פירוש מילת "עם" - שוה או טפלות?

[גאולה בקרוב]

והיא נפקא מינה לדינא לקנין אגב:
"אינו קונה אלא אם כן אמר לו המוכר "קנה אגב קרקע", ויש המצריכים שיאמר דוקא לשון "אגב",
אבל אם אמר לו קנה "עם" הקרקע אינו קונה, שלשון "עם" משמעו שהקנין הוא על שניהם בשוה, וזה לא מועיל, שאין מטלטלים נקנים בקניני קרקע אלא בתורת אגב. ויש חולקים וסוברים שלשון "עם" בעברית הוראתו כלשון "אגב" בארמית". [אנציקלופדיה תלמודית ערך אגב]

ובפירוש המקראות ידועים דברי הגר"א בתחילת פרשת בלק, "קום לך אתם וכו', ושם מבאר ש"עם" הוא שווי [ומ"מ נראה שפחות קשור לענייננו, ששם השאלה היא שווי או טפלות מול שוני]

והמהר"ל בדרך חיים פירש על המשנה בסוף אבות, "רצונך שתדור עמנו במקומנו?", שר"י בן קיסמא סירב בגלל ש"עמנו" הכוונה שאנחנו עיקר ואתה טפל לנו, עיי"ש.

[לייטנר]

מהר"ל (דרך חיים פ"ה מי"ט, חידושי אגדות ח"ג עמ' רמו בהוצאת העניג) והמלבי"ם (התורה והמצוה, פרשת קדושים סימן לב, ח"ב ירושלים תשכ"ד, עמ' תקא-1000. ראה גם שם עמ' 1334-תרסח) סוברים כי 'עם' הוא טפלות, בניגוד ל'את'.
הכתב והקבלה (במדבר כב יג) והעמ"ד (בראשית כב ג, במדבר כב כ-כא, שם יא יז ובעוד עשרות מקומות) סוברים כי 'עם' הוא בשוה, בניגוד ל'את'.

[אוצר החכמה]

בעניין זה יש את דברי ר"ת בעניין תורה עם דרך ארץ בתו"י יומא.

[ר_חיים_הקטן]

ע' בלגיון הש"ס (יבמות לח:) להגרעק"א.