פורום אוצר החכמה

בארבעה ערבי ראשי חדשים בשנה אין אומרים תחנונים של יום כיפור קטן (פוסקים). ובספר זיו המנהגים כתב לזה סמן נאה, על ח'ט'א'ת' אין אומרים תפילת חטאת (וידוי על החטאים). והם על ח'שוון (היות שער"ח שלו בתשרי, וא"א בו תחנון. וגם שבחודש זה כבר היה יום כפור גדול) - על ט'בת (ער"ח שלו בחנוכה שא"א בו תחנון. עי' במ"ב סי' תרפ"ו ס"ק א'). על א'ייר (ער"ח שלו בניסן, שא"א בה תחנון). ועל ת'שרי (בער"ה למנחה א"א תחנון).
מעשה נפלא מצאתי בספר מהרי"ל וז"ל: מעשה במגנצא בהושענא רבא השכימו הצבור ובראשם מהר"י סג"ל והיו סבורין שעמוד השחר עלה ושגגו שעדיין היתה הלבנה זורחת בתקפה. והיו מעטפין טלית והניחו תפילין וסיימו את פסוקי דזמרה, ואח"כ החשיך והמתינו כמעט שעה עד שעלה עמוד השחר. וערב ר"ח מרחשון אח"כ צוה וגזר מהר"י סג"ל לכל הקהל שיתענו על שאמרו פסוקי דזמרה והניחו טלית ותפילין (א"ה, כמנהג חו"ל שמניחין תפילין בחול המועד) בלילה, ואמרו ג' סליחות וקרו ויחל כדין כל תענית צבור. וביאר בשערי תשובה ריש סי' תרלד', שהמהרי"ל בחמיר בזה משום הברכות לבטלה שאמרו.
עכ"פ מבואר במהרי"ל שעשה היום (ער"ח חשון) תענית, וא"כ מדוע אין אנו נוהגים לומר היום תפילת יום כפור קטן?

אב-י כתב:עכ"פ מבואר במהרי"ל שעשה היום (ער"ח חשון) תענית, וא"כ מדוע אין אנו נוהגים לומר היום תפילת יום כפור קטן?

הם גם היו אומרים תחנון באמרי אסרו חג, ואנחנו רק מב' בחשוון.

לא רק באשכנז - גם בגלילות האויבערלאנד אמרו תחנון אחר אסרו חג הסוכות קודם ר"ח חשון (וכן נוהגין בזה יוצאי אויבערלאנד עד ימינו)

לגבי יוכ"ק - המדובר במנהג מאוחר שמקורו באיטליה ולא נתקבל בכל הקהילות (ויש הנוהגין לאומרו רק בער"ח ניסן ואלול) ואינו קשור בהחלט עם התענית של ער"ח, כך שא"א לשאול ע"ז
ומ"מ יתכן טעמא כיון דכבר אמרו פיוטי יוכ"ק בתפעם אחת בחודש זו בתפילת מנחה של יו"כ, ומש"ה לא הנהיגו לכופלם פעמיים בחודש אחד

מיהו ראה במנהגי פיורדא (אות מ"ה) דלמנהגם אומרים יוכ"ק גם בער"ח חשון

מנהג יום כיפור קטן יסדו רבי משה קרודוורו כמבואר במ"ב בהלכות ראש חודש

אב-י כתב:עכ"פ מבואר במהרי"ל שעשה היום (ער"ח חשון) תענית, וא"כ מדוע אין אנו נוהגים לומר היום תפילת יום כפור קטן?

במאמר זה http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/erev-2.htm כתב: "יו"כ קטן אינו נוהג: בער"ח חשוון, מפני שזה עתה היה יום כפור "הגדול"".

וכאן http://www.pinto.org.il/?CategoryID=230 כתב טעם נוסף (נעשה עריכה קלה): "אין עורכים תפילת יום כיפור קטן בערב ראש חודש טבת (ראה רמ"א סימן תרפג סעיף א).
הטעם: בימים שאין מתענים בהם - לא הנהיגו תפילת יום כיפור קטן, ולפי שאין מתענים בחנוכה - אין עורכים תפילה זו בערב ראש חודש טבת. ולכן אין עורכים תפילה זו גם בערב ראש חודש חשון ובערב ראש חודש אייר.

אברהם גולדשמיד כתב:

אב-י כתב:עכ"פ מבואר במהרי"ל שעשה היום (ער"ח חשון) תענית, וא"כ מדוע אין אנו נוהגים לומר היום תפילת יום כפור קטן?

במאמר זה http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/erev-2.htm כתב: "יו"כ קטן אינו נוהג: בער"ח חשוון, מפני שזה עתה היה יום כפור "הגדול"".

הנ"ל אינו מביא מקור לדבריו וכנראה שזה סברת עצמו - וכמש"כ גם אני הק' ממה שעלה במחשבתי כן

אברהם גולדשמיד כתב:וכאן http://www.pinto.org.il/?CategoryID=230 כתב טעם נוסף (נעשה עריכה קלה): "אין עורכים תפילת יום כיפור קטן בערב ראש חודש טבת (ראה רמ"א סימן תרפג סעיף א).
הטעם: בימים שאין מתענים בהם - לא הנהיגו תפילת יום כיפור קטן, ולפי שאין מתענים בחנוכה - אין עורכים תפילה זו בערב ראש חודש טבת. ולכן אין עורכים תפילה זו גם בערב ראש חודש חשון ובערב ראש חודש אייר.

איני יודע מהיכן שאב הנ"ל שאין מתענין בער"ח אך טעות הוא בידו, ולא דמי תשרי לניסן בזאת, שהרי בניסן אסור להתענות משא"כ בחודש תשרי, כך דבער"ח חשון שפיר מתענין אך א"א יוכ"ק (בשומרי שבת בב"פ ראיתי שיש היום מנין עם קריאת ויחל בשביל אלו המתענין ועל אף שא"א יוכ"ק)

בנוגע לתולדות והשתלשלות מנהג יוכ"ק ראה מה שהאריך בזה הר"ר יחיאל גולדהבר שליט"א בסידרת מאמריו בקובצי בית אהרן וישראל, ומאוחר יותר בספרו מנהגי הקהילות חלק א'

חתן מתענה?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:חתן מתענה?

איך ידחה מנהג יחידים, חובה גמורה של שמחת חתן?

שאלתי האם חתן מתענה בימים אלו מאחרי סוכות עד חשון?

אהה, התכוונת לערב החופה.
יעויין ברמ"א סי' תקעג ובמשנ"ב שם.

ואם בניסן אמרו שמתענין - לכאורה ק"ו לתשרי!

שמעתי שיש בהכ"נ בפתח תקוה שעומדים לומר היום יו"כ קטן, משום שנפל שם ס"ת. לא ידוע לי מי הורה להם וע"פ מה.

עמקן כתב:שמעתי שיש בהכ"נ בפתח תקוה שעומדים לומר היום יו"כ קטן, משום שנפל שם ס"ת. לא ידוע לי מי הורה להם וע"פ מה.

בצפון הארץ יש בית-כנסת חב"ד שנפל להם ס"ת לפני זמן-מה, והם יתענו בשני קמא.

אגב, הרב של המקום שם הוציא מכתב ארוך עם סדרי תיקונים עקב הנפילה, הכוללים כמה תיקונים ברוחניות, וכמה תיקונים בגשמיות (לדוגמא: שהקורא בתורה לא יהיה הגבאי שמעלה את העולים, כדי שהוא יהיה פנוי להשגיח על הספר).

א. הערה מעניינת, האם הקפידא היא שהקורא לא יקרא לעולים או שסגי בהעמדת אדם נוסף שם, ולדוג' בישיבת חברון עומד גבאי ע"י הקורא אבל הקורא מכריז את שמות העולים?
ב. ובאופן כללי זה עניין חשוב לעורר עליו בתקופת מנייני החצירות שמצוי מאד שהשולחן המשמש לקריה עומד בשיפוע והסכנה רבה!!!

אגב גם בארונות הניידים יש סכנה של נפילה ברוחות חזקות והיו דברים מעולם

אור עולם כתב:

עזריאל ברגר כתב:

עמקן כתב:שמעתי שיש בהכ"נ בפתח תקוה שעומדים לומר היום יו"כ קטן, משום שנפל שם ס"ת. לא ידוע לי מי הורה להם וע"פ מה.

בצפון הארץ יש בית-כנסת חב"ד שנפל להם ס"ת לפני זמן-מה, והם יתענו בשני קמא.

אגב, הרב של המקום שם הוציא מכתב ארוך עם סדרי תיקונים עקב הנפילה, הכוללים כמה תיקונים ברוחניות, וכמה תיקונים בגשמיות (לדוגמא: שהקורא בתורה לא יהיה הגבאי שמעלה את העולים, כדי שהוא יהיה פנוי להשגיח על הספר).

א. הערה מעניינת, האם הקפידא היא שהקורא לא יקרא לעולים או שסגי בהעמדת אדם נוסף שם, ולדוג' בישיבת חברון עומד גבאי ע"י הקורא אבל הקורא מכריז את שמות העולים?
ב. ובאופן כללי זה עניין חשוב לעורר עליו בתקופת מנייני החצירות שמצוי מאד שהשולחן המשמש לקריה עומד בשיפוע והסכנה רבה!!!

א. זו לא הלכה. זהו תיקון למקום שבו היה מכשול. ובפשטות אכן סגי בהעמדת אדם נוסף.

עזריאל ברגר כתב:

שומע ומשמיע כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שאלתי האם חתן מתענה בימים אלו מאחרי סוכות עד חשון?

אהה, התכוונת לערב החופה.
יעויין ברמ"א סי' תקעג ובמשנ"ב שם.

ואם בניסן אמרו שמתענין - לכאורה ק"ו לתשרי!

בס' ציוני הלכה(קוק) מביא בשם הגריש"א שחובה להתענות תענית ירצאייט בימים אלו.