וזה לשון ספר הכוונות לאריז"ל [לרבי משה טריניקי]:
"ומצאתי סוד גדול למה אנו אומרים פרק זה (איזהו מקומן של זבחים) פרק זה מכל שאר פרקי המשניות, שהיא משנה שאין בה מחלוקת, שאין פרק בכל המשניות שאין בו מחלוקת חוץ מפרק זה, ונקרא הלכה פסוקה, ועתה אנו צריכים אל השלום ולא אל המחלוקת".
כל הכתוב שאינו מודגש כתוב כבר בבית יוסף על הטור סימן נ בשם הרא"ה, והסוף הוא החידוש של האר"י.
ויל"ע לאיזה זמן מתכוון האר"י הקדוש באמרו "ועתה אנו צריכים אל השלום"? מבריאת העולם ואחר כך ממכירת יוסף אנו זקוקים לכך!
ומסתמא הכוונה כעין דברי מרן הראי"ה, ש"אם נחרבנו ע"י שנאת חינם - נבנה ע"י אהבת חינם", וא"כ דוקא אחרי חורבן בית שני (שנחרב בגלל שנאת חינם, אקמצא ובר קמצא) צריכים לשים דגש מיוחד על מידת השלום, מצד עצמה וגם בשביל הבאת הגאולה, אע"פ שכמובן לא התחדש הענין דוקא אז.
שנזכה!