פורום אוצר החכמה

אשכול הדף היומי

לקראת פתיחת מחזור י"ב של הדף היומי, מתכבדים אנו לפתוח אשכול מבורך זה, שמטרתו היא שחכמי ורבני הפורום לומדי הדף היומי הקבועים,
יוכלו לכתוב ולציין כאן את הערותיהם, ולישא וליתן עם הציבור הרחב במלחמתה של תורה.

בתקווה שמיזם זה יצליח, יפרח, ו"יגשים את חלומו של רבי מאיר שפירא".

אתכבד לפתוח בוורט על המשנה הראשונה שאמרו חכם שלום הכהן שליט"א, ראש ישיבת פורת יוסף שפתח את לימוד הש"ס של מחזור י"ב באצטדיון טדי.

המצווה הראשונה בדיוק שאדם מקבל ע"ע - היא קריא"ש של ערבית, ולכן התחילה המשנה הראשונה במצווה זו. וללמדך! שקיום המצוות כולם תלוי בקבלת על מלכות שמים.

[ואולי ע"ד "כל המקבל על עצמו על מלכות שמים מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ", ואז ודאי יוכל לקיים את כל המצוות].

בברכות ב.
בתוס' ד"ה מאימתי
כתב ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום
סבירא לן כהני תנאי דאמרי משעה שקידש היום
וגם משעה שבני אדם נכנסין להסב וכו'

וצ"ב מדוע נקטו הלכה כתרי לישני,
וקצת נראה בדבריהם שאין זה זמן אחד

ועוד שאלה שבדף ג. ד"ה קשיא
משמע שהזמן המוקדם ביותר הוא משעה שבני אדם טובלין

וכאן נראה שהזמן המוקדם ביותר [אחרי פלג המנחה]
הוא משעה שבני אדם נכנסין להסב

מדבר בלימוד כתב:אתכבד לפתוח בוורט על המשנה הראשונה שאמרו חכם שלום הכהן שליט"א, ראש ישיבת פורת יוסף שפתח את לימוד הש"ס של מחזור י"ב באצטדיון טדי.

המצווה הראשונה בדיוק שאדם מקבל ע"ע - היא קריא"ש של ערבית, ולכן התחילה המשנה הראשונה במצווה זו. וללמדך! שקיום המצוות כולם תלוי בקבלת על מלכות שמים.

[ואולי ע"ד "כל המקבל על עצמו על מלכות שמים מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ", ואז ודאי יוכל לקיים את כל המצוות].

כמדומני שלד' החת"ס המצוה הראשונה הוא מצות יראת ה' או שמחה לפני ק"ש?

צביב כתב:בברכות ב.
בתוס' ד"ה מאימתי
כתב ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום
סבירא לן כהני תנאי דאמרי משעה שקידש היום
וגם משעה שבני אדם נכנסין להסב וכו'

וצ"ב מדוע נקטו הלכה כתרי לישני,
וקצת נראה בדבריהם שאין זה זמן אחד

ועוד שאלה שבדף ג. ד"ה קשיא
משמע שהזמן המוקדם ביותר הוא משעה שבני אדם טובלין

וכאן נראה שהזמן המוקדם ביותר [אחרי פלג המנחה]
הוא משעה שבני אדם נכנסין להסב

יעויין בהרחבה בדברי רבינו אליעזר ברבי נתן ממגנצא, על אתר.

צביב כתב:בברכות ב.

משום דברי הגאון בעל משמר הלוי זצ"ל בשם רבותיו
שעדיף ללמוד בבקיאות את שני הדפים הראשונים במסכת, ואת הדף השלשי ללמוד בעיון
וכן אח"כ ללמוד את הדפים הרביעי והחמישי בבקיאות ואת השישי בעיון [וגו' בעז"ה]
לא הייתי צריך להתחיל מדף ב.

מעט בברכות
בדף ג. משמרה שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה
כותב מוהר"ן מברסלב בספר המדות אות ס"ח
השירות והתשבחות שאומרים קודם אור היום הוא סגולה לבנים
גם לאשה שנחסר חלבה
גם לאשה רעה שהיא כעסנית

וכתבו הרב מטשהערין ורבי צדוק הכהן מלובלין שמקור דבריו מגמרא זו
אשמורה זה זמן שירת המלאכים,
ונכתב כאן ללמוד הימנו זמן רצון לשירות ותשבחות קודם אור היום [וכמ"ש כאן בעמוד ב']
וזה סגולה לתינוק
וסגולה לתינוק יונק
וסגולה לאשה מספרת עם בעלה


בדף ג: כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים
איש בסוגריים כי קרי ולא כתיב


בדף ד:
מיכאל באחת דכתיב בו אחד
גבריאל בשתים שיש בו אות ב'
אליהו בארבע - בזמן הגלות חסר וא"ו הרי ד' אותיות [ואולי בזמן הגאולה יהיה באחת]
מלאך המות בשמונה- ח' אותיות

בדף ג
מפני החשד ותיפוק ליה מפני המזיקין, בתרי ופריצי
ולכאו' דברי הגמ' צ"ע דאם מיירי בפריצי ודאי שלא ישמעו לנו שלא להכנס לחורבה ועוד שאם ידוע שהם פריצי גם לא אכפת להם שיחשדו בהם.
ואולי י"ל דכוונת הגמ' בחד פריץ ובחד שאינו פריץ

מדבר בלימוד כתב:המצווה הראשונה בדיוק שאדם מקבל ע"ע - היא קריא"ש של ערבית, ולכן התחילה המשנה הראשונה במצווה זו. וללמדך! שקיום המצוות כולם תלוי בקבלת על מלכות שמים.

כל זמן שספק חשיכה, אינו אומר ק"ש, אבל בשש מצוות תמידיות חייב מיד עם שקיעת החמה כמובן וגם בצאת הכוכבים מיד חלים עליו אלו השש מצוות. ומדוע א"כ אמרת שק"ש שהיא המצוה הראשונה שאדם מקבל ע"ע?

אולי הכונה ראשונה במה שיש בו התחלה
ובמצוה שאינן תמידיות, בהן יש התחלה - קריאת שמע היא הראשונה

ברכות ב: תוס' ד"ה דילמא.
לפי פי' התוס' נמצא, כי ביאת השמש היינו בסוף השקיעה, אחר ג' מיל ורביע משעה שהתכסתה השמש מן העיניים, ואילו ביאת אורו היינו בתחילת השקיעה כשהשמש מתכסה מהעין ונכנסת בעובי הרקיע.
לכאו' מצד הלשון, איפכא הוא. כי כשהשמש נכנסת בעובי הרקיע אין היא נראית רק אורה נראה, ומתאים יותר שתחילת השקיעה היא ביאת השמש, וסוף השקיעה כשהאור גם הוא הולך ונעלם יהיה ביאת אורו.

מלוקט ממראי מקומות שנוסדו ע"י הרב מטשהערין זצ"ל לספר המדות

בדף ג:
רבי זירא אמר עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס;
רש"י; מתנמנם כסוס. עוסק בתורה כשהוא מתנמנם.
לימוד התורה – אפילו מתנמנם הוא טוב. [לימוד ו]

בדף ד:
א"ר אלעזר בר אבינא גדול מה שנאמר במיכאל יותר ממה שנאמר בגבריאל וכו' תנא מיכאל באחת גבריאל בשתים אליהו בארבע וכו'
מי שהוא במדריגה גדולה יכול להשיג שלימותו במעט פעולות. [תשובה נא]

לחם_יומם כתב:ברכות ב: תוס' ד"ה דילמא.
לפי פי' התוס' נמצא, כי ביאת השמש היינו בסוף השקיעה, אחר ג' מיל ורביע משעה שהתכסתה השמש מן העיניים, ואילו ביאת אורו היינו בתחילת השקיעה כשהשמש מתכסה מהעין ונכנסת בעובי הרקיע.
לכאו' מצד הלשון, איפכא הוא. כי כשהשמש נכנסת בעובי הרקיע אין היא נראית רק אורה נראה, ומתאים יותר שתחילת השקיעה היא ביאת השמש, וסוף השקיעה כשהאור גם הוא הולך ונעלם יהיה ביאת אורו.

עיקר אור השמש כבר בא כשנכסית השמש מעינינו,
אומנם השמש עדיין בגבול היום
ולכן רק בזמן שהשמש עוברת את גבול היום אז בה השמש

לענ"ד ראוי לפתוח אשכול נפרד על כל דף בפ"ע שיעלה מדי יום ביומו לפי סדר הדף. [ואולי תת פורום בפ"ע].
אבל אי"ז המקום להעתיק מחברות וחידושים אלא רק קושיות בפשט שמחכות לסיוע מהחברים, או ציונים והפניות מענינות.
ואתכבד לפתוח אשכול ראשון על ברכות דף ב'.
viewtopic.php?f=17&t=10677
מי שכתב כאן על ברכות דף ב' מוזמן להעביר לשם.

רק אל תרוצו לדפים הבאים בברכות
לידיעתכם ברכות דף ב' מתחיל רק ביום שישי למרות כל סיומי הש"ס...
אז בבקשה תעסקו בזה לפי הקצב

היא שיחתי כתב:רק אל תרוצו לדפים הבאים בברכות
לידיעתכם ברכות דף ב' מתחיל רק ביום שישי למרות כל סיומי הש"ס...
אז בבקשה תעסקו בזה לפי הקצב

אומנם בשבת דף ג',
לכן הבאתי גם מדף ד' עבור מי שלומד לפני הבדלה