פורום אוצר החכמה

רש"י דברים פרק ב' פס' ל"ד ד"ה מתִם
מתם. אנשים, בביזת סיחון נאמר בזזנו לנו, לשון ביזה, שהיתה חביבה עליהם ובוזזים איש לו, וכשבאו לביזת עוג כבר היו שבעים ומלאים, [color=#FF0000]והיתה בזויה בעיניהם, ומקרעין ומשליכין בהמה ובגדים[/color] ולא נטלו כי אם כסף וזהב, לכך נאמר בזונו לנו לשון בזיון, כך נדרש בספרי (בלק קלא.) בפ' וישב ישראל בשיטים (במדבר כה, א.):
האין זה בל תשחית? שישאירו ככה לעוברים ושבים...?

מי יודע למה ההודעה נראית כזו מכוערת, עם הקודים של הצבע, ועם צבע בכלל אחר ממה שבחרתי?

עיין בספרי פרשת בלק פיסקא א' ובפירוש הנצי"ב שם, ותורף הדברים הוא שחטא זה נגרר אחר חטא קודם שחטאו בני ישראל בענין זה בבחינת 'עבירה גוררת עבירה' - יעו"ש.

כאן
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=40
משמע שלדעת הלבוש מרדכי אין איסור (היינו מצד איסור כעס, ולגזל ומזיק לא נחתינן כאן)לקרוע בחמתו בגד שאינו שלו, אם כן לכאורה אין בו איסור השחתה לדעת הסוברים שקורע לצורך מותר (ראה רמב"ם מלכים ו,י והגהות מ שם) ואולי במלחמת סיחון ועוג היה להם כעס שהפיגוהו בקריעת השלל ומותר.

לא שייך לומר שהתורה כתבה לענין הקורע בגדים בחמתו ...
ואולי להטיל מורא על שאר הגויים