פורום אוצר החכמה

מופיע כיתוב יש להפריד לפני שבת
מדוע
(אני משער שכולם יודעים מה הם שלוקים)

כתבו את זה בשביל שכולם יקנו את זה, גם מי שמפריד את הלבנים, אבל הנידון אינו דומה לראיה, ואין חילוק בין שלוק לשקית חלב, ובפרט שהמקום לא הוכן בשביל לפתוח שם.

מורה צדק כתב:כתבו את זה בשביל שכולם יקנו את זה, גם מי שמפריד את הלבנים, אבל הנידון אינו דומה לראיה, ואין חילוק בין שלוק לשקית חלב, ובפרט שהמקום לא הוכן בשביל לפתוח שם.

בעייתי ביותר להפריד את גביעי הלבן או המעדנים (רמב"ם מפורש).
לגבי השלוקים שאלתי אחד מגדולי הדור, ונענה כמו שכתב 'מורה צדק': "הם מדפיסים את זה, כדי להסביר ליצרן למה הם דורשים כל כך הרבה כסף על כשרות"...

בשמירת שבת כהלכתה החדש [ט, ס"יא] כתב שמותר להפריד הגביעים בשבת.

מורה צדק כתב:כתבו את זה בשביל שכולם יקנו את זה, גם מי שמפריד את הלבנים, אבל הנידון אינו דומה לראיה, ואין חילוק בין שלוק לשקית חלב, ובפרט שהמקום לא הוכן בשביל לפתוח שם.

איך שאני מבין הכוונה לשלוקים ארוכים העשויים משני חלקים, ולענ"ד המקום כן הוכן בשביל שיפרידו שם

ארי במסתרים כתב:

מורה צדק כתב:כתבו את זה בשביל שכולם יקנו את זה, גם מי שמפריד את הלבנים, אבל הנידון אינו דומה לראיה, ואין חילוק בין שלוק לשקית חלב, ובפרט שהמקום לא הוכן בשביל לפתוח שם.

איך שאני מבין הכוונה לשלוקים ארוכים העשויים משני חלקים, ולענ"ד המקום כן הוכן בשביל שיפרידו שם

ואם מה האיסור?

יש לי שאלה מכיוון אחר לגבי שלוקים / איגלו בשבת. הרבה נוהגים להכנס את זה לפריז'ר לפני שבת שיהפכו לקרח. בשבת מוציאים את האיגלו כשהוא קרח, מחוררים את הקצה ומוצצים את האיגלו הנמס שתיה מתוקה. אין בעיה של 'נולד' בזה?
אם אני לא טועה ההיתר בהמסת קרח בשבת הוא רק באופן של לקחת קרח ולהמיס אותו בתוך מים קמא קמא בטיל, אבל כשמדובר בשלוק או איגלו הקרח נמס בתוך שקית הניילון סגור, בלי שנוכל לומר קמא קמא בטל!

לייטנר כתב:

מורה צדק כתב:כתבו את זה בשביל שכולם יקנו את זה, גם מי שמפריד את הלבנים, אבל הנידון אינו דומה לראיה, ואין חילוק בין שלוק לשקית חלב, ובפרט שהמקום לא הוכן בשביל לפתוח שם.

בעייתי ביותר להפריד את גביעי הלבן או המעדנים (רמב"ם מפורש).
לגבי השלוקים שאלתי אחד מגדולי הדור, ונענה כמו שכתב 'מורה צדק': "הם מדפיסים את זה, כדי להסביר ליצרן למה הם דורשים כל כך הרבה כסף על כשרות"...

מה הרמב"ם כותב?

אריה לייב כתב:יש לי שאלה מכיוון אחר לגבי שלוקים / איגלו בשבת. הרבה נוהגים להכנס את זה לפריז'ר לפני שבת שיהפכו לקרח. בשבת מוציאים את האיגלו כשהוא קרח, מחוררים את הקצה ומוצצים את האיגלו הנמס שתיה מתוקה. אין בעיה של 'נולד' בזה?
אם אני לא טועה ההיתר בהמסת קרח בשבת הוא רק באופן של לקחת קרח ולהמיס אותו בתוך מים קמא קמא בטיל, אבל כשמדובר בשלוק או איגלו הקרח נמס בתוך שקית הניילון סגור, בלי שנוכל לומר קמא קמא בטל!

אני לא חושב שיש בעיה לאכול קרח.

אריה לייב כתב:יש לי שאלה מכיוון אחר לגבי שלוקים / איגלו בשבת. הרבה נוהגים להכנס את זה לפריז'ר לפני שבת שיהפכו לקרח. בשבת מוציאים את האיגלו כשהוא קרח, מחוררים את הקצה ומוצצים את האיגלו הנמס שתיה מתוקה. אין בעיה של 'נולד' בזה?
אם אני לא טועה ההיתר בהמסת קרח בשבת הוא רק באופן של לקחת קרח ולהמיס אותו בתוך מים קמא קמא בטיל, אבל כשמדובר בשלוק או איגלו הקרח נמס בתוך שקית הניילון סגור, בלי שנוכל לומר קמא קמא בטל!

ההיתר אינו מטעם "קמא קמא בטיל", אלא מטעם שאין ניכר המים הנולדים מהקרח, וה"ה באופן זה שמוצץ את הקרח שג"כ אינו ניכר.

צודק וכאן עוד עדיפא שהוא דרך אכילה. (זה לא בדיוק אותו היתר של דרך אכילה של בורר אבל נ"ל שבכל אופן שייך כאן דרך אכילה)

מורה צדק כתב:

אריה לייב כתב:יש לי שאלה מכיוון אחר לגבי שלוקים / איגלו בשבת. הרבה נוהגים להכנס את זה לפריז'ר לפני שבת שיהפכו לקרח. בשבת מוציאים את האיגלו כשהוא קרח, מחוררים את הקצה ומוצצים את האיגלו הנמס שתיה מתוקה. אין בעיה של 'נולד' בזה?
אם אני לא טועה ההיתר בהמסת קרח בשבת הוא רק באופן של לקחת קרח ולהמיס אותו בתוך מים קמא קמא בטיל, אבל כשמדובר בשלוק או איגלו הקרח נמס בתוך שקית הניילון סגור, בלי שנוכל לומר קמא קמא בטל!

אני לא חושב שיש בעיה לאכול קרח.

שוב, מה שקורה זה שהקרח של השלוק והאיגלו נמסים והופכים למים בתוך השקית, ועל המים האלו אני שואל מה עם נולד.

איסתרא בלגינא כתב:

אריה לייב כתב:יש לי שאלה מכיוון אחר לגבי שלוקים / איגלו בשבת. הרבה נוהגים להכנס את זה לפריז'ר לפני שבת שיהפכו לקרח. בשבת מוציאים את האיגלו כשהוא קרח, מחוררים את הקצה ומוצצים את האיגלו הנמס שתיה מתוקה. אין בעיה של 'נולד' בזה?
אם אני לא טועה ההיתר בהמסת קרח בשבת הוא רק באופן של לקחת קרח ולהמיס אותו בתוך מים קמא קמא בטיל, אבל כשמדובר בשלוק או איגלו הקרח נמס בתוך שקית הניילון סגור, בלי שנוכל לומר קמא קמא בטל!

ההיתר אינו מטעם "קמא קמא בטיל", אלא מטעם שאין ניכר המים הנולדים מהקרח, וה"ה באופן זה שמוצץ את הקרח שג"כ אינו ניכר.

נניח הייתם שמים את האיגלו בלי השקית בצלחת, וכך זה היה מתחילח להמס טיפות טיפות (יש לציין שזה נמס יותר ממהר מקרח רגיל שכולו מים) היה מותר לשתות את המים האלו?
אז מה נשתנה שהאיגלו בתוך שקית צבעונית ולא בתוך צלחת? צלחת זה לא דרך אכילה?

אין כל חשש להניח לקרח לימס, וכל שכן כשנותנים קרח בכוס עם מים, אני לא זוכר מישהו שסובר שזה נולד, ואותו דבר בתוך השקית.

בחזרה לעניין האשכול האם יתכן שכוונת הכיתוב היא רק שלא להפריד בסכין ולכוון במקום מסוים

באמת מתוך דברי הפוסקים נראה פשוט שאין איסור בקרח הנמס מאיליו, אלא שמשום מה בשש"כ נראה שהבין הרשז"א כי אין חילוק בין אם העמידוהו שיימס בשמש לבין הניחוהו סתם, ועד כדי כך שמחפש היתר ואמתלא להתיר חלב או לפתן שהוצא מן המקפיא בשבת. ויל"ע עוד.

בגביעי לבן נחלקו הגרשז"א והגריש"א, דעת הגרשז"א שמותרים בלא פקפוק, ואין בהם משום מחתך כיון שאינו מתכוון למידה זו בדווקא, וכן אין בזה משום מכה בפטיש, משום שכבר היו כלי קודם חיבורם, וכן חיבורם אינו חזק דיו. ודעת הגריש"א לחשוש אין משום מחתך ואין משום מכה בפטיש משום שעושה כלי וכנ"ל. אמנם כל זה בלבן שהכלי נעשה ואין לזה קשר עם האכילה אבל באיגלואים שע"י פתיחתם נעשו ראויים לאכילה אין בזה משום מכה בפטיש (או סותר) ודינם כחבית רעועה שמותר לשברה כדי להוציא את המשקה מבפנים, וכן החיתוך אינו נעשה במדויק.

בענין קרח שנפשר בדיעבד מותר לכו"ע וכמ"ש ברמ"א סי' שיח סט"ז ומ"ב שם ס"ק קז, ודעת רוב הפוסקים שאף לכתחילה מותר, באופן שנפשר מאליו ולא עשה מעשה כדי להפשירו (הוצאתו מהמקפיא אינה נחשבת למעשה, ולהעמידו כנגד האש נחלקו הפוסקים לדעת המחמירים), וראה שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' מ' שהתיר להדיא.

משה מ כתב:בענין קרח שנפשר בדיעבד מותר לכו"ע וכמ"ש ברמ"א סי' שיח סט"ז ומ"ב שם ס"ק קז, ודעת רוב הפוסקים שאף לכתחילה מותר, באופן שנפשר מאליו ולא עשה מעשה כדי להפשירו (הוצאתו מהמקפיא אינה נחשבת למעשה, ולהעמידו כנגד האש נחלקו הפוסקים לדעת המחמירים), וראה שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' מ' שהתיר להדיא.

זה לא פשוט כ"כ עיין במ"ב סימן ש"כ ס"ק ל"ה. מכ"מ לכתחילה משמע דאסור לעשות כן, זה אומר להפסיק להקפיא 'איגלו ' לשבת לילדים?

הוא מדבר שם דוקא לגבי להניח בחמה או כנגד המדורה.

זה לא פשוט כ"כ עיין במ"ב סימן ש"כ ס"ק ל"ה. מכ"מ לכתחילה משמע דאסור לעשות כן, זה אומר להפסיק להקפיא 'איגלו ' לשבת לילדים?

[/quote]ציינתי שישנם הסוברים שאף להוציאם ולהניחם כמות שהם באויר החדר יש בזה משום נולד, אבל רוב הפוסקים סוברים שאף לדעת ספר התרומה שמחמיר בזה, היינו רק אם מעמידם כנגד המדורה וכדו', שנחשב שעושה מעשה.
להקפיא איגלו בשבת תלוי בשיטות המחמירים, ואכמ"ל. אם כי יותר מסתבר להקל.

מורה צדק כתב:

לייטנר כתב:

מורה צדק כתב:כתבו את זה בשביל שכולם יקנו את זה, גם מי שמפריד את הלבנים, אבל הנידון אינו דומה לראיה, ואין חילוק בין שלוק לשקית חלב, ובפרט שהמקום לא הוכן בשביל לפתוח שם.

בעייתי ביותר להפריד את גביעי הלבן או המעדנים (רמב"ם מפורש).
לגבי השלוקים שאלתי אחד מגדולי הדור, ונענה כמו שכתב 'מורה צדק': "הם מדפיסים את זה, כדי להסביר ליצרן למה הם דורשים כל כך הרבה כסף על כשרות"...

מה הרמב"ם כותב?

לצערי, עד עכשו לא מצאתי את הציטוט. ייתכן שזכרוני בכזיב. אשתדל להמשיך לחפש.