פורום אוצר החכמה

ראובן שבלבל נכתב עליו ששכב
אך מדוע נכתב זאת על בלהה (וכי היא צריכה להענש בגלל חטאו של ראובן שבלבל)
(האם יש מי שדן בזה)

אליבא דהאומר שראובן שכבה כפשוטו, ולכך אסרה על אביו, ניתן לשאול את שאלתך על כל בעילה ברצון/אונס לכהן וכו'.
הנצי"ב מדגיש כי 'שכיבה את' אינה ברצון, ולכן בכל מקרה מדובר על אונס מצד בלהה, אם מצד בלבול היצועים ואם כפשוטו ממש, ולכן "אין לנערה משפט מוות", ואין מה לשאול על כך.

התייחסות יחידה שאני מכיר לכך אינה בספרותנו, אלא ב'צוואות השבטים' ואכמ"ל.

תוקן לאחר שפותח האשכול שינה את הודעתו.

נכון, אבל כשהתורה מספרת על הצדיקים שבאה עליהם רעה יש מקום לשאול אם יש טעם לעונש.

עיקר כוונתו של השואל היא לא לפי מי שמפרש שזה כפשוטו, אלא לפי רש"י שמבאר שהתורה אמרה על ראובן שחטא חטא כזה משום שחטא חטא אחר. וע"ז קשה לו שהרי בדברים יש גם גנאי לבלהה, ואם החטא היה בלבול יצועים זה דבר שאפילו לא השתתפה בו, לא ברצון ולא באונס, ומפני מה נקטה תורה לשון שמשמע ממנה גנאי לבלהה?

אוצר החכמה כתב:נכון, אבל כשהתורה מספרת על הצדיקים שבאה עליהם רעה יש מקום לשאול אם יש טעם לעונש.

עיקר כוונתו של השואל היא לא לפי מי שמפרש שזה כפשוטו, אלא לפי רש"י שמבאר שהתורה אמרה על ראובן שחטא חטא כזה משום שחטא חטא אחר. וע"ז קשה לו שהרי בדברים יש גם גנאי לבלהה, ואם החטא היה בלבול יצועים זה דבר שאפילו לא השתתפה בו, לא ברצון ולא באונס, ומפני מה נקטה תורה לשון שמשמע ממנה גנאי לבלהה?

חוששני, כי כוונת השואל מבוססת על שגיאת קריאה, מעלה עליו הכתוב כאילו שכבה, קרא את המלה "שכבה" ש קמוצה כ שואית ב קמוצה, בבנין קל ולשון נקבה, והבין כאילו בלהה שכבה עמו. ובאמת הקריאה היא ש' שואית כ ב קמוצות ומפיק ה, שכב אותה. ובזה אין גנאי שמתיחס המעשה רק לראובן ולא לבלהה כלל.

ר' כרם, סברתך לגבי כוונת ר' אומר מעט בשאלתו נאה, אך לא נראית.

לענ"ד יתכן והיתה תביעה על בלהה (ויתכן שלגודל צדקותה דקדקו עמה) שלא הקפידה על כבוד רחל ולא הפריע לה הדבר אלא השאירה המצב כמות שהוא ללא התערבות או תגובה כלשהי מצידה.

יאיר כתב:לענ"ד יתכן והיתה תביעה על בלהה (ויתכן שלגודל צדקותה דקדקו עמה) שלא הקפידה על כבוד רחל ולא הפריע לה הדבר אלא השאירה המצב כמות שהוא ללא התערבות או תגובה כלשהי מצידה.

קשה לענ''ד לומר כן שהרי זה נחשב כמזלזלת וכמו שאמרו בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויצא פרק ל סימן טו וז''ל:
תני רשב"י לפי שזילזלה על על הצדיק ואמרה לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך לפיכך אינה נכנסת עמו לקבורה, היא אמרה לכן ישכב עמך הלילה, וכן היה הוא שוכב עמה בקבר ולא עם רחל:

ולכן בלהה שכבר ראתה איך שרחל נענשה ונקברה בדרך, בוודאי נזהרה שלא לדחות את יעקב מעליה מפני כל סיבה שבעולם.

ולעצם השאלה שבראש האשכול נלע''ד שאין זה גנאי לבלהה כלל אלא שבח שהיתה נכנעת והתנהגה כשפחה אמיתית וכאשר יעקב שם מטתו באהל שלה לא אמרה כלום אף שהיה לה מה לומר ולקנאת על כבוד רחל וכנ''ל, וגם כאשר בא ראובן ועשה מה שעשה לא מחתה כלל כי הוא גדול הדור בשבילה ומה פתאום שהיא השפחה תמחה בו או תחלוק עליו וזה גופא השבח שלה ולא גנאי.

לדעתי ליאיר היתה טעות סופר והתכוון לכבוד לאה כך שטענתך הפוכה.

אכן - ט"ס.