פורום אוצר החכמה

כמה חייב אדם להצטער עבור מצות עשה ול"ת
א' נשאלתי כעת, באלמנה שרוצה שבתה תהיה אצלה כל יום חצי יום, ובאמת בקשתה לא בחנם אלא קשה לה הבדידות וכד', ומאידך קיום הבקשה קשה מאוד לבת וגורם לה צער גדול מאוד, האם חייבת מדין כיבוד או"א למלא בקשת האלמנה ? [ולכ' אף בשלא בקשה כל שיש לאלמנה צורך גדול, חייבת הבת מעצמה למלא צורכי אמה]

ב' עוד הסתפקתי באב שמבקש מבנו הגר בחו"ל שיבוא [על חשבונו] כדי לקנות לו שקית חלב, האם יש סיבה לפטור את הבן, רק בגלל שאין פפורציה בין טרחת הבן לצורך האב?

ג' כמד' יש סיפור על אב שביקש מבנו לחזור הביתה, וחשב הבן לפטור עצמו משום דאינו מחויב סעלות הנסיעה (דקיי"ל משל אב) ואמר הגר"ח שחייב ללכת ברגל.

א. אם הבת נשואה ובעלה מקפיד, פטורה.

יאיר כתב:א. אם הבת נשואה ובעלה מקפיד, פטורה.

ואם הוא לא מקפיד, היא יכולה לבקש ממנו שיקפיד [באמת] והכל יסתדר לה..

ולכאור' כמו"כ במי שרוצה להיפטר [ח"ו] ממצוות כיבוד אם, יכול לבקש מהאבא שיורה לו לעשות הפוך.

וכי יש מחייב לדאוג שתימשך המחוייבות?

לגבי השאלה העקרונית, ידועה שיטת האבני נזר (יו"ד סי' שכא אות א, ואה"ע סי' א ס"ק ח) שאין אדם מחוייב להתאמץ במ"ע אם הדבר כרוך בצער גדול שאדם מוכן להוציא יותר מחומש ממונו. וראה מש"כ בזה באתר דין.

וע"ע חשוקי חמד גיטין מא: (עמ' רנט-רס) מש"כ להעיר ע"ד התורה לשמה [ובעיקר שאלתו יש תשובה מהגריש"א זצ"ל, ותימה שלא הזכיר ממנה].