פורום אוצר החכמה

לחם_יומם כתב:לא כל כתבי הגאונים שרדו.
המקור המפורסם הוא שו"ת מהר"ם אלשקר.

בברכה המשולשת כתב:וכבר האריך בזה רש"ז הבלין שליט"א במאמר מיוחד בכתב העת אסופות.

תוכן כתב:עיין במנחת כהן, שם יש להתחיל לברר את כל הסוגיא.

הגיון אמתי כתב:

בברכה המשולשת כתב:וכבר האריך בזה רש"ז הבלין שליט"א במאמר מיוחד בכתב העת אסופות.

לא ראיתי את מאמרו (היכן ניתן להשיגו?) אומנם בכל זאת יש לי לשאול אותך שאלה: האם הוא האריך בדברי הגאונים שבשו"ת מהר"ם אלשקר? (שזה מסתבר מאוד) אם כן, אין זה מקור "ברור!" (כדלעיל).
ב. אשמח אם תביא את המאמר של הרש"ז הבלין שליט"א לפורום הזה. כולו או חלקו.
מפני שכמדומני שאין מקור "ברור" לכך שהגאונים חולקים על ר"ת?

ידידיה כתב:ברור שאם דחו את תירוץ ר"ת על סתירת הגמרות, ממילא אין לנו שקיעה אלא שקיעת החמה כפשוטה.
ומ"מ היות וביקשו "ברור" להלן מה שמצטט המהר"ם אלשקר (צו) בשם ר"א ב"ה,
גם הרב ר' אברהם החסיד בנו של הר"ם במז"ל פירש לנו הדב' בבירור שאין אחריו ברור וידוע הוא שכל דבריו מדברי אביו ז"ל. כתב ז"ל ובין השמשות יש בו מן היום ויש בו מן הלילה וכו' והוא משתערוב השמש ועד שיראו ג' כוכבי' בינוניים לא כככבים הנראים ביום ולא כככבים שא"א שיראו עד לב הלילה וקודם שתערוב השמש הרי הוא יום ודאי ויכול לעשו' בו מלאכ' יום ששי והעושה בו מלאכ' בסוף יום השבת חייב סקילה ואפי' ששקע רוב עגולת השמש באופק ולא נשאר ממנ' כי אם דבר מועט כל עוד שלא תשקע כל העגול' בכללה ותערוב השמש תחת עגולת האופק הרי הוא יום ומשפטו כמשפט חצי היום וכשיראו ג' כוכבים בינוניים אחר ערובת השמש הוא ודאי לילה והזמן שיש בין ערובת השמש ובין ראיית הכוכבים הבינוניים הוא ספק אם הוא מן היום או מן הלילה והוא זמן בין השמשות ודינו להחמיר מהעקר שבידינו ספיקא דאוריתא לחומרא וכו' עד וצריך ליזהר ולפרוש מעשיית מלאכה קודם ערובת השמש דבר מועט כמו שנזהרין ונמנעים מאכילת חמץ בשעה ששית וכיוצא בזה וזהו אומרם ז"ל מוסיפין מחול על הקדש עכ"ל בספר אל כפאי"ה

הגיון אמתי כתב:

ידידיה כתב:ברור שאם דחו את תירוץ ר"ת על סתירת הגמרות, ממילא אין לנו שקיעה אלא שקיעת החמה כפשוטה.

אם הבנתי אותך נכון, כוונתיך לומר כי אם אין ר"ת (כי דחו את תירוצו) ממילא מה שנשאר זה גאונים, אם לזה התכוונת אזי זהו רעיון יפה! אך לא מספיק. כי נניח שדחינו את דברי ר"ת מכל וכל, עדיין יש לנו לדעת מהי דעת הגאונים? אולי הם סוברים גם כר"ת?

ידידיה כתב:ברור שאם דחו את תירוץ ר"ת על סתירת הגמרות, ממילא אין לנו שקיעה אלא שקיעת החמה כפשוטה.
ומ"מ היות וביקשו "ברור" להלן מה שמצטט המהר"ם אלשקר (צו) בשם ר"א ב"ה,
גם הרב ר' אברהם החסיד בנו של הר"ם במז"ל פירש לנו הדב' בבירור שאין אחריו ברור וידוע הוא שכל דבריו מדברי אביו ז"ל. כתב ז"ל ובין השמשות יש בו מן היום ויש בו מן הלילה וכו' והוא משתערוב השמש ועד שיראו ג' כוכבי' בינוניים לא כככבים הנראים ביום ולא כככבים שא"א שיראו עד לב הלילה וקודם שתערוב השמש הרי הוא יום ודאי ויכול לעשו' בו מלאכ' יום ששי והעושה בו מלאכ' בסוף יום השבת חייב סקילה ואפי' ששקע רוב עגולת השמש באופק ולא נשאר ממנ' כי אם דבר מועט כל עוד שלא תשקע כל העגול' בכללה ותערוב השמש תחת עגולת האופק הרי הוא יום ומשפטו כמשפט חצי היום וכשיראו ג' כוכבים בינוניים אחר ערובת השמש הוא ודאי לילה והזמן שיש בין ערובת השמש ובין ראיית הכוכבים הבינוניים הוא ספק אם הוא מן היום או מן הלילה והוא זמן בין השמשות ודינו להחמיר מהעקר שבידינו ספיקא דאוריתא לחומרא וכו' עד וצריך ליזהר ולפרוש מעשיית מלאכה קודם ערובת השמש דבר מועט כמו שנזהרין ונמנעים מאכילת חמץ בשעה ששית וכיוצא בזה וזהו אומרם ז"ל מוסיפין מחול על הקדש עכ"ל בספר אל כפאי"ה

בברכה המשולשת כתב:האם כתר"ה ראה את דברי ר"ת בספר הישר ואת דברי כל רבותינו הראשונים שקראו לתהליך של השקיעה האורכה שתי שקיעות?

הגיון אמתי כתב:הנה אם הגאונים חולקים על ר"ת, אזי איפו הם כתבו זאת במפורש - שבשקיעת גלגל השמש מתחיל בין השמשות? ולהוציא מתוך דיוקים (בדברי הגאונים) שהם חולקים - כשזה לא כתוב במפורש - אין מזה ראיה (לפחות לא לקולא), כי ניתן לדייק גם כן בהפך בדרך כלל. ומפני שזה לא מפורש!
ואם כן שוב: מהו המקור הברור לכך שניתן לסמוך עליו - שממנו רואים במפורש שהגאונים חולקים על רבינו תם?

בברכה המשולשת כתב:מהדיון כאן נראה ברורות שכב' הרה"ג זאב שכטר, והרב הנסמך עליו כאן, שניהם שליט"א, לא עיינו במקורות הנ"ל שמביא הרב הבלין שליט"א במאמר הנ"ל (הנמצא באוצר המקוון, כאמור), וחבל.

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי לפי הסברו למה הר"א כתב בכלל את עניין שקיעת העגולה ומה רצה בזה.
אבל המהר"ם אלשקר הבין בפשוטו שבעיני הר"א היו המילים ותערוב השמש מלים נרדפות לשקיעת כל העגולה.

לחם_יומם כתב:לא כל כתבי הגאונים שרדו.
המקור המפורסם הוא שו"ת מהר"ם אלשקר.

לא הבנת - כי אתה לא מנסה להבין!

אוצר החכמה כתב:

לא הבנת - כי אתה לא מנסה להבין!

גם אם לכם מתחשק לטעון שכולם סברו כרבנו תם ואין חולק עליו בעולם, קצת כבוד למהר"ם אלשקר שהיה מגדולי הדורות, ולכל אותם האחרונים שקראו דבריו וקיבלום, ולא להקל ראש בפירוש שהוא חשב אותו לברור בדברי הר"א בן הרמב"ם. כך שאפשר להציע פירושים אחרים, אבל לא לחשוב שהם ואין בלתם.

התוקף כתב:

בברכה המשולשת כתב:מהדיון כאן נראה ברורות שכב' הרה"ג זאב שכטר, והרב הנסמך עליו כאן, שניהם שליט"א, לא עיינו במקורות הנ"ל שמביא הרב הבלין שליט"א במאמר הנ"ל (הנמצא באוצר המקוון, כאמור), וחבל.

מדבריך נשמע ששם נמצאת כל התורה, ואם הרבנים הנ"ל לא ראו את מאמרו אז בודאי שהם טעו. (כאילו לא היה להם ספרים אחרים שהביאו את טענתיו של הרב הבלין). אולי אתה לא הבנת אותם נכון?
בברכה התוקף

שפה ברורה כתב: ולדעת רבינו תם, כל שיש עדיין מעט אור הרי זה חשוב כיום וככולו אור,.

הגיון אמתי כתב:

ידידיה כתב:ברור שאם דחו את תירוץ ר"ת על סתירת הגמרות, ממילא אין לנו שקיעה אלא שקיעת החמה כפשוטה.
ומ"מ היות וביקשו "ברור" להלן מה שמצטט המהר"ם אלשקר (צו) בשם ר"א ב"ה,
גם הרב ר' אברהם החסיד בנו של הר"ם במז"ל פירש לנו הדב' בבירור שאין אחריו ברור וידוע הוא שכל דבריו מדברי אביו ז"ל. כתב ז"ל ובין השמשות יש בו מן היום ויש בו מן הלילה וכו' והוא משתערוב השמש ועד שיראו ג' כוכבי' בינוניים לא כככבים הנראים ביום ולא כככבים שא"א שיראו עד לב הלילה וקודם שתערוב השמש הרי הוא יום ודאי ויכול לעשו' בו מלאכ' יום ששי והעושה בו מלאכ' בסוף יום השבת חייב סקילה ואפי' ששקע רוב עגולת השמש באופק ולא נשאר ממנ' כי אם דבר מועט כל עוד שלא תשקע כל העגול' בכללה ותערוב השמש תחת עגולת האופק הרי הוא יום ומשפטו כמשפט חצי היום וכשיראו ג' כוכבים בינוניים אחר ערובת השמש הוא ודאי לילה והזמן שיש בין ערובת השמש ובין ראיית הכוכבים הבינוניים הוא ספק אם הוא מן היום או מן הלילה והוא זמן בין השמשות ודינו להחמיר מהעקר שבידינו ספיקא דאוריתא לחומרא וכו' עד וצריך ליזהר ולפרוש מעשיית מלאכה קודם ערובת השמש דבר מועט כמו שנזהרין ונמנעים מאכילת חמץ בשעה ששית וכיוצא בזה וזהו אומרם ז"ל מוסיפין מחול על הקדש עכ"ל בספר אל כפאי"ה

מכיוון שיש אריכות גדולה בזה ואין כאן המקום לאריכות שכזו, לכן צירפתי לכאן קובץ תשובה מתוך הספר בין אור לחושך להרה"ג הרב זאב שכטר שליט"א (העתקתי את זה תחילה מהמקור לקובץ "וורד", ולאחר מכן הוספתי בזה הוספות משלי, ושוב סגרתי את זה לקובץ "פי די אף") ששם יש הסבר רחב על כך מהי דעתו של רבי אברהם בן הרמב"ם.

אך כאן אוכל לציין בקצרה דבר אחד, כנקודה למחשבה, ואקווה שיבינו אותי בעז"ה (כי הוא דבר שקשה לתפיסה בלי התבוננות מעמיקה), וזה: כשרבי אברהם בן הרמב"ם כותב: ואפילו ששקע רוב "עגולת" השמש באופק... כל עוד שלא תשקע כל "העגולה" בכללה וכו'. למה כוונתו במילה "עגולת" השמש? - בא נניח שכוונתו לשקיעת גלגל השמש. יפה.
כעת נוסיף לשאול עוד שאלה (לשם הבנת העניין): וכשהוא (רבי אברהם בן הרמב"ם) מוסיף לכתוב את הבטוי הבא: "ותערוב" השמש תחת עגולת האופק. שוב גם כאן: למה כוונתו? יש לנו שלושה אפשרויות (לכאורה) להסביר כוונתו. א. לשקיעת גלגל השמש. ב. לשקיעת דימדומי השמש. ג. לשקיעת אור השמש. כעת: האפשרות הראשונה לא יכולה להיות אמתית כי זה כפל לשון מיותרת בלי סיבה.
הנה שימו לב למשפט: "כל עוד שלא תשקע כל העגולה בכללה! ותערוב השמש! תחת עגולת האופק". הרי שרואים כאן שני דברים שונים. אם כן איזה עוד אפשרויות נותרו לנו להבין את דבריו...
אל תהססו מלהעיר אם נראה לכם אחרת ! (כמובן אחרי שתעברו על הקובץ המצורף שכאן).

ידידיה כתב:

שפה ברורה כתב: ולדעת רבינו תם, כל שיש עדיין מעט אור הרי זה חשוב כיום וככולו אור,.

לא כ"כ הגיוני.

הוגה ומעיין כתב:כעת נגלו בס"ד דברי רבי אברהם בן הרמב"ם ממקורם בלשון ערבי (עד היום היה רק את התרגום של מהר"ם אלשקר, שיש בו דילוגים ועוד), וכמה וכמה מהעניינים שנאמרו בדעתו יורדים ועולים לפי לשונו. דבריו פורסמו בליווי הערות ועיונים כהשגת יד המהדיר, בכת"ע מוריה ניסן תשע"ט.

https://www.academia.edu/works/38886417/

פלוריש כתב:

הוגה ומעיין כתב:כעת נגלו בס"ד דברי רבי אברהם בן הרמב"ם ממקורם בלשון ערבי (עד היום היה רק את התרגום של מהר"ם אלשקר, שיש בו דילוגים ועוד), וכמה וכמה מהעניינים שנאמרו בדעתו יורדים ועולים לפי לשונו. דבריו פורסמו בליווי הערות ועיונים כהשגת יד המהדיר, בכת"ע מוריה ניסן תשע"ט.

https://www.academia.edu/works/38886417/

הקישור שבור. מה הכתובת הנכונה?

הוגה ומעיין כתב:כעת נגלו בס"ד דברי רבי אברהם בן הרמב"ם ממקורם בלשון ערבי (עד היום היה רק את התרגום של מהר"ם אלשקר, שיש בו דילוגים ועוד), וכמה וכמה מהעניינים שנאמרו בדעתו יורדים ועולים לפי לשונו. דבריו פורסמו בליווי הערות ועיונים כהשגת יד המהדיר, בכת"ע מוריה ניסן תשע"ט.

מקדש מלך כתב:המנהג המקובל הוא לחומרא כרבינו תם (כפי שהובן במהלך כל הדורות ברוב תפוצות ישראל).

עובדיה חן כתב:ישנם הרבה שלא מחמירים כרבינו תם,ובאמת פלא גדול מ"ש מספק דאורייתא כמו קר"ש למג"א שמקפידים ואילו בזמן ר"ת שהוא כפסק השו"ע לא מחמירים וצ"ע

זמן קריאת שמע בלילה משעת יציאת שלשה כוכבים קטנים...

צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד שיראו שלושה כוכבים קטנים...

אם לאלתר כשהוציא הולד ראשו חוץ לפרוזדור נראו שלושה כוכבים בינוניים יש לסמוך עליהם שהוא לילה אפילו הוא למחר שבת...

שוב מצאתי בספר מנחת כהן דאפילו לר"ת מכיון שאנו רואין סימן הכוכבים שוב אין להקפיד עד שלא נשלם השיעור דד' מילין, ע"ש טעמו.