה להמתין על צאה"כ דמוצש"ק, וכן ראוי לעשות

מה הפירוש "תוס' שבת של ר"ת" ?!
המדובר ביום השבת קודש עצמה לדעת ר"ת, ולא שייך כאן ענין "תוס' שבת"

כוונתו פשוטה, הוא מתפלל ערבית מוקדם, אבל ממשיך לשמור את השבת, כך שמצד שבת עצמה אין לו בעייה, רק כיוון שהתפלל, ס"ל שמייד עם סיום השבת חלה הבדלתו וממילא לא הוסיף תוספת שבת.

שבטיישראל כתב:

ברסלב כתב:א. מה זאת אומרת אינו חייב להתפלל עמהם על סמך מה אמרת כן, האם אתה בטוח שמותר לו להפסיד צבור בגלל תוספות שבת של ר"ת?
הרב משה זאב זורגר שליט"א מו"ץ סאטמר אמר לי שציבור עדיף מתוס' שבת של ר"ת.

מה הפירוש "תוס' שבת של ר"ת" ?!
המדובר ביום השבת קודש עצמה לדעת ר"ת, ולא שייך כאן ענין "תוס' שבת"

איני יודע מה ר' משה וואלף אמר לך, בדיוק כמו שאיני יודע מה שאלת אותו בדיוק
מ"מ הנהוג בביהמ"ד סאטמאר ברח' יואל בי-ם מתפללים מנחה בשבת אחר זמן צאה"כ של הגאונים ואח"כ נוטלין ידיים לסעודה שלישית לקול צהלת הקידוש לבנה של הקארלינאים
[כבר קרה לי אישית יותר מפעם אחד שראיתי מדליקים נר חנוכה בדרכי לתפילת מנחה וסעודה שלישית בשבת חנוכה ...]

לגופא דענין, השאלה אינו שייך במיוחד למוצש"ק כי אם לכל השבוע, וע"ז אני חוזר שע"פ הלכה אין חיוב להתפלל עם מנין קודם צאה"כ, ומותר להמתין ולהתפלל ביחידות אחר צאה"כ
(בליל ש"ק הענין קצת שונה מאחר שיש הרבה הנוהגין להתפלל ולקבל שבת מוקדם, ובמיוחד בערי אירופה בתקופת הקיץ שצאה"כ מאוחר מאוד)
ומ"מ במעריב דמוצ"ש וודאי שאין ענין להתפלל מעריב מוקדם ביומ דשבתא אחה"צ, ושפיר יכול לכתחילה להמתין על צאה"כ דמוצש"ק, וכן ראוי לעשות

כפי שכבר הסביר לך הרב אוצה"ח את הבעיתיות בלהתפלל ערבית על פי שיטת הגאונים, ולהמתין לר"ת שהרי הוא מפסיד את תוספות שבת של ר"ת בזה.

ובכל אופן, אני שאלתי את הגאון רבי משה זאב זורגר שליט"א {כל רז לא אניס ליה, כולל היסטוריה, וכולל גם כל הדיסק של אוצה"ח כידוע}.
וכך שאלתיו, מה אעשה אם אני ממתין לר"ת האם מותר לי להתפלל בזמן הגאונים לפי המ"ב וענה לי שלא. כאשר שמע ממני את כל המשא ומתן.

שוב שאלתיו, נו, מה החליט כבודו, והשיב לי, אין לי ברירה, אני חייב להתפלל לפי שיטת הגאונים ואין זה סותר את המ"ב.

ובכל אופן, אני נוהג למסור הודעה לפני מעריב שגם אם אני מבדיל בפלג המנחה לפי ר"ת עדיין אין זה אומר שאני מבטל את תוס' שבת. והודו לי חכמים.