פורום אוצר החכמה

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שאומרים בשם אבי הישיבות מרנא הגר"ח מוולוז'ין בשם אדוננו הגר"א שכשיש דחף פתאומי זה סימן שלא לעשות כך, כי בענייני קדושה אמורים להיות עיכובים מהיצה"ר.

יאיר כתב:

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שאומרים בשם אבי הישיבות מרנא הגר"ח מוולוז'ין בשם אדוננו הגר"א שכשיש דחף פתאומי זה סימן שלא לעשות כך, כי בענייני קדושה אמורים להיות עיכובים מהיצה"ר.

כאן:
viewtopic.php?f=17&t=12617#p117806

( http://www.otzar.org/aspcrops/26386_67_ ... 722013.asp )

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שאומרים בשם אבי הישיבות מרנא הגר"ח מוולוז'ין בשם אדוננו הגר"א שכשיש דחף פתאומי זה סימן שלא לעשות כך, כי בענייני קדושה אמורים להיות עיכובים מהיצה"ר.

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שאומרים בשם אבי הישיבות מרנא הגר"ח מוולוז'ין בשם אדוננו הגר"א שכשיש דחף פתאומי זה סימן שלא לעשות כך, כי בענייני קדושה אמורים להיות עיכובים מהיצה"ר.

רחמים כתב:

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שאומרים בשם אבי הישיבות מרנא הגר"ח מוולוז'ין בשם אדוננו הגר"א שכשיש דחף פתאומי זה סימן שלא לעשות כך, כי בענייני קדושה אמורים להיות עיכובים מהיצה"ר.

אחר שהגר''א גילה את זה ואנשים יודעים זאת אז היצר עובד הפוך על הפוך ומסווה עברה במלבוש מצווה ומצווה במלבוש עברה ומהפך היוצרות...

יאיר כתב:ר' מפנה. מתגובותיך ניכר שאינך ליטוועק בלשון המעטה...

יאיר כתב:אולי טעיתי. שכחתי שכבודו פותח האשכול.

בכל אופן, קושייתך מהמסילת ישרים לא מובנת לי.

יש הבדל בין מחשבה לדחף מתפרץ...

יאיר כתב:בכל אופן, קושייתך מהמסילת ישרים לא מובנת לי.
יש הבדל בין מחשבה לדחף מתפרץ...

בברכה המשולשת כתב:המחשבה שמדבר עליה מרנא הרמח"ל היא שקולה- לא מתפרצת.

בברכה המשולשת כתב:המחשבה שמדבר עליה מרנא הרמח"ל היא שקולה- לא מתפרצת.

מפנה קופות לאוצר כתב:הנה לפעמים יש לאנשים דחף כלשהו [שלא מוגדר מה מקורו ומהיכן הוא מגיע] לבצע משימה כלשהי, [שבדרך כלל הדחפים הללו הבוערים בלב האדם - הם דוחפים לדברים טובים! רק שלא ברור כאן האם הדבר שרוצה לעשות בגלל הדחף ההוא - הוא דבר טוב וראוי באמת לעשותו - או לא].

ולכן הנה יש לנו לברר מה מקור הדחף המתפרץ הזה - מהיכן הוא נובע ומה מקורו, האם מקורו מצד הטוב או מצד היצר הרע?

אם כן כשיש לאדם דחף שבוער בקרבו - מה עליו לעשות אז?! כיצד ידע איך להתנהג?!

הגיון אמתי כתב:

מפנה קופות לאוצר כתב:הנה לפעמים יש לאנשים דחף כלשהו [שלא מוגדר מה מקורו ומהיכן הוא מגיע] לבצע משימה כלשהי, [שבדרך כלל הדחפים הללו הבוערים בלב האדם - הם דוחפים לדברים טובים! רק שלא ברור כאן האם הדבר שרוצה לעשות בגלל הדחף ההוא - הוא דבר טוב וראוי באמת לעשותו - או לא].

ולכן הנה יש לנו לברר מה מקור הדחף המתפרץ הזה - מהיכן הוא נובע ומה מקורו, האם מקורו מצד הטוב או מצד היצר הרע?

אם כן כשיש לאדם דחף שבוער בקרבו - מה עליו לעשות אז?! כיצד ידע איך להתנהג?!

פשוט.
בעיקר מה שצריך הוא להסתכל על שני דברים תמיד
א. שלא לעבור בגלל זה על אף סעיף בשולחן ערוך!
ב. שיראה שלא יצא שכרו בהפסדו!
ואם התקיימו שני התנאים הללו (כמובן אחרי שבירר דיקדק וחקר בזה היטב). קרוב מאוד הדבר להיות מצד היצר הטוב!