הלבנת פנים-האם הוא דווקא באזיל סומקא ואתי חיוורא?

[יודל'ה]

מה שכתוב המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב הוא גם באופן שלא הוי במצב הנ"ל דאזיל סומקא כל שביישו ברבים דינו כנ"ל או דווקא באופן\שאזיל סומקא?
אשמח למקורות בנידון.

[גאולה בקרוב]

אולי להסביר יותר שאלתך:
דהנה שנינו במסכת בבא מציעא דף נח עמוד ב:
"תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק: כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים. - אמר ליה: שפיר קא אמרת, דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חוורא".
ומסתבר ששם הוא דוקא ברמה כזאת.
וגם המימרא שבעמוד הבא אחריו, שמוטב לאדם להשליך עצמו מלכבשן האש וכו', והיינו יהרג ואל יעבור כאביזרייהו דשפיכות דמים (למי שלומד פשט במאמר חז"ל זה שהוא למעשה, ואכמ"ל, וכבר דן בזה הגרשז"א במנח"ש), הוא דוקא ברמה הנ"ל, דאזיל סומקא וכו'.
אבל "אין לו חלק לעוה"ב" אכן צ"ע אם דוקא ברמה הנ"ל.

[תוכן]

מה שכתוב שאין לו חלק לעוה"ב, לשון גוזמא נקט, ובודאי אינו כפשוטו, ואינו בא אלא לעורר על חומר האיסור. ומכיון שכך, כפי חוזק הבושה כך חמור האיסור.

[כרם]

מה שכתוב שאין לו חלק לעוה"ב, לשון גוזמא נקט, ובודאי אינו כפשוטו, ואינו בא אלא לעורר על חומר האיסור.

(אולי אין זה המקום לדון בזה, כהסטת אשכול ממטרתו, אבל בלית-ברירה אשתמש בבמה זו)
מנין הודאות הזו?

[תוכן]

כי כתוב במשנה אלו שאין להם חלק לעולם הבא, ודבר זה לא מופיע שם.

[כרם]

זה לשון הגמ' שם בסנהדרין צ"ט ע"א:

והאומר אין תורה מן השמים וכו': תנו רבנן כי דבר ה' בזה ומצותו הפר הכרת תכרת זה האומר אין תורה מן השמים, ד''א כי דבר ה' בזה זה אפיקורוס, ד''א כי דבר ה' בזה זה המגלה פנים בתורה ואת מצותו הפר זה המפר ברית בשר הכרת תכרת הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא, מכאן אמר רבי אליעזר המודעי המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות והמפר בריתו של אברהם אבינו והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה והמלבין פני חבירו ברבים אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא תניא אידך כי דבר ה' בזה זה האומר אין תורה מן השמים ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקדוש ברוך הוא אלא משה מפי עצמו זהו כי דבר ה' בזה ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה מקל וחומר זה מגזרה שוה זו זה הוא כי דבר ה' בזה .

האם יש הבדל בין מה שמופיע כאן למה שמופיע במשנה שאין להם חלק לעוה"ב?

[תוכן]

וכל אלו שכתוב עליהם שהן בני עולם הבא, או שאין רואין פני גהינם וכיוצא, האם הדברים אכן כך? אלא הכוונה, שמסגולת הדבר שיעשה אותו לבן עוה"ב, וגם כאן, מי שמלבין פני חבירו, יכול להגיע למצב שאין לו חלק לעוה"ב.

הגע בעצמך, מי שהיה צדיק כל ימיו ונכשל פעם אחת בהלבנת פנים ולא עשה על זה תשובה, האם יפסיד משום כך כל עמלו? אתמהא!

[חכם באשי]

תוכן,
פירושך מחודש (אם כי, שיש בו הגיון). היש לו מקור?

[תוכן]

לא אדע לו מקור.

[צביב]

לכאורה יש שני ענינים
א לא תרצח ובכלל זה שלא להלבין פניו [חרדים]
וזה רק באזיל סומקא ואתי חיורא
ב מה שהלבין פני חבירו
וכתב הרמב"ם בפרק חלק [בי"ג עיקרים, לפני העיקר הראשון]
לפי שלא יעשה מעשה מאלה... אלא בעל נפש גרועה
שאין בה שלימות ואינה ראויה לעולם הבא

ונראה שענין עולם הבא לפי המלבין,
ולא רק ביחס למה שהרגיש חבירו
[וכמדומה שכתבו בזה אם רק ברגיל לעשות כן]