פורום אוצר החכמה

כתב הרמב"ם בפרק ב' מה' מגילה הי"ח
כל הכתובים עתידים להתבטל לימות המשיח חוץ וכו'
ושמעתי על זה קושיה גדולה מהרמב"ם סוף הלכות תענית [פ"ה הי"ט]
שהצומות עתידים להיות ימי ששון ושמחה שנאמר וכו'
וקשה הרי הנביאים עתידים להתבטל, ומניין שיהיו ימי ששון ושמחה

הרמב"ם מתכוין שאינם בגדר תורה מן השמים המבואר בפ"ט מיסוה"ת אבל לא אמר חלילה שבטלים. עיין היטב בלשונו.
(אם כבר נוסיף קושיא מה עם ספר יחזקאל שבו נבואה איך יראה הבית וכו עF" כמשנ"ת)

לדעתי כל העניין של הדברים שאמורים להיבטל בימות המשיח נשגבים מבינתינו ואינם כפשטם.

מורה צדק כתב:לדעתי כל העניין של הדברים שאמורים להיבטל בימות המשיח נשגבים מבינתינו ואינם כפשטם.

לדעתי תגובתך נשגבה מהשגתינו הגם שהיא כנראה כפשוטה..

כמובן שגם לדעת הרמב"ם אין הכונה שנבואתם בטלה, שהרי כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אלא שבטל מתורת ספר. ואם כבר עליך להקשות מההמשך שלא יהא זכרון הצרות, אבל גם זה לא קשיא.

צh33 כתב:

מורה צדק כתב:לדעתי כל העניין של הדברים שאמורים להיבטל בימות המשיח נשגבים מבינתינו ואינם כפשטם.

לדעתי תגובתך נשגבה מהשגתינו הגם שהיא כנראה כפשוטה..

נשגב מאוד.
הפליאה בזה גדולה, המועדים כתובים בתורה, ויבוא משיח ויבטלם?

מורה צדק כתב:הפליאה בזה גדולה, המועדים כתובים בתורה, ויבוא משיח ויבטלם?

דיברו בזה רבים.

ומה תירצו?

1. הראי' מהפסוק היא שעכשיו אנו יודעים מה יהא לעת"ל.
2. מה שיבטלו הכתובים זהו כיון שידעו הכל מהתורה (מחמשת החומשים),
ולכן לא קשיא שיבטלו, כיון שאז נדע מהתורה כיצד ללמוד.

צh33 כתב:הרמב"ם מתכוין שאינם בגדר תורה מן השמים המבואר בפ"ט מיסוה"ת אבל לא אמר חלילה שבטלים. עיין היטב בלשונו.

מה הפי' בדבריך, שהצומות לא יבטלו?

ובכל זה עיין בליקוטי שיחות חט"ו שיחה לעשרה בטבת, קונטרס הלכות של תורה שאינם בטלין לעת"ל - ספר השיחות תשנ"ב ח"א.
ויה"ר שתיכף ומיד יבטלו הצומות ויפכו לששון ולשמחה והעני' סוערה תתנחם (ראה אבודרהם) בבנין ירושלים עיה"ק וביהמ"ק השלישי מקדש אדנ"י כוננו ידיך.

יין המשמח כתב:1. הראי' מהפסוק היא שעכשיו אנו יודעים מה יהא לעת"ל.
2. מה שיבטלו הכתובים זהו כיון שידעו הכל מהתורה (מחמשת החומשים),
ולכן לא קשיא שיבטלו, כיון שאז נדע מהתורה כיצד ללמוד.

אתה רוצה לומר שתנאים, אמוראים, ראשונים ואחרונים, כולם לא ידעו איך ללמוד? ובגלל זה אנחנו חוגגים את החגים?

[יח] כל ספרי הנביאים וכל הכתובים, עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר--הרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינן בטילין, לעולם. ואף על פי שכל זכרון הצרות ייבטל, שנאמר "כי נשכחו, הצרות הראשונות, וכי נסתרו, מעיניי" (ישעיהו סה,טז)--ימי הפורים לא ייבטלו, שנאמר "וימי הפורים האלה, לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם, לא יסוף מזרעם" (אסתר ט,כח).

זה לשון הרמב"ם ואינני רואה כאן שעוסק בביטול המועדים בכלל וכמדומה שכמה חברים התבלבלו עם איזה מדרש שדן בזה ותירצו בתשובות הרשב"א וכו. אבל אי"ז שייך לרמבם הזה שדן בגדר ספרי הכתובים.

מורה צדק כתב:אתה רוצה לומר שתנאים, אמוראים, ראשונים ואחרונים, כולם לא ידעו איך ללמוד? ובגלל זה אנחנו חוגגים את החגים?

ראשית כל, ציינתי למ"מ על דברי.
ובנוסף לכך אם ברצונך בעוד מ"מ, ראה בספר המאמרים תרסד בתחילתו, ספר המאמרים מלוקט ח"ד ד"ה גדול יהי' אות ג\ד.
מלבד זאת שכך איתא בגמ' שזה (הצומות) תלוי ביש שלום ואין שלום.
וכן עיין ליקוטי שיחות חל"ג שיחה לי"ז בתמוז.

[ובנוגע לזה שלא משנה שיבטלו כיון שנדע זאת מהתורה,
זהו גם ללימוד שיש צומות וגם שיבטלו שנדע מהתורה, וחלילה מלהוציא לעז על ראשונים כמלאכים].

צh33 כתב:

[יח] כל ספרי הנביאים וכל הכתובים, עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר--הרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינן בטילין, לעולם. ואף על פי שכל זכרון הצרות ייבטל, שנאמר "כי נשכחו, הצרות הראשונות, וכי נסתרו, מעיניי" (ישעיהו סה,טז)--ימי הפורים לא ייבטלו, שנאמר "וימי הפורים האלה, לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם, לא יסוף מזרעם" (אסתר ט,כח).

זה לשון הרמב"ם ואינני רואה כאן שעוסק בביטול המועדים בכלל וכמדומה שכמה חברים התבלבלו עם איזה מדרש שדן בזה ותירצו בתשובות הרשב"א וכו. אבל אי"ז שייך לרמבם הזה שדן בגדר ספרי הכתובים.

זוהי הלכה ברמב"ם סוף הל' תעניות:

כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח ולא עוד אלא שהם עתידים להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה שנאמר כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו:

וראה במקורות שכתבתי לעיל.

כל זה לעניין הצומות, שלא כתובים בתורה, אך מה עם המועדים?

מורה צדק כתב:כל זה לעניין הצומות, שלא כתובים בתורה, אך מה עם המועדים?

במחילה מכת"ר לא הבינותי את שאלתו.

יש שתי דברים שעליהם אומרים שיבטלו, צומות ומועדים, אז מילא צומות שלא כתוב במפורש בתורה יבטלו, ובפרט שסיבת הצום מתבטלת, אך מה עם המועדים? כתוב בתורה לקיים ג' רגלים, ואיך יבטלו לימות המשיח? וכי התורה שניתנה לנו בסיני תשתנה?

בכלל תמה על עצמך אתה האומר שהצום יהפך למועד ולאידך המועדים יבטלו?

יש תשובה שלמה של הרדב"ז על ביטול המועדות, יעויי"ש

מורה צדק כתב:ש שתי דברים שעליהם אומרים שיבטלו, צומות ומועדים, אז מילא צומות שלא כתוב במפורש בתורה יבטלו, ובפרט שסיבת הצום מתבטלת, אך מה עם המועדים? כתוב בתורה לקיים ג' רגלים, ואיך יבטלו לימות המשיח? וכי התורה שניתנה לנו בסיני תשתנה?

הרבי מליובאוויטש מסביר:
שלעת"ל תהי' הארה גדולה של אלוקות בעולם,
ולכן המועדים - שכעת אנו מרגישים את מעלתם על ימי החול -
לא יהיו כ"כ מורגשים.

אך חלילה לומר שיבטלו ויסופו מן העולם, והלא "התורה הזו לא תהא מוחלפת".

יין המשמח כתב:

מורה צדק כתב:ש שתי דברים שעליהם אומרים שיבטלו, צומות ומועדים, אז מילא צומות שלא כתוב במפורש בתורה יבטלו, ובפרט שסיבת הצום מתבטלת, אך מה עם המועדים? כתוב בתורה לקיים ג' רגלים, ואיך יבטלו לימות המשיח? וכי התורה שניתנה לנו בסיני תשתנה?

הרבי מליובאוויטש מסביר:
שלעת"ל תהי' הארה גדולה של אלוקות בעולם,
ולכן המועדים - שכעת אנו מרגישים את מעלתם על ימי החול -
לא יהיו כ"כ מורגשים.

אך חלילה לומר שיבטלו ויסופו מן העולם, והלא "התורה הזו לא תהא מוחלפת".

עיין ברכות י"ג.

צh33 כתב:הרמב"ם מתכוין שאינם בגדר תורה מן השמים המבואר בפ"ט מיסוה"ת אבל לא אמר חלילה שבטלים. עיין היטב בלשונו.
(אם כבר נוסיף קושיא מה עם ספר יחזקאל שבו נבואה איך יראה הבית וכו עF" כמשנ"ת)

מה מבואר בפ"ט?

ז"ל:

דבר ברור ומפורש בתורה, שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים: אין לה לא שינוי, ולא גירעון ולא תוספת, שנאמר "את כל הדבר, אשר אנוכי מצווה אתכם--אותו תשמרו, לעשות: לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג,א); ונאמר "והנגלות לנו ולבנינו, עד עולם--לעשות, את כל דברי התורה הזאת" (דברים כט,כח). הא למדת שכל דברי תורה, מצווין אנו לעשותן עד עולם; וכן הוא אומר "חוקת עולם לדורותיכם" (ויקרא ג,יז; ועוד שבעה מקומות),