שיטת ראשונים "לשבת יצרה" רק במישור ולא בבנין קומות

בית שביעי · הודעהעל ידי **בית שביעי** » ג' אוגוסט 07, 2012 1:04 am

שמעתי פעם על שיטה בראשונים שהמצווה של לשבת יצרה, לא לתוהו בראה מתקיימים דוקא אם מתיישבים בקומת קרקע אבל לא בקומות העליונות, וכנראה שגם מצוות יישוב ארץ ישראל בכלל זה.

באמת אמרו שהבנייה היום ואפילו ביוזמה חרדית היא נגד התורה, רש"י הק' אומר של"כל עיר צריך שיהיה מגרש לנוי העיר", ופשוט שיטת הבנייה כיום רק מזיק לאדם ולטבעו שהקב"ה הטביע בו ליהנות מעולמו מאויר הטוב ומדברים הטבעיים הסובבים אותנו, ובודאי מצוה גדולה לפרסם ל'גדולי הדור' ולה'עולם' שיפסיקו לקנות מהקבלנים שבונים נגד טבעיות האדם.

לדאבונינו ולצערינו אי אפשר ליהודי חרדי לחיות רק בעיר שנבנה באופן מטורף כזו, והבתים המורחבים מושללים מאתנו רק בשביל מוחנו.

חקר · הודעהעל ידי **חקר** » ג' אוגוסט 07, 2012 1:07 am

בית שביעי כתב: ובודאי מצוה גדולה לפרסם ל'גדולי הדור'!!!

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ג' אוגוסט 07, 2012 1:08 am

"מנהג" ישן כבר מאות שנים לבנות כך געטא

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ג' אוגוסט 07, 2012 2:11 am

יש לפותח האשכול איזה הוכחה שכך דעת הראשונים, או לפחות אחד מהם?

למה אתה מתכוון בכלל בהנחה שהפסוק לא לתהו בראה לשבת יצרה, מתייחס למגורי האדם, הגמרא משייכת את זה לריבוי האנשים.
בכל מקרה מגורים בעליה וגם בעליה ע"ג עליה מוזכרים בגמרא.

ופשוט שיטת הבנייה כיום רק מזיק לאדם ולטבעו שהקב"ה הטביע בו ליהנות מעולמו מאויר הטוב ומדברים הטבעיים הסובבים אותנו, ובודאי מצוה גדולה לפרסם ל'גדולי הדור' ולה'עולם' שיפסיקו לקנות מהקבלנים שבונים נגד טבעיות האדם.

אתה צריך להוכיח שזה מזיק לפני שאתה רץ לפרסם לגדולי הדור, אגב, אולי כדאי לשאול את גדולי הדור והפוסקים לפני שרצים לפרסם ל 'גדולי הדור' ?

בברכה המשולשת

לגבי מצות ישוב א"י גם אני הקטן שמעתי מהלך זה (בלי קשר לפסוק לשבת יצרה, שאינו עניין לזה, וכפי שהעיר הרב אוצה"ח שליט"א)

אבל מה המקור לעניין זה? העניין של מגרשים לעיר לא מוכיח אלא שראוי שיהיה מה שקוראים ריאות ירוקות, (ואפילו זה צ"ע אם הווה הוכחה), אבל מה המקור נגד בנייה לגובה שנחשבת עדיפה ע"פ כללי איכות הסביבה במצב של מצוקת קרקע, אני לא יודע אם הם צודקים אבל צריך ראיות לכאן או לכאן.

לדאבונינו ולצערינו אי אפשר ליהודי חרדי לחיות רק בעיר שנבנה באופן מטורף כזו, והבתים המורחבים מושללים מאתנו רק בשביל מוחנו.

יש כמובן אפשרות לגור במושבים רחוקים כמו שגרו יהודים בכפרים באירופה, וליסוע לימים נוראים לעיר וכדומה. רק אנחנו מעדיפים את הנוחות התורנית של המצאות ביחד (איצקוביץ, כוללים, וחברה חרדית סמוכה) על כל יתרונותיה, אבל אי אפשר לרצות הכל.

בברכה המשולשת

אוצר החכמה כתב:אבל מה המקור לעניין זה? העניין של מגרשים לעיר לא מוכיח אלא שראוי שיהיה מה שקוראים ריאות ירוקות, (ואפילו זה צ"ע אם הווה הוכחה), אבל מה המקור נגד בנייה לגובה שנחשבת עדיפה ע"פ כללי איכות הסביבה במצב של מצוקת קרקע.

יש מאמר של הגר"ב ישר בהתורה והמדינה על תכנון ערים לפי ההלכה, אך כמדומני שהוא אינו עוסק בנושא של קומות.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ג' אוגוסט 07, 2012 10:16 am

אוצר החכמה כתב:
אתה צריך להוכיח שזה מזיק לפני שאתה רץ לפרסם לגדולי הדור, אגב, אולי כדאי לשאול את גדולי הדור והפוסקים לפני שרצים לפרסם ל 'גדולי הדור' ?

עולם הפוך ראינו.

גם א"ת שיש בעיה כזאת (ופותח האשכול עדיין לא הביא את מקורו), כשאדם קונה בית בבניין קומות יש לו זכות בקרקע בדיוק כמו מי שגר בקומת קרקע.

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ג' אוגוסט 07, 2012 10:22 am

קצת מקורות בגמ' כתובות ק"י עמוד ב
בשלמא מכרך לעיר דבכרך שכיחי כל מילי בעיר לא שכיחי כל מילי אלא מעיר לכרך מ"ט מסייע ליה לרבי יוסי בר חנינא דא"ר יוסי בר חנינא מנין שישיבת כרכים קשה שנאמר +נחמיה י"א+ ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלים
וברש"י שם:
ישיבת כרכין קשה - שהכל מתיישבין שם ודוחקין ומקרבים הבתים זו לזו ואין שם אויר אבל בעיר יש גנות ופרדסים סמוכים לבתים ואוירן יפה.
וע"ע ברד"ק מיכה פרק ה פסוק י' "והכרתי ערי ארצך - שהם מוקפות חומה ולא יצטרכו לחומה כי שלום יהיה להם וריב אדם לא יהיה בהם ואמר והכרתי כלומר במה שארבה אתכם ואתן לכם שלום כאלו אני אכרות את חומת עריכם עד שלא יקראו ערים אלא פרזות וכן אמר פרזות תשב ירושלם וגו' וכן פי' והרסתי כל מבצריך ועוד כי ישיבת הפרזות טובה לבריאות הגוף מישיבת הערים המוקפות והכרכים וכן אמרו רז"ל אין מוציאין מעיר לכרך מפני שישיבת כרכים קשה ואמר מנין שישיבת כרכים קשה שנאמר ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלם והטעם כי האויר צר בכרכים ובפרזות הוא רחב וטוב לבריאות הגוף".
[אמנם עי"ש בגמ' בכתובת שיש כאלו שמעדיפים לגור בעיר דווקא].

ומאידך:
בגמ' בבא בתרא דף עה עמוד ב
אמר ריש לקיש עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ירושלם אלף טפף גינואות אלף קפל מגדלים אלף ליצוי בירניות אלף ושני שילה טוטפראות וכל אחת ואחת הויא כצפורי בשלוותה תניא א"ר יוסי אני ראיתי צפורי בשלוותה והיו בה מאה ושמונים אלף שווקים של מוכרי ציקי קדירה .
ובילקוט זכריה הגי' פחותה שבכולם כציפורי בשלותה
וע"ע באוצר המדרשים (אייזנשטיין) משיח עמוד 394
ועתידים להיות תוך ירושלים שלשת אלפים מגדלים וכל מגדל שבעת אלפים קומה ויושבת בראש שלשה הרים על סיני ועל תבור ועל כרמל, וכל קומה וקומה שבעת אלפים שיעור וכל שיעור שתים וששים אמה, והיא יושבת בראש שלשים ושלש צלעות ובית המקדש בראש כולם. כיצד יכולין לעלות בו? כעננים וכיונים עפים ופורחים שנאמר מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבותיהם.

בית שביעי

גם הבתי כנסיות היו מחוץ לעיר[/http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16893 ואם נשאל לבית דין הגדול איך לבנות עיר אולי היה התשובה שצריך לבנות הבית כנסת מחוץ לעיר.

שמעתי בוודאות על שיטה בראשונים בזה.

יישר כח למגיבים לטב ולמוטב, ואולי צ"ל ל[עסקני] גדולי הדור..., אבל העיקר נתכוונתי לתודעת העם, ופשוט שכחנו שקיים דבר כזה לחיות עם הטבע בלי להיות חילוני...

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ד' אוגוסט 08, 2012 1:50 am

עיין בספר 'איכות הסביבה והיזק ראיה' לרבנים אליעזר אפרסמון ואליעזר רודריג שליט"א.

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ד' אוגוסט 08, 2012 1:05 pm

ויש ענין לגור שלא בקומת קרקע
כמו שכתוב בספר המדות חלק שני למוהר"ן מברסלב - בית
לדור בעליה הוא טוב יותר לעבודת הבורא מלדור בבית תחתון

עוקר הרים · הודעהעל ידי **עוקר הרים** » ד' אוגוסט 08, 2012 1:51 pm

מעניין לעניין באותו עניין.
יש נידון שלם בראשונים לגבי גגות ועליות לא נתקדשו, האם קאי רק על הלשכות והעזרה, או גם על כל ירושלים, ונפק"מ לגבי אכילת קדשים קלים. רש"י בפרק תמיד נשחט נקט בפשיטות שקאי גם על כל ירושלים. אמנם זכורני שיש מהרש"א במקום אחר בש"ס (נשמט מזכרוני מקומו) שכותב על דברי תוס' שם (?) שכוונתם רק על הלשכות והעזרה, ולא על כל ירושלים.
עכ"פ חזינן מהכי, דנידון זה של קדושת המקום, אם נותר במקומו או "מתפשט" גם לקומות, יש לו מקורות נאמנים, ואדרבה - יראונו הצורבים את חילם בסוגיא זו, ויחכימונו עוד.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ד' אוגוסט 08, 2012 3:56 pm

אין כזה שיטה בראשונים. ומהא דהביא מגגות ועליות יש להביא להיפך מהא דנופו של עץ קולט בעיר מקלט.

עוקר הרים · הודעהעל ידי **עוקר הרים** » ד' אוגוסט 08, 2012 4:24 pm

תוכן כתב:אין כזה שיטה בראשונים. ומהא דהביא מגגות ועליות יש להביא להיפך מהא דנופו של עץ קולט בעיר מקלט.

נופו של עץ זה עדיין הקרקע עליה אנו מדברים, ואינו נחשב בגדר קומות. ותמהני על ההו"א של מע"כ.

בברכה המשולשת

בית שביעי כתב:גם הבתי כנסיות היו מחוץ לעיר[/http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16893 ואם נשאל לבית דין הגדול איך לבנות עיר אולי היה התשובה שצריך לבנות הבית כנסת מחוץ לעיר.

לכאורה זה היה בדיעבד, בגלל רדיפות הגויים.

ערער בערבה

בברכה המשולשת כתב:
בית שביעי כתב:גם הבתי כנסיות היו מחוץ לעיר[/http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16893 ואם נשאל לבית דין הגדול איך לבנות עיר אולי היה התשובה שצריך לבנות הבית כנסת מחוץ לעיר.

לכאורה זה היה בדיעבד, בגלל רדיפות הגויים.

viewtopic.php?f=7&t=8556&hilit=%D7%97%D7%95%D7%A5+%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A8

בית שביעי · הודעהעל ידי **בית שביעי** » ד' אוגוסט 08, 2012 8:49 pm

עיי'הרמב''ם ה' תפלה פרק י''א א. כְּשֶׁבּוֹנִין בֵּית הַכְּנֶסֶת אֵין בּוֹנִין אוֹתָהּ אֶלָּא בְּגֹבְהָה שֶׁל עִיר שֶׁנֶּאֱמַר (משלי א) בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא. וּמַגְבִּיהִין אוֹתָה עַד שֶׁתְּהֵא גָבוֹהַּ מִכָּל חֲצֵרוֹת הָעִיר שֶׁנֶּאֶמַר (עזרא ט) לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ.

מכרמי יין

אבל א"כ כשנבנה עיר עפ"י הלכה, וכן כשמחזיקים עיר עפ"י תורה, חייבין שבית הכנסת יהא בגובהו של עיר, ואם יבוא מאן דהו לבנות בית עם קומות, פקחי העיר לא ירשו לו לבנות יותר מעכ"פ הבית הכנסת הכי גבוה

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ה' אוגוסט 09, 2012 2:21 am

בית שביעי כתב:שמעתי פעם על שיטה בראשונים שהמצווה של לשבת יצרה, לא לתוהו בראה מתקיימים דוקא אם מתיישבים בקומת קרקע אבל לא בקומות העליונות, וכנראה שגם מצוות יישוב ארץ ישראל בכלל זה.

באמת אמרו שהבנייה היום ואפילו ביוזמה חרדית היא נגד התורה, רש"י הק' אומר של"כל עיר צריך שיהיה מגרש לנוי העיר", ופשוט שיטת הבנייה כיום רק מזיק לאדם ולטבעו שהקב"ה הטביע בו ליהנות מעולמו מאויר הטוב ומדברים הטבעיים הסובבים אותנו, ובודאי מצוה גדולה לפרסם ל'גדולי הדור' ולה'עולם' שיפסיקו לקנות מהקבלנים שבונים נגד טבעיות האדם.

לדאבונינו ולצערינו אי אפשר ליהודי חרדי לחיות רק בעיר שנבנה באופן מטורף כזו, והבתים המורחבים מושללים מאתנו רק בשביל מוחנו.

יש עוד דברים הנצרכים לאדם
בסנהדרין י"ז:
תניא כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה בית דין מכין ועונשין וקופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה ובית הכנסת ובית המרחץ וביהכ''ס רופא ואומן ולבלר (וטבח) ומלמד תינוקות משום ר' עקיבא אמרו אף מיני פירא מפני שמיני פירא מאירין את העינים:

ובכרכים יש יותר רופאים מהכפרים

רחמים · הודעהעל ידי **רחמים** » ב' אוגוסט 13, 2012 2:59 pm

אם אתה מדבר על אויר לא צח שיש בכרכים
מה תאמר ע''ז שיש מכוניות בכל מקום
ומה תאמר ע''ז שיש מפעלים בכל מקום

ומה תאמר ע''ז שעד שיש יום שבת שרוב המכוניות והמפעלים מפסיקים
לעשן באים אחרים ומפעילים גנרטור על סולר בלא פילטר במקום להפעיל גנרטור סוללרי על אנרגית השמש או לפחות לשים פילטר לגנרטור שלהם?

בית שביעי

האם כשבונים עיר "חרדית" לשמה הולכים אצל בית דין יפה לשמוע מהם, איך צריך לבנות העיר? אולי יש הלכות או דעת תורה באופן בנייתה?

וראה דבר פלא, האוהח"ק שנתקדש בקדושה של מעלה בכל שכבות היהדות, וכתב דברים "מתמיהים" ביותר, שאולי כדאי לצנזר אותם במהדורה הבאה...

אור החיים על בראשית פרק יא פסוק א
(א) ויהי כל הארץ שפה אחת וגו' יש לתת לב לתור בענין דור הפלגה מה היה דעתם בבנות העיר והמגדל, שאם טעמם הוא בפרט מפרטי הכפירה לא נודע אופן הכפירה גם לא היה ה' מספיק להענישם בהפיץ אותם לבד

ב) ועוד צריך לדעת אומרו לא יבצר מהם, כי ח"ו כמעט יבא הטועה לטעות בזה

ג) ועוד מה היא כוונת הכתוב שכתב לנו ענין בנין העיר בפרטים המגונים, והלא אמרו רבותינו ז"ל (אדר"נ פי"א) כי מרצון ה' היה שיתעסקו בבנין העולם:

ואפשר כי להיות שכאשר ברא הקב"ה עולמו בראו שיהיה שליש ישוב ושליש מדבר, ותמצא הן היום כמה מקומות של ישוב שאם תסמוך אותם אחת אל אחת לא יהיה אפילו חלק ממאה בשליש ישוב הנזכר ויהיה הכל מדבר, אלא להיות שהעיירות והכרכים בין עיר לעיר חלק חרב ובני העולם עוברים ושבים מזו לזו, בזה יחשב הכל בין העיירות בין מה שביניהם ישוב ובצירוף הכל תמצא שליש ישוב:

ולזה נאמר (היתה) [ויהי] כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים, רצו שיהיו כולם מקובצים במקום אחד ולא יתפזרו אנה ואנה ושיהיה מקום אחד ישוב דוקא, ולזה בנו העיר להם פירוש עיר אחת לכולם, ולחששת שמא יתפזרו באורך העולם וילך אחד מהם אנה ואנה עשו המגדל להיות להם לסימן שזהו מקומם אשר נקרא שמם עליו, וגם להכיר המקום מרחוק אשר יהיה שם ובא יבא לאות המגדל, וזהו אומרו (פסוק ד) פן נפוץ על פני כל הארץ, שלא רצו להיותם נפזרים וכלים זעיר שם זעיר שם:

ולזה אמר ה' כי הדבר הזה איננו נכון בעיניו, והוא דבר שיכולים להשיגו להיותם בעלי בחירה ורצון במעשה הגשמי, ולזה גזר אומר להפר עצתם ולבלול שפתם שאז בהכרח יהיו נפרדים וכל אחד יבקש לו מקום, וזהו שאמר הכתוב ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ, וזה הוא עד נאמן לפירושנו שכוונת ה' שיהיו ממלאים כל העולם, ובזה נעשה שליש העולם ישוב לסיבה נודעת לו יתברך שמו ויש בזה סוד כידוע ליודעי חן וכמעט יהיה דומה למקצץ בנטיעות ומפנים השפעה ממקום למקום ורבותינו זכרונם לברכה דרשו דרשות הרבה ואין המקרא יוצא מידי פשוטו:

בית שביעי

וגם דברי האברבנאל קילורין לעינים:
וכן היה חטאת דור הפלג' דומ' לחטא אדם וקין ובניו, לפי שבהיות להם רבוי הענינים הטבעיים ההכרחיים לקיומם מאת ה' מן השמים, בהיותם פנויים ממלאכ' מכל עמל ומוכנים להתעסק בשלמות נפשם, לא נחה דעתם במה שהכין להם בוראם במתנתו הרחבה הטבעית, ויבקשו לשלוח יד ולשים כל מחשבותם למצא המלאכות בבנות עיר, שהיא כוללת המלאכות כלם, ומגדל בתוכ' כדי להתחבר שם ולעשת עצמם מדיניים תחת היותם בני שדה, בחשבם שהתכלית המיוחד להם היה הקבוץ המדינות להתמשך ביניהם השתוף והחברה, ושזו המעולה בתכליתיות האנושיות עם מה שימשך מזה מהם מהשמות והמנוי' והממשלות והכבודות הדמיוניות וחמדת אסיפת הקנינים והחמס והגזל ושפיכות דמים הנמשכים. מה שלא היה דבר נמצא מזה בהיותם בשד' כל אחד בפני עצמו וכמאמר שלמה (קהלת ז') האלהים עשה את האדם ישר והמ' בקשו חשבונות רבים, ולהיות כל זה מותר בלתי טבעי מונע ומעיק האדם מהשגת שלמותו האמתי הנפשיי. לכן, נענשו האנשים החטאים האלה בנפשותם, בשבלל השם לשונם והפיצם על פני כל הארץ, כמו שגרש את אדם הראשון מג"ע וגרש את קין מארץ מושבו ואת בניו גרש מהעולם במי המבול, כי היה פשעם שוה, בששמו תכליתם האחרון בעץ הדעת ועזבו עץ החיים, שהוא התכלית האמיתי ולכן ענשם היה ראוי שיהי' ג"כ מתדמה"

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ב' אוקטובר 29, 2012 4:03 am

קצת פלא. ע"פ דרך הטבע, וכמובן גם ע"פ שכל פשוט ("קאמען סאנס" בלע"ז) חיי נוחות מתוך שפע והרחבה שייכים אך ורק ע"י בניין עיר ומדינה ולא בחיי שדה. ואמרו "התפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעהו". ואם רצונו ית' בחיי שדה ובפירוד האנשים, למה ציוה עלינו הוא ית' "שום תשים עליך מלך"? ולמה ציותה עלינו התורה כל דיני בנין ערים, הרחקת 2000 אמה למגרשי הערים וכו', דין בית ערי חומה שהם ביישוב דווקא ולא בשדה.

אלא הנראה בעיני, בכוונת האברבנאל ואור החיים הקדוש, שיש להזהר מהרצון לשליטה וממלכה יותר על הנצרך על קיום המין והאומה, אבל חמדת ותאוות השלטון הוא עבירה וגורם החמס, הגזל ושפיכות הדמים.

בברכה המשולשת

כידוע וכמפורסם , שהאברבנאל התנגד למלוכה בכלל.
ולגבי האוה"ח הקדוש, יש לחלק בין מלכות גויים למלכות ישראל

בית שביעי

אדג כתב:קצת פלא. ע"פ דרך הטבע, וכמובן גם ע"פ שכל פשוט ("קאמען סאנס" בלע"ז) חיי נוחות מתוך שפע והרחבה שייכים אך ורק ע"י בניין עיר ומדינה ולא בחיי שדה. ואמרו "התפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעהו". ואם רצונו ית' בחיי שדה ובפירוד האנשים, למה ציוה עלינו הוא ית' "שום תשים עליך מלך"? ולמה ציותה עלינו התורה כל דיני בנין ערים, הרחקת 2000 אמה למגרשי הערים וכו', דין בית ערי חומה שהם ביישוב דווקא ולא בשדה.

ה"קאמען סענ"ס" מתחלף בכל תקופה ובכל מקום, העובדה שמליוני אנשים כן גרים בשדות וכרמים אומר משהו.
ועוד יש קצת נפק"מ בין הערים של חיי אבותינו להערים שבזמנינו.

ורוב אנשים שהולכים לגור מהעיירות הגדולות אינם רוצים לחזור שוב, וגם כשהולכים לקאנטר"י כל אחד מתאוה לגור שמה, אלא המטורפים שבשביל ה"עקאנאמ"י" מקריבים את חייהם על מזבח זו, ורוצים להתעשר ולבנות וע"כ כל המערכת נבנית ע"ד זו להקים את מערכת הביזנס בעיירות הגדולות, וגם המענקים שמקבלים מהמלוכה דואגים המטורפים לתתם להאנשים הדרים בעיירות הגדולות [האם יש לזה הסבר? אם אין לך כסף אז למה לא נותן המלוכה כסף ודירות בזול מחוץ לעיר?]

כמו"כ כמו בכל הנהגה שראשיה רוצים בקיום ההנהגה בשביל טובתם, שבשביל שיש הנהגה, מקבלים ראשי ההנהגה הטבות הן בכבוד ובמיוחד בכסף ובתים, ומפיצים דעות שתומכים בעד קיום ההנהגה, ובכחם דועכים כל דעה שנוגדת 'הנהגה', ורוב אנשים שתחת חסות ההנהגה אינם מעניינים להתחכך בההנהגה, כי אינם עומדים בלחץ ראשי ההנהגה, וכופפים ראשיהם תחתם, ועל כן מצוה רבה לפרסם קטעים כאלו, ולהפיצם ברבים ולהקל עול הציבור מהנהגה בלתי נחוץ, ובכלל זה לגור רק ביישובים כעין 'גיטו', ולדחות השטויות שמוכרים ראשי ההנהגה שכאילו רק בגיטו נישאר יהודים יראי ה'... וכל דעות הכוזבות הדומה לזה, אלא מצוה רבה להרחיב יישובינו, וגם בדרך ראשי הישיבות ואדמורי"ם מדור הקודם לזה שהפיצו יהדות בדרך רך, והתבצרו בבתי המדרשים, והיהודים שמסביביהם נתקרבו לאט לשורשם.

בית שביעי

"והשם הנכבד ראה בחכמתו שידורו בכל מקום כי כן כתוב ומלאו את הארץ" אבן עזרא

גם רבינו בחיי ועוד ראשונים הולכים בדרך זו ראה http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 0291841140

(לק"ת פ"ז בשם האריז"ל, אלשיך ומגלה עמוקות הובא בבאר מים חיים על האוהח"ק)

אי''ש יהודי

המלבי"ם בריש פרשת 'אנשי דור הפלגה' [בראשית יא, ג] כותב כך;

'ויאמרו'. תחלה התחילו החדשות בבנות להם בתי חומה, תחת שעד עתה היו יושבי אהלים, ונזדמן להם אדמה ראויה ללבנים וגם לחומר אל הבנין, שבזה יעלו אצלם הבנינים בקל ובמעט עמל, וכבר היה זה נגד הרצון האלהי שרצה שבני אדם ימלאו את הארץ, וכמ"ש במ"ש קנים תעשה את התבה:

ובבראשית ו, יד כתב;

'עשה לך תבת עצי גפר'. לפי הרמז היה בתיבה זו דוגמא אל העולם החדש שיקום אחר המבול... וצוה שיעשה אותה קנים. ר"ל שהאנשים יפוצו אחר המבול לאקלימים ומדינות שונות, עד שאם תשחית משפחה או מדינה אחת את דרכה לא ילמדו אחרים ממנה כמו שהיה קודם המבול שדרו כולם במדינה אחת.

הפלס · הודעהעל ידי **הפלס** » ד' נובמבר 07, 2012 11:53 pm

עם הטענה המרכזית שבערים החרדיות גרים בצפיפות נוראה, על זה אני חותם בשתי ידים, זה מצב מחפיר מאין כמוהו, שכל אחד מציץ לחלון חבירו אין פרטיות וכו', אשר מצב זה לא יהיה כלל בעיר חילונית מתוקנת.
אולם בפן ההלכתי בדקתי וחקרתי ואין חילוק דין, בלשבת יצרה בין מישור לבין בית מרובה קומות.
ונהרא נהרא ופשטיה.

בית שביעי · הודעהעל ידי **בית שביעי** » ב' פברואר 04, 2013 8:03 pm

ב"ה מפקחין עינים

[http://kilorin.blogspot.co.il/]בלוג חדש [/url]בנושא שדנו כאן

כולל יונגערמאן

הסברא לחלק בין קומת קרקע לעליה, הינה רעיון גאוני שהמציאו חסידי בעלזא. בשנות המ' התחילו ללמד עם הבנות אנגלית, והקנאים טענו שיש חרם נגד זה מרבני ירושלים במאה הקודמת (שתוקפה בדיוק כמו החרם לזמר בכלי שיר בחתונה) אז ענו בבעלזא על זה שהחרם לא היה רק על הקומה הראשונה, והם לומדין בקומות עליונות...

ואגב הדיבור אודות החרמים בירושלים שרבו כמו רבו, יש ספר שלם שערך הגאון האדיר ר' דוד פר"מ מקארלין בו מוכיח שאין כל תוקף להחרם.

זרע הארץ · הודעהעל ידי **זרע הארץ** » ג' פברואר 05, 2013 2:00 am

המקור לכך שצריך להתפרס ולא לדור בקומות עליונות הוא מרבי יוסף ריבלין (הרוח החיה מאחורי הפצת רעיונות "קול התור"). רבי יוסף היה הראשון שיצא מתוך חומות העיר העתיקה, ושאיפתו היתה להוסיף ולשכלל ולהגדיל את גבולות הישוב, וכך היה מנהגו, כל אימת שסיים מלהקים שכונה בירושלים (י"ג שכונות הקים) היה עוקר את דיתו למקום אחר שלא היו דרים בו אנשים, ולאחר שגם אותו המקום היה מאוכלס כבר היה שוב עוקר למקום אחר וכו' וכו'. כל מעשיו של רבי יוסף היו על פי רזין עלאין וקדישין, וגימטריות נסתרות, שהיה עוסק בהם בכל כוחו בחברת מקובלים ירושלמים תלמידי הגר"א.
עוד היו נוהגים תלמידי הגר"א שבירושלים לתמוך כל יסודותיהם על דברי המקרא כפשוטן, וכידוע מהצדיק ר' יוסף זונדל מסלנט שהיה סופר את בתי העיר לקיים מה שנאמר "ספרו מגדליה".
לאחר הקמת שכונת מאה שערים חפץ ר' יוסף ריבלין להקים שכונה נוספת, אך אנשי ירושלים העדיפו לבנות קומות נוספות בכדי לחסוך בעלויות (וכמו קניית הקרקע וכד'), ר' יוסף שהיה איש חזון התנגד לכך, כיון שחפץ להוסיף וליישב את העיר, טענתו היתה שעיקר עבודתנו היא לקיים "מצות הרחבה" (-על פי הפסוק 'הרחיבי מקום אהלך'), וזה אינו מתקיים אלא בהוספה על המקום ולא לגובה. (עי' בספרים מוסד היסוד וחזון ציון).

אגב ישנה תשובה בציץ אליעזר חלק י"ד שבה הוא דן אם הדר בעליה מקיים מצות מגורים בירושלים.

בית שביעי · הודעהעל ידי **בית שביעי** » ג' פברואר 05, 2013 4:07 am

זרע הארץ כתב:המקור לכך שצריך להתפרס ולא לדור בקומות עליונות הוא מרבי יוסף ריבלין (הרוח החיה מאחורי הפצת רעיונות "קול התור"). רבי יוסף היה הראשון שיצא מתוך חומות העיר העתיקה, ושאיפתו היתה להוסיף ולשכלל ולהגדיל את גבולות הישוב, וכך היה מנהגו, כל אימת שסיים מלהקים שכונה בירושלים (י"ג שכונות הקים) היה עוקר את דיתו למקום אחר שלא היו דרים בו אנשים, ולאחר שגם אותו המקום היה מאוכלס כבר היה שוב עוקר למקום אחר וכו' וכו'. כל מעשיו של רבי יוסף היו על פי רזין עלאין וקדישין, וגימטריות נסתרות, שהיה עוסק בהם בכל כוחו בחברת מקובלים ירושלמים תלמידי הגר"א.
עוד היו נוהגים תלמידי הגר"א שבירושלים לתמוך כל יסודותיהם על דברי המקרא כפשוטן, וכידוע מהצדיק ר' יוסף זונדל מסלנט שהיה סופר את בתי העיר לקיים מה שנאמר "ספרו מגדליה".
לאחר הקמת שכונת מאה שערים חפץ ר' יוסף ריבלין להקים שכונה נוספת, אך אנשי ירושלים העדיפו לבנות קומות נוספות בכדי לחסוך בעלויות (וכמו קניית הקרקע וכד'), ר' יוסף שהיה איש חזון התנגד לכך, כיון שחפץ להוסיף וליישב את העיר, טענתו היתה שעיקר עבודתנו היא לקיים "מצות הרחבה" (-על פי הפסוק 'הרחיבי מקום אהלך'), וזה אינו מתקיים אלא בהוספה על המקום ולא לגובה. (עי' בספרים מוסד היסוד וחזון ציון).

אגב ישנה תשובה בציץ אליעזר חלק י"ד שבה הוא דן אם הדר בעליה מקיים מצות מגורים בירושלים.

ייש"כ מרובה להבאת הדברים, נהנה עוד אם תביא כמה לינקים, כאן ראיתי כמה מאמרים ממנו
תמונה

יגדיל תורה

בית שביעי כתב:שמעתי פעם על שיטה בראשונים שהמצווה של לשבת יצרה, לא לתוהו בראה מתקיימים דוקא אם מתיישבים בקומת קרקע אבל לא בקומות העליונות, וכנראה שגם מצוות יישוב ארץ ישראל בכלל זה.

יש ליישב בפשטות:
שורש המצוה 'לשבת יצרה' הוא שתהיה הארץ מיושבת, וככל שיתרבו דיירים צמודי קרקע יתרבה היישוב בעולם, אולם מצות יישוב הארץ, יש בה מספר ענינים, בראש ובראשונה ענין החיוב במצוות התלויות בארץ מקיימים לכתחילה בכל צורת מגורים. אלא שכמובן יש גם בכלל המצוה ליישב את הארץ וגם ליפותה, אבל מכל מקום כל עוד ואינו מפקיע עצמו מחיוב מצוות התלויות בארץ הריהו מקיים גם את מצות ישיבת הארץ.

זבול · הודעהעל ידי **זבול** » ד' אוקטובר 16, 2013 5:27 am

על ערי הלויים נאמרו כמה דינים המיועדים לשמור על צביונן של ערים אלו: "אין עושין שדה מגרש..." הדין הזה חל גם על שאר ערי ישראל (רמב"ם שמיטה ויובל יג, ה) ולפי המשנה למלך אין הכוונה לערי החומה אלא גם לכל הערים בארץ ישראל. כנראה רוצה התורה לשמור על מבנה החברתי המסוים של האוכלוסיה, למען יימצאו בה אנשי עיר המתעסקים בחקלאות. על כן יש למנוע גידול הערים לכרכים גדולים המנותקים מחיי השדה. אסור לבנות בתים על שטחי פלחה ובעת הצורך יש לבנות בתים חדשים בשטחים בלתי מעובדים. כך יעץ יהושע לבני יוסף להקים ערים חדשות בהרים המכוסים יערות (יהושע יז, טו-יח)
(חומש רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל, ויקרא כה, לד)

זבול · הודעהעל ידי **זבול** » ד' אוקטובר 16, 2013 5:55 am

יגדיל תורה כתב:
בית שביעי כתב:שמעתי פעם על שיטה בראשונים שהמצווה של לשבת יצרה, לא לתוהו בראה מתקיימים דוקא אם מתיישבים בקומת קרקע אבל לא בקומות העליונות, וכנראה שגם מצוות יישוב ארץ ישראל בכלל זה.

יש ליישב בפשטות:
שורש המצוה 'לשבת יצרה' הוא שתהיה הארץ מיושבת, וככל שיתרבו דיירים צמודי קרקע יתרבה היישוב בעולם, אולם מצות יישוב הארץ, יש בה מספר ענינים, בראש ובראשונה ענין החיוב במצוות התלויות בארץ מקיימים לכתחילה בכל צורת מגורים. אלא שכמובן יש גם בכלל המצוה ליישב את הארץ וגם ליפותה, אבל מכל מקום כל עוד ואינו מפקיע עצמו מחיוב מצוות התלויות בארץ הריהו מקיים גם את מצות ישיבת הארץ.

מצוות "ישיבת" הארץ אפשר לקיים גם בחו"ל, כך שמעתי שרש"י מחלק בין ישיבת ליישוב

זבול · הודעהעל ידי **זבול** » ד' אוקטובר 16, 2013 6:01 am

אדג כתב:קצת פלא. ע"פ דרך הטבע, וכמובן גם ע"פ שכל פשוט ("קאמען סאנס" בלע"ז) חיי נוחות מתוך שפע והרחבה שייכים אך ורק ע"י בניין עיר ומדינה ולא בחיי שדה. ואמרו "התפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעהו". ואם רצונו ית' בחיי שדה ובפירוד האנשים, למה ציוה עלינו הוא ית' "שום תשים עליך מלך"? ולמה ציותה עלינו התורה כל דיני בנין ערים, הרחקת 2000 אמה למגרשי הערים וכו', דין בית ערי חומה שהם ביישוב דווקא ולא בשדה.

אלא הנראה בעיני, בכוונת האברבנאל ואור החיים הקדוש, שיש להזהר מהרצון לשליטה וממלכה יותר על הנצרך על קיום המין והאומה, אבל חמדת ותאוות השלטון הוא עבירה וגורם החמס, הגזל ושפיכות הדמים.

סימוכין לדבריך ראה כאן דברי הרש"ר הירש זי"ע בתחילת פרשת לך לך, וז"ל:
"עצם הבדידות שהוטלה על אברהם העמידה אותו בניגוד גמור לתקופתו. לא הערכת ערך הפרט, אלא ריכוז השלטון - זו היתה רוחו של הדור, שהחל לבנות בניין פאר בסיסמת "נעשה לנו שם". כך ניטל מן האדם ערכו האישי; וסופו שהפך למכשיר גרידא, ללבינה בבניין הפאר של נציגות מדומה של הציבור.
רוח זו מטפחת את אמונת השוא בסמכותו הבלעדית של הרוב; בסופו של דבר, כל ערך מקודש בעיני הרוב נערץ ונקדש גם בעיני כל יחיד. והנה אמת, שומה על הציבור לייצג ערכים נעלים; ומתוך הנחה זו גם היהדות מייחסת חשיבות לכלל ואוסרת לפרוש מן הציבור. אולם, בראשית היהדות נאמר: "לך לך", לך לעצמך, והרי זה ערך נעלה עוד יותר. אין איש רשאי לומר: אני צדיק וישר בהתאם לאופנה. כל אדם אחראי על עצמו כלפי ה'. אם יש צורך בדבר, ושיטת הרוב איננה אמת, - עבוד את ה' לבדך! הנה זו ההכרה שנדרשה מאברהם כנקודת מוצא לייעודו וייעוד עמו. אמת, האדם קשור בקשר אמיץ לארצו ולמשפחתו; וגם לשון הקודש רומזת על כך - בעצם המלים "בית" ו"ארץ"; אולם, קשרינו אל ה' יהיו חזקים ואמיצים מקשרינו למולדת ולמשפחה.
איך יכולנו להתקיים ואיך נוכל להתקיים, - אלמלא ירשנו מאברהם אבינו את אומץ הלב להיות במיעוט!
ע"כ דבריו הקדו'.

עתניאל בן קנז

בית שביעי כתב:שמעתי פעם על שיטה בראשונים שהמצווה של לשבת יצרה, לא לתוהו בראה מתקיימים דוקא אם מתיישבים בקומת קרקע אבל לא בקומות העליונות, וכנראה שגם מצוות יישוב ארץ ישראל בכלל זה.

מזכיר לי את ה'פורים תורה', שאמר איזה לץ, שהקשה סתירת רמב"ם ברמב"ם ויישב זאת בטוב טעם ודעת. אלא ש'הרמב"ם' לא היה ולא נברא.
האם מישהו אכן מאמין שיש כזו שיטה בראשונים, ולא הומצאה ממוחו הקודח של איזה הזוי...

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ה' אוקטובר 17, 2013 2:15 am

עתניאל בן קנז כתב:
בית שביעי כתב:שמעתי פעם על שיטה בראשונים שהמצווה של לשבת יצרה, לא לתוהו בראה מתקיימים דוקא אם מתיישבים בקומת קרקע אבל לא בקומות העליונות, וכנראה שגם מצוות יישוב ארץ ישראל בכלל זה.

מזכיר לי את ה'פורים תורה', שאמר איזה לץ, שהקשה סתירת רמב"ם ברמב"ם ויישב זאת בטוב טעם ודעת. אלא ש'הרמב"ם' לא היה ולא נברא.
האם מישהו אכן מאמין שיש כזו שיטה בראשונים, ולא הומצאה ממוחו הקודח של איזה הזוי...

איזה הזוי? זבול בית תפארתנו המכוון אל בית השביעי...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר