פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:בחיי יוסף בחלק המתאר את מפגש של איש ריבו יונתן עם אנשי טבריה, שהתקיים בשבת בבית הכנסת, הוא מספר שבהגיע השעה השישית נאלצו להפסיק את המפגש משום שאז דרכם לאכול את הסעודה.

האם הבחינו בכך?

אש משמים[quote] כתב:ישנם שני דינים האחד לא לצום בשבת ולזה מועיל כששותה מים קודם התפילה.

עזריאל ברגר כתב:מפורש בכמה פוסקים, שמי שלא אכל סעודת שבת בלילה - יאכל ג סעודות ביום, ובשו"ע אדה"ז כתב שלצורך מצווה (כגון סעודת מצווה בע"ש) יכול אפילו לנהוג כן לכתחילה!
ומכאן יש ללמוד שמותר לאחר סעודה לאחרי זמנה המקורי.

יוצא פוניבז' כתב:

איש_ספר כתב:בחיי יוסף בחלק המתאר את מפגש של איש ריבו יונתן עם אנשי טבריה, שהתקיים בשבת בבית הכנסת, הוא מספר שבהגיע השעה השישית נאלצו להפסיק את המפגש משום שאז דרכם לאכול את הסעודה.

האם הבחינו בכך?

לא הבנתי מה מוכח משם.
שעה שישית היא לפני חצות לכל הדעות. וכמו"כ לא מוכח משם אלא לענין שכך אורחא דמילתא, ועל כך כבר יש בידינו מקורות שאינם רחוקים מאותה התקופה, עי' מתני' שבת קיז ע"ב. (וע"ש בתוס' קיח רע"א).
ולעצם הענין עי' הלכות שבת בשבת ח"ד עמ' קנב ואילך, וע"ש שהביא כדברי ערוה"ש מדברי הב"ח בסי' שלד.

איש_ספר כתב:

עזריאל ברגר כתב:מפורש בכמה פוסקים, שמי שלא אכל סעודת שבת בלילה - יאכל ג סעודות ביום, ובשו"ע אדה"ז כתב שלצורך מצווה (כגון סעודת מצווה בע"ש) יכול אפילו לנהוג כן לכתחילה!
ומכאן יש ללמוד שמותר לאחר סעודה לאחרי זמנה המקורי.

ראיה זו כבר הובאה בפמ"ג סי שלד כנגד הב"ח שם.

אבןטובה כתב:במג"א ססי' רפט דאם אין לו יין או פת לקדש עליו 'ימתין עד חצות' ואח"כ יאכל בלא קידוש

איש_ספר כתב:בחיי יוסף בחלק המתאר את מפגש של איש ריבו יונתן עם אנשי טבריה, שהתקיים בשבת בבית הכנסת, הוא מספר שבהגיע השעה השישית נאלצו להפסיק את המפגש משום שאז דרכם לאכול את הסעודה.

האם הבחינו בכך?

איש גלילי כתב:

איש_ספר כתב:בחיי יוסף בחלק המתאר את מפגש של איש ריבו יונתן עם אנשי טבריה, שהתקיים בשבת בבית הכנסת, הוא מספר שבהגיע השעה השישית נאלצו להפסיק את המפגש משום שאז דרכם לאכול את הסעודה.

האם הבחינו בכך?

יונתן או יוחנן? (אין כעת ספר חיי יוסף לפני)

שערי חכמה כתב:גם אם אפשר לומר "בצהרא דשבתא", לומר "ואזמין בה השתא עתיקא קדישא" אי אפשר, כיון שזמנו בשחרית דוקא כמ"ש לעיל.

איש גלילי כתב:

איש_ספר כתב:בחיי יוסף בחלק המתאר את מפגש של איש ריבו יונתן עם אנשי טבריה, שהתקיים בשבת בבית הכנסת, הוא מספר שבהגיע השעה השישית נאלצו להפסיק את המפגש משום שאז דרכם לאכול את הסעודה.

האם הבחינו בכך?

יונתן או יוחנן? (אין כעת ספר חיי יוסף לפני)

מ"מ, שמעתי שהרה"ק ר' יודאל'י הורוויץ זצללה"ה (בעל ההילולא) היה מקפיד לאכול סעודת שבת לפני חצות. ופעם ראה את ר' מרדכי גנוט (בבחרותו) אוכל לאחר חצות, ואמר לו: איך אתה אומר 'בצפרא דשבתא'? ענה לו ר' מרדכי: אני מתקן ואומר 'בצהרא דשבתא'! אמר לו ר' יודאל'י: נו, אם כך אתה רשאי לאחר סעודתך, אבל אני כבר רגיל לומר 'בצפרא' ואינני יכול לשנות... (וכן מנהג ר' מרדכי גנוט עד היום...)

פרשנדתא כתב:

שערי חכמה כתב:גם אם אפשר לומר "בצהרא דשבתא", לומר "ואזמין בה השתא עתיקא קדישא" אי אפשר, כיון שזמנו בשחרית דוקא כמ"ש לעיל.

שמעתי שכ''ק אדמו''ר מקלויזענבורג זצוק''ל היה אוכל סעודתא דעתיקא קדישא בשעה מאוחרת והיה אומר אסדר לסעודתא דצפרא דשבתא ולא ב
צפרא דשבתא

איש_ספר כתב:בחיי יוסף בחלק המתאר את מפגש של איש ריבו יונתן עם אנשי טבריה, שהתקיים בשבת בבית הכנסת, הוא מספר שבהגיע השעה השישית נאלצו להפסיק את המפגש משום שאז דרכם לאכול את הסעודה.

האם הבחינו בכך?

אש משמים כתב:ישנם שני דינים האחד לא לצום בשבת ולזה מועיל כששותה מים קודם התפילה. ויש עוד דין לעשות את סעודת השבת קודם חצות לחלק מהשיטות ובהם הב"ח ריש סימן שלד.

ב''ח.PNG

הב"ח כתב דאם הוא לאחר חצות אפילו אם עדיין לא אכל אין מציל כ"א מזון סעודה אחת ובפמ"ג מפקפק בזה

בתוך הגולה כתב:[מוקפץ לפי שמצאתי כעת...]