שרשי השמות
פורסם: ג' אוגוסט 07, 2012 11:42 pm
עתה סיימתי ספר כלשהו, בשם: "שרשי השמות" יקרא ובו כאלף שמות יהודיים. כל שם מקורו בתנ"ך, בחז"ל, ובכלל..
אמרתי בלבי: טוב אדבר שאשתף את חברי הפורום הנכבד והנעלה ביותר הקיים כיום לבני תורה [אמנם אני לא מכיר אחר - עכ"פ נראה שאין מקום כזה] בעניין. אעלה שמות מתוך הספר לפי סדר הא"ב. [לפי ההיענות, חלק מהטקסט מנוקד וחלק לא, נא לא להתייחס לזה].
אשמח להערות/הארות וכו'.
בעזרת ה' לכשיצא הספר, בעז"ה בחודש הקרוב, אשלח למי מכם שייסיעני עותק אחד ממנו.
ישר כח גדול.
אֲבִיאֵל
א. סָבוֹ שֶל שָאוּל הַמֶּלֶך. "וְקִישׁ אֲבִי שָׁאוּל וְנֵר אֲבִי אַבְנֵר בֶּן אֲבִיאֵל" (שמואל א' יד,נא). "וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת מַלְכִּישׁוּעַ וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת אֶשְׁבָּעַל" (דברי הימים א' ח, לג). וְלָכֵן יֵשׁ שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁאֲבִיאֵל הָיָה אֲבִי אָבִיו שֶׁל קִישׁ, וְהָיָה לוֹ בֶּן שֶׁשְּׁמוֹ נֵר, שֶּׁהוֹלִיד אֶת קִישׁ וְאֶת אַבְנֵר.
ב. אֶחָד מִגִּבּוֹרֵי דָּוִד. "חוּרַי מִנַּחֲלֵי גָעַשׁ אֲבִיאֵל הָעַרְבָתִי" (דברי הימים א' יא,לב).
"אמר רבי שמעון בן לקיש שאול לא זכה למלוכה אלא על ידי שהיה זקינו מדליק נר לרבים נקרא שמו נר כתוב אחד אומר ונר הוליד את קיש וכתוב אחד או' קיש בן אביאל והלא אביאל היה שמו אלא על ידי שהיה זקינו מדליק נרו לרבים נקרא שמו נר". תלמוד ירושלמי שביעית (פ"ג ה"ז).
אֲבִיאָסָף
מִמִּשְפְחוֹת הַקָּרְחִי. אֶחָד מִבָּנָיו שֶׁל קֹרַח. "וּבְנֵי קֹרַח אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי" (שמות ו, כד) ונִקְרָא ג"כ "אֶבְיָסָף" (דברי הימים א' ו,כב. ט, יט וברד"ק שם). ולדעת רבי יוחנן (שיר השירים רבה פ"ד) הוא אסף המשורר שחיבר כמה מזמורים בספר תהלים.
ועיין תוספות בבא בתרא דף טו ע"א ד"ה ועל ידי שלמה ועל ידי בני קרח.
הראבי"ה [- ר' אליעזר בן יואל הלוי]. כתב ספר וקרא אותו 'אבי-אסף'. (אור זרוע ח"ג פסקי בבא מציעא ריש סימן רמג). ונקרא גם 'אביאסף'.
אָבִיב
הַשְּׁלִישִׁי מֵאַרְבַּע עוֹנוֹת הַשָּׁנָה. זְמַן עֲלִיַּת תְּבוּאַת הַשָּׂדֶה לְקָנֵי שִׁבּוֹלִים: "בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב", (שמות יג,ד). וְהוּא חֹדֶשׁ נִיסָן. ונקרא אביב: א. לפי שהוא אב לכל חדשי השנה (תולדות יצחק שמות שם). ב. משום שהתבואה מתבשלת בו וראשית בישולה בחודש זה (רש"י ראש השנה כא ע"א, סנהדרין יג ע"ב) ותבואה לפני גמר בישולה נקראת אביב (ראה שמות ט, לא. "כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל"). ג. כיון שיש מחלוקת בגמרא (ראש השנה י"א ע"א) ולאחד מן הדעות בניסן נולדו האבות, וזהו מרמז תיבת אביב, אותיות בי אב, היינו שבו נולדו האבות והבן: (דגל מחנה אפרים שמות פרשת בא ד"ה עוד יש לומר כי).
וְהוּא זְמַן תְּחִלַּת קְצִיר שְׂעוֹרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל שְׁמוֹ נִקְרָאוּ הַשִּׁבּוֹלִים אָבִיב, כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא הַבָּר קָצִיר וּפְרִי הָעֵץ קַיִץ, "הַשְּׂעֹרָה אָבִיב", (שמות ט,לא). "אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ", (ויקרא ב,יד).
ראה זוהר הקדוש (ח"ב דף קפו ע"א).
אֲבִיגַיִל
א. בְּמַשְׁמָעוּת: אֲבִי הַגִּיל וְהַשִּׂמְחָה. (ע"פ אברבנאל שמואל א כה, ג - יש"כ ל'בגולה')
ב. אשת דוד המלך. בַּתְּחִלָּה נִשְּׂאָה לְנָבָל הַכַּרְמְלִי וְאַחַר מוֹתוֹ שֶׁל נָבָל, נִשְּׂאָה לְדָוִד הַמֶּלֶך, "וַתְּמַהֵר וַתָּקָם אֲבִיגַיִל וַתִּרְכַּב עַל הַחֲמוֹר וְחָמֵשׁ נַעֲרֹתֶיהָ הַהֹלְכוֹת לְרַגְלָהּ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מַלְאֲכֵי דָוִד וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה", (שמואל א' כה,מב).
והיא היה נשמת יעקב אבינו. ואלו דברי רבינו האר"י ז"ל [בתרגום המילים הקשות]: "גם ענין אביגיל אשת דוד, ואביגיל אחותו. הנה יעקב אבינו ע"ה, חטא כי לא בטח בה' מאד, כמש"ה לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' (ישעיהו מ, כז) וכו', כי הוא הבטיחו כי לא אעזבך וכו', והוא עשה כל אותם השנים בבית לבן הרשע לשמור צאנו, ונכנע לפניו, וכל זה כדי לקחת בנותיו לנשים, נמצא שעבד לבן בסבת אשה, וזש"ה ויעבוד יעקב [נדצ"ל ישראל וכן הוא הפס' בהושע (יב, יג) וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה וּבְאִשָּׁה שָׁמָר] באשה, ולכן ענשו הוא כי וּבְאִשָּׁה שָׁמָר:
ובאור ענין זה הוא סוד נמרץ נכון להעלימו, דע, כי אמרו בס"ה בפרשת משפטים, כי כל אדם מניח רוח אחת באשה בביאה ראשונה, כשעושה אותה כלי. והנה אותה רוח, הוא חלק נצוץ מנשמתו. והנה יעקב הניח רוח אחת ברחל, ורוח אחת בלאה. ואמנם הרוח שהניח ברחל, נמשך ונכנס בבנימין בנה. וזה סוד: וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה (בראשית לה,יח) וגו', כי אותו הרוח שנתן בה נקרא נפש שלה כנודע, ויצא הנפש ההוא ממנה, כדי ליכנס בבנימין בנה, ולכן לא נולד בנימין, עד צאת נפשה דרחל. ואמנם הרוח שנתן בלאה, נתגלגל באביגיל הנביאה, אשת נבל הכרמלי. ומן הראוי היה שיהיה זכר, אלא שנהפך לאשה נקבה, בעון הנזכר שעבד ללבן בסבת אשה, ולכן אותה רוח שנתן בלאה, שהיה נצוץ חלק ביעקב, באשה שמר ממש, והיה אביגיל, וזה סוד מה שאמרה אביגיל לדוד, אֲשֶׁר הֵבִיא שִׁפְחָתְךָ לַאדֹנִי (שמואל א' כה, כז) בלשון זכר, ולא אמר הביאה לשון נקבה, לרמוז כי שרשה זכר ולא נקבה. ולכן תמצא, כי פעם אחת נכתב בנביאים אֲבִגָיִל (שם, ג) חסר יו"ד, לרמוז כי נמשכת מיעקב אבינו, שעשה הגל עם לבן, והוא אביג"ל". שער הגלגולים - הקדמה לו ג. אֲחוֹת דָּוִד מִצַּד אִמּוֹ, כִּי אָבִיהָ הָיָה נָחָשׁ וְלֹא יִשַׁי, "וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת 'נָחָשׁ' אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב" (שמואל ב' יז,כה).
אֲבִידָן
א. מִנְּשִיאִי שֵבֶט בִּנְיָמִין. "לְבִנְיָמִן אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי", (במדבר א,יא). היה הוא מראשי האבות לבני ישראל, אשר עמד עם משה ואהרן בפקדם את בני ישראל במדבר סיני באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים.
ב. וְכֵן נִקְרָא הַמָּקוֹם הֶעָשׂוּי לְהִתְוַכֵּחַ שָׁם צְדוֹקִים וּבַיְתּוֹסִים עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּקְרָאוֹת רְאֵה מַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנב ע"א) וברש"י (ד"ה לְבֵי אֲבִידָן).
אֲבִיָּה
א. אֶחָד מִתִּשְׁעַת בְּנֵי בֶכֶר בֶּן בִּנְיָמִין (דברי הימים א' ז,ח).
ב. בְּנוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא (שמואל א' ח, ב). והיה שופט בבאר שבע עם אחיו הבכור יואל. ואמנם בכתוב מבואר שלא הלכו כל כך בדרכי אביהם "וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט" (שם, ג).
ג. בְּנוֹ שֶל רְחַבְעָם בן שלמה שֶּׁמָּלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם אַחֲרֵי אָבִיו (דברי הימים ב' יב,טז) וְנִקְרָא גַּם "אֲבִיָּהוּ" (דברי הימים ב' יג,כ) וְ"אֲבִיָּם" (מלכים א' יד, לא) [וְכָתַב המלבי"ם בזה"ל: "ובד"ה (ב' יב, טז) נִקְרָא אֲבִיָּה, וְנִרְאָה כִּי יַּעַן שֶׁגַּם יְרָבְעָם הָיָה לוֹ בֶן בִּשְׁמוֹ אֲבִיָּה, הָיוּ יִשְׂרָאֵל קוֹרְאִים בְּנוֹ שֶׁל רְחַבְעָם אֲבִיָּם בְּמֵ"ם שֶׁל כִּנּוּי הָרַבִּים ר"ל אֲבִיָּה שֶׁלָּהֶם, וּלְהַבְדִּילוֹ מִן אֲבִיָּה שֶׁל יְרָבְעָם"].
ד. בְּנוֹ שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מֵת בְּחַיֵּי אָבִיו בְּעוֹדוֹ יֶלֶד. (מלכים א' יד,א).
ה. אֶחָד מֵרָאשֵׁי בֵּית אֲבוֹת, שֶּׁהֶעֱמִיד דָּוִד בַּמִּשְׁמָרוֹת הַכְּהוּנָה (דברי הימים א' כד, י). והיו המשמרות האלה נקראות בשמות ראשי המשמר הראשונים גם בימי הבית השני כמבואר בנחמיה (יב).
ו. מִן הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם שֶׁעָלוּ עִם זְרֻבָּבֶל (נחמיה יב, ד).
ז. אֵם יְחִזְקִיָּהוּ בְּנוֹ שֶׁל אָחָז (דברי הימים ב' כט,א).
ח. אֵשֶׁת חֶצְרוֹן בן פרץ בן יהודה שילדה לו אֶת אַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ (דברי הימים א' ב, כד).
אֲבִיהוּא
בְּנוֹ שֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. "וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר", (שמות ו,כג)
הגאון בעל פרי הארץ הובא בשו"ת שדה הארץ ח"ג (חיו"ד סי' כב), כתב בשם מדרש חז"ל, שנדב ואביהוא נקראו על שם אבות אביהם ואמם, ונדב על שם אבי אמו אלישבע בת עמי - נדב, ואביהוא ר"ל אבי - הוא, היינו אביו של אהרן. ובשביל שהקדימו שם אביה נענשו ומתו גם שניהם. ועפ"ז למד שיש זלזול לאביו אם יקדים שם חמיו לבן הבכור. ע"ש. וע' בשו"ת מעשה אברהם (ס"ס מז) שאפי' אביו חי דינא הכי. ע"ש. וע"ע בשו"ת ויען אברהם (חיו"ד סי' כז). שו"ת יביע אומר חלק ב - אבן העזר סימן ז אות ד במילואים.
אמרתי בלבי: טוב אדבר שאשתף את חברי הפורום הנכבד והנעלה ביותר הקיים כיום לבני תורה [אמנם אני לא מכיר אחר - עכ"פ נראה שאין מקום כזה] בעניין. אעלה שמות מתוך הספר לפי סדר הא"ב. [לפי ההיענות, חלק מהטקסט מנוקד וחלק לא, נא לא להתייחס לזה].
אשמח להערות/הארות וכו'.
בעזרת ה' לכשיצא הספר, בעז"ה בחודש הקרוב, אשלח למי מכם שייסיעני עותק אחד ממנו.
ישר כח גדול.
אֲבִיאֵל
א. סָבוֹ שֶל שָאוּל הַמֶּלֶך. "וְקִישׁ אֲבִי שָׁאוּל וְנֵר אֲבִי אַבְנֵר בֶּן אֲבִיאֵל" (שמואל א' יד,נא). "וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת מַלְכִּישׁוּעַ וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת אֶשְׁבָּעַל" (דברי הימים א' ח, לג). וְלָכֵן יֵשׁ שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁאֲבִיאֵל הָיָה אֲבִי אָבִיו שֶׁל קִישׁ, וְהָיָה לוֹ בֶּן שֶׁשְּׁמוֹ נֵר, שֶּׁהוֹלִיד אֶת קִישׁ וְאֶת אַבְנֵר.
ב. אֶחָד מִגִּבּוֹרֵי דָּוִד. "חוּרַי מִנַּחֲלֵי גָעַשׁ אֲבִיאֵל הָעַרְבָתִי" (דברי הימים א' יא,לב).
"אמר רבי שמעון בן לקיש שאול לא זכה למלוכה אלא על ידי שהיה זקינו מדליק נר לרבים נקרא שמו נר כתוב אחד אומר ונר הוליד את קיש וכתוב אחד או' קיש בן אביאל והלא אביאל היה שמו אלא על ידי שהיה זקינו מדליק נרו לרבים נקרא שמו נר". תלמוד ירושלמי שביעית (פ"ג ה"ז).
אֲבִיאָסָף
מִמִּשְפְחוֹת הַקָּרְחִי. אֶחָד מִבָּנָיו שֶׁל קֹרַח. "וּבְנֵי קֹרַח אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי" (שמות ו, כד) ונִקְרָא ג"כ "אֶבְיָסָף" (דברי הימים א' ו,כב. ט, יט וברד"ק שם). ולדעת רבי יוחנן (שיר השירים רבה פ"ד) הוא אסף המשורר שחיבר כמה מזמורים בספר תהלים.
ועיין תוספות בבא בתרא דף טו ע"א ד"ה ועל ידי שלמה ועל ידי בני קרח.
הראבי"ה [- ר' אליעזר בן יואל הלוי]. כתב ספר וקרא אותו 'אבי-אסף'. (אור זרוע ח"ג פסקי בבא מציעא ריש סימן רמג). ונקרא גם 'אביאסף'.
אָבִיב
הַשְּׁלִישִׁי מֵאַרְבַּע עוֹנוֹת הַשָּׁנָה. זְמַן עֲלִיַּת תְּבוּאַת הַשָּׂדֶה לְקָנֵי שִׁבּוֹלִים: "בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב", (שמות יג,ד). וְהוּא חֹדֶשׁ נִיסָן. ונקרא אביב: א. לפי שהוא אב לכל חדשי השנה (תולדות יצחק שמות שם). ב. משום שהתבואה מתבשלת בו וראשית בישולה בחודש זה (רש"י ראש השנה כא ע"א, סנהדרין יג ע"ב) ותבואה לפני גמר בישולה נקראת אביב (ראה שמות ט, לא. "כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל"). ג. כיון שיש מחלוקת בגמרא (ראש השנה י"א ע"א) ולאחד מן הדעות בניסן נולדו האבות, וזהו מרמז תיבת אביב, אותיות בי אב, היינו שבו נולדו האבות והבן: (דגל מחנה אפרים שמות פרשת בא ד"ה עוד יש לומר כי).
וְהוּא זְמַן תְּחִלַּת קְצִיר שְׂעוֹרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל שְׁמוֹ נִקְרָאוּ הַשִּׁבּוֹלִים אָבִיב, כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא הַבָּר קָצִיר וּפְרִי הָעֵץ קַיִץ, "הַשְּׂעֹרָה אָבִיב", (שמות ט,לא). "אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ", (ויקרא ב,יד).
ראה זוהר הקדוש (ח"ב דף קפו ע"א).
אֲבִיגַיִל
א. בְּמַשְׁמָעוּת: אֲבִי הַגִּיל וְהַשִּׂמְחָה. (ע"פ אברבנאל שמואל א כה, ג - יש"כ ל'בגולה')
ב. אשת דוד המלך. בַּתְּחִלָּה נִשְּׂאָה לְנָבָל הַכַּרְמְלִי וְאַחַר מוֹתוֹ שֶׁל נָבָל, נִשְּׂאָה לְדָוִד הַמֶּלֶך, "וַתְּמַהֵר וַתָּקָם אֲבִיגַיִל וַתִּרְכַּב עַל הַחֲמוֹר וְחָמֵשׁ נַעֲרֹתֶיהָ הַהֹלְכוֹת לְרַגְלָהּ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מַלְאֲכֵי דָוִד וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה", (שמואל א' כה,מב).
והיא היה נשמת יעקב אבינו. ואלו דברי רבינו האר"י ז"ל [בתרגום המילים הקשות]: "גם ענין אביגיל אשת דוד, ואביגיל אחותו. הנה יעקב אבינו ע"ה, חטא כי לא בטח בה' מאד, כמש"ה לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' (ישעיהו מ, כז) וכו', כי הוא הבטיחו כי לא אעזבך וכו', והוא עשה כל אותם השנים בבית לבן הרשע לשמור צאנו, ונכנע לפניו, וכל זה כדי לקחת בנותיו לנשים, נמצא שעבד לבן בסבת אשה, וזש"ה ויעבוד יעקב [נדצ"ל ישראל וכן הוא הפס' בהושע (יב, יג) וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה וּבְאִשָּׁה שָׁמָר] באשה, ולכן ענשו הוא כי וּבְאִשָּׁה שָׁמָר:
ובאור ענין זה הוא סוד נמרץ נכון להעלימו, דע, כי אמרו בס"ה בפרשת משפטים, כי כל אדם מניח רוח אחת באשה בביאה ראשונה, כשעושה אותה כלי. והנה אותה רוח, הוא חלק נצוץ מנשמתו. והנה יעקב הניח רוח אחת ברחל, ורוח אחת בלאה. ואמנם הרוח שהניח ברחל, נמשך ונכנס בבנימין בנה. וזה סוד: וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה (בראשית לה,יח) וגו', כי אותו הרוח שנתן בה נקרא נפש שלה כנודע, ויצא הנפש ההוא ממנה, כדי ליכנס בבנימין בנה, ולכן לא נולד בנימין, עד צאת נפשה דרחל. ואמנם הרוח שנתן בלאה, נתגלגל באביגיל הנביאה, אשת נבל הכרמלי. ומן הראוי היה שיהיה זכר, אלא שנהפך לאשה נקבה, בעון הנזכר שעבד ללבן בסבת אשה, ולכן אותה רוח שנתן בלאה, שהיה נצוץ חלק ביעקב, באשה שמר ממש, והיה אביגיל, וזה סוד מה שאמרה אביגיל לדוד, אֲשֶׁר הֵבִיא שִׁפְחָתְךָ לַאדֹנִי (שמואל א' כה, כז) בלשון זכר, ולא אמר הביאה לשון נקבה, לרמוז כי שרשה זכר ולא נקבה. ולכן תמצא, כי פעם אחת נכתב בנביאים אֲבִגָיִל (שם, ג) חסר יו"ד, לרמוז כי נמשכת מיעקב אבינו, שעשה הגל עם לבן, והוא אביג"ל". שער הגלגולים - הקדמה לו ג. אֲחוֹת דָּוִד מִצַּד אִמּוֹ, כִּי אָבִיהָ הָיָה נָחָשׁ וְלֹא יִשַׁי, "וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת 'נָחָשׁ' אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב" (שמואל ב' יז,כה).
אֲבִידָן
א. מִנְּשִיאִי שֵבֶט בִּנְיָמִין. "לְבִנְיָמִן אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי", (במדבר א,יא). היה הוא מראשי האבות לבני ישראל, אשר עמד עם משה ואהרן בפקדם את בני ישראל במדבר סיני באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים.
ב. וְכֵן נִקְרָא הַמָּקוֹם הֶעָשׂוּי לְהִתְוַכֵּחַ שָׁם צְדוֹקִים וּבַיְתּוֹסִים עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּקְרָאוֹת רְאֵה מַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנב ע"א) וברש"י (ד"ה לְבֵי אֲבִידָן).
אֲבִיָּה
א. אֶחָד מִתִּשְׁעַת בְּנֵי בֶכֶר בֶּן בִּנְיָמִין (דברי הימים א' ז,ח).
ב. בְּנוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא (שמואל א' ח, ב). והיה שופט בבאר שבע עם אחיו הבכור יואל. ואמנם בכתוב מבואר שלא הלכו כל כך בדרכי אביהם "וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט" (שם, ג).
ג. בְּנוֹ שֶל רְחַבְעָם בן שלמה שֶּׁמָּלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם אַחֲרֵי אָבִיו (דברי הימים ב' יב,טז) וְנִקְרָא גַּם "אֲבִיָּהוּ" (דברי הימים ב' יג,כ) וְ"אֲבִיָּם" (מלכים א' יד, לא) [וְכָתַב המלבי"ם בזה"ל: "ובד"ה (ב' יב, טז) נִקְרָא אֲבִיָּה, וְנִרְאָה כִּי יַּעַן שֶׁגַּם יְרָבְעָם הָיָה לוֹ בֶן בִּשְׁמוֹ אֲבִיָּה, הָיוּ יִשְׂרָאֵל קוֹרְאִים בְּנוֹ שֶׁל רְחַבְעָם אֲבִיָּם בְּמֵ"ם שֶׁל כִּנּוּי הָרַבִּים ר"ל אֲבִיָּה שֶׁלָּהֶם, וּלְהַבְדִּילוֹ מִן אֲבִיָּה שֶׁל יְרָבְעָם"].
ד. בְּנוֹ שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מֵת בְּחַיֵּי אָבִיו בְּעוֹדוֹ יֶלֶד. (מלכים א' יד,א).
ה. אֶחָד מֵרָאשֵׁי בֵּית אֲבוֹת, שֶּׁהֶעֱמִיד דָּוִד בַּמִּשְׁמָרוֹת הַכְּהוּנָה (דברי הימים א' כד, י). והיו המשמרות האלה נקראות בשמות ראשי המשמר הראשונים גם בימי הבית השני כמבואר בנחמיה (יב).
ו. מִן הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם שֶׁעָלוּ עִם זְרֻבָּבֶל (נחמיה יב, ד).
ז. אֵם יְחִזְקִיָּהוּ בְּנוֹ שֶׁל אָחָז (דברי הימים ב' כט,א).
ח. אֵשֶׁת חֶצְרוֹן בן פרץ בן יהודה שילדה לו אֶת אַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ (דברי הימים א' ב, כד).
אֲבִיהוּא
בְּנוֹ שֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. "וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר", (שמות ו,כג)
הגאון בעל פרי הארץ הובא בשו"ת שדה הארץ ח"ג (חיו"ד סי' כב), כתב בשם מדרש חז"ל, שנדב ואביהוא נקראו על שם אבות אביהם ואמם, ונדב על שם אבי אמו אלישבע בת עמי - נדב, ואביהוא ר"ל אבי - הוא, היינו אביו של אהרן. ובשביל שהקדימו שם אביה נענשו ומתו גם שניהם. ועפ"ז למד שיש זלזול לאביו אם יקדים שם חמיו לבן הבכור. ע"ש. וע' בשו"ת מעשה אברהם (ס"ס מז) שאפי' אביו חי דינא הכי. ע"ש. וע"ע בשו"ת ויען אברהם (חיו"ד סי' כז). שו"ת יביע אומר חלק ב - אבן העזר סימן ז אות ד במילואים.