פורום אוצר החכמה

נשאלתי ע"י מי שנוגע לו למעשה, האם מותר לסכם בחוזה כלשהו, ששני הצדדים מקבלים את בית המשפט (של אותה העיר וכדומה) כבורר מוסכם.

כמדומני ששמעתי פעם שבכה"ג אין משום איסור פניה לערכאות, מכיוון שהפניה לבית המשפט אינה בתור ערכאות אלא כבורר מוסכם.

האם ידוע למישהו מה דעת הפוסקים בזה?

זה לא משנה איך תקרא לזה בורר או שם אחר כ"ז שהם דנים עפ"י חוקי הגויים ואף קבלה לא מועילה לזה כמו שכתוב בפוסקים בחו"מ סי' כו'
רק יש לדון בחוזה הנעשה עם חברה או אדם שלא מוכן להתדיין בד"ת האם מותר. ראיתי התייחסות לזה באחד הספרים ואשתדל לחפש.

יש פה ב' שאלות.
א' אם זה דין אמת, ומשום הא י ש להתיר וכמ"ש הפוס' בהדין דנאמן עלי אביך וכיו"ב.
ב. יש פה שאלה של "הכרה" במשפט העכום, וע"ז אין לההתיר בשו"א. הפוסקים התירו באופנים מסוימים ללכת לב"ד לעבודה בלבד. עי' שו"ת והיה העולם חו"מ סי' כד

מפורש בבית יוסף בשם תשובת הרשב"א שלא עוזרת קבלת סמכות הערכאות מראש בחוזה כבורר מוסכם. ואסור.

בפשטות לא (אחרת אין איסור ערכאות אלא בכפייה ולא בפשרה). בטעם וגדר הדבר - היה אשכול מעניין.

מפורש בבית יוסף בשם תשובת הרשב"א שלא עוזרת קבלת סמכות הערכאות מראש בחוזה כבורר מוסכם. ואסור.

היכן זה בבית יוסף?

במחודשים בסוף סימן כ"ו, ומזכירו שוב מרן הב"י בבדק הבית בתחילת סימן הנ"ל.