גאולה בקרוב כתב:כל הנישואין בין אביגיל לנבל הרי היו בחוסר התאמה מוחלט, ופשוט שאביגיל רצתה מאד להתגרש מבעלה, אלא שנבל ברשעתו לא הסכים.
לוי כתב:מהו הלשון בירושלמי (והיכן)?
'וזכרת את אמתך' - מלמד שפקרה עצמה, וכיון שפקרה עצמה פגמה הכתוב - בכל קרייא את קרי 'אביגיל', בר מהדין פסוקא: 'ויאמר דוד לאביגל'
גאולה בקרוב כתב:וכי יעלה על הדעת שיהודי כשר ידבר על נישואין עם אשה שחיה עם בעלה אבל לא בשלום, ועולים בלבה הרהורי גירושין, כאשר עדיין היא חיה בביתו ונוהגת כאשתו לכל דבר? איך נתיר דבר כזה לכתחילה, כאשר מדובר על תועבה ממש?
כרם כתב:אם לומדים את פרשת דוד ואביגיל, כמו שמדברים על שני אנשים פשוטים שאנחנו מכירים מחיי היום יום, צצות השאלות האלה בצורה כזו.
אבל אם לומדים את הפרשה כמו שלומדים על נביא ונביאה, לא פחות מאברהם אבינו שאמר "אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך", ברמה שונה וגבוהה יותר של אישים שאין לנו מושג בגדולתם ורוממותם, הרי שהבבלי והירושלמי מדברים בדקי-דקות, בבחינות של אלפית חוט השערה, והשאלה כפי שהיא מופיעה, תסלחו לי אם אגדיר אותה כשאלה גסה, לא מתאימה כלל וכלל.
גאולה בקרוב כתב:ללוי- האיסור במחשבה, מצד לא תתאוה אשת רעך, כמבואר בראשונים שאינו כמו לא תחמוד שהוא רק במעשה.
לבעל תריס- אם כבר מזכירים נבואתה, אפשר לתרץ שכל מאמרה בכלל לא היה "בקשה" אלא "נבואה". כך כתב הרלב"ג, אבל כנראה שהבבלי (מגילה יד, שפיל ואזיל בר אוזא ועיניה מטיפיה) והירושלמי לא הבינו כך.
לייטנר כתב:כרם כתב:אם לומדים את פרשת דוד ואביגיל, כמו שמדברים על שני אנשים פשוטים שאנחנו מכירים מחיי היום יום, צצות השאלות האלה בצורה כזו.
אבל אם לומדים את הפרשה כמו שלומדים על נביא ונביאה, לא פחות מאברהם אבינו שאמר "אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך", ברמה שונה וגבוהה יותר של אישים שאין לנו מושג בגדולתם ורוממותם, הרי שהבבלי והירושלמי מדברים בדקי-דקות, בבחינות של אלפית חוט השערה, והשאלה כפי שהיא מופיעה, תסלחו לי אם אגדיר אותה כשאלה גסה, לא מתאימה כלל וכלל.
כל הדיון הוא לפי יכולתנו בלבד, אבל אי אפשר שלא לדון בשאלות באמירות בסגנון הנ"ל. הרמב"ן כנראה לא סבר כמוך כשהעז לומר הן על אאע"ה והן על שרה שחטאו.
עומד אדם ושואל האם דבר כמו התיאור הנ"ל היה מתקבל על דעתנו אצל בני אדם כמונו, ואנו מתקשים לקבל זאת, אז אתה מנסה להסביר שדוקא בגלל שהם גדולים אין כאן קושיא. אתמהא.
גאולה בקרוב כתב:לכרם-
לא הבנתי. הרי בזה בדיוק בדיוק עסקינן!
בדיוק כמו שכתבת, שודאי אביגיל היתה צדיקה ונביאה שאין כדוגמתה, לכן מסתבר מאד שמה שהירושלמי תבעה הוא בדקות, ומה שנותר לנו להבין הוא מדוע דבר כזה הוא רק דקות!
וכתמיהת הגאון הפרשת דרכים: "והדבר קשה מאד מאביגיל שהיתה אשת חיל ונביאה איך הוציאה דברים כאלו מפיה כדבר אחת הנבלות, שבעוד שהיתה מתחננת לדוד שלא יהרוג את בעלה - שתאמר שאם ימות נבל שיישאנה דוד, והתימה מאדוננו דוד איך לא דחפה באמת הבנין בשומעו דבריה הללו!" ('פרשת דרכים' דרוש יב).
ממילא ניתן ליישב בכמה אופנים, כגון נבואה, ועוד. ודרך מסויימת העלתי כאן לדיון.
מקוה שהנחתי דעתך.
ללוי- האיסור במחשבה, מצד לא תתאוה אשת רעך, כמבואר בראשונים שאינו כמו לא תחמוד שהוא רק במעשה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 163 אורחים