פורום אוצר החכמה

נאמר שיצא ספר חדש לשוק, ואתם מעוניינים לקנותו, האם תעדיפו לקנותו כקובץ PDF לקריאה במחשב או תעדיפו אותו מודפס כספר 'אמיתי'? מדובר שהמחיר זהה בין למודפס ובין לדיגיטאלי.

פשוט שמודפס עדיף לא חבל על העינים . מסך המחשב מזיק לעינים

רחמים כתב:נאמר שיצא ספר חדש לשוק, ואתם מעוניינים לקנותו, האם תעדיפו לקנותו כקובץ PDF לקריאה במחשב או תעדיפו אותו מודפס כספר 'אמיתי'? מדובר שהמחיר זהה בין למודפס ובין לדיגיטאלי.

מכיר את ההלצה הידועה על עם הארץ אימת שבת עליו משום שבשבת אינו יכול לעשות חיפוש באוצר החכמה??...
[ציינו לזה כבר כמה פעמים בפורום, חפש]
אולי כדי למנוע עמי ארצות, עדיף שלא להפיץ בקבצים.... [או להיפך...]

תלוי באיזה ספר מדובר,
אם בספר יסוד - עדיף מודפס. ואם בספר שאינו מוגדר כ'ספר יסוד' יהיו שיעדיפו אותו דיגיטלי.

אולי אחד השיקולים יהיה העובדה שבעז"ה בגירסה 11 הבאה עלינו לטובה יהיה אפשר להמיר קבצי PDF לפורמט התכנה וממילא לחפש בהם במסגרת החיפוש הרגיל. (תוכנן לגירסה 10 אבל היה עיכוב)

אוצר החכמה כתב:אולי אחד השיקולים יהיה העובדה שבעז"ה בגירסה 11 הבאה עלינו לטובה יהיה אפשר להמיר קבצי PDF לפורמט התכנה וממילא לחפש בהם במסגרת החיפוש הרגיל. (תוכנן לגירסה 10 אבל היה עיכוב)

האם בשביל שה'אוצר' יוכל לחפש בקבצי פידיאף הפרטיים יצטרכו להעביר את כל הקבצים הפרטיים לכונן של ה'אוצר'?

לא בכלל לא.
התכנה יוצרת העתק בפורמט של התכנה לקבצים שלך (לא PDF), אתה יכול לקבוע אם אתה רוצה שיהיו על הכונן של התכנה (למי שעובר עם הדיסק ממקום למקום) או במחשב שלך. בכל מקרה בקבצים שלך לא עושים כלום.

רחמים כתב:איזה ספר אתם מעדיפים לקנות: דיגיטאלי או מודפס

מעדיף לקנות את הדיגיטאלי
מעדיף לקנות את המודפס
את הדיגיטאלי אם הוא יותר זול מהמודפס
את המודפס אם הוא יותר זול מהדיגיטאלי

כדאי לתקן; שתי האפשרויות האחרונות זה לכאו' אפשרות אחת.

אוצר,
תודה על המענה. זה די הטריד אותי.
נו, ממתינים כבר להופעת גירסה 11. רק שתדע, שאפשרות חדשה זו תהיה המניע המרכזי שלי לעדכן לגירסה 11. ראה הוזהרת!...

אם הבנתי נכון, הכוונה היא שנוכל להמיר את קבצי PDF לתמליל בפורמט וורד וכדו', אבקש רק לדעת אם נוכל לשמור על התבנית כולו, כלומר, גם על הפונטים וגם על צורת העימוד, או רק על צורת העימוד. כי במידה ונוכל להמירו קומפלט, כולל הפונט וצורת העימוד, ישתלם לקנות את האוצר ולו רק בשביל זה.

לא כך הכוונה. הפיכה לתמליל ללא שמירה על המבנה או בשמירה חלקית אתה יכול לעשות ע"י האקרובט.

הכוונה היא שאתה יכול לקחת קבצי PDF שבידיך, ולשלבם באוצר החכמה , ושם הם ייראו כמןו שנראו ב PDF.
אם בקבצי ה PDF יש טקסט (כלומר שאתה יכול להאיר את המילים ולהעתיקם לוורד) התכנה תזהה את זה ותצרף את זה לחיפוש הכללי של התכנה. (אנחנו משתדלים להכניס גם מקמות שבהם כאשר מעבירים לוורד יוצאים קשקושים ולנסות להפוך את זה לטקסט קריא9.

יש כאן משהו לא מובן.

שהרי בקובץ PDF שניתן לעשות בזה העתק והדבק ניתן גם לעשות בזה חיפוש בריידער עצמו, כך שלא מובן מדוע צריך לזה את התוכנה של האוצר כדי שנוכל לבצע בו חיפוש.

ויסלח לי כבודו על הטירחה, אבל משהו לא ברור לי בזה.

אולי יש כאן משהו מעבר וזה לא הוסבר טוב.

כנראה היתרון הוא בזה שיצורף לרשימת הספרים ויוצג בתוצאות החיפוש.

לא כי, הכוונה הוא כזה.

רחמים שאל מאי עדיף, ספר רגיל או קובץ PDF, ועל כך השיב הרב אוצה"ח שיש לקחת בחשבון שבספר רגיל לא ניתן לבצע חיפוש, משא"כ בספר PDF בגירסה 11 יהיה אפשרות לבצע בו חיפוש עם המנוע החכם של אוצה"ח, וזה אכן שיקול. שהרי אין מי שמוכן לוותר על החיפוש החכם בספרי החזו"א למשל ועוד כהנה.

ואין זה נוגע כלל לחיפוש המובנה בריידער שצריך לחפש את המלה בדיוק. והוא פשוט.

יתכן בהחלט שעל ידי הוספת פונקציה זו האוצר יתעדכן און ליין, ולא פעם ב.. אך לא זה הנידון כאן.

(לסיכום, מגירסת 11 בעז"ה כל מי שיהיה לו את תוכנת אוצר החכמה בעצם מחזיק גוגל פרטי לכל מסמכי הPDF שלו במחשב, ואולי גם לכל סוגי קבצי הטקסט מסוג וורד וכדו')

ובכל אופן, יישר כוחך ר' יאיר.

סורגים,
אם הבנתי נכון, באופצייה של ה'אוצר' תוכל לחפש מילים עם הגדרת מרחקים, כמו בספרי האוצר. ולא רק מילה בודדת. ואפשרות זו אינה קיימת בשום תוכנה אחרת.

אוצר,
האם הבנתי נכון?

בהחלט ועם כל האופציות הנוספות כמו חסירות יתירות הוספת ו וכולי.

וכן ראיית התוצאות בגזירים כמו שכתבתי כבר שזה אחת התכונות שיתווספו לגירסה 11

האם מדובר בpdf שעבר ocr דווקא?

אוצר,
זה משהו עצום עצום!!

אגרת
וודאי שהפידיאף צריך לעבור או.סי.אר קודם לכן.

חכם באשי כתב:וודאי שהפידיאף צריך לעבור או.סי.אר קודם לכן.

נכון להיום ניתן לסגור קובצי PDF באופן כזה שניתן לבצע בו חיפוש, כך שאין כל צורך בOCR, הבעיה היא, בקבצים ישנים, או בקבצי PDF שנסגרו כתמונה (או בפונטים ישנים מסוג טרו טייפ וכדו') מבלי יכולת לעשות בהם חיפוש.

יש אפשרות לפענח כל קובץ תמונה או PDF גם אם הוא ישן ולשמור את הפיענוח בצד, ואח''כ לעשות לו חיפוש.
אם באוצר ירצו בכך יעשו גם את זה.

אם אתה משתמש בפונטים TRUETYPE של חלונות לא אמורה להיות בעייה לעשות בהם חיפוש.
אסכם בקצרה את המצב:
כאשר מדובר בקובץ PDF שנוצר מטקסט ולא מתמונות אין בעקרון בעייה לחפש בו ולשלב אותו באוצר. שימוש בפונטים מסויימים מעורר קשיים, הם ניכרים בתוך האקרובט בכך שהארת הקטע והעתקתו מוציאה קשקושים. אנחנו משתדלים לטפל בבעיה הזו, ומקווים שגם חומר זה ישתלב בחיפוש.

אם ה PDF נוצר מתמונות הרי שצריך להיות בו "טקסט מתחת לתמונה" כדי שאפשר יהיה לחפש בו, את השירות הזה עושות בדרך כלל תכנות OCR (שירות זה של OCR ל PDF לא ייעשה ע"י התכנה שאנו נותנים), הרבה מקבצי ה PDF הנמצאים אצל אנשים שנוצרו מתמונות מכילים את הטקסט הזה. הדרך לבדוק את זה היא לנסות להאיר קטע במצב טקסט באקרובט אם מקבלים טקסט הווה אומר שיש טקסט מתחת לתמונה. לפעמים תוכנות כאלה לא שומרות על החלוקה הנכונה למילים, במערכת שפיתחנו אנחנו משתדלים לזהות את החלוקה הנכונה בצורה הטובה ביותר.

בקיצור, מתי נזכה לראות את התוכנה המשודרגת?
בחנוכה הקרוב?

בעז"ה

סתם שאלה,
מיהו רחמים הלזה? ולאיזה צורך נערך הסקר?

יש לי הרגשה שזהו רחמים יעקובוב שפיתח תכונות נפלאות להתאמת הוורד לעיצוב ספרי קודש. טעיתי?
(אם אינכם יודעים על זה, אדווח).

עכ"פ מהי מטרת הסקר?

אורי אגסי כתב:סתם שאלה,
מיהו רחמים הלזה? ולאיזה צורך נערך הסקר?
יש לי הרגשה שזהו רחמים יעקובוב שפיתח תכונות נפלאות להתאמת הוורד לעיצוב ספרי קודש. טעיתי?
(אם אינכם יודעים על זה, אדווח).
עכ"פ מהי מטרת הסקר?

ברור שזה הוא. הוא לא מסתיר את זה.
בהחלט ראוי לציין כאן שמדובר בבעל חסד גדול שנענה בסבר פנים יפות לכל פונה ועוזר לו בבעיותיו הטכניות עד לפתרונם המוחלט.

האם פירסם כאן בפורום על התוכנה שלו?
ומה ההבדלים בינה לבין "המשלים לוורד"?

אורי אגסי כתב:האם פירסם כאן בפורום על התוכנה שלו?
ומה ההבדלים בינה לבין "המשלים לוורד"?

כמדומני שלא,
לצערנו עדיין אין כאן אשכול לעזרה טכנית לעורכים וכדו', אמנם היו כאן כמה דברים טכניים שקשורים לאויצר [וגם שם הוא עזר]
בפורום של נתיב הוא שלח לא פעם תוכנות ופקודות מאקרו חשובים.

אורי אגסי כתב:סתם שאלה,
מיהו רחמים הלזה? ולאיזה צורך נערך הסקר?

יש לי הרגשה שזהו רחמים יעקובוב שפיתח תכונות נפלאות להתאמת הוורד לעיצוב ספרי קודש. טעיתי?
(אם אינכם יודעים על זה, אדווח).

עכ"פ מהי מטרת הסקר?

מטרת הסקר היא לדעת האם יש אחוז גדול מספיק בציבור שיהיה מעוניין לקנות ספרים דיגיטאליים, וא''כ אני רוצה לכתוב תוכנה שתציג את הספרים הדיגיטליים האלו, שהרי אי אפשר לשלוח לקונה הספר קובץ PDF רגיל, כיון שאין לו שום חסימה להעתקה וכו'.

לגבי התוכנה לעיצוב ספרי קודש תוכלו לראות אשכול שלם על זה בפורום נתיב:

יש שם גם גירסת הדגמה של התוכנה והיא חינמית לחלוטין, אומנם מאז ששמתי אותה שם כבר עבר חצי שנה כמעט , והתוכנה השתדרגה מאז עשרות מונים, אבל עדיין זה נותן קצת רקע על מה מדובר. כמו כן לקראת סוף האשכול שם יש כמה מצגות שמסבירות
על התוכנה.

אגב פורסמה כאן בעבר תוכנה חינמית לחיפוש מהיר באוצר החכמה.

מחבר שיוציא את ספרו בקובץ pdf, מובטח לו שהוא ימכור עותק אחד של הספר ותו לא. צריך לחשוב על רעיון של לשלב, ברכישת ספר יקבלו גם עותק בדיסק.

הרב אוצר, אולי הגיע הזמן לגלות אלו עוד הפתעות מחכות בגירסה 11?

מזמור שיר כתב:מחבר שיוציא את ספרו בקובץ pdf, מובטח לו שהוא ימכור עותק אחד של הספר ותו לא. צריך לחשוב על רעיון של לשלב, ברכישת ספר יקבלו גם עותק בדיסק.

בודאי שאף אחד לא ישים את ספרו על קרן הצבי וימכור אותו כקובץ PDF , המדובר הוא למוכר את הספר בתוך תוכנה שמציגה אותו, ושאי אפשר להעתיק מתוך התוכנה, ושאי אפשר להעתיק את התוכנה עצמה, ושאי אפשר להשתמש בתוכנה ללא רשיון. בקיצור כמו כל תוכנה שמוכרים אותה שהיא מוגנת להעתקה , כך ימכר הספר, ללא שום חשש של העתקה ללא רשיון מסודר.

ותוכנה אי אפשר לפרוץ?! לכל מנעול יש את הפורץ המתאים...

חכם באשי כתב:ותוכנה אי אפשר לפרוץ?! לכל מנעול יש את הפורץ המתאים...

הפרצנים למינהם פורצים רק מה שמשתלם לפרוץ, אבל אם הפורץ צריך לשבת חודש בשביל לפרוץ משהו שיקבל עליו לכל היותר 50 ש''ח זה לא משתלם , ובפרט אם יהיו ראיות שהוא פרץ והוא מסכן עצמו בתביעה משפטית. וקיצרתי...

יש כבר תוכנה כזו (זה עובד עם קוד מסויים לכל ספר או משהו דומה) ומשתמשים בה באתרים של ספרים דיגיטליים כמו אלו:
http://www.jewishebooks.co.il/machshava.html
http://www.e-vrit.co.il/groups.aspx?cid=16&mode=1

התוכנה נקראת Digital-editions ונמצאת כאן (של חברת ADOBE - אקרובט):
http://www.adobe.com/support/digitaledi ... s1x7x1.exe

לדעתי אדרבא שיהיה תחרות והבוחר יבחר!

הר' יאיר, את הספרים שמציעים האתרים שהזכרת אפשר לקרוא גם ללא חיבור לרשת, או שחייבים להיות מחוברים לרשת לפחות בפתיחת הספר לצורך אימות הרשיון? אני עכ''פ מתכנן לעשות תוכנה שלא תלויה ברשת כי בציבור שלנו יש הרבה אנשים שיש להם מחשב אבל לא מחוברים לרשת.

כלום אין כאן המצאת הגלגל מחדש ועל חנם?
הרי כפי שציינו ישנן תוכנות כאלו, והגדולה שלהם היא של אמזון, אך גם עוד רבות, וסוגי הגבלות Digital Rights Management‏ שונות. ומהדיון כאן משמע כאילו חדשות אתה מגיד.
[רק לסבר את האוזן על היקף התופעה בעולם: אמזון הודיעה בשנת 2011 שהיא מוכרת יותר ספרים דיגיטליים ממודפסים!]

נ"ל שצריכים להיות מחוברים לרשת, איני זוכר.

מרחביה כתב:כלום אין כאן המצאת הגלגל מחדש ועל חנם?
הרי כפי שציינו ישנן תוכנות כאלו, והגדולה שלהם היא של אמזון, אך גם עוד רבות, וסוגי הגבלות Digital Rights Management‏ שונות. ומהדיון כאן משמע כאילו חדשות אתה מגיד.
[רק לסבר את האוזן על היקף התופעה בעולם: אמזון הודיעה בשנת 2011 שהיא מוכרת יותר ספרים דיגיטליים ממודפסים!]

אולי זה לא חידוש בציבור הכללי, אבל עיקר השאלה היא האם הציבור שלנו יקנה דבר כזה או שהוא מעדיף ללמוד מתוך ספר 'אמיתי'. ועוד דבר ציבור שלנו הוא מאוד יחודי ביחס לאחרים והצרכים שלו שונים, וממילא הוא צריך תוכנה אופטימלית לצרכים שלו, וכמו למשל דבר שהזכרתי לעיל, שתהיה אפשרות להפעיל את התוכנה ללא חיבור רשת, ועוד שהספר יוצג ב'צורת הדף' ולא בפריסת עמוד משתנה כמו דף אינטרנט, כדי שיהיה קל לזכור את הנלמד בספר זה, ואף אם הוא ספר חדש ולא אחד מספרי יסוד, וכן על זה הדרך עוד דרישות של הציבור שלנו.

נ"ל שחלק מהדברים כבר נכתבו למעלה, ובכל זאת אדגיש שוב:
ספר שיעודו שילמדו בו, וכגון ספר יסוד, יעדיף הציבור לקנות בעותק מודפס, שכן הציבור שלנו אף אם הוא בודק לפעמים מקורות מע"ג המחשב, ללמוד הוא לומד מע"ג ספר אמיתי.
גם ספר שיעודו הוא מזכרת וכדו', או מחבר שמעוניין שספריו יסתובבו על שולחני ביתי המדרש, כל זה שייך בעותק מודפס ולא בעותק דיגיטלי.

ספר שמיועד לקריאה [וישנם ספרים כאלה גם בתחום התורני, בדר"כ מדובר בספרים להעשרת ידע בכל מיני תחומים סביב תורתינו הקדו', או ספרי ביוגרפיה הסטוריה ומעשיות] יתכן שלאט לאט גדל בקהל היעד החלק שמעביר את שעות הפנאי שלו ליד המחשב וממילא הוא קורא יותר מע"ג המחשב (ועדיין נראה לי שקריאה ארוכה מעדיפים אנשים לעשות מע"ג ספר ולא מע"ג מסך שמאמץ מאוד את העיניים), והוא גם נהנה מכך שריבוי הספרים לא מורגש על מס' המ"ר של דירתו, אבל עדיין לא יוכלו לעיין בספר בשבת, וקהל היעד יצומצם לאלה היושבים על המחשב, ובציבור שלנו בדר"כ מדובר רק בהורים.

המעלה של הדיגיטאלי שאפשר לחפש בו - היא מעלה די צדדית ביחס לעיקר מטרת רוב הספרים, אינני יודע אם ישנם ספרים שכל מטרתם לשרת את אלו הנזקקים למקורות בעת עבודתם על המחשב, ואשר מטרה זו ישיגו ביתר קלות בעותק דיגיטאלי.

העולה כל הנ"ל שמחבר הרוצה ליהנות מכל המעלות ידפיס את ספרו כרגיל, ויצמיד לו עותק דיגיטאלי למעונינים - בתשלום חלקי, ובספר שצריכים לו יותר בתשלום מלא.
ובאופן שאינו חושש מאיבוד ממון אינו צריך לעותק דיגיטאלי כלל אלא יעלה את ספרו לאוצה"ח ודיו.