פורום אוצר החכמה

איזה איסור יש לבת ישראל להתחתן עם גוי
לאו או כרת ומה מקורו בתורה
והאם זה ביהרג ואל יעבור
דהיינו שצריכה למסור את הנפש עבור זה

לאו דלא תתחתן בם כדאיתא בע"ז (לו:) ע"ש.
ואינה מחוייבת למסור עצמה עבור זה כמ"ש התוס'
בסנהדרין (עד:), אי משום דרחמנא אפקריה לזרעיה
דעכו"ם, אי משום דנחשבת קרקע עולם ואינה עושה
מעשה.

תודה רבה על המראי מקומות
תשואות חן חן

לא תתחתן בם, פסוק מפורש בתורה.

משה בן עמרם כתב:איזה איסור יש לבת ישראל להתחתן עם גוי
לאו או כרת ומה מקורו בתורה
והאם זה ביהרג ואל יעבור
דהיינו שצריכה למסור את הנפש עבור זה

מחלוקת?
לגבי הכרת, הכרת הוא מדברי סופרים ולא מהתורה לכל הדעות. וכל המחלוקת היא האם יש 'לאו' מן התורה או לא אלא איסור מדרבנן. (אבל כרת יש על בטוח גם אם נאמר שזה איסור מדרבנן!).
וכן יש חילוקים בדין זה האם זה נאמר על דרך אישות או אפילו בדרך מקרה וכו', עיין שולחן ערוך אבן העזר סימן טז.

התוקף כתב:(אבל כרת יש על בטוח גם אם נאמר שזה איסור מדרבנן!).

בגמרא מוזכר כרת דרבנן בישראל שבא על הנכרית יש מקור גם להיפך (בישראלית שנבעלה לגוי)?

לא שמענו על חילוק? וגם למה שיהיה חילוק!
הרי לא מדבר הפסוק אלא בהווה, כלומר הפסוק (שממנו לומדים שיש כרת) מדבר על דרכו של עולם [שאיש דרכו לחזר אחר האישה] אבל באמת הוא הדין לאישה!

חיפשתי קצת באוצר החכמה ומצאתי שבחידושי הר"ן סנהדרין ע"ד עמוד ב' כותב שבת ישראל הנשאת לגוי אין בזה כרת (והביאו גם בשיטמ"ק כתובות ג' ע"ב)