כמה בירורים בריש בן סורר

[יוסףלוי]

אברר כמה דברים כאן, אחר לימוד ריש בן סורר, קודם העיון [הבנות בפשט ממש]:

א. לשון הגמ': "ותו היכא אשכחן דענש הכתוב דליבעי קרא דליפטריה", פי' שאלת הגמ' מהיכי תיתי לחייב קטן דניבעי קרא? ושאלתי: איפה משמע במתני' שיש פס' לפטור, הרי ל' המשנה "קטן פטור שאינו חייב במצוות".

[יוסףלוי]

ב. פירש"י בד"ה אטו, דבן סורר ודאי נהרג ע"ש סופו דמה חטא כעת? ושאלתי: הוא לא גנב מאביו? ואם תאמר, שאין זו עבירה לחייב מיתה. מהו סופו? ילסטם את הבריות - הרי גם זו גניבה! ודין פרוטה כדין מאה.

[יוסףלוי]

בקושייתי השניה, כעת אני רואה שנחפזתי לשאול, שהרי סיים רש"י "שימות זכאי ואל ימות חייב", וכנראה כוונתו מלכתחילה שזה עיקר הטעם. ואפשר להכניס זאת בלשונו.

[יוסףלוי]

ג. עוד צ"ב, למה רש"י בד"ה "וכי יהיה לאיש בן סורר ומורה", שינה מלשון הגמ' שלמדה מהפס' דצריך שיהיה סמוך לאיש ולא קטן, והדגיש שצריך שאותו הבן יהיה איש [ ולא "סמוך לאיש" ] וללא דברי התוס' [ הראשון בפרק ] עוד היינו נדחקים בלשונו, שמפס' זה לומדים גם שצריך שיהיה איש מבחינה מסויימת [ 2 שערות ].

אבל בתוס' כתבו להדיא, שלמעשה מהיכן לומדים שצריך שיביא 2 שערות ויהיה כבר קצת בגדר איש, זה מהטעם המובא במשנה שקטן אינו בר עונשין.

ובקיצור, צ"ב בכל זה, מה לימד הטעם המובא במשנה, ומה לימדנו הפס' המובא ברב יהודה אמר רב.

בקבלת תירוץ על שאלה זו אני יותר אשמח.

[יוסףלוי]

ד. מה החיובים הברורים של 13 ושני שערות. בסוגיא יוצא שחיוב מצוות תלוי בשערות, ואחד שהגיע ל"שני גדלות" ולא הביא שערות אינו חייב במוות.

[אוצר החכמה]

לא הבנתי מה שכתבת, אבל זה דין פשוט שאין חייב עד שיביא ב' שערות הן במצוות והן בעונשין, רק יש חזקה דרבא שאם הגיע ליג ויום אחד חזקה שהביא ב"ש, וע"ז סמכינן בדרבנן, אבל לא בדאורייתא, וכשנתמלא זקנו סמכינן גם בדאורייתא.