פורום אוצר החכמה

אין למדים מדברי חכמי ישראל למינים. (ע"ד 'לזה דחית בקנה רצוץ'). הישנם מקורות לכך? היכן מופיע בספרי גדול"י? (כמדומה שזהו כלל ידוע)

מהשר"ל בביאורו על הסמ"ג, באר שבע כריתות ב., דינא דחיי על הסמ"ג, ומשנת חכמים מצווה לה, מנ"ח מצווה ר"ח

ולהעיר מתשו' חת"ס או"ח סי טז שסמך יסודו על מש"כ הרמב"ן בויכוחו עם הנוצרים

ייש"כ.

ומה עם תשובת ריב"ל למין לגבי אמונת בו ביום?

אין כולנו בקיאים בש"ס. אנא פרט...

ה'אני מאמין' 'בכל יום שיבוא' [שנתפרש ונלמד ונדרש מדיוק לשונן ע"י הבריסקע רב זי"ע בשתי הבנות נפרדות, שמתחנכים בחדרינו ביסודות אלו כבסיס איתן וחזק בלתי ישוער] מתבססת על הרמב"ם, ועל מה מתבססת הרמב"ם.

מעניין מה שאתה אומר. צריך לבדוק את זה.

שמעתי פעם מחב"דניק אחד בשם רבו, שהמקור לאחכה לו הוא הדין בעירובין ש"האומר הריני נזיר ביום שב"ד בא בו - אם בחול נדר הרי זה אסור לעולם".