פורום אוצר החכמה

שאלה. העומד סמוך לחצות הליל ועדיין לא התפלל ערבית, האם שרי ליה להעמיד 'שומר' כדי שיזכירו להתפלל ויוכל להמשיך בעסקיו גם כשתעבור עליו חצות הלילה?

ע"פ דעתו של מרן הגר"ע יוסף שליט"א שאין חשש להתפלל ערבית אף מלכתחילה אחר חצות הלילה, אי"צ גם בשומר.

במידה והתחיל באיסור כלומר אחר הצה"כ מהכ"ת שמועיל בזה שומר, ויש לעיין היטב במ"ב רל"ה האם מועיל שומר גם במידה והתחיל באיסור.
וידוע דברי המ"ב שלא מועיל שומר לגבי ספירת העומר, ועיין אג"מ לגבי אחד שיש לו מניין קבוע אם נחשב לשומר, ואפשר שהאריך שם בעניין, מתי מועיל שומר, כלומר, האם גם לאחד שהתחיל באיסור, או אפשר, דווקא כדי שיוכל להתחיל בהיתר, כלומר, חצי שעה קודם הזמן, והאם דין שומר נאמר גם לגבי דאורייתא שעל זה אמרו בשבת התחילו בהיתר מפסיקים או אפשר שכל דין שומר נאמר רק לגבי דרבנן שעליה אמרו התחילו אין מפסיקים.

כתבתי בחפזי כמראה מקום בלבד.

ועיין תפלת רבים

כפי שודאי יודע פותח האשכול שליט"א, כבר נחלקו בזה מחכמי דורנו, מרנן האחים מויז'ניץ שליט"א.

ידידיה כתב:כפי שודאי יודע פותח האשכול שליט"א, כבר נחלקו בזה מחכמי דורנו, מרנן האחים מויז'ניץ שליט"א.

???

מורה צדק כתב:

ידידיה כתב:כפי שודאי יודע פותח האשכול שליט"א, כבר נחלקו בזה מחכמי דורנו, מרנן האחים מויז'ניץ שליט"א.

???

בעיתון (בקהילה? משפחה?) פ' בלק הופיע המו"מ הנ"ל ועיי"ש.

ידידיה כתב:

מורה צדק כתב:

ידידיה כתב:כפי שודאי יודע פותח האשכול שליט"א, כבר נחלקו בזה מחכמי דורנו, מרנן האחים מויז'ניץ שליט"א.

???

בעיתון (בקהילה? משפחה?) פ' בלק הופיע המו"מ הנ"ל ועיי"ש.

עד לרגע זה הייתי בטוח שהמוספים מעתיקים מהניקים, עתה ראיתי, שהניקים מעתיקים מן המוספים, אגב, מה שמו של בעל המאמר, בעיתון בקהילה, אשמח לקבל במייל את המאמר.
יישר כוחך לפרע רבי ידידיה.
:)

להלן מתוך כתבה על פגישת האדמו"רים האחים מוויז'ניץ, עיתון חדשות משפחה, ט"ו בתמוז תשע"ב, עמ' 18:

דו שיח מעניין נרשם עת נפרדו האחים: האדמו"ר מוויז'ניץ ציין את דבר נסיעתו לחו"ל והתנצל כי עליו למהר כדי להתפלל תפילת ערבית. נענה האדמו"ר הרמ"מ לאחיו: "איני דואג בעבורך למנין"... האדמו"ר מוויז'ניץ אמר בתגובה: "אני ממהר כי יש להתפלל תפילת ערבית לפני חצות הלילה"... ענהו אחיו האדמו"ר הרמ"מ: "והלא אפשר להציב שומר". ענה האדמו"ר מויז'ניץ: "שומר הוא רק בענין סעודה לפני תפילה וכדי שלא לאחר את התפילה"...

ריבוי הנקודות, אגב, במקור. למשמעותן לא ירדתי.
למעשה, יש להבין את ההו"א, וכי מה יעשה ה'שומר'? יעצור את חצות שלא יעבור?

בינה נא זאת! כתב:להלן מתוך כתבה על פגישת האדמו"רים האחים מוויז'ניץ, עיתון חדשות משפחה, ט"ו בתמוז תשע"ב, עמ' 18:

דו שיח מעניין נרשם עת נפרדו האחים: האדמו"ר מוויז'ניץ ציין את דבר נסיעתו לחו"ל והתנצל כי עליו למהר כדי להתפלל תפילת ערבית. נענה האדמו"ר הרמ"מ לאחיו: "איני דואג בעבורך למנין"... האדמו"ר מוויז'ניץ אמר בתגובה: "אני ממהר כי יש להתפלל תפילת ערבית לפני חצות הלילה"... ענהו אחיו האדמו"ר הרמ"מ: "והלא אפשר להציב שומר". ענה האדמו"ר מויז'ניץ: "שומר הוא רק בענין סעודה לפני תפילה וכדי שלא לאחר את התפילה"...

ריבוי הנקודות, אגב, במקור. למשמעותן לא ירדתי.
למעשה, יש להבין את ההו"א, וכי מה יעשה ה'שומר'? יעצור את חצות שלא יעבור?

אין כל ספק שהאדמו"ר מויזניץ שליט"א צדק, וכפי שכבר כתבתי שומר מועיל רק אצל דרבנן כמו תפילה, שהרי אמרו חז"ל לא יכנס אדם לבורסקי וכו' חצי שעה קודם הזמן, וזה כולל גם תפילה דרבנן, והגם שאמרו בזה, התחילו אין מפסיקין, אך אסור להתחיל, ועל זה מועיל שומר, כלומר, שלא יהא נחשב כהתחיל באיסור.

וכותב הכתבה {שאיני יודע מיהו, ואם יש לו כאן ניק}, כנראה לא ירד לסוף דעתם, כך זה נראה, מסגנון הכתיבה. ואילו היה פונה לכאן, בטרם התפרסם, היה חוסך מעצמו... כאבי ראש.

לא מובן כל העניין מה שייך שומר ע"ז, כשהאיסור הוא לעשות מעשה, כמו במנחה או בערבית מיד בתחילת הזמן (לאכול לדין וכולי) , אז שייך לעשות שומר על הדבר, (גם זה שנוי במחלוקת ובפרט בק"ש דאורייתא, אבל רבים המתירים) אבל בעניין חצות תקנת חז"ל היתה על הזמן, שחייב לקרא לפני חצות וע"ז לא שייך כלל שומר וז"פ.

גם אני התפלאתי על הזכרת עניין חצות אמנם יתכן שהכוונה בזה מפני שזמנה כל הלילה. ולא אמרו עד חצות אלא כדי להרחיק וממילא שייך בזה שומר.

והיה לכאו' לכבודו לשאול כן גם על צאה"כ שהרי תר"י כותב בריש ברכות כי לכתחילה חייבים לקרות בצאת, אם כי שהמ"ב פירשו באופן אחר משום זריזין, אך גם ע"ז ניתן להקשות האם דרך שומר ניתן לוותר על זריזין.

אני כותב מסברא אך באמת שגם אני התפלאתי.
כנראה שמתחו את עניין השומר עד הקצה.

ע"ז בדיוק אני טוען שאע"פ שזמנה כל הלילה ולא אמרו עד חצות אלא להרחיק, לא שייך בזה שומר כי כשתקנת חז"ל היתה בזמן ולא במעשה לא שייך ע"ז שומר.

מצאתי רשום אצלי בשם הט"ז יו"ד סימן קי"ז דהיכא דמפורש בתורה להיתר אין ביד חכמים כח לאסור. וכאן כתוב בשכבך, ובהכרח שלא עשו זמן חדש.
ואולי מכאן התירוץ לקושית כבודו שאין זה זמן אלא גדר, כמו, לא יכנס לבורסקי וכו' ומשום הכי מועיל שומר.

לא הבנתי כלום, ואם זה גדר וכי אין כאן קושיה מהט"ז הלא על דברים האסורים משום גדר דיבר הט"ז, רק לענ"ד אין זה נקרא מפורש בתורה להיתר ולא קשה בכלל מדברי הט"ז.

משתיקתו של הרב אוצה"ח למדתי שאכן מותר להפסיד זריזין מקדימין על ידי העמדת שומר, כלומר, במידה והוא עסוק אין לו צורך לקיים מצוות מקדימין למצוות, - בדקתי בלילה את העניין, וצודק הרב אוצה"ח וכבר האריך בזה בספר תפילת רבים אם מותר להפסיד תפילה בציבור כאשר הוא עסוק, בבורסקי וכו' והובא שם דעת הביאור הלכה שכתב, כי במידה והוא עסוק, מותר לו להפסיד תפילה בציבור, ומזה להשליך על מה שכתב הרב אוצה"ח שליט"א שאם התחילו או העמיד שומר אין מפסיקים ומותר להפסיד זריזין מקדימין, בעל המחבר תפ"ר אמר לי שבעקבות מה שכתב הרב אוצה"ח, הרי במהדורה הבאה בעז"ה, הוא יוסיף ויתקן ויכתוב הדברים בשם אומרם.
הזכויות שמורות

שמעתי ממו"ר שעדיף להתפלל ערבית מוקדם [לא שאלתי מהו מוקדם והבנתי סמוך לשקיעה מאוד]
מאשר לדחות את התפילה בשביל לימוד שמתחיל לאחר צאת הכוכבים,
ואפילו יתפלל את כל התפילה קודם חצות.

צביב כתב:שמעתי ממו"ר שעדיף להתפלל ערבית מוקדם [לא שאלתי מהו מוקדם והבנתי סמוך לשקיעה מאוד]
מאשר לדחות את התפילה בשביל לימוד שמתחיל לאחר צאת הכוכבים,
ואפילו יתפלל את כל התפילה קודם חצות.

הרב צביב, לא הבנתי במחילת כבוד תורתו, מדוע שלא יתפלל ערבית קודם חצות, והרי הלימוד מתחיל אחר חצות, ומדוע סמוך לשקיעה, ואם מפני זריזין וכפי שהביא המ"ב כבר כתבו לדון כאן באשכול שמותר להעמיד שומר, ולהפסיד זריזין, וכאשר אמרו חז"ל התחילו אין מפסיקים, וה"ה שומר, אם התחיל אינו מפסיק, מותר לו להפסיד 'זריזין. דוק במה שנכתב לאורך האשכול.

ברסלב כתב:

צביב כתב:שמעתי ממו"ר שעדיף להתפלל ערבית מוקדם [לא שאלתי מהו מוקדם והבנתי סמוך לשקיעה מאוד]
מאשר לדחות את התפילה בשביל לימוד שמתחיל לאחר צאת הכוכבים,
ואפילו יתפלל את כל התפילה קודם חצות.

צביב, לא הבנתי, מדוע שלא יתפלל ערבית קודם חצות, והרי הלימוד מתחיל אחר חצות, ומדוע סמוך לשקיעה, ואם מפני זריזין וכפי שהביא המ"ב כבר כתבו לדון כאן באשכול שמותר להעמיד שומר, ולהפסיד זריזין, וכאשר אמרו חז"ל התחילו אין מפסיקים, וה"ה שומר, אם התחיל אינו מפסיק, מותר לו להפסיד 'זריזין. דוק במה שנכתב לאורך האשכול.

סליחה על שלא כתבתי ברור יותר
1 הלימוד מתחיל אחרי צאת הכוכבים ומסתיים שעה קודם חצות
2 סמוך לשקיעה - כמנהג הנפוץ במקומות רבים להתפלל קודם הזמן
3 לא רק משום זריזים הרגיל, אלא ממה שהחמירו מאוד בערבית -וכל העובר על דברי חכמים חייב וכו'
4 אומנם רבים מתלמידיו המובהקים אינם נוהגים כך, אבל שאלתי אותו במפורש לפי עיקר ההלכה
ולא כיצד ההנהגה, ושעת הדחק

צביב כתב:3 לא רק משום זריזים הרגיל, אלא ממה שהחמירו מאוד בערבית -וכל העובר על דברי חכמים חייב וכו'

על 3 אבקש לציין שכבר דנו על כך באשכול, מה הפשט בחז"ל שאמרו להתפלל בצאת הכוכבים, אם זה משום זריזין וכפי שכותב המ"ב אצל חנוכה בדיקת חמץ וכו', כאשר הוא דן שם מה קודם למה, או דילמא הכוונה כדברי תר"י בברכות, שהזמן הלכתחילה הוא בצה"כ.