פורום אוצר החכמה

לכאו' היה לנו לומר כשם שאני רוקד כנגדה ואיני יכול לנגוע בה כך כל אובי לא יוכלו וכו'. - הלשון כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך, משמע חלילה כאילו אנו מבקשים כך מן הלבנה חלילה.
---

אני באמצע עבודה על קידוש לבנה וכל הסייעים יבורכו מפי קל עליון.

יש ספר הנקרא סדר קידוש לבנה מהרב שלמה פראנק
אולי הוא מתייחס לזה שם

בפשטות זה המשך מחמת שאומרים ברוך יוצרך וכולי בלשון נוכח. והסיבה שזה אומרים בלשון נוכח הוא ע"פ המדרש רבה שהובא בהערות בסידור עבודת ישראל שהקב"ה אומר לעולם יעקב בוראך . ועדיין צ"ע

לא מובנים דבריך,
הרי כל הנוסח הוא כלפי הירח:
"בָּרוּךְ יוֹצְרֵךְ בָּרוּךְ עוֹשֵׂךְ בָּרוּךְ קוֹנֵךְ בָּרוּךְ בּוֹרְאֵךְ
כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי יָכוֹל לִנְגוֹעַ בָּךְ כַּךְ לֹא יוּכְלוּ כָּל אוֹיְבַי לִנְגוֹעַ בִּי לְרָעָה".
אך בעצם הוא כולו כלפי הקב"ה, שהוא ברוך שבראך וכו', ולאחר מכן מבקשים שכשם שאנו רוקדים כנגד הירח ואיננו יכולים לגעת כך הקב"ה ידאג שלא יוכלו כו'.
אמנם עדיין צ"ע ואולי בסידור החדש שהוציאו שי למורא עם פירוש המילות (אגב כדאי להכניסו לאוצר) התייחסו לזה.

דברים נפלאים כתב רבנו הגר"א ז"ל בפירושו למס' סופרים מקרא-סופרים פרק כ' – שזה שאמרו במס' סופרים לרקוד מול הלבנה ולא לנגוע בה, אין זה משום תפלה ובקשה וכדו', וענינו, לקבוע במעשה ובפועל את העניין שלא יוכלו ג' הפגעים לנגוע בנו לרעה.

וזה לשונו הק' שם.

ורוקד ג' רקידות וכו'. מצינו בנביאים כשרצו להחליט איזה תשועה בישראל שלא תשתנה בשום סבה עשו בזה איזה פועל ממשי לאות על קיום הדבר ואמונתו, כמו, ביואש מלך ישראל כאשר בכה לפני אלישע להושיעו מיד ארם צווהו קח קשת וחיצית וגו'. וכו'.
ומודעת זאת כי פגעי הזמן שלש הנה, מקרי שמימי, מקרה ארצי, מקרה אנושי, והן הנה המערכות הטבעית הבחירית ועל שלש אלה תשתרר הנהגת המערכות לשדד רבצם לעת מצוא לבל ירעו וישחיתו נגד רצון הבורא ית' לכן רוקד נגד הלבנה ג"פ להראות כי כל השלשה פגעים יחד לא יגעו בנו לרעה נגד הנהגה העליונה שחוסה על עושי רצונו ולהחליט העניין בלי שינוי רוקד בפועל ממש.

ע"כ

המבואר מדברי רבנו הגר"א זי"ע שאין אנו מתפללים בזה שלא יגעו בנו לרעה, והנהיגהו לעשות כן כדי לקבוע ולהחליט הדבר בפועל ממש, שלא יוכלו לנגוע בנו לרעה.

וממילא סר קושייתנו באופן נפלא.

אין כאן לא תפלה ולא בקשה ולא משהו מעין זה, ואילו היה כך, אין כל ספק שהיו מתקנים לומר כשם שאני רוקד כנגדה ואיני יכול לנגוע בה וכנ"ל.

אבל יש כאן עניין סגולי לקבוע את הדבר בפועל ממש שלא יוכלו לנגוע בנו לרעה, ושפיר ניתן לומר בזה כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך.

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=80

הפלא ופלא.
---
ככלל הייתי מציע לחכמי בית המדרש לבדוק במקור במסכת-סופרים, ובפירושים שם, טרם אצים רצים לעיין בסידורים כאלו ואחרים.

(כמובן שכוונתי ליין המשמח בלבד)

יין המשמח כתב:לא מובנים דבריך,
הרי כל הנוסח הוא כלפי הירח:
"בָּרוּךְ יוֹצְרֵךְ בָּרוּךְ עוֹשֵׂךְ בָּרוּךְ קוֹנֵךְ בָּרוּךְ בּוֹרְאֵךְ
כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי יָכוֹל לִנְגוֹעַ בָּךְ כַּךְ לֹא יוּכְלוּ כָּל אוֹיְבַי לִנְגוֹעַ בִּי לְרָעָה".
אך בעצם הוא כולו כלפי הקב"ה, שהוא ברוך שבראך וכו', ולאחר מכן מבקשים שכשם שאנו רוקדים כנגד הירח ואיננו יכולים לגעת כך הקב"ה ידאג שלא יוכלו כו'.
אמנם עדיין צ"ע ואולי בסידור החדש שהוציאו שי למורא עם פירוש המילות (אגב כדאי להכניסו לאוצר) התייחסו לזה.

אני תוהה לדעת מה קשור עניין זה לפירוש המלות.

יין המשמח כתב:לא מובנים דבריך,

קצת דרך ארץ וצניעות לא יזיק לאף אחד. - הרב אוצה"ח העתיק מסידור ישועות ישראל בשם המדרש. וכידוע לך שהמ"ב מביאו, וספרו מסגרת השולחן התקבל בכל כנפי תבל ממש.

הרב אוצר החכמה כתב: בפשטות זה המשך מחמת שאומרים ברוך יוצרך וכולי בלשון נוכח. והסיבה שזה אומרים בלשון נוכח הוא ע"פ המדרש רבה שהובא בהערות בסידור עבודת ישראל שהקב"ה אומר לעולם יעקב בוראך . ועדיין צ"ע

יין המשמח כתב: לא מובנים דבריך,
הרי כל הנוסח הוא כלפי הירח:
"בָּרוּךְ יוֹצְרֵךְ בָּרוּךְ עוֹשֵׂךְ בָּרוּךְ קוֹנֵךְ בָּרוּךְ בּוֹרְאֵךְ
כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי יָכוֹל לִנְגוֹעַ בָּךְ כַּךְ לֹא יוּכְלוּ כָּל אוֹיְבַי לִנְגוֹעַ בִּי לְרָעָה".
אך בעצם הוא כולו כלפי הקב"ה, שהוא ברוך שבראך וכו',

לא ירדתי לסוף דעתך הרב יין המשמח. מכובדינו הרב אוצה"ח הביא לפרש שהכוונה בזה, שהקב"ה אומר לעולם יעקב בוראך, יעקב יוצרך, יעקב עושך וכך הלאה על זה הדרך...

מהיכן הוציא מר להוכיח שלא כפי שהביא הרב אוצה"ח לפרש.

אתמהה.

מצאתי במחזור ויטרי מסכת-סופרים.

בזה"ל:

כשם שאני רוקד כנגדה ואיני יכול לנגוע בה...




עוד אבקש לשאול אם מנהגינו כפי דעת הגר"א ז"ל, שכתב שם, (ראה לינק לעיל מזה) שצריך לקפוץ ממש מן הקרקע – כלומר, להתרומם מעל גבי הקרקע

שכתב שם בזה"ל:

ולהחליט העניין בלי שינוי רוקד בפועל ממש.



אודה מאוד למי שיחכים אותי בזה.

ייש"כ על המחזור ויטרי.

ולאחר המחזור ויטרי תורץ מנהגנו שאומרים כנגדך?

לא אבל זו ידיעה חשובה וחביבה על דורשי תורה.

כעת מצאתי את הסידור החדש של שי למורא וזהו לשונו:
כשם שאני רוקד כנגדך ... רוקד שלש פעמים כנגדה, שהוא סימן שמחה. כיון שהוא כקבלת השכינה, כמבואר להלן, שמחים כנגדה. ואומר כשם שאני רוקד כו', וכיוןש הוא מתפלל על אויביו שלא יוכלו ליגע בו לרעה, לכן מתפלל שיפיל השי"ת עליהם אימתה ופחד . . . עכ"ל השי למורא

ונראה לי לומר שבעצם מה שאומרים כנגדך הוא כנגד השכינה,
כלומר, הלבנה היא כביכול השכינה, וכאשר רוקד כנגד השכינה - לבנה, הוא אומר לשכינה כו'. כנלענ"ד.

יין המשמח כתב:ונראה לי לומר שבעצם מה שאומרים כנגדך הוא כנגד השכינה, כלומר, הלבנה היא כביכול השכינה, ...כנלענ"ד.

חלילה חלילה לומר שהקב"ה משולה ללבנה ועתיד להתחדש לעתיד לבוא.
מלכות דוד וישראל משולים ללבנה, כאשר כל אלו התמעטו ועתידים להתחדש, אך לא כן הקב"ה – מעולם ועד עולם אתה קל.

על זה הדרך היה מתאים שיקרא את שם ספרו – שי למורא יבצור. (תהלים עו,יג).

גילוי נאות: איני יודע מיהו מחבר הספר שי למורא ומי חיברו, ולא נתקלתי בו.

נ"ל שההסבר הוא של הניק יין משמח ע"פ השי למורא ולא של השי למורא.

1 פירושם מלוקט מפי ספרים וכו'.
2 עדן את התבטאויותיך.
3 זהו הר' ש. ווינפעלד מירושלים (אשכול לשעבר) ולהוצאה לאור קוראים שי למורא

הרי דייק בדבריו שהשכינה משולה ללבנה, לא שהקב"ה. והדברים ברורים וידועים (ועי' אריכות באוצרות יוסף להגר"י ענגיל מאמר לבנה).

סורגים כתב:

יין המשמח כתב:ונראה לי לומר שבעצם מה שאומרים כנגדך הוא כנגד השכינה, כלומר, הלבנה היא כביכול השכינה, ...כנלענ"ד.

חלילה חלילה לומר שהקב"ה משולה ללבנה ועתיד להתחדש לעתיד לבוא.
מלכות דוד וישראל משולים ללבנה, כאשר כל אלו התמעטו ועתידים להתחדש, אך לא כן הקב"ה – מעולם ועד עולם אתה קל.

לא ראיתי בפנים.
ואפשר שלשון הלבוש היטעתו (לניק או מחבר הספר) לחשוב כן.

שכתב הלבוש בזה"ל.
ורוקד ג' פעמים כנגדה שהוא סימן שמחה, כיון שהוא כקבלת השכינה שמחים כנגדה.

אגב, אילו היינו מפרשים כנגדה שהוא חלילה כביכול השכינה, היינו חוסכים את הדיון אם על הירח צריך ג"כ לקפוץ ג' פעמים ולומר כשם שאני רוקד ואיני יכול לנגוע בך וכו' שהרי גם העומד על הירח אינו יכול לנגוע בשכינה כביכול.

ע"פ סידורי אשכנז וספרד אפשר אולי לדחוק כפירושך.
כיון שהם ב' קטעים נפרדים.
אך ע"פ נוסח האר"י והספרדי אי אפשר כיון שהוא קטע א'
והוא דוחק גדול לומר רישא וסיפא פליגי אהדדי וחסורי מיחסרא

סורגים כתב:

יין המשמח כתב:ונראה לי לומר שבעצם מה שאומרים כנגדך הוא כנגד השכינה, כלומר, הלבנה היא כביכול השכינה, ...כנלענ"ד.

חלילה חלילה לומר שהקב"ה משולה ללבנה ועתיד להתחדש לעתיד לבוא.
מלכות דוד וישראל משולים ללבנה, כאשר כל אלו התמעטו ועתידים להתחדש, אך לא כן הקב"ה – מעולם ועד עולם אתה קל.

א. כאן מדובר בשכינה ולא בהקב"ה (הקב"ה מלא כל הארץ כבודו, ועל שכינתו כתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, וד"ל).

ב. בגמרא אמר אביי (פירש"י, הואיל ומקבל פני שכינה) הלכך נימרינהו מעומד (פירש"י, מפני כבוד שכינה שהוא מקבל).
והלבוש כתב, ואח"כ רוקד ג' פעמים כנגדה שהוא סימן שמחה, כיון שהוא כקבלת השכינה משמחין כנגדה.

סורגים כתב:

יין המשמח כתב:ונראה לי לומר שבעצם מה שאומרים כנגדך הוא כנגד השכינה, כלומר, הלבנה היא כביכול השכינה, ...כנלענ"ד.

חלילה חלילה לומר שהקב"ה משולה ללבנה ועתיד להתחדש לעתיד לבוא.
מלכות דוד וישראל משולים ללבנה, כאשר כל אלו התמעטו ועתידים להתחדש, אך לא כן הקב"ה – מעולם ועד עולם אתה קל.

על זה הדרך היה מתאים שיקרא את שם ספרו – שי למורא יבצור. (תהלים עו,יג).

גילוי נאות: איני יודע מיהו מחבר הספר שי למורא ומי חיברו, ולא נתקלתי בו.

אני לא באתי לקבוע מסמרות בדבר,אבל ידוע ומפורסם הדבר שכבר הוזכר בתוס' ברכות בתחילת המסכ' שהביא בשם ר' שמחה ויטרי "כי יד על כס יה מלחמה בעמלק" וזהו שתיקנו לומר בתחילת הקדיש יתגדל וכו' משום שאין שמו של ה' יתברך או כמו שמוכר אין כסאו שלם כל עוד יש עמלק וא"כ לכאורה נראה ששיך התמלאות מסויימת לגביו (ומה שדחה לא דחה את עצם דברי המחזור ויטרי אלא רק שאין לומר דבריו על יתגדל וכו').שהרי במפורש כתב שאנו מתפללים שיהיה שמו של ה' שלם משמע שעכשיו לכאורה אינו שלם.