פורום אוצר החכמה

שלום וברכה.

אני מעוניין לעבוד על פרוייקט תורני פרטי, דהיינו הוצאת ספר באחד ממקצעות התורה, או ההדרת ספר הזקוק לההדרה, באחד ממקצעות התורה, תורה, הלכה, מנהג או גמרא.

אבל היות ונתרבו הספרים והסופרים, ואין ברצוני לעבוד על נושא או ספר שלא יצטרכו אותו, ולא יהיה ביקוש אליו, לכן ברצוני לשמוע את חוות דעתכם, באיזה נושא בתורה נראה לכם שחסר עליו ספר לברר את אותו נושא ולהוציא עליו כלי מתוקן ומבורר.

או שראיתם ספר שזקוק לתיקון וההדרה כדי שכלל ישראל יוכל ללמוד בו, ונראה לכם שיהיה ביקוש אליו.

אודה מאד על כל הצעה, וכן על הארות והערות בעניין זה.
הצעות הארות והערות לשלוח למייל anukhe50@gmail.com

השאלה הראשונה היא אם יש תקציב
רעיונות לא חסר
יש הרבה ספרים חשובים ביותר שטרם הוהדרו

צודק אבי ישועה.
החסרים ספרים?!
הנה לך שני ספרים חשובים ביותר, לדעתי:
1. ספר אסופות, עדיין בכת"י.
2. פירוש התפילות והברכות לר"י בר יקר. נדפס, אך באופן מבולבל ומשובש, ובלי מ"מ טובים וכו'.

האם הכונה לספר האסופות, המופיע בקובץ שיטות קמאי (בידי עמ"ס ב"ב): חברו רבינו אליהו ב"ר יצחק מקרקשונה.
נראה שבעל קובץ שיטות קמאי מטפל בו - האם לא כן?

לגבי התקציב ה' עזר ויעזור, קודם נראה אם מה יש לגשת לשולחן.
אשמח אם תשלח את רעיונותיך והצעותיך לכתובת מייל הנ"ל

כרם כתב:האם הכונה לספר האסופות, המופיע בקובץ שיטות קמאי (בידי עמ"ס ב"ב): חברו רבינו אליהו ב"ר יצחק מקרקשונה.
נראה שבעל קובץ שיטות קמאי מטפל בו - האם לא כן?

יש שתי 'ספר (ה)אסופות' - אשכנזי (תלמיד הרוקח) ופרונבסלי, ואת האחרון חיבר ר' אליהו מקרקשונה.
הלכות איסור והיתר מ'ספר האסופות' האשכנזי נדפסו, ומהדירם טעה וייחס את הספר לר' אליהו הנזכר.
הלכות הבדלה ועוד מעט הלכות פירסם הרב ש"א שטרן בכמה כת"ע, ולאחרונה ב'מאורות הראשונים'. מצוי באוצר.
אין שום ספק בדבר ש'ספר האסופות' האשכנזי הוא מאחד מתלמידי הרוקח. ולוואי שמישהו יעסוק ויהדיר את הספר.

הנה לך רעיון נוסף:
בסידורים ומחזורים כתבי יד (אשכנזיים וצרפתיים) יש הרבה פסקי הלכות שחותם ה'ראשוניות' טבוע בם. מי שיאסוף אותם ויהדירם יעשה דבר גדול.

עד שאתם עוסקים בכגון אלו, אולי שמישהו יוציא את ספר הערוך כמו שצריך

אדם אדם וטעמו.
ומה בדיוק הבעייה במהדורת קהוט? אחרי שמתרגלים אליה ולסימניה, מאוד נחמד לעיין בה.
ועוד, לכאורה עדיף לההדיר כת"י שמעולם לא נדפס מאשר חיבור נדפס.

חכם באשי כתב:ומה בדיוק הבעייה במהדורת קהוט? אחרי שמתרגלים אליה ולסימניה, מאוד נחמד לעיין בה.

ראה כאן שיש סוברים שיש בזה בעיה.

ההצעות הקודמות לא יועילו מאד לעם ישראל, נכון הם ספרים חשובים, אבל כמה אנשים בדיוק ילמדו בהם,

יותר יועיל להוציא ביאור כמו שיצא על השס שוטנשטיין / מתיבתא / לובלין,

אפשר להוציא על שו"ע ט''ז ש''ך סמ''ע , ביאור כמו הנ"ל, נכון זה קשה יותר, אבל יועיל יותר.

אצלך 'עם ישראל' הם אלו שלומדים שוטנשטיין, וביאורי השך והטז של עוז והדר?

יוס'ל כתב:ההצעות הקודמות לא יועילו מאד לעם ישראל, נכון הם ספרים חשובים, אבל כמה אנשים בדיוק ילמדו בהם,

יותר יועיל להוציא ביאור כמו שיצא על השס שוטנשטיין / מתיבתא / לובלין,

אפשר להוציא על שו"ע ט''ז ש''ך סמ''ע , ביאור כמו הנ"ל, נכון זה קשה יותר, אבל יועיל יותר.

כמדומני שיש כמה שעובדים על כך בנוסף לעוז והדר ואף לפני כן.

יוס'ל כתב:ההצעות הקודמות לא יועילו מאד לעם ישראל, נכון הם ספרים חשובים, אבל כמה אנשים בדיוק ילמדו בהם,

יותר יועיל להוציא ביאור כמו שיצא על השס שוטנשטיין / מתיבתא / לובלין,

אפשר להוציא על שו"ע ט''ז ש''ך סמ''ע , ביאור כמו הנ"ל, נכון זה קשה יותר, אבל יועיל יותר.

הגר"מ שטרנבוך שליט"א בהקדמת ספרו מביא בשם הגאון מטשעבין זצ"ל, שאמר לו, כשתוציא הספר יהיו כאלה שיבואו אליך בטענות וטרוניות. אני נוהג לומר להם, מספר הלומדים הוא כך וכך אלפים, ואני הדפסתי את ספרי רק באלף עותקים, כי יודע אני שאין הספר מתאים לכולם, רק לאלף אחד מכולם. אם אין הספר מוצא חן בעיניך, אות הוא כי לא עבורך הדפסתי את הספר, ובטעות הגיע לידך, הנח אותו למי שכן מתאים.

כשם שאין פרצופיהם של בנ"א שוים כך אין דעותיהם שוות, אפשר להעלות הצעות שונות ומגוונות, אבל מאד איני אוהב את ההגדרה "לא יועילו מאד לעם ישראל". לעולם אי אפשר לדעת, לפעמים עלול ספר כזה, להעלות יהודי צעיר על דרך המלך, עד שהוא עושה מהפכה בכל הדורות.

כוונתי שמצווה עלינו קודם ללמוד ש"ס ושו"ע ולידע אותם על בורים לפני שנעבור להגות בשאר ספרים

אפשר להוציא על שו"ע ט''ז ש''ך סמ''ע , ביאור כמו הנ"ל, נכון זה קשה יותר, אבל יועיל יותר.

אפשר גם להוציא משנה ברורה על חושן משפט, ואולי גם לכתוב שולחן ערוך חדש!

למה לא לההדיר את רש"י על הש"ס?

אוצר החכמה כתב:אפשר גם להוציא משנה ברורה על חושן משפט,

בעבודה זו התחיל הרב כהן בעל ''בדי השולחן'', ולעת עתה הו"ל את ספרו על הל' שכירות פועלים. וכמובן שקנאת סופרים תרבה חכמה.

בברכת הצלחה.

בברכה המשולשת כתב:למה לא לההדיר את רש"י על הש"ס?

כבר ההדירוהו במתיבתא ולובלין

אוצר החכמה כתב:

אפשר להוציא על שו"ע ט''ז ש''ך סמ''ע , ביאור כמו הנ"ל, נכון זה קשה יותר, אבל יועיל יותר.

אפשר גם להוציא משנה ברורה על חושן משפט, ואולי גם לכתוב שולחן ערוך חדש!

יש כאלו שעשו חלק מהנ"ל, מעדני השלחן על חלק מיור"ד, בב"ח, תערובת, מליחה, יש אחד מצאנז שעשה על חלק מחו"מ וביאר גם את הסמ"ע והש"ך סעיף סעיף,

גם כנראה כבר כתבו כאן שהח"ח לא המשיך את המ"ב על חלקים נוספים מהשו"ע מפני שראה שזה המעיט את לימוד השו"ע עם נו"כ, א"כ מי שיעזור ללמוד שו"ע עם נו"כ הרי זה משובח, כל לומד נתקל בסמ"ע או ש"ך סתומים שקשה מאד לעמוד על כוונתם,

יש הרבה נושאים שלא הקיפו אותם מספיק לדוג' הלכות שבת מחברים רבים חיברו על הלכ' בישול ושהיה והטמנה, ועל נושאים אחרים חשובים לא פחות חסרים חיבורים.

כמה שהספר מועיל יותר כך ההיתר לכותבו משום 'עת לעשות לד' לכתוב תושבע"פ נכון יותר, ואם הספר לא שימושי או נכתב לא לכוונה זו אין היתר לכתוב תושבע"פ.

יוס'ל כתב:
כמה שהספר מועיל יותר כך ההיתר לכותבו משום 'עת לעשות לד' לכתוב תושבע"פ נכון יותר,

ואם הספר לא שימושי או נכתב לא לכוונה זו אין היתר לכתוב תושבע"פ.

גם ספר שנמצא רק במחשב אין היתר לכתוב ?

חכם באשי כתב:אדם אדם וטעמו.
ומה בדיוק הבעייה במהדורת קהוט? אחרי שמתרגלים אליה ולסימניה, מאוד נחמד לעיין בה.
ועוד, לכאורה עדיף לההדיר כת"י שמעולם לא נדפס מאשר חיבור נדפס.

מעיין אני רבות בערוך השלם, אך לשאול מה בדיוק הבעיה?
מלבד שצריך אומנות להתרגל לסימניה מה יצא מבטן מי, עדיין יש הרבה מה להוסיף עליה, ביחוד היום בעידן המיחשוב שאמור להיות מהפכה בספרי שורשים.
שלא לדבר כלל על הכלי המאוס שהערוך השלם נתון בתוכה, קודש וחול מעורבבים זה בזה, והגם שפעמים רבות אכלתי את תוכו וזרקתי את קליפתו לשאול על כך מה הבעיה? אכן אדם אדם וטעמו.

אני די מופתע מזה שהתייחסו ברצינות להצעה שלי לכתוב משנה ברורה על חושן משפט (הצעתי גם שו"ע חדש...),
אני התכוונתי לומר שצריך להבחין בין פרוייקטים שאפשריים לכל אדם שיש לו ידע תורני ראוי ומוכן להשקיע את זמנו וכחותיו, ועם אנשי צוות מתאימים יכול לבצעו, לבין פרוייקטים שתלויים בגדלות כללית בתורה או, ואולי גם, בהתמחות רבת שנים של אדם בתחום מסוים, כך שהאנשים שכותבים משנה ברורה, לא שואלים באיזה פרוייקט כדאי לי לעסוק, כתיבת משנה ברורה או גם פירוש מקיף על הש"ך והט"ז, ההצעה שבגללה כתבתי מה שכתבתי, כרוכים בלקיחת אחריות תורנית של פסיקה, איני מכיר את השואל ובהחלט ייתכן שהוא מתאים לכך, אבל נראה לי שזה מסוג הדברים שצריכים להתבשל באדם זמן רב, ולא להבחר כרעיון לפרוייקט תורני.

אוצר החכמה כתב:אני די מופתע מזה שהתייחסו ברצינות להצעה שלי לכתוב משנה ברורה על חושן משפט (הצעתי גם שו"ע חדש...),
אני התכוונתי לומר שצריך להבחין בין פרוייקטים שאפשריים לכל אדם שיש לו ידע תורני ראוי ומוכן להשקיע את זמנו וכחותיו, ועם אנשי צוות מתאימים יכול לבצעו, לבין פרוייקטים שתלויים בגדלות כללית בתורה או, ואולי גם, בהתמחות רבת שנים של אדם בתחום מסוים, כך שהאנשים שכותבים משנה ברורה, לא שואלים באיזה פרוייקט כדאי לי לעסוק, כתיבת משנה ברורה או גם פירוש מקיף על הש"ך והט"ז, ההצעה שבגללה כתבתי מה שכתבתי, כרוכים בלקיחת אחריות תורנית של פסיקה, איני מכיר את השואל ובהחלט ייתכן שהוא מתאים לכך, אבל נראה לי שזה מסוג הדברים שצריכים להתבשל באדם זמן רב, ולא להבחר כרעיון לפרוייקט תורני.

כל מילה פנינה!
ככלל, אין מצב שאדם נכנס ל'פרוייקט תורני' ללא שום זיקה פנימית אליו [שנובעת כמובן מהתמצאות ושליטה בנושאים הרלוונטיים], אא"כ הוא מו"ל שהמשיכה שלו רק ל'ירוקים'.

חקר כתב:

אוצר החכמה כתב:אני די מופתע מזה שהתייחסו ברצינות להצעה שלי לכתוב משנה ברורה על חושן משפט (הצעתי גם שו"ע חדש...),
אני התכוונתי לומר שצריך להבחין בין פרוייקטים שאפשריים לכל אדם שיש לו ידע תורני ראוי ומוכן להשקיע את זמנו וכחותיו, ועם אנשי צוות מתאימים יכול לבצעו, לבין פרוייקטים שתלויים בגדלות כללית בתורה או, ואולי גם, בהתמחות רבת שנים של אדם בתחום מסוים, כך שהאנשים שכותבים משנה ברורה, לא שואלים באיזה פרוייקט כדאי לי לעסוק, כתיבת משנה ברורה או גם פירוש מקיף על הש"ך והט"ז, ההצעה שבגללה כתבתי מה שכתבתי, כרוכים בלקיחת אחריות תורנית של פסיקה, איני מכיר את השואל ובהחלט ייתכן שהוא מתאים לכך, אבל נראה לי שזה מסוג הדברים שצריכים להתבשל באדם זמן רב, ולא להבחר כרעיון לפרוייקט תורני.

כל מילה פנינה!

כנראה גם אוצר החכמה בישל זמן רב את דבריו הללו
כדי שלא לרפות ידיים

ח"ו לא היתה כל כוונה להרפות ידים, רק להסביר ש'פרוייקט' לא בוחרים לפי המלצות ידידים אלא מתוך רצון ומשיכה עצמית, אם יש כמה אופציות כאלו בודאי כדאי להתייעץ מה להעדיף, אבל גם את זה לא רצוי לעשות ע"ג פורום פתוח, וד"ל.

מצד שני, יכול להיות שמתוך רעיונות שונים ימצא את הדבר הקרוב אליו ולרוחו רק שמשום מה לא עלה בדעתו, או שייתן לו רעיונות שיבשילו בעתיד.

ואם כבר מעלים כאן כל מיני הצעות לההדרת ספרים, כדאי להזכיר גם את 'ספר השרשים' לרד"ק שראוי לעריכה מחודשת ומיפתוח הגון [כמובן רק ע"י בר סמכא בחכמת הדקדוק].

אוצר החכמה כתב:אפשר גם להוציא משנה ברורה על חושן משפט!

האם הכולל של נדבורנה חו"מ לא עובדים שנים על כזה פרוייקט

יוס'ל כתב:

בברכה המשולשת כתב:למה לא לההדיר את רש"י על הש"ס?

כבר ההדירוהו במתיבתא ולובלין

על-פי כת"י?

חקר כתב:ככלל, אין מצב שאדם נכנס ל'פרוייקט תורני' ללא שום זיקה פנימית אליו [שנובעת כמובן מהתמצאות ושליטה בנושאים הרלוונטיים], אא"כ הוא מו"ל שהמשיכה שלו רק ל'ירוקים'.

נכון ביותר, מנסיון אישי.

אוצר החכמה כתב:

אפשר להוציא על שו"ע ט''ז ש''ך סמ''ע , ביאור כמו הנ"ל, נכון זה קשה יותר, אבל יועיל יותר.

אפשר גם להוציא משנה ברורה על חושן משפט, ואולי גם לכתוב שולחן ערוך חדש!

שמעתי שהרב שראבני חמיו של הרב בן ציון שאול עשה את זה על אבן העזר מטעם מכון הרי פישל, מישהו יודע מה עלה בגורל זה?

יוס'ל כתב:

בברכה המשולשת כתב:למה לא לההדיר את רש"י על הש"ס?

כבר ההדירוהו במתיבתא ולובלין

ביאורי רש"י במתיבתא [עכ"פ זה מה שאני יודע] הוא ביאור על רש"י נוסח עוז והדר, ולא יותר מזה.

יוס'ל כתב: גם כנראה כבר כתבו כאן שהח"ח לא המשיך את המ"ב על חלקים נוספים מהשו"ע מפני שראה שזה המעיט את לימוד השו"ע עם נו"כ

ישנם שמועות רבות מדוע לא חוברו כרכים נוספים במשנ"ב (ראה למשל בחלק הראשון של הספר 'עין יצחק').

אלא שזכינו ובחלק הראשון של הספר 'מן הגנזים' הובא מכתב שכתב הח"ח לרב יצחק נסים ממש בעניין זה. בין השאר, שאל הרב נסים את הח"ח האם הוא מתכוון לחבר כרכים נוספים בחיבור המשנ"ב, ועל כך השיב הח"ח:

"ולאשר שאלני אודות חיבור משנה ברורה על יו"ד – אודה ולא בוש – אודות יו"ד לא עסקתי, חסד הש"י היה עלי לעזרני לברר האו"ח, וגם זה מעשה נסים, כי עסקתי בו לערך כ"ה שנים, כי הוכרחתי ללמוד כל ענין עם ראשונים, וכל הראשונים שהובא בב"י הכל למדתי בחסד הש"י, וכן כל האחרונים שהובא במ"א הכל עיינתי בהם בעזה"י – ובצירוף חברים גדולי תורה… ואין בי כח לעת זקנתי לעסוק ביו"ד ולברר כל פרט למעשה"

[ייתכן ובאמת היו כמה סיבות, ומ"מ טובה עדות 'מפי כתבם' מאלף שמועות פורחות]

הרב נסים עצמו פרסם את האגרת הזו לפני עשרות שנים, בפתיחת שו"ת יין הטוב

הגיונות כתב:ישנם שמועות רבות מדוע לא חוברו כרכים נוספים במשנ"ב - ראה למשל בחלק הראשון של הספר 'עין יצחק'.

הנה הדברים מהספר 'עין יצחק'.

מורה צדק כתב:שמעתי שהרב שראבני חמיו של הרב בן ציון שאול עשה את זה על אבן העזר מטעם מכון הרי פישל, מישהו יודע מה עלה בגורל זה?

המשפחה עובדים על זה
[הרב אלחנן בנו של רבי ראובן שרבאני].