שתי שאלות

[דדא ביה כולי ביה]

א) כ' הכס"מ (פ"י מהל' ע"ז הל"ב), שכל שאינו עובד עבודה זרה מותר לרפאותו ולהצילו ממיתה, ונכרים בזמן הזה לאו עובדי עבודה זרה הם. וצ"ב מדברי הרמב"ן פר' וישלח דטעם שהרגו שמעון ולוי אנשי שכם "וכי אנשי שכם וכל שבעה עממין לא עובדי עבודה זרה ומגלה עריות ועושים כל תועבות השם היו, והכתוב צווח עליהן בכמה מקומות (דברים יב ב) על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן וגו', לא תלמד לעשות וכו' (שם יח ט), ובגלוי עריות כי את כל התועבות האל עשו וכו' (ויקרא יח כז), אלא שאין הדבר מסור ליעקב ובניו לעשות בהם הדין". היינו דגוים עוברים על ז' מצוות ולכאו' אף אם אינו עע"ז מ"מ איך יצילנו בזמן שחייב מיתה על שאר איסורים שעבר, ואף אם אינו מסור בידנו לעשות בהם מיתה (וכן הוא בגמ' ע"ז כו. עכו"ם אין מעלין ואין מורידים) מ"מ לא יצילנו.

ב) מאיזה גיל גוי מצווה על המצוות

מי שיביא מקורות לענין תע"ב

[רחמים]

ב) מאיזה גיל גוי מצווה על המצוות

נ מתחייב במצוות.png (112.49 KiB) נצפה 2652 פעמים

[רחמים]

א) כ' הכס"מ (פ"י מהל' ע"ז הל"ב), שכל שאינו עובד עבודה זרה מותר לרפאותו ולהצילו ממיתה, ונכרים בזמן הזה לאו עובדי עבודה זרה הם. וצ"ב מדברי הרמב"ן פר' וישלח דטעם שהרגו שמעון ולוי אנשי שכם "וכי אנשי שכם וכל שבעה עממין לא עובדי עבודה זרה ומגלה עריות ועושים כל תועבות השם היו, והכתוב צווח עליהן בכמה מקומות (דברים יב ב) על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן וגו', לא תלמד לעשות וכו' (שם יח ט), ובגלוי עריות כי את כל התועבות האל עשו וכו' (ויקרא יח כז), אלא שאין הדבר מסור ליעקב ובניו לעשות בהם הדין". היינו דגוים עוברים על ז' מצוות ולכאו' אף אם אינו עע"ז מ"מ איך יצילנו בזמן שחייב מיתה על שאר איסורים שעבר, ואף אם אינו מסור בידנו לעשות בהם מיתה (וכן הוא בגמ' ע"ז כו. עכו"ם אין מעלין ואין מורידים) מ"מ לא יצילנו.

וז''ל הכסף משנה הלכות עבודה זרה פרק י
ומדברי רבינו שהזכיר בכל זה עכו"ם משמע שאם אינו עכו"ם מותר לרפאתו בשכר וכן להעלותו מהבור:

ונראה לבאר טעמו שכל גוי בעצם הוא כמעט אנוס לא לקיים שבע מצוות משום שאין מי שילמדו וכל עמו עוברים עליהם חוץ מעבודה זרה שלא שייך בזה אונס משום שדבר פשוט הוא שיש אלקים וכמו שידוע משם ר' אלחנן וסרמן. ואם כי יתנו הדין על הכל אבל אין איסור להציל גוי שלא עע''ז כיון שאין עליו טענה גדולה כמו על עע''ז.

[בברכה המשולשת]

ויעויין בשו"ת ניצני ארץ למע"כ ידידי הרה"ג שלמה גליקסברג שליט"א (מצוי באוצר המקוון), מה שכתב בזה בנושא כניסה לחדר תפילה ובנושא התחזות לגוי.
וזכורני שמע"כ הרה"ג א"ר זייני שליט"א האריך בזה בספרו ארץ חמדתנו.
וזכורני שהגאון רבי מנשה קליין זצ"ל כתב שאין גוי אחד בכל העולם כולו שאינו מחוייב מיתה.

[דדא ביה כולי ביה]

ונראה לבאר טעמו שכל גוי בעצם הוא כמעט אנוס לא לקיים שבע מצוות משום שאין מי שילמדו וכל עמו עוברים עליהם חוץ מעבודה זרה שלא שייך בזה אונס משום שדבר פשוט הוא שיש אלקים וכמו שידוע משם ר' אלחנן וסרמן. ואם כי יתנו הדין על הכל אבל אין איסור להציל גוי שלא עע''ז כיון שאין עליו טענה גדולה כמו על עע''ז.

יש כמה מקורות שהראו לי שגוי כן מידון על הכל מפני שהם מצוות שכליות:

כן כתב ר"נ גאון בהקדמה לש"ס [הודפס בריש ברכות]. וכן בספר חסידים סי' קנג [ויש דפו' שהוא באות א]. וכן במורה נבוכים ח"ג פי"ז בדעה הה'.
וכן נראה בתוס' ב"ב (טז:) וסנהד' (נז: ד"ה לנערה) שתי' דאף שלא נצווה עשו על נערה המאורסה ועל בזיון הבכורה מ"מ חשיב עבירה משום שהוא דבר מכוער.
וכן יש להביא ראיה ממה שהרג הקב"ה לער ואונן (אא"כ נימא דזה בכלל אבז' דש"ד כמש"כ בנדה יג. שהוה כשופך דמים או עע"ז ונצטוו על אבזרייהו כמבואר בגמ' סנהד' (עד:). [שו"ר בשו"ת צ"פ סי' ח"א סי' צ שכתב שהוא בכלל אבז' דעריות ושפ"ד. וכן ביעב"ץ סנהד' נט: כ' דהוא בכלל ש"ד עפ"י גמ' הנ"ל אך בסידורו בחלק מלון מדור ד' סעיף י"ב כתב דאם א"א לו להחזיק הזרע אם לא יכניס עצמו בסכנה אינו מחוייב ולא רשאי להמית עצמו בשביל כך, וע"כ צ"ל דאינו כש"ד ממש אלא דנלמד משם אבל ס"ס כיון דהזרע אכתי לא חי ליכא בזה יהרג וא"י וכמו עובר שלא יצא ממעי אימו, דאם אימו תמות בגללו שרי להורגו דאכתי לא מקרי נפש וע"כ דם אימו סומק טפי ול"א דהוי ש"ד]. אלא דבחזו"א אבה"ע סו"ס לז כתב דלא מצינו שיהיה הוז"ל בכלל עריות דיהרג ואל יעבור (וודאי כוונתו נמי דאינו בכלל שפ"ד דא"כ תיפ"ל דיהרג וע"י משום הכי). אמנם נראה דדעת הרמב"ן ורשב"א ברפ"ב דנדה דב"נ מצווין ע"ז דהא כתבו להוכיח ממה שנענשו כל דור המבול על עון זה דכו"ע מצווים עליו. וכתב המל"מ פ"י מהל' מלכים הל"ז ד"ה נחזור לענינינו - דדעת הרמב"ן (שם) שאף ב"נ מצווין על הוז"ל. אלא דתמה דהיכן רמיזא באורי' איסור השחתת זרע לב"נ. ובתוס' סנהד' (נט:) ד"ה והא נראה להדיא דאין ב"נ מצווים ע"ז ועיי"ש באחרונים. ולשיטתם שפיר י"ל דנענשו ער ואונן ודור המבול על מה שמכוער הדבר וכתוס' ב"ב טז: הנ"ל).
וכן יש להביא ראיה ממה שנענש הנחש שהכשיל לחוה ומבואר בגמ' סנהד' (כט.) שנענש שהיה מסית. וכתוב שם שאם היה טוען דברי הרב וכו' היה נפטר. והקשו תוס' א"כ כל מסית יפטר ע"י טענה זו. ותי' "וי"ל דדוקא נחש שלא נצטוה שלא להסית ולא נענש אלא לפי שבאת תקלה על ידו אבל מסית שנצטוה שלא להסית נמצא כשמסית עובר". וחזינן דנענש על מה שבאה תקלה ע"י וגם ע"ז לא נצטוה וע"כ כיון שידע שזהו נגד רצון ה', נענש עליה.
וכן מה שנגמר דינם של סדום על ביטול הצדקות כמש"כ ביחזק' טז מט "הנה זה היה עון סדום וכו' ויד עני ואביון לא החזיקה" ועי' רמב"ן בבראשית יט ה שכתב שכל העמים היו עושים צדקות עם ריעיהם ועם ענייהם ולא היו בכל העמים כסדום לאכזריות וע"ע שערי תשובה ש"ג אות טו.
והנה אבר מן החי מובן אף לגוי שאכזריות גדולה ליקח אבר ולהשאירה בחיים בסבל. אך יל"ע דלכאו' האיסור והאכזריות הוא בתלישת האבר בעודה בחיים אבל לאחר מעשה לא מובן בשכל אמאי לא יאכל, וכי כאבה יגדל אם יאכל אבר שנתלשה מכבר, וכ"ש אי נתלשה לבדה דג"כ אסורה משום אמ"ה, ואיזה הבנה שכלית יש בזה.
יעו' מהרש"א שבת לג: ד"ה נכרים, דלא נצטוו הגוים על לשה"ר. ק"ק דמאחר ומצווין על מצוות שכליות וגזל ונזק בכללם, לשה"ר נמי מבין בשכל שמזיק ואמאי לא מצווין בזה.

[רחמים]

התשובה:

שים לב למילים המודגשות:

ונראה לבאר טעמו שכל גוי בעצם הוא כמעט אנוס לא לקיים שבע מצוות משום שאין מי שילמדו וכל עמו עוברים עליהם חוץ מעבודה זרה שלא שייך בזה אונס משום שדבר פשוט הוא שיש אלקים וכמו שידוע משם ר' אלחנן וסרמן. ואם כי יתנו הדין על הכל אבל אין איסור להציל גוי שלא עע''ז כיון שאין עליו טענה גדולה כמו על עע''ז.

כלומר אתה צודק והם יענשו על הכל ואין להם תרוץ, אבל עדיין אין כל העברות חמורות כמו לעבוד עבודה זרה והיא העברה ההגיונית ביותר ולכן יש לחלק ולומר שדין לא מעלין לא נאמר אלא בעובד ע''ז אבל לא בשאר עברות משום שסוף סוף אין לאדם הפרטי סמכות להורגו ואף שחייב מיתה.

[דדא ביה כולי ביה]

לא נהרוג כמש"כ הרמב"ן, אבל מנין דשרי להציל והרי בעצם חייבים מיתה כמש"כ הרמב"ן שהבאתי.

[רחמים]

לא נהרוג כמש"כ הרמב"ן, אבל מנין דשרי להציל והרי בעצם חייבים מיתה כמש"כ הרמב"ן שהבאתי.

לדעתי המושכל הראשון והפשוט הוא שיש להציל כל אחד כיון שאין סמכות לאדם הפרטי לדונו למיתה אף שהוא בהחלט חייב, אלא שמחדש הרמב''ם שאם הגוי הוא עכו''ם אין להצילו אבל אם אינו עובד עכו''ם מה פתאום שלא נצילו?

ועוד נקודה שאם אינו עובד עכו''ם הפרוש הוא שהוא מאמין בה' אלא שאינו מקיים שאר מצוות בני נח וא''כ שפיר מובן מדוע יש להצילו - בזכות אמונתו שהיא חשובה לכשעצמה וגם מן הסתם בסוף תביאנו גם לשאר המצוות שהרי ראינו שעזב דרך אבותיו וחבריו והאמין בה' אז כנראה הוא באמצע הדרך ועוד יעלה מעלה מעלה ולכן יש להצילו.

[דדא ביה כולי ביה]

יעו' ביה"ל סו"ס שכט

"ודע עוד שראיתי בפמ"ג שכתב דמי שהיה חייב מיתת ב"ד [בימים הקדמונים] ונפל עליו הגל דמפקחין עליו דהלא אין ממיתין אותו בשבת וחיי שעה יש עכ"פ ולענ"ד לא נהירא כלל דהתורה חסה על חיי שעה היינו למי שחסה על חיים שלו לאפוקי בזה דגברא קטילא הוא מחמת רשעתו ולא עדיף מרועי בהמה דקה דקי"ל ביו"ד קנ"ח דאין מעלין אותו מן הבור:"

אם רועי בהמה דקה לא מעלין כ"ש גוי שעבר על שאר עבירות אף שלא עבד כו"ם וילע"ע

[רחמים]

יעו' ביה"ל סו"ס שכט

"ודע עוד שראיתי בפמ"ג שכתב דמי שהיה חייב מיתת ב"ד [בימים הקדמונים] ונפל עליו הגל דמפקחין עליו דהלא אין ממיתין אותו בשבת וחיי שעה יש עכ"פ ולענ"ד לא נהירא כלל דהתורה חסה על חיי שעה היינו למי שחסה על חיים שלו לאפוקי בזה דגברא קטילא הוא מחמת רשעתו ולא עדיף מרועי בהמה דקה דקי"ל ביו"ד קנ"ח דאין מעלין אותו מן הבור:"

אם רועי בהמה דקה לא מעלין כ"ש גוי שעבר על שאר עבירות אף שלא עבד כו"ם וילע"ע

עיין בש"ך על שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קנח סעיף א וז''ל:
ג כגון רועי בהמה דקה כו' - דוקא ברועים החמירו משום דלא פסילי וחכמים עשו חיזוק לדבריהם כדי שיתנו לב לשוב אבל גזלנים דאורייתא מעלין, תוס' ומביאו ב"י וע"ל סימן ס"ב:

א''כ נמצא שרועי בקר החמירו בהם יותר מעיקר הדין וממילא חמורים הם מסתם גויים שאינם עכו''ם , וכן אדם שנגמר דינו בבית דין למיתה ונפל עליו גל ברור שהוא יותר חמור מסתם גוי שלא נידון כלל בבית דין וא''כ עדיין מובן שפיר מדוע דווקא בשני אלו לא מעלין אבל בסתם גוי שאינו עכו''ם כן.

[בברכה המשולשת]

אציין שוב לדברי הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל שכל הגויים היום חייבים מיתה.