פורום אוצר החכמה

רש"י במדבר פרק כב(יב):
לא תלך עמהם - אמר לו אם כן אקללם במקומי. אמר לו לא תאור את העם. אמר לו אם כן אברכם. אמר לו אינם צריכין לברכתך, כי ברוך הוא. משל אומרים לצרעה לא מדובשיך ולא מעוקציך:

ונראה פשט ברש"י, שהיא טענה אחת:
שאמנם מי שנצרך לדבש, מוכן לסבול את העקיצה בשביל הדבש, אבל בגלל שהם כבר ברוכים- לכן "לא מדובשך ולא מעוקצך".

ישר כח. אבל בסוף הוא כן בירך.

המסקנה בכל מקרה גם לפי פירושך, היא שגם בברכתו טמונה רעה ולכן אין חפץ בה ועל מה שבירך בסוף, זו היתה ברכה כפוייה עליו כמ"ש רש"י כאדם הניתנת לו חכה בתוך פיו וזה ההבדל

או יתכן לפרש (ואולי שמעתי) שדרכה של דבורה לעשות דבש משובח, ולא צרעה. עקיצת הדבורה תיסבל בעד דבשה, אבל לא של צרעה.